לרוב ממשתמשים בנק"פ כדי לסמן עוד כמה חיים נשאר לדמות וכמה היא פגועה אבל אם מישהו מוריד חרב לצוואר אז לפעמים זה יכול להוריד 200 נק"פ, לא? מה מונע את זה?
מה עושים אם השחקנים מורידים למפלצת מאוד חזקה חרב לצוואר וזה פוגע?
- מחבר/ת הנושא בעליו של הדרקון
- תאריך התחלה
תלוי באיזו שיטה ומה דעתו של המנחה בעניין.
למשל במשחקים שלי, לרוב, אפשר להניח שאם דמות ישנה אפשר להרוג אותה במכה.
אף אחד לא מונע את זה - החלטה שלך לפי היגיון.
מה שכן חשוב זה להיות עקבי, אם הדמויות יכולות לעשות את זה, גם המפלצות יוכלו...
למשל במשחקים שלי, לרוב, אפשר להניח שאם דמות ישנה אפשר להרוג אותה במכה.
אף אחד לא מונע את זה - החלטה שלך לפי היגיון.
מה שכן חשוב זה להיות עקבי, אם הדמויות יכולות לעשות את זה, גם המפלצות יוכלו...
לא קשור לישנה או לא. מדובר במה קורה אם באמצע קרב דוקרים דמות בלב, חונקים אותה או עורפים את ראשה?
השאלה אם יש מכניקה שתומכת בזה...
אם כן - אין בעיה.
אם אתה צריך לקחת החלטה כמנחה, אז או שאתה מסכים, או שולל, או שאתה נותן גלגול קשה במיוחד.
בגדול יוצאים מנקודת הנחה שיריב לא יאפשר ככה סתם לדמות לעשות דבר כזה, וזה בעצם מה שמייצג את הקרב (דירוג שריון והחלפת מהלומות שמורידות hp).
השינה אגב, הייתה רק דוגמה.
אם כן - אין בעיה.
אם אתה צריך לקחת החלטה כמנחה, אז או שאתה מסכים, או שולל, או שאתה נותן גלגול קשה במיוחד.
בגדול יוצאים מנקודת הנחה שיריב לא יאפשר ככה סתם לדמות לעשות דבר כזה, וזה בעצם מה שמייצג את הקרב (דירוג שריון והחלפת מהלומות שמורידות hp).
השינה אגב, הייתה רק דוגמה.
הנק"פ. הנק"פ זה לא כמה חיים נשארו לדמות, אלא כמה התנגדות אקטיבית.
כשאתה מוריד לאויב שלך את הנק"פ ל-0 אתה יכול להכניע אותו, להרוג אותו, לשבור לו את היד, הצוואר. מה שאתה רוצה. לפני זה לא.
רוצה לערוף לחייל שאתה נלחם נגדו את הראש? תוריד לו קודם את הנק"פ ל-0 ותתאר את זה בכך שערפת לו את הראש.
כשאתה מוריד לאויב שלך את הנק"פ ל-0 אתה יכול להכניע אותו, להרוג אותו, לשבור לו את היד, הצוואר. מה שאתה רוצה. לפני זה לא.
רוצה לערוף לחייל שאתה נלחם נגדו את הראש? תוריד לו קודם את הנק"פ ל-0 ותתאר את זה בכך שערפת לו את הראש.
התגובה של סאנדצ'יקן בגדול. כל התקפה שפוגעת בלב, עורפת ראש או מחסלת היא 'במקרה' גם ההתקפה שמורידה אותך ל-0 נק"פ ומחסלת אותך. בניגוד לעולם האמיתי, בו גם הלוחם הכי מיומן עשוי פתאום לחטוף חץ ללב או חרב לצוואר ולמות מידית, במו"ד בזמן קרב אין את האפשרות שזה יקרה באקראיות, וזה אספקט של ריאליזם שמו"ד מלכתחילה זרקה. קרבות הם טקטיים ולעתים אפילו סינמטיים, ואין את הסיכון שכל התקפה תחסל אותך בשיטה הזו אם אתה על נק"פ גבוה גם אם ריאליסטית חרב היא תמיד מסוכנת.
