לא יודע אם יש ממש טעם למיסיונריות הזו. יכול מאוד להיות שכל מי שבאמת רצה לשחק כבר משחק.
הסקר בפורטל - באיזה גיל התחלתם לשחק
- מחבר/ת הנושא The oldman
- תאריך התחלה
אני התחלתי רק בגיל 16 ככה, אבל אני בהחלט מצטער שלא התחלתי לפחות איזה שנתיים לפני.
PeskyTiger אמר/ה:
אם תעשה סקר בין גילאי 22-32 (בחרתי סתם), כמה מהם אתה חושב שבאמת מכירים מה זה משחק-תפקידים, איך משחקים בזה והאם זה כיף או לא?
מעבר-לכך, תסתכל על כל שיווק של תחביב, הרי כולנו יודעים שקולה זה טעים או מגעיל, אז למה יש לזה פרסומות?
בעיניי, חלק ניכר מבני ה- 15+ לא ממש מכירים מה זה משחקי-תפקידים, וייתכן שחלק מהם היו הופכים לשחקנים אם הם היו מנסים. יש מעט מאוד שחקנים בגילאים הללו בארץ, ואם היו יותר שחקנים בארץ זה היה משפר לי את החוויה - גם כשחקן שהיה פוגש אנשים חדשים, גם בכנסים שהיו יותר מעניינים, גם מבחינת החנויות / מוצרים שהייתי יכול לרכוש וגם כהוצאה לאור.
זה מאוד נחמד להצביע על חוסר ידע כמקור לחוסר בעניין, אבל קורלציה לא מוכיחה קזואציה - יש להוכיח גם קדימות. אני לא יודע זילץ' על כדורגל, נראה לך שבגלל זה אני לא מתעניין במשחק, או שחוסר העניין שלי במשחק הוא זה שגרם לי לא לחקור בנושא?
התיאוריה שלי היא שהמצב למעשה הפוך, ושמי שרצה לדעת על המשחק, הלך ובירר בעצמו. זה לא שנות השמונים, בשביל זה יש אינטרנטים וכאלה. כל השאר - פשוט לא באמת מעוניינים, ובגלל זה חוסר ההצלחה ב"מסיונריות", ולא בגלל חוסר ידע או סטיגמות למינהן.
בקשר לסקר שהצעת - לא יודע איך זה עובד עכשיו, אבל בדורי, אני יכול להגיד לך ש*כולם* בשכבת החטיבה שלי ידעו על המשחק, ומי שהתעניין הלך ובירר איך משחקים.
התיאוריה שלי היא שהמצב למעשה הפוך, ושמי שרצה לדעת על המשחק, הלך ובירר בעצמו. זה לא שנות השמונים, בשביל זה יש אינטרנטים וכאלה. כל השאר - פשוט לא באמת מעוניינים, ובגלל זה חוסר ההצלחה ב"מסיונריות", ולא בגלל חוסר ידע או סטיגמות למינהן.
בקשר לסקר שהצעת - לא יודע איך זה עובד עכשיו, אבל בדורי, אני יכול להגיד לך ש*כולם* בשכבת החטיבה שלי ידעו על המשחק, ומי שהתעניין הלך ובירר איך משחקים.
לשנינו חסרה הידיעה, אבל אני לא באמת מנסה לקבוע חד-משמעית, פשוט התוצאה מפתיעה.
אם תשווה לסקרים דומים שבוצעו בחו"ל, התוצאה שונה, ואפשר להגיד שזה שורש העניין.
בקשר לזה שבאינטרנט אפשר לדעת הכל, זה נכון אבל זה לא קשור. זה מישהו קורא בויקי על מו"ד, לא אומר שהוא התנסה במו"ד. אין ממש אפשרות פשוטה להתנסות בזה. אם נניח הייתה חנות משחקים בכל עיר מרכזית בישראל שמציעה ערבי משחק למבוגרים, אז באמת היה אופציה זמינה (כדוגמא)
אם תשווה לסקרים דומים שבוצעו בחו"ל, התוצאה שונה, ואפשר להגיד שזה שורש העניין.
