מה סגנון משחק האימה החביב עליכם?

[The oldman]

יצא לי לשחק (לראשונה) משחק אימה בשבועיים האחרונים, משחק אימה של קתולהו. וזה בהחלט סגנון שונה ממה שאני מכיר.
ועכשיו לאחר המשחק, אני מנסה לנתח את ההבדל ממשחק רגיל, ולדעתי זה בעיקר נובע בסיטואציה שהדמויות נמצאות בו - הם לא גיבורים, וזה אפילו לא gritty. זה פשוט להיות חרק שתקוע על השמשה שנייה לפני שהמגב מנקה אותך.
וכן מגיעה השאלה -
אני מרגיש שלעתים משחק אימה הוא To Join the ride, כלומר העיקר הוא החוויה של ה"אימה" ופחות ההשפעה של הדמות על העולם, יחסית לגיבור יש מעט כלים אם בכלל לשנות את התוצאה הסופית.
האם זה בעיניכם משחק אימה טוב?
או שאולי משחק אימה טוב הוא מאבק אפי, עם מקלעים ותותחים כנגד אימות של עולם שמעבר? ובמקרה הזה איך שומרים על האימה?

אז איזה סגנון של אימה אתם מחבבים, ואם זה עם מקלעים איך עדיין שומרים על האספקט של האימה?

 

[ODDin]

יש הרבה סגנונות של אימה. אימה קת'ולואידית היא אימה קוסמית - אתה אמור להיות חרק על השמשה, יחד עם כל שאר הגזע האנושי. זאת כל הפואנטה. יחד עם זאת, אני לא חושב שזה חייב להיות אימה עם מקלעים לעומת אימה קוסמית.
למשל, תסתכל על חלק ניכר מסרטי האימה. האימה שמתמודדים איתה היא אמנם חזקה, אבל לא בלתי מנוצחת. אפשר, אחרי הרבה אבידות והרבה קשיים, להביס אותה. ואפילו כשהסיפור נגמר ברע, עדיין לעתים קרובות יש הרגשה שאפשר היה לעשות עם זה משהו. ההרגשה שאפשר לטפל איכשהו בעניין, שאפשר להתמודד איכשהו עם האימה, היא מה שמניע את רוב המשחקים. זה מפחיד, זה מסוכן, זה איום ונורא - אבל יש תקווה להביס את זה, להפסיק את זה, להתמודד עם זה איכשהו. אם רק תעצור את הריטואל בזמן (The Darkness), אם רק תשרוף את הבית (The Grudge) או תברח מספיק מהר (Fragile), אם רק תקריב מישהו אחד כדי להשתיק את זה (מים אפלים, והרבה סרטים שבהם הרוח מחפשת מישהו אחד שצריך לתת לה), או אם שום דבר לא עובד, אם רק תהפוך את זה לבעיה של מישהו אחר (הצלצול).
כל זה לא אומר שאתה בחור מגניב עם תת מקלע שהולך ומפוצץ למפלצות את הראש. אתה עדיין יחסית חלש והאימה מאוד חזקה, ויש גם את כל שאר האלמנטים של תיאור, קצב, אווירה נכונה וכו'. אבל בסופו של דבר, יש איזה פתרון אפשרי ברקע, גם אם במקרה הספציפי אתה נכשל ומת בסוף בכל זאת.

הבעיה העיקרית באימה קוסמית היא שבשורה התחתונה, אין דרך להתמודד עם זה. אין דרך מילוט, אין יציאה. נדפקת. לכן גם יחסית קשה לעבוד איתה והיא די עדינה. היא כולה מתבססת על חקירה ועל גילוי - ברגע שסיימת לגלות הכל, אין עוד מה לעשות חוץ מלפרוש לבית המשוגעים הקרוב.

אימה עם מקלעים זה עניין עדין. אם תסתכל על דברים שהם אימה עם מקלעים, אתה תשים לב שהם פותרים את הבעיה על ידי הפיכת המקלעים לפחות משמעותיים. בנוסע השמיני אמנם היו להם מקלעים - אבל זה בקושי עזר נגד החבר'ה. בטורף היו להם מקלעים - אבל מה עוזר לך מקלע אם אתה לא יודע לאיפה לירות? ב"קול צרחה דקה" שלי לרובם לא היו נשקים, והם לא ממש ידעו מול מה הם עומדים, ועל זה התבססה האימה.
אבל כן, אימה עם מקלעים הרבה יותר קשה להריץ, כי מקלע נותן לך הרבה יותר כח, וגרוע מזה, הרבה יותר תחושת כח. בדרך כלל אימה עם מקלעים היא אימה / אקשן, שזה גם סבבה, אבל קצת קשה יותר להפחיד אנשים עם זה. עד כמה שהנוסע השמיני יכול להיות מטריד, הוא לא הסרט שיעשה לך טראומות.