אבל זה מעניין לראות איך התמודדו עם זה במהדורות שונות של מו"ד (החל מ-3.5) ופאת'פיינדר, אולי זה יכול לתת השראה לאיך להתנהל עם החוקים האלו. כן יאמר, אין מהדורה בה אם הדמות שלך איבדה את הראש בעולם המשחק היא עדיין חיה, פשוט המכאניקה של איך אפשר לבצע את זה שונה, וזה לרוב לא נעשה בקלות כדי למנוע לקיחה מהדרמה.
מו"ד 3.5/PF1E: יש מכאניקת מכת מוות, בה אם אתה פוגע ביצור חסר ישע אתה עושה לו פגיעה חמורה אוטומטית ועליו לגלגל הצלת קשיחות בד"ק 10+הנזק או למות אוטומטית. זה כמעט תמיד אומר מוות כי לא הרבה מסוגלים לעמוד בהצלה שבמקרה הטוב מתחילה ב-25 בערך אם היא לא 35.
היוצא דופן הוא חרב עורפת (Vorpal), החרב הקסומה שב-20 טבעי (בלבד) פשוט אוטומטית עורפת את הראש של יצור ומחסלת אותו אם אין לו יכולת לשרוד ללא ראש. לפאת'פיינדר גם יש מקבילת קשתות/רובי קשת- נשק חודר-לב- שב-20 טבעי פוגע ישירות בלב של יצור ומחסל אותו אוטומטית אלא אם הוא מסוגל לשרוד ללא לב. שתיהן השפעות שעושות בדיוק מה שנאמר- אם זה קורה, גם 200 נק"פ לא מצילים אותך, אתה פשוט מת. יש שיח מאוד מעניין בספר Classic Treasures Revisited של פאת'פיינדר 1 על איך זה משנה את הדינאמיקות המשחקיות, כאשר לפתע גם קרבות שנראים קשים במיוחד עשויים להפוך למשחק של זמן עד שאנחנו מצליחים לערוף לאויב את הראש עם 20 טבעי. כמובן, נבל עם חרב עורפת הוא נבל שכל הדינאמיקה מולו משתנה- כל התקפה שלו עשויה לחסל דמות בלי קשר לכל ההגנות שניתן לשים, מה שעשוי ליצור קרב שונה מאוד במו"ד.
כן ניתן להסתכל על הערפד ועל ההידרה כיצורים ספציפיים עם מכאניקה נפרדת להריגה שכוללת לערוף ראשים או לפלח להם את הלב, בהתאם למי שהם. אצל ההידרה צריך לנפץ את הצוואר של ההידרה, לגרום לו מספיק נזק לעריפה, ואצל הערפד צריך להביא אותו למצב חסר ישע- שם הוא פגיע לפעולת סיבוב מלא של יתד ללב (שבאותה מידה יכלה להיות מכת מוות רגילה, אבל כאן אין הצלה).
בנוסף, כן בפאת'פיינדר יש מכאניקת Called Shots שם אתה יכול לקחת מחסרים רציניים להתקפה כדי לגרום לנזק חמור מאוד, וההשפעות נעות בין השפעת פגיעה רגילה, פגיעה חמורה ופגיעה מרסקת שזוהי פגיעה שבה גרמת מעל 50 נזק. בצורה משעשעת, פגיעה מרסקת לראש לא הורגת יצור אלא רק גורמת לו לזעזוע מוח. פגיעה מרסקת ללב לעומת זאת הורגת אוטומטית כל יצור עם לב אחד.