בקשר לזה שבאינטרנט אפשר לדעת הכל, זה נכון אבל זה לא קשור. זה מישהו קורא בויקי על מו"ד, לא אומר שהוא התנסה במו"ד. אין ממש אפשרות פשוטה להתנסות בזה. אם נניח הייתה חנות משחקים בכל עיר מרכזית בישראל שמציעה ערבי משחק למבוגרים, אז באמת היה אופציה זמינה (כדוגמא)
אני מסכים עם אולדמן - משחקי תפקידים הם משחקים חברתיים. אני יכול לקרוא עליהם ולהיחשף אליהם, אבל עד שאני לא אמצא עוד אנשים שרוצים לשחק איתי (או כפי שזה קורה בדרך כלל: עד שלא גוררים אותך לזה) אני לא אוכל להתנסות בזה. בעניין הזה הם שונים ממשחקי מחשב, למשל, אותם אני יכול לקנות ולשחק לבד וכך להיחשף אליהם. לכל זה תוסיף את הסטיגמות של המשחק - משחק של גיקים, של ילדים קטנים וכו', שרק גורמים לאנשים להתרחק מהמשחק., ואף תיאוריות חברתיות נוספות, למשל: אנשים בהחלט צריכים לעיתים מישהו שיגרור אותם לתוך תחביב מסוים. אישית, מעטים הם הדברים שהתחלתי לחבב בזכות עצמי ולא בגלל שמישהו הכיר לי אותם או גרר אותי לתוכם.
אז אולי מיסיונריות היא לא המילה בה הייתי בוחר לתאר את את העניין, אבל למה לא למשוך עוד אנשים לתחביב הזה באופן אקטיבי? החשיבה צריכה להיות הפוכה: לא מי שרוצה כבר ימצא את דרכו למשחק, אלא להיפך - מי שלא רוצה ייתן למילים הללו לחלוף על פניו ומי שבאמת רוצה לשמוע עוד ימשיך.
אז אולי מיסיונריות היא לא המילה בה הייתי בוחר לתאר את את העניין, אבל למה לא למשוך עוד אנשים לתחביב הזה באופן אקטיבי? החשיבה צריכה להיות הפוכה: לא מי שרוצה כבר ימצא את דרכו למשחק, אלא להיפך - מי שלא רוצה ייתן למילים הללו לחלוף על פניו ומי שבאמת רוצה לשמוע עוד ימשיך.
פארסק
פונדקאי ותיק
כמו שאולי ניחשתם אני היחיד בקבוצת הגיל בקטגוריה שלי בסקר.
תמיד רציתי לשחק אפילו קראתי WIZ.
לפני 11: וזה נובע מכך שלא היה חוגים לזה אז בסביבת הבית שלי ומהכרות שלי עם ההורים שלי, הם לא היו ממנים לי חוג כזה בגלל דעות קדומות.
אחרי 11-16 לא היה לי כסף לספרים וגם לא הכרתי מישהו מבין החברים שלי שהיה בעניין.
בתיכון הסטיגמות הבהילו אותי.
בצבא ובתואר הראשון דוקא הכרתי אנשים שרצו לשחק אבל לא ידענו איך להתחיל.
אחרי התואר, שהתמקנו, בת הזוג שלי רשמה אותנו לגילדה ואז הקמנו את קבוצת המשחק שלנו ואני נתפסתי.
אז כן, לפי דעתי הדרך הכי טובה למשוך קהל למשחק היא מיסיונריות, והדרך הכי טובה להגיע לקהל היעד היא פרסום בספריה המקומית (כי גיקים קוראים ספרים והרבה) של הקמת קבוצות משחק.
תמיד רציתי לשחק אפילו קראתי WIZ.
לפני 11: וזה נובע מכך שלא היה חוגים לזה אז בסביבת הבית שלי ומהכרות שלי עם ההורים שלי, הם לא היו ממנים לי חוג כזה בגלל דעות קדומות.
אחרי 11-16 לא היה לי כסף לספרים וגם לא הכרתי מישהו מבין החברים שלי שהיה בעניין.
בתיכון הסטיגמות הבהילו אותי.
בצבא ובתואר הראשון דוקא הכרתי אנשים שרצו לשחק אבל לא ידענו איך להתחיל.