ואני? אני אוהב הכל וכמה שיותר ממנו.

 

[PeskyTiger]

וכהמשך לדיון\ויכוח ארוך שיש לי עם אודין: אני לא מאמין שיש אימה במשחקי תפקידים. אם כן, זה דורש הרבה יותר אימרסיה ממה שאני מסוגל אליה. אימה היא משהו פיזיולוגי, קורטיזול ואנדרנלין שרצים לך בגוף. זה משהו שסרט, עם מדיומים יותר זמינים ויותר חזקים בקושי מצליח לעשות לי, אז אין סיכוי בעולם שמנחה יצליח.

משחקי "אימה" גורמים לי לשתי תגובות - או מתח, במקרה הטוב, וגם אז לא הרבה ממנו, או סתכול, לרוב במקרה של אימה קת'ולואידית. אם אין לי מה לעשות ואיך להשפיע, מה אני עושה פה בדיוק? באת לספר לי סיפור?

 

[פלאפי]

אבל זה שטות, כי זה שאתה לא מסוגל לשקוע באשליה מספיק כדי להרגיש את הפחד לא אומר שאף אחד לא יכול. זה עניין מאוד אינדיווידואלי, ואם כל השחקנים במשחק הם מהטיפוס שיכול להיכנס לאשליה, אז אין סיבה שהמשחק אימה לא יעבוד אם המנחה טוב. החוויה הטראומתית משהו (ולא בצורה הנכונה) שהייתה לקבוצה שלנו עם מיכאל, שבה האימה הפך לנונסנס, נובעת בגלל השחקנים ולא בגלל הז'אנר או המנחה. שילוב של אחד ציני, אחד רודף כוח, אחד נוטה להיגררות ואחד נוב גרם לכך שהמשחק לא היה יכול להתנהל כמו שצריך בשום דרך. אבל זה רק מקרה פרטני שאין להסיק ממנו הרבה חוץ מעל עצמו. בקול צרחה דקה שהריץ מיכאל והשתתפתי בו, אתה יכול לשאול אותו - האוירה הייתה מאוד שונה ממה שהיה אצלינו, וזה היה אשכרה משחק אימה קונספירציה שפעל די טוב. מנקודת המבט שלי לפחות. אני מהאלה שיכולים בקלות לשקוע באשליה ולפחד (זה למה, בין השאר, אני לא אוהב סרטי אימה. רובם מפחידים אותי מדי). אז איך אתה, בתור אחאד שגם סרטי אימה לא עושים לו כלום, מצפה שמשחק שכל אפקט האימה שבו מועבר דרך מילים וטון דיבור, כן יעשה לך את זה?
בקיצור, אתה פשוט לא מאלה שמושפעים בקלות. אין בזה שום רע, אז אתה יכול לחפש את הכיף שלך במקום אחר. אבל יש כאלה שכן מושפעים ולכן בשבילם משחקי אימה זה דבר קיים ביותר.

לנושא - אימה זה דבר שאני יכול להנות ממנו, אבל רק במינונים נמוכים. בדרך כלל אני צריך זמן כדי להתגבר אם המשחק היה מוצלח במיוחד, אז אני מעדיף שיהיה איכותי אך לעיצים רחוקות. ואני לא בטוח איזה סוג אימה מועדף. לא התנסתי ביותר מדי. בתכלס, אם זה מצליח להפחיד, זה עבד.

 

[דרקון המוות]

כשאני מריץ משחק אימה, אני משחק מו"ד 3.5 או 4, ופשוט נותן לשחקנים הרגשה של אימה- משחק מהיר מאוד, טווח ראיה מוגבל, המון דברים שקורים בטיל, מעט זמן לפעול, וכל הזמן הרגשה שרודפים אחריהם, ושהם כלום לעומת המפלצות החזקות. אני גם עושה את זה בסלון אפל, עם כמה נרות בד"כ.


ואני מסכים עם מה שפלאפי ואודין אמרו.