מו"ד 4: יש עדיין את מכאניקת המתת החסד, כאן אבל היא קצת יותר מאתגרת. אתה צריך להוריד יותר מערך המדמם של יצור בשביל להרוג אותו אוטומטית. עדיין, חוקים מאוד דומים. מעניין לראות כי במהדורה 4 נשק עורף איננו מחסל אוטומטית אלא במקום זאת בפגיעה חמורה- אם קוביית הנזק של הנשק הייתה מקסימלית, אתה מוסיף עוד אחת, בלי שום הגבלה. ככה שתיאורטית אתה יכול להגיע לאינסוף נזק וככה לחסל כל אויב במכה, גם אם הסיכויים לכך מאוד מאוד נמוכים. אבל במהדורה הזו חוץ ממכת מוות אין עוד מכאניקה שאני רואה.
מו"ד 5: כאן, אין גם הצלה ממוות (ולא קוראים לזה מכת מוות). כשאתה תוקף מטרה חסרת ישע אתה מקבל פגיעה חמורה אוטומטית, אבל זה יהרוג אך ורק אם המטרה גם מאבדת מזה את כל הנק"פ. הערפד גם הוא איבד את מכאניקת המוות המיידי ביתד בלב- כעת הוא רק חסר ישע כשהיתד בתוכו. ההידרה אבל עדיין מתה אוטומטית מאיבוד כל הראשים, ומאבדת ראש אוטומטית בהתקפה מעל 25 נק"פ.
PF2E: כאן אפילו את המכאניקה של מכת מוות אין, עם היוצרים מציינים שהם רצו להימנע ממצבים שהפיתרון המכאני הוא לשתק יצור ואז לעשות לו הריגה אוטומטית כי זה לא איך שהם רואים את הקרבות מתנהלים גם כשיצורים יש רעלים מרדימים או לחשי שינה. בכל זאת, מכה על יצור חסר ישע שגורמת למצב "גוסס" (משמע, היצור איבד את כלל הנק"פ וכעת בשלב ההצלות ממוות) מעלה את הערך שלו ב-2 במקום רק ב-1, וכך מקרבת הרבה מהר ובקלות למוות. הידרות מתות אוטומטית באיבוד חמשת הראשים, ושיתוק ערפד מאפשר להכניס יתד לליבו דבר שאוטומטית מוריד אותו ל-0 נק"פ ומונע ממנו אפילו להתרפא מעל לכך עד שמסירים את היתד, מה שאינו מוות אוטומטי אבל מאוד קרוב למוות אוטומטי. אם ראש הערפד נכרת ומוטבל במים קדושים בשלב הזה, הוא מת. נשק עורף הוא נשק קסום מדרגה 17 שמעניק הצלה בד"ק 37 או שאתה מאבד את הראש ומת אוטומטית מכך.
יש עוד מקום אבל במהדורה הזו עם מכאניקת "כשאתה מאבד את הראש אתה אוטומטית מת". גולם גיליוטינה ספציפית (מהרפתקה העוסקת במדינת גאלט, שההשראה העיקרית לה היא המהפכה הצרפתית), הוא יצור שבפגיעה מציב אותך בסיכון של עריפת ראש מיידית. וכאמור, אובדן ראש מחסל כל דמות אוטומטית. כאן, אתה מקבל הצלת קשיחות בד"ק 40 כנגד זה.
עריכה: ובהקשר של חנק. במהדורות שונות התייחסו לזה שונה אבל לרוב כשאתה מאבד לגמרי את האוויר (ועוברת כמות סיבובים מסוימת) אתה סופג נזק נק"פ גדל כל סיבוב/נזק חוסן/נזק לפרצי הריפוי מה שעשוי להרוג אותך ללא קשר.
אבל זה מעניין לראות איך התמודדו עם זה במהדורות שונות של מו"ד (החל מ-3.5) ופאת'פיינדר, אולי זה יכול לתת השראה לאיך להתנהל עם החוקים האלו. כן יאמר, אין מהדורה בה אם הדמות שלך איבדה את הראש בעולם המשחק היא עדיין חיה, פשוט המכאניקה של איך אפשר לבצע את זה שונה, וזה לרוב לא נעשה בקלות כדי למנוע לקיחה מהדרמה.
