IN
סיילרה נסוגה אחורה בבהלה. "מה זה? מה קרה לו?" הקול שלה דורש תשובות, כאשר היא לא שמה לב לחוצפה שבדרישה מרוב שהיא מבוהלת.
סיילרה נסוגה אחורה בבהלה. "מה זה? מה קרה לו?" הקול שלה דורש תשובות, כאשר היא לא שמה לב לחוצפה שבדרישה מרוב שהיא מבוהלת.
[מו"ד 4] בנפול דממה - עץ משחק (4/4)
- מחבר/ת הנושא Nextorl
- תאריך התחלה
"לעיתים, תוצאות המעשים חשובות יותר מאשר הכוח שהביא לקיומם" אשקה מציעה אחרי מספר רגעים של שתיקה.
עריכה אחרונה:
"הממ, אם את צודקת, חשוב שנפעל במהירות. גם חיסול הדריאדה הספציפית הזו יכולה להיות לא יותר משיתוק זמני של הכוח, והחשיבות העליונה צריכה להיות הפינוי של האנשים לעמדה עליה יהיה ניתן להגן. עם הכוחות שיש לכם פה, תוך כמה זמן אתם מאמינים שתצליחו לפרוץ דרך שורות האויב ותת לאנשים הזדמנות להמלט אם האויב יהיה משותק?"
היא מתלבטת לרגע, אבל בסוף משפילה את מבטה. "האמת שאני לא יודעת." היא עונה, "אני לא חושבת שמישהו בכלל יודע כמה כוחות יש לנו פה. כל חייל שייך לקבוצה אחרת, כפר אחר או מקום אחר, עם מפקדים אחרים. ערבוביה של פליטים שנסוגו לכאן. בשביל משהו כמו מה שאתה מציע, מישהו יצטרך לאגד אותם."
רמירז מהנהן בהערכה, "מה בנוגע אליכם?" הוא שואל, "איך אתם הגעתם לכאן? ומה אתם מתכוונים לעשות עכשיו?"
"מעניין." אדוות-חבצלת אומרת ומקרבת את ראשה לאיש הנגוע, הקרן החדה שלה כמעט ונוגעת בעורו. "הנגע רעב לקסם שלך, פושטקית. אבל אצל עין-ירח שבע הוא." היא עוצרת לרגע לפני שהיא מסיטה את ראשה ומפנה את מבטה אל סיילרה. נמנעת מלהסתכל על חד הקרן הערטילאי שגוהר מעל סראף.
"אני חושבת שעם הריכוז המתאים, תוכלי למשוך את הנגע מחוץ לגוף של אחרים. אבל אני ממליצה לעשות זאת מהר אחרי ההדבקות, כל עוד הנגע לא הספיק להשתקע. אחרת, הוא יקרע שרירים ועצמות בדרכו החוצה."
"אני חושבת שעם הריכוז המתאים, תוכלי למשוך את הנגע מחוץ לגוף של אחרים. אבל אני ממליצה לעשות זאת מהר אחרי ההדבקות, כל עוד הנגע לא הספיק להשתקע. אחרת, הוא יקרע שרירים ועצמות בדרכו החוצה."
סראף דוחקת את עצמה לעמידה ''טוב לדעת, כמו תמיד, היה תענוג לדבר עם אחת מכן'' היא מנסה לקוד אבל מועדת על הרגל הפצועה שלה, ואז מסתכלת על סיילרה ''אלא אם יש לך הצעה אחרת, אני מציעה שנחבור לאחרים, נראה אם מישהו מצא מקום לנוח בו או מידע אחר שיעזור לנו להתקדם לעבר הנס הבא?"
ארז'אן מהנהן "עדיף שאת תשארי פה, תמשיכי לשים עין על הדריאדה המוסתרת, אני אלך לאסוף את האנשים כדי שיתכוננו ליציאה מהירה ברגע שנתקוף אותה."
ארז'אן פונה אחורה מחומות העיר, צועד לעבר החיילים שהם פגשו אחרי שהם רק הגיעו, אנשים שארז'אן עזר להציל את חייהם נוטים להיות יותר קשובים להצעות שלו.