 

[PeskyTiger]

@פלאפי:
בדיוק, אני לא מצפה שמשחקים יפחידו אותי. זה בדיוק מה שאני אומר - אני לא חושב שמשחקים יכולים להפחיד אותי, ולכן, עם כל הרצון הטוב, קשה לי להגדיר אותם כ"אימה".
ויותר מזה - במשחק שלנו עם מיכאל לא רק שאני לא פחדתי, גם אף אחד אחר לא פחד. ולצורך העניין, הייתי גם במשחק שאולדמן מדבר עליו. אם היה שם פחד אצל שחקן כלשהו, גם הוא לא היה נראה לעין. ממשיכים להגיד לי "כן, הייתי פעם במשחק שממש הפחיד אותי". על זה אני אומר "אני אאמין לזה כשאני אראה את זה".
לדעתי אין דבר כזה "משחק אימה" כמו שאין דבר כזה "חתולי בית אימה", למרות שיש אנשים שמשקשקים מפחד כשהם רואים חתול. היוצא מהכלל לא מצביע על הכלל, וזה שאתה יכול לפחד ממשחק לא אומר שמשחקים הם באמת "מפחידים".

 

[פלאפי]

אבל אתה בעצם מסיק מהחווייה האישית שלך שהיא הכלל, ואני אומר לך שהמקרה שלך זה המקרה הפרטני. אותו הדבר בסרטי אימה - אם הם לא היו באמת מפחידים להרבה מאוד אנשים, לא היו עושים אותם והם לא היו נקראים סרטי אימה. הם היו נקראים סרטי "הרוח רפאים הזאת שעשויה בבירור מפלסטיק אמורה להפחיד אותי?".
ואמרתי לך כבר, אתה מאלה שאין להם סיכוי לפחד במשחקים כאלה, כי אתה כנראה לא יכול להתחבר מספיק לסיטואציה דמיונית כדי להגיע לתגובה רגשית כזאת. אם לא אכפת לך שאני קצת מנתח אותך, אני חושב שאתה בטח גם כזה בכל מיני תחומים שדורשים התחברות רגשית - אתה בטח לא בוכה בסרטים עצובים, אתה לא מפחד בסרטי אימה, ואני בספק אם אי פעם ראית מחזה בלי לשבת ולהרים גבה לכל אורכו. מה לעשות, זה הטיפוס שלך. אבל זה שאתה לא מסוגל לחוות משחקי אימה בצורה הרצויה, לא אומר שאף אחד לא יכול. ואם אתה לא יכול, אז אני לא רואה למה אתה בכלל מנסה. הרי אתה יודע שאתה לא תפחד ותראה בכל החוויה כמשהו מטופש, לא?

ובכל מקרה, פחד זו חוויה אינדיבידואלית. עכביש הוא בהחלט יצור מפחיד, גם אם לך ספציפית לא. כל אחד מפחד ממשהו אחר, ואין דבר אחד שמפחיד את כל בני האדם באשר הם או לא מפחיד את כולם (יש פחדים ממש פאקינג מוזרים, תתפלא). אז אי אפשר לקבוע על פי זה שחוויה לא מפחידה לך ספציפית, שהיא לא מפחידה בכלל. לאנשים שמפחדים מחתולים, חתולים זה יצור מפחיד, לך תבין למה. אבל אתה לא יכול להגיד שהם לא מפחדים רק בגלל שאתה לא מפחד.

 

[PeskyTiger]

אתה ממשיך לטעון שאני הפרט ואתה הכלל - אבל מתוך עשרה שחקנים שראיתי, בערך, במשחקי אימה, אפס, כולל אתה, פחדו מהם באמת. כמו שאמרתי, אני אאמין לזה כשאני אראה את זה.
אני עוד יכול להאמין שסרטי אימה, בניגוד למשחקים, מפחדים אנשים - המדיום הוא הרבה יותר חזק. הוא משלב אודיו ווידאו, מה שמשחק לא יכול לעשות... ובכל זאת, רוב ההפחדות שם הן מסגנון ה"בו! הרוצח קפץ החוצה!", שהן יותר הפחדה לשבריר שניה מאשר פחד אמיתי.
ולבסוף, אני יכול להאמין שחתולים מפחידים סוג מסויים של אנשים, אבל הם לא הכלל. יותר מזה, הם נחשבים לחריגים ועם הפרעה נפשית כלשהי. ובכל מקרה, המרחק מכמה אנשים שמאמינים שחתול מפחיד ועד לתת לחתולים סיווג של "יצורי אימה", המרחק הוא גדול, כמו שהעובדה שיש פה ושם אנשים שיכולים לפחד ממשחק לא מצדיקה את הסיווג של המשחק כ"משחק אימה".