מו"ד 3.5/PF1E: יש מכאניקת מכת מוות, בה אם אתה פוגע ביצור חסר ישע אתה עושה לו פגיעה חמורה אוטומטית ועליו לגלגל הצלת קשיחות בד"ק 10+הנזק או למות אוטומטית. זה כמעט תמיד אומר מוות כי לא הרבה מסוגלים לעמוד בהצלה שבמקרה הטוב מתחילה ב-25 בערך אם היא לא 35.
היוצא דופן הוא חרב עורפת (Vorpal), החרב הקסומה שב-20 טבעי (בלבד) פשוט אוטומטית עורפת את הראש של יצור ומחסלת אותו אם אין לו יכולת לשרוד ללא ראש. לפאת'פיינדר גם יש מקבילת קשתות/רובי קשת- נשק חודר-לב- שב-20 טבעי פוגע ישירות בלב של יצור ומחסל אותו אוטומטית אלא אם הוא מסוגל לשרוד ללא לב. שתיהן השפעות שעושות בדיוק מה שנאמר- אם זה קורה, גם 200 נק"פ לא מצילים אותך, אתה פשוט מת. יש שיח מאוד מעניין בספר Classic Treasures Revisited של פאת'פיינדר 1 על איך זה משנה את הדינאמיקות המשחקיות, כאשר לפתע גם קרבות שנראים קשים במיוחד עשויים להפוך למשחק של זמן עד שאנחנו מצליחים לערוף לאויב את הראש עם 20 טבעי. כמובן, נבל עם חרב עורפת הוא נבל שכל הדינאמיקה מולו משתנה- כל התקפה שלו עשויה לחסל דמות בלי קשר לכל ההגנות שניתן לשים, מה שעשוי ליצור קרב שונה מאוד במו"ד.
כן ניתן להסתכל על הערפד ועל ההידרה כיצורים ספציפיים עם מכאניקה נפרדת להריגה שכוללת לערוף ראשים או לפלח להם את הלב, בהתאם למי שהם. אצל ההידרה צריך לנפץ את הצוואר של ההידרה, לגרום לו מספיק נזק לעריפה, ואצל הערפד צריך להביא אותו למצב חסר ישע- שם הוא פגיע לפעולת סיבוב מלא של יתד ללב (שבאותה מידה יכלה להיות מכת מוות רגילה, אבל כאן אין הצלה).
בנוסף, כן בפאת'פיינדר יש מכאניקת Called Shots שם אתה יכול לקחת מחסרים רציניים להתקפה כדי לגרום לנזק חמור מאוד, וההשפעות נעות בין השפעת פגיעה רגילה, פגיעה חמורה ופגיעה מרסקת שזוהי פגיעה שבה גרמת מעל 50 נזק. בצורה משעשעת, פגיעה מרסקת לראש לא הורגת יצור אלא רק גורמת לו לזעזוע מוח. פגיעה מרסקת ללב לעומת זאת הורגת אוטומטית כל יצור עם לב אחד.
מו"ד 4: יש עדיין את מכאניקת המתת החסד, כאן אבל היא קצת יותר מאתגרת. אתה צריך להוריד יותר מערך המדמם של יצור בשביל להרוג אותו אוטומטית. עדיין, חוקים מאוד דומים. מעניין לראות כי במהדורה 4 נשק עורף איננו מחסל אוטומטית אלא במקום זאת בפגיעה חמורה- אם קוביית הנזק של הנשק הייתה מקסימלית, אתה מוסיף עוד אחת, בלי שום הגבלה. ככה שתיאורטית אתה יכול להגיע לאינסוף נזק וככה לחסל כל אויב במכה, גם אם הסיכויים לכך מאוד מאוד נמוכים. אבל במהדורה הזו חוץ ממכת מוות אין עוד מכאניקה שאני רואה.