ארז'אן פונה אחורה מחומות העיר, צועד לעבר החיילים שהם פגשו אחרי שהם רק הגיעו, אנשים שארז'אן עזר להציל את חייהם נוטים להיות יותר קשובים להצעות שלו.
"חכי." חדת הקרן נוחרת, "השתמשי בקסם ריפוי משלך על אחד המטופלים. אני רוצה להבין אם זה רק הריפוי של הפושטקית."
ארז'אן מוצא את רמירז - מנהיג האבירים איתם הגיעו - לצד אשקה במפלס העליון של העיר. עומדים על פלטפורמה מוגבהת העשויה מענפים שזורים, צופים בגדם של עץ מת. בן האנוש חבוש ולבוש במעיל גמבזון מרופד, מעט קרעים ניכרים בו - מזכרות מיום מלא קרבות. מפעמים מעטות בהן טלפי הפלדה של אויביו הצליחו לפגוע בחרכים שבין לוחות השריון שלו.
"הדרך שלנו תוביל לתל אורנים" אשקה עונה לחצי השני של השאלה "ומשם אנו מקווים לתו רז, אבל הדרך מתל אורנים תהיה תלויה במה שיקבל את פנינו. אם מצבה דומה לזה של עשתרת, או שהפלישה עוד לא הגיעה אליה." היא חושבת לרגע. "חדשות על מה שקורה לעשתרת חייבות לצאת החוצה. בחיפוש אחר בני ברית או כוח שיוכל להביס את היצורים האלה"
ארז'אן מטפס לעבר אשקה ורמירז, הענפים עליהם הוא מטפס נמתחים מעט תחת משקלו. הוא מביט עליהם, מחכה לרגע בו אשקה מסיימת את המשפט שלה לפני שהוא מתחיל לדבר. "אחת הסיירות בחומות מאמינה שהיא מצאה דריאדה כמו האחת ביער האדום. אם היא תוסר, ייתכן שנוכל לשתק את צבא המתכת לזמן מוגבל, מה שייתן לנו הזדמנות לפנות את העיר."
IN
סיילרה מסתכלת עם דאגה בעיניה וציפיה כלפי סראף, עדיין פגועה במעט ממילותיה של חדת הקרן, למרות שהיא צודקת.
סיילרה מסתכלת עם דאגה בעיניה וציפיה כלפי סראף, עדיין פגועה במעט ממילותיה של חדת הקרן, למרות שהיא צודקת.
''אני לא מופתעת שמרפאת תדע לסובב את הסכין בפצע'' סראף סונטת בחזרה ''ומצד שני, אם היית שווה משהו, לא היית נשארת להתחבא ביער כשהעולם התפרק סביבו, כך שלא מפתיע אותי שלא הבנת את זה בעצמך. אז תני לי לומר לך, אני כבר לא יכולה לרפא יותר!"
היא עוצרת, מתנשמת בכבדות, מפרקי אצבעותיה השחומים והמחוספסים מלבינים כשהאגרופים קמוצים.
היא עוצרת, מתנשמת בכבדות, מפרקי אצבעותיה השחומים והמחוספסים מלבינים כשהאגרופים קמוצים.
"מילותייך נכונות שכאשר הדריאדה שוחררה מטלפי המתכת התפלצות האחרות היססו, אבל החולשה הייתה לזמן קצר בלבד. לפנות עיר שלמה במהירות מספיקה ידרוש תכנון קפדני, וביצוע מושלם" אשקה אומרת אחרי מחשבה
"הטפיל טוען אחרת." אדוות-חבצלת מיישירה את מבטה אל סראף, "אצל מטופלים אחרים הוא רעב, גווע, לקסם הריפוי של סיילרה. אבל אצלך הוא שבע. מדוע את חושבת שזה המקרה? אני אספר לך. זה כי הוא ניזון ממך. מקסם הריפוי שלך."