 

[ODDin]

קודם כל, מה שמבדיל משחקי/סרטי/ספרי אימה מ"חתולי בית אימה" הוא שהם מנסים להפחיד. הם מנסים להפחד באופן כללי כמה שיותר אנשים. כמובן, תמיד יהיו אנשים בשוליים שלא יפחדו או שזה לא יגע בהם. אבל סרטון חתולים קופצים ביוטיוב הוא לא אימה, אפילו שזה כנראה יפחיד אנשים עם פוביה קשה מחתולים, בעוד שסרט שבו רוח רפאים עם פנים מעוותות אוכלת אנשים במסדרונות חשוכים זה כן אימה, כי קצת יותר נפוץ שאנשים באמת יפחדו בסיטואציה הזאת.
בהרצות שלי של קול צרחה דקה השחקנים באמת פחדו, או לפחות היו מוטרדים משהו ברגעים מסויימים של המשחק. יצא לי גם לשחק במשחקים שהיו בהם סצינות שפחדתי, או לכל הפחות הרגשתי שלא בנח. גם אני קרבן די קל, מה גם שאני אקטיבית מנסה לפחד ולהכנס לאווירה כמה שיותר (בשביל זה באתי למשחק, אחרי הכל), אבל זה קיים.

נכון, זה יחסית קשה במשחקי תפקידים, ויכול להיות שבניגוד לסרטים, יש אחוז ניכר למדי מהאוכלוסיה שלא יצליח לפחד במ"ת כמה שלא תנסה. זאת שאלה פסיכולוגית מעניינת. אבל אני עדיין חושב שיש מספיק אנשים שזה יכול לעבוד לגבם כדי שזה יצדיק את עצמו. עובדה שז'אנר האימה עד כדי כך פופולרי במ"ת.

 

[PeskyTiger]

ז'אנר האימה פופולארי במ"ת, או ז'אנר הקתולהו\על טבעי? זה לא בהכרח בא ביחד. אני בהחלט יכול לראות את הכיף לשחק במשחק חקירה על טבעי, אבל הוא פשוט לא יהיה מפחיד.

 

[ODDin]

קת'ולהו הוא אימה. הוא אימה שמשלבת חקירה ועל טבעי, אבל עדיין אימה, לפחות על הנייר. יש תוספים לאימה להרבה מאוד שיטות - לפחות ל-GURPS ולמו"ד 3 היו.
חוץ מזה שיש עוד הרבה שיטות שמתעסקות במידה זו או אחרת באימה - GUMSHOE, Dread, Don't Rest Your Head, Unknown Armies, Kult ועוד.

 

[PeskyTiger]

"על הנייר", המשחקים של עולם האפלה הם אינטריגות אפלות. אנחנו מאמינים להם?

 

[ODDin]

תראה, זה שהזאב הלבן לא יודעים לעצב משחקים בשיט זאת עובדה די ידועה, והם גם מנסים לעשות הרבה מאוד דברים - אינטריגות, רומנטיקה, אימואיות, פילוסופיה בגרוש, סקס, אלימות, סמים ורוקנרול. אפשר להריץ את זה יותר לכוון של אימה ואפשר פחות. הבעיה היא שהדמויות שם הרבה יותר מדי מגניבות ועצמתיות מכדי שתצא אימה פר סה. זה יכול להיות אפל אולי, אבל לא באמת מפחיד.
כאילו, אתה די מצפה שבשלב זה או אחר הם יוציאו "ילדות יפניות - השיער" - וזה לא הצד שאתה אמור לשחק במשחקים האלה.
אם כבר, יכול להיות שהמשחק היחידי שלהם שבאמת יכול לתפקד כאימה סבירה זה Hunter (או לשחק בני אדם רגילים, שזה בערך זה בכל מקרה).

 

[בארני]

אני דווקא מסכים עם הנחת המוצא של פסקי- שלא באמת מדובר "באימה" של ממש כמו בסרטים, אבל אני לא חושב שזה אמור להשפיע על המשחק.
אגב, מראש אני אומר שאם יש שחקנים שממש פוחדים במהלך משחק תפקידים בגסנון אימה, אז בכיף- יותר טוב. אני לא שולל שזה אפשרי (גם אם קצת הזוי), אבל אני אישית לא מכיר כאלה.