מו"ד 5: כאן, אין גם הצלה ממוות (ולא קוראים לזה מכת מוות). כשאתה תוקף מטרה חסרת ישע אתה מקבל פגיעה חמורה אוטומטית, אבל זה יהרוג אך ורק אם המטרה גם מאבדת מזה את כל הנק"פ. הערפד גם הוא איבד את מכאניקת המוות המיידי ביתד בלב- כעת הוא רק חסר ישע כשהיתד בתוכו. ההידרה אבל עדיין מתה אוטומטית מאיבוד כל הראשים, ומאבדת ראש אוטומטית בהתקפה מעל 25 נק"פ.
PF2E: כאן אפילו את המכאניקה של מכת מוות אין, עם היוצרים מציינים שהם רצו להימנע ממצבים שהפיתרון המכאני הוא לשתק יצור ואז לעשות לו הריגה אוטומטית כי זה לא איך שהם רואים את הקרבות מתנהלים גם כשיצורים יש רעלים מרדימים או לחשי שינה. בכל זאת, מכה על יצור חסר ישע שגורמת למצב "גוסס" (משמע, היצור איבד את כלל הנק"פ וכעת בשלב ההצלות ממוות) מעלה את הערך שלו ב-2 במקום רק ב-1, וכך מקרבת הרבה מהר ובקלות למוות. הידרות מתות אוטומטית באיבוד חמשת הראשים, ושיתוק ערפד מאפשר להכניס יתד לליבו דבר שאוטומטית מוריד אותו ל-0 נק"פ ומונע ממנו אפילו להתרפא מעל לכך עד שמסירים את היתד, מה שאינו מוות אוטומטי אבל מאוד קרוב למוות אוטומטי. אם ראש הערפד נכרת ומוטבל במים קדושים בשלב הזה, הוא מת. נשק עורף הוא נשק קסום מדרגה 17 שמעניק הצלה בד"ק 37 או שאתה מאבד את הראש ומת אוטומטית מכך.
יש עוד מקום אבל במהדורה הזו עם מכאניקת "כשאתה מאבד את הראש אתה אוטומטית מת". גולם גיליוטינה ספציפית (מהרפתקה העוסקת במדינת גאלט, שההשראה העיקרית לה היא המהפכה הצרפתית), הוא יצור שבפגיעה מציב אותך בסיכון של עריפת ראש מיידית. וכאמור, אובדן ראש מחסל כל דמות אוטומטית. כאן, אתה מקבל הצלת קשיחות בד"ק 40 כנגד זה.
עריכה: ובהקשר של חנק. במהדורות שונות התייחסו לזה שונה אבל לרוב כשאתה מאבד לגמרי את האוויר (ועוברת כמות סיבובים מסוימת) אתה סופג נזק נק"פ גדל כל סיבוב/נזק חוסן/נזק לפרצי הריפוי מה שעשוי להרוג אותך ללא קשר.
עריכה אחרונה:
בשביל מוות מיידי, הנזק צריך להיות מספיק גבוה בשביל להוריד את הדמות ל-0 ושיתרת הנזק תהיה גבוהה מערך הנק"פ המקסימלי, זה יקרה לעיתים סופר סופר נדירות בדרגות בינוניות / גבוהות.
לא הסתכלתי על זה ככה. זה מופיע בספר חוקים כלשהו?
אהבתי גם את ההתייחסות של מו"ד 4 לנק"פ מתחת ל - 0.
"Hit points represent a combination of physical and mental durability, the will to live, and luck."
מהספר לשחקן של מהדורה 5. נקודות פגיעה, על פי זה, הן שילוב של הרבה מדדים שמייצגים את היכולת של דמות לשרוד התקפות.
תורה שבעל פה של משחק לוח מפורסם
בעולמות פראיים (ועל כן גם בפאת'פיינדר פראי), אחת האופציות בקרב היא התקפה ממוקדת. אפשר לכוון לראש או איבר חיוני, לסבול מ4- לגלגול ההתקפה אבל לקבל 4+ לגלגול הנזק במידה ופגע.