"לא איבדת את הכוח לרפא, עין-ירח. הוא חבוי בך עדיין."
"לא איבדת את הכוח לרפא, עין-ירח. הוא חבוי בך עדיין."
"האבירים יקשיבו לי." רמירז מציע, בוחן את העיר מגובה הענפים, "אבל לפנות את כל העיר..." הוא שורק, "זה שאפתני."
"אנחנו צריכים להיפגש עם סיילרה וסראף, אולי הקשר שלה אל ידי הקרן והם אל המרפאים יאפשר לנו להתאחד. אם בכלל פעולה שכזאת אפשרית, או נבונה" אשקה אומרת "אם נוציא את הפצועים וחסרי הישע מעבר לחומות המפלצות המתכת יתקפו, מאמצינו רק יובילו לטבח מהיר."
הפגיון שסראף החלה לשלוף מבלי להרגיש נשמט מאחיזתה ונחבט בעפר בקול חבטה עמום. חבטה משמעותית יותר נשמעת כשסראף עוקבת אחריו אל הקרקע, רגלה פועמת בכאב.
''אני...שניה, לא, רגע, את צריכה להסביר. הידעוני אמר...רגע...'' היא מנסה לאחוז בחוט מחשבה קוהרנטי, אבל המחשבות שלה דוהרות כמו עדר שוצף
את כוחך אקבל, יבוא יום ואקרא לו...
סראף מקיאה.
''אני...שניה, לא, רגע, את צריכה להסביר. הידעוני אמר...רגע...'' היא מנסה לאחוז בחוט מחשבה קוהרנטי, אבל המחשבות שלה דוהרות כמו עדר שוצף
את כוחך אקבל, יבוא יום ואקרא לו...
סראף מקיאה.
רמירז מהנהן, אך נושא את מבטו אל ארז'אן. "אני אאסוף את מי שאוכל, אבל יש כאן יותר מדי אנשים, ומעט מדי ממני." הוא מחייך חיוך עייף, "האבירים יקשיבו לי, אבל הם המיעוט כאן. וגם הם... טוב, בוא נגיד שהם יעדיפו לעקוב אחרי מישהו אחר."
"האנשים פה לא רק צריכים מישהו שיאסוף אותם." הוא ממשיך, "הם זקוקים למנהיג. לאיש עם תוכנית, למישהו שיודע מה הוא עושה. אני שגריר, אביר שנשלח ליער, הרחק מעין ולבב, אני לא יכול להיות האיש הזה."
"האנשים פה לא רק צריכים מישהו שיאסוף אותם." הוא ממשיך, "הם זקוקים למנהיג. לאיש עם תוכנית, למישהו שיודע מה הוא עושה. אני שגריר, אביר שנשלח ליער, הרחק מעין ולבב, אני לא יכול להיות האיש הזה."
"הידעוני." אדוות-חבצלת מעווה את פרצופה, חושפת שיניים ומרטיטה את שפתיה.
"איני יודעת מה הוא אמר, אבל הראיות טוענות אחרת. הטפיל רעב לקסמי ריפוי, אך שבע בתוכך. השביעות הזו מאטה אותו, מרדימה אותו, כמו כל יצור לאחר ארוחה דשנה."
"עכשיו, עשו את עצמכן יעילות. בזבזתי עליכן די והותר זמן." ובזאת, חדת הקרן מטופפת לעבר המטופלים האחרים, בודקת את מצבם. הפמלייה שלה עוקבת אחריה, חמושה במגבות ומשחות.
"איני יודעת מה הוא אמר, אבל הראיות טוענות אחרת. הטפיל רעב לקסמי ריפוי, אך שבע בתוכך. השביעות הזו מאטה אותו, מרדימה אותו, כמו כל יצור לאחר ארוחה דשנה."
"עכשיו, עשו את עצמכן יעילות. בזבזתי עליכן די והותר זמן." ובזאת, חדת הקרן מטופפת לעבר המטופלים האחרים, בודקת את מצבם. הפמלייה שלה עוקבת אחריה, חמושה במגבות ומשחות.