אחרי התואר, שהתמקנו, בת הזוג שלי רשמה אותנו לגילדה ואז הקמנו את קבוצת המשחק שלנו ואני נתפסתי.
אז כן, לפי דעתי הדרך הכי טובה למשוך קהל למשחק היא מיסיונריות, והדרך הכי טובה להגיע לקהל היעד היא פרסום בספריה המקומית (כי גיקים קוראים ספרים והרבה) של הקמת קבוצות משחק.
מתוך עשרים ומשהו השחקנים שהכרתי לאורך חיי, אפילו לא אחד "נגרר" למשחק, וכל מי שכן "נגרר" למשחק לא שרד סשן שני. אין סיבה אקטיבית למה לא לנסות למשוך אנשים, אבל אישית אני מאמין שזה פשוט בזבוז זמן. הרוב הגדול של מי שרוצה לשחק - משחק. מי שלא רוצה, לא "ישתכנע" לשחק.
אני גררתי כמה חברים שלי למשחק ועכשיו הם משחקים ונהנים, אמנם לא מנוסים, אבל בהחלט משחקים.
אני התחלתי לשחק בכיתה ג' אבל שנתיים שיחקנו בלי לקרוא את החוקים ממש
לאח הגדול של חבר שלי היה את הספר והוא הסביר לנו מה המשחק בגדול
אז שיחקנו לפי התמונות
במשחק הראשון שלי אני שיה"מתי והיו לי שני שחקנים אחד מינוטאור ידידותי והשני קוסם שיודע רק קסם אחד-מוות
ושיחקנו בלי קוביות כי האח של חבר שלי לא הסכים להביא לנו כי פחד שנאבד לו אותם
במשחק הבא כבר קניתי את הקופסא האדומה והכנו דפי דמות (וכן קיבלו נק"ן על זהב)
אגב אם אתם רוצים להבין כמה אני זקן:
את המשחק הראשון שלי קראנו לו חולית: כי המשחק מחשב חולית הראשון! בדיוק יצא, הייתי צעיר מדי כדי להבין איך לשחק בו (זה היה מעין קווסט) אבל ראיתי אנשים עם עיינים נוצצות ומלחמות במדבר וזה הספיק לי
לאח הגדול של חבר שלי היה את הספר והוא הסביר לנו מה המשחק בגדול
אז שיחקנו לפי התמונות
במשחק הראשון שלי אני שיה"מתי והיו לי שני שחקנים אחד מינוטאור ידידותי והשני קוסם שיודע רק קסם אחד-מוות
ושיחקנו בלי קוביות כי האח של חבר שלי לא הסכים להביא לנו כי פחד שנאבד לו אותם
במשחק הבא כבר קניתי את הקופסא האדומה והכנו דפי דמות (וכן קיבלו נק"ן על זהב)
אגב אם אתם רוצים להבין כמה אני זקן:
את המשחק הראשון שלי קראנו לו חולית: כי המשחק מחשב חולית הראשון! בדיוק יצא, הייתי צעיר מדי כדי להבין איך לשחק בו (זה היה מעין קווסט) אבל ראיתי אנשים עם עיינים נוצצות ומלחמות במדבר וזה הספיק לי
חוקי הפורום.
ספציפית, העלאת נושאים ישנים.
ספציפית, העלאת נושאים ישנים.
אני התחלתי בכיתה ח', עם מהדורה 2 של מו"ד ועם כמה חברים; לא ממש הבנו את החוקים בהתחלה אבל זה היה כיף, וכשהתחלנו להבין את החוקים יותר טוב התחלתי לשה"מ לחברה.
אתה שם לב שעבר חודש מאז התגובה האחרונה? ושהתגובה האחרונה היא הערה על כך שהקפיצו את העץ? אני הייתי מציע לך להבא להסתכל על ההודעה האחרונה של העץ (במידה ואתה לא עושה את זה) או להתייחס אליה (במידה ואתה לא).
חוץ מזה, זה לא שיש כול כך הרבה פעילות בפורום
אפילו פורום מו"ד, שהוא הכי פעיל, מתחיל להחלש
אפילו פורום מו"ד, שהוא הכי פעיל, מתחיל להחלש