כמו שכבר פירטו כאן קודם, מו"ד משתמשת בשיטת קרב מופשטת שמבוססת על ניהול משאבים, כשהמשאב המנוהל במקרה הזה הוא נקודות פגיעה - שמודדות בצורה מופשטת וכללית את הרגע (כשהן יורדות לאפס) שבו הדמות שלך קורסת ולא יכולה להילחם יותר ואולי מתה.
כבר בשנות השבעים, פרופסור מוסלמי וחובב משחקי תפקידים ופנטזיה (שהתגלה בדיעבד גם כנאו נאצי..) בשם מחמד עבדאלרחמאן בארקר, המציא בספר הרחבה/עולם בשם "טקומל" חוק לפגיעות קריטיות, לפיו אם יצא לך 20 טבעי בגלגול הפגיעה, אז חוץ מנזק כפול אתה מגלגל שוב 1ק20 ואם התוצאה היא 19 או 20 טבעי, היריב שלך מת בלי תלות בנק"פ שלו.
מאז שמ.ע.ר בארקר המציא את הרעיון של פגיעות קריטיות, כל מיני שיטות יישמו אותו בכל מיני דרכים אבל מו"ד נמנעה ממנו הרבה שנים ורק במהדורה השלישית ואילך התייחסה אליו, בצורה יחסית מדוללת של הכפלת נזק כזו או אחרת.
זה אמנם פחות מציאותי, אבל לא לגמרי לא מציאותי - במציאות, לומר "אני כורת לו את הראש" זה קל, אבל לעשות את זה הרבה יותר קשה. שרירים, סחוס ועצמות לא נחתכים כל כך בקלות ואפילו תליינים מקצועיים, שהשתמשו בגרזנים כבדים ומאוזנים במיוחד לעריפה נגד אנשים שהיו קשורים לגרדום ולא זזו לשום מקום, נדרשו לפעמים ליותר ממכה אחת כדי להפריד את הראש מהגוף.
בקרב, היריב שלך שלא יושב בשקט ומחכה שתערוף לו את הראש או תוציא לו את העין. הוא זז ונלחם בך בחזרה. אתה יכול לומר עד מחר "אני חותך לו את הגרון" או "אני תוקע לו פגיון לעין" אבל אם לא פגעת מדוייק (גלגול פגיעה מוצלח) וחזק (גלגול נזק גבוה) יש מצב שסתם תגזום לו את השפם.
כבר בשנות השבעים, פרופסור מוסלמי וחובב משחקי תפקידים ופנטזיה (שהתגלה בדיעבד גם כנאו נאצי..) בשם מחמד עבדאלרחמאן בארקר, המציא בספר הרחבה/עולם בשם "טקומל" חוק לפגיעות קריטיות, לפיו אם יצא לך 20 טבעי בגלגול הפגיעה, אז חוץ מנזק כפול אתה מגלגל שוב 1ק20 ואם התוצאה היא 19 או 20 טבעי, היריב שלך מת בלי תלות בנק"פ שלו.
מאז שמ.ע.ר בארקר המציא את הרעיון של פגיעות קריטיות, כל מיני שיטות יישמו אותו בכל מיני דרכים אבל מו"ד נמנעה ממנו הרבה שנים ורק במהדורה השלישית ואילך התייחסה אליו, בצורה יחסית מדוללת של הכפלת נזק כזו או אחרת.
זה אמנם פחות מציאותי, אבל לא לגמרי לא מציאותי - במציאות, לומר "אני כורת לו את הראש" זה קל, אבל לעשות את זה הרבה יותר קשה. שרירים, סחוס ועצמות לא נחתכים כל כך בקלות ואפילו תליינים מקצועיים, שהשתמשו בגרזנים כבדים ומאוזנים במיוחד לעריפה נגד אנשים שהיו קשורים לגרדום ולא זזו לשום מקום, נדרשו לפעמים ליותר ממכה אחת כדי להפריד את הראש מהגוף.