ולהמשך:
עצם זה שאי אפשר לחוות אימה "אמיתית" לא הופכת את המשחק לפחות טוב. מאז בית קברות לחיות לא ראיתי שום סרט אימה שהפחיד אותי (וגם אז זה היה בגלל שהייתי קטן. אם אני אראה את זה עכשיו אני בטח אצחק כל הסרט) - אבל זה לא אומר שסרטי אימה לא מעניינים אותי. זה ההבדל הגדול.
אני יכול להינות גם מסרט אימה שלא הפחיד אותי עד לשד עצמותיי. האווירה בסרט, התחושה, המסתורין, אי הידיעה- גם אם זה לא מפחיד באמת, זה עדיין גורם לריגוש, ובמשחק תפקידים הריגוש הזה מתורגם לכיף.

אז אולי במשחק אימה אני לא אגיד למנחה: "אמא'לה, די תפסיק..." אבל עדיין אני יכול להינות מהסגנון- גם אם הוא לא האימה של בתי הקולנוע או של המציאות (ואני מניח שיש בינינו גם כאלו שחיים במציאות של אימה- תראו את הבעל של ג' יפית, למשל).

 

[פלאפי]

פסקי, זה נראה כאילו אתה חושב שאנחנו מנסים לרמות אותך ואז אתה נסוג לעמדת התגוננות שלפיה אתה יכול לסמוך רק על הניסיונות האישיים שלך. אבל אני חוזר ואומר לך, שיש הרבה אנשים שכן יכולים להיכנס למצב מאוד מפוחד ואימתי ממשחק אימה שמורץ כמו שצריך. הדבר דורש שיתוף פעולה של כל השחקנים, ולכן המשחק שמיכאל הריץ הוא לא דוגמא בכלל, כי שם אף אחד לא שיתף פעולה (ואלה שניסו הפסיקו מאוד מהר). כמו שמיכאל אמר, במשחק קול צרחה דקה כן פחדתי ונכנסתי לאוירה וכאלה, כי אוירת המשחק שנוצרה הייתה מוצלחת. לי אישית זה היה שישבנו בתוך אולם נטוש בטכניון שדי הכניס אותי ללחץ, מה שתרם לאוירת המשחק. ושאר השחקנים גם הגיבו ברצינות ולא עשו שטויות, אז בלי קשר להאם הם פחדו או לא, היה לי יותר קל להתחבר לאוירה הרצויה. וזו לא דוגמא בודדת - גם היו משחקי WOD שהרגשתי ממש פחד מוחשי, ואפילו משחקי מו"ד שהורצו במספיק תמימות כדי לספק חוויה של פחד אמיתי משיטוט במבוך (כיום אני כבר לא חושב שזה קיים, אבל כשרק התחלתי לשחק מו"ד כשהייתי קטן, והדמויות שלנו היו בנות תמותה בדרגה נמוכה בצורה מחפירה, כל קול קטן של משהו שנשמע כמו דרקון היה מקפיץ אותנו).
אני חושב שהאנשים שלא מסוגלים לפחד בעצמם הם גם אלה שמאמינים אמונה שלמה שאף אחד לא יכול לפחד. אז לפסקי ולבארני, אני אומר שזה פשוט לא נכון. זה עניין אישי. ואתה לא חייב שכל הקבוצה תחווה את אותה החוויה. והאמת, יכול להיות שכן היו אנשים בקבוצה שהרגישו פחד ואתה פשוט לא מספיק אמפתי כדי לשים לב לזה.

 

[PeskyTiger]

אני לא חושב שמנסים לרמות אותי, אני רק אומר שטיעונים של "סמוך עלי" לא מספיקים כדי לשכנע אותי.

 

[ODDin]

פחד הינו רגש סובייקטיבי בעליל. מה עוד אתה רוצה שיתנו לך? סריקת מח?

 

[PeskyTiger]

לפחד ממשחק בעצמי, או לראות אדם שמציג סימנים של פחד? חשבתי שזה ברור ב"אאמין לזה כשאראה את זה".

 

[ODDin]

וול, נעבוד על זה.

 

[פלאפי]

אין טעם. אתה לעולם לא תאמין. ואם תראה מישהו מפחד, תהיה בטוח שעובדים עליך. אין בכלל טעם לנסות לשכנע אותך, כי אתה מהאנשים הספקניים. זה בדיוק כמו לנסות לשכנע מישהו להאמין באלוהים. לדעתי זה מקרה אבוד.