בקרב, היריב שלך שלא יושב בשקט ומחכה שתערוף לו את הראש או תוציא לו את העין. הוא זז ונלחם בך בחזרה. אתה יכול לומר עד מחר "אני חותך לו את הגרון" או "אני תוקע לו פגיון לעין" אבל אם לא פגעת מדוייק (גלגול פגיעה מוצלח) וחזק (גלגול נזק גבוה) יש מצב שסתם תגזום לו את השפם.
זה בדיוק הנושא, למה דווקא +4? הרי סיפורית, ערפת לו את הצוואר?!
לא ערפת לו את הצוואר. פגעת לו בראש, אולי בצוואר.
במידה והנזק הספיק כדי לחסל אותו, אז בטח, סיפורית הרגת אותו בכך שערפת לו את הראש.
אבל אם שחקן מנסה לכרות את הצוואר ויוצא לו 20 טבעי?
יש לך פה סכנה של שבירת המשחק, כי אז זה מה שכולם ינסו לעשות - כל הזמן.
כמו שציינו איפשהו למעלה יש נניח חפצים קסומים שעושים את זה, כמו (Vorpal Sword) ואולי מפלצות מאד מיוחדות.
אז השאלה של הפוסט, היא מה עושים?
תלוי נגד מי הוא נלחם. מדובר בשלד\אל-מת או משהו אחר שיכול להמשיך להלחם גם בלי ראש? שיהנה, הוא כרת לו את הראש. איזה כיף.
מדובר בלוחם רגיל? בבן אנוש? בחיה? ביצור שלא יכול להמשיך להלחם בלי ראש? אז הראש שלו לא נכרת, הוא הספיק להתכופף בזמן והלהב חותך את האוזן שלו, או את הלחי, או הצוואר. אולי השריון הסית את הלהב, אולי המכה לא הייתה חזקה מספיק כדי לערוף ראש ורק יצרה חתך.
כמו שכבר נאמר בעבר, לערוף ראש באבחת חרב אחת זה כמעט בלתי אפשרי. בהוצאות להורג השתמשו בכלי נשק מיוחדים שיועדו לעריפת ראשים, וגם אז לקחו כמה הנפות בדרך כלל עד שהראש נותק.
ובין כה וכה, אנחנו לא משחקים ב"נדמה לי" כמו ילדים, כשאיציק אומר שיש לו רובה שיכול להרוג כל אחד במכה, ואז יוסי אומר שהוא כל כך מהיר ככה שהוא יכול להתחמק מכל ירייה. התיאורים לא מייצרים את המכאניקה, הם צריכים להצמד אליה- כי הסכמנו לתת לה לקבוע את תוצאות הפעולות שלנו בעולם הבדיוני הזה.
לדעתי קיבלת בהתחלה המון תשובות לכך.
בגדול לא, כי זה פתח להמון בעיות וגם כי כל העניין של נקודות פגיעה מייצג את הניסיונות הללו.
אבל אין פה תשובה חותכת, אם אתה מרגיש שזה הגיוני למשחק שלך ושזה לא יהפוך למשהו שמנצלים אותו על בסיס קבוע - לך על זה.
תחשוב על הבוס הרע שלקח קמפיין שלם להגיע אליו ומישהו עורף לו את הראש לפני שהתחיל הקרב
תלוי בשיטה.
במו"ד, פשוט מגלגלים פגיעה ונזק. חוק בית שאני עושה הוא שדמות שהיא לגמרי חסרת ישע וחוטפת נזק ממתקפה כזו מתה- זה נוצר כדי שנבל יוכל להחזיק בן ערובה ביד אחת וסכין לצוואר שלו בשניה והשחקנים לא יאמרו "אה, זה רק 1ק4 נזק והוא noble הוא ישרוד את זה".
את החוק הזה לקחתי מואנור- המהלך "ללכת מכות" מתאר קרב של ממש בין דמויות, אם אתה מפתיע/מוציא להורג מישהו חסר ישע, אתה גורם נזק או פשוט הורג אותו (מה שמתאים לסיפור באותו המצב).
