הסקר בפורטל - באיזה גיל התחלתם לשחק

[The oldman]

לפני כשבועיים פרסמנו סקר חדש בפורטל, באיזה גיל התחלתם לשחק, ואני חייב לציין שהתוצאות מפתיעות: http://www.pundak.co.il/index.php?option=com_poll&id=21:rpg-age#content (כדי להצביע דרך לגשת לעמוד הראשי)
מעל ל-75% מהאנשים התחילו לשחק בגיל 11 ומטה. אני יודע שממוצע הגיל בפורום הוא באזור ה-15 עד 17, אבל זה עדיין הפתיע אותי...

זה גם הניסיון שלך בחבורות משחק שלכם? שאנשים התחילו לשחק בגיל צעיר - ומקסימום עזבו וחזרו אח"כ?
עד כדי-כך התחביב לא מצליח להגיע לאנשים חדשים שעברו את גיל הבר-מצווה?

 

[PeskyTiger]

זה ממש מוזר. אישית, התחלתי לשחק בגיל 13-14. אני לא מאמין שאפשר באמת להנות מהמשחק כמו שהתכוונו שתהנה ממנו בגילאי 11.

 

[צפע]

סליחה אני בן 11 ואני נהנה מהמשחק בדיוק כמוך

 

[Gandalf]

אני התחלתי לשחק בכיתה ב' או ג' ואני חייב לציין שנהנתי מהמשחק הרבה יותר משאני נהנה ממנו כיום.

 

[PeskyTiger]

סליחה אני בן 11 ואני נהנה מהמשחק בדיוק כמוך

לא, לא בדיוק כמוני.

 

[פלדריק]

אני התחלתי בגיל...מממ...כיתה ד'.אבל התחלתי לשחק ברצינות רק בו'.בכל אופן,זה עדיין פחות מ11.והאמת שבאמת נהניתי מזה לא פחות,אבל פסקי צודק-זו הנאה של ילדים מלהיות גיבור,זה לא אותו דבר גם אם זה כיף לא פחות.

 

[dragold]

אני התחלתי לשחק בכיתה ג' ואני חייב לומר שדבר זה רק שיפר לי את ההנאה שיש לי כיום ממשחקי תפקידים.
נכון, אי אפשר לחוות את כל רבדי המשחק בגיל זה, אך אני חושב שילדים בגילאים כאלה יכולים לשחק ואפילו להנות מאד.
לדעתי יש למשחק גם השפעה חיובית על הציונים של הילד, אבל זה נושא אחר...

 

[PeskyTiger]

לא אמרתי שילדים לא נהנים, רק שהם שואבים את ההנאה שלהם ממקום אחר, ושלדעתי זה לא המקום שממנו הכוונה שתשאב ההנאה.

 

[warforgad]

אני התחלתי בכיתה ד', ולמען האמת מאוד נהנו. לפי דעתי ההנאה בשלב הזה תלויה בשה"ם: השה"ם שלנו קיצץ וטבח במכניקה(ללא ידיעתנו) למען המגניבות והזרימה. רב ילדים בגיל 11 פשוט לא יהנו ממכניקה מלאה.

 

[פלדריק]

אני התחלתי בכיתה ד', ולמען האמת מאוד נהנו. לפי דעתי ההנאה בשלב הזה תלויה בשה"ם: השה"ם שלנו קיצץ וטבח במכניקה(ללא ידיעתנו) למען המגניבות והזרימה. רב ילדים בגיל 11 פשוט לא יהנו ממכניקה מלאה.

אני מפקפק בזה.אני דווקא זוכר כמה היינו מתלהבם מהנתונים המכאניים הכי סתמיים,ומשחק תפקידים ניראה לנו משהוא מהצד.אני דווקא חושב שילדים נורא נהנים מלחלק לעצמם מספרים,ולוקח להם זמן עד שהם נוטשים אותם.

 

[dragold]

המנחה שלי ביסודי קיצץ כ"כ את המכאניקה של מו"ד עד שנשארנו רק עם לחשים וגלגולי ק20...
אני לא זוכר את זה לטובה, אני אוהב מכאניקה ונתונים, ברגע שהתחלתי לשחק עם החוקים המלאים התחלתי להנות הרבה יותר...
אולי זה היה רק אני, אבל אני חושב שילדים קטנים כן נהנים מהשיטה, כל עוד הם מבינים אותה.

 

[Gandalf]

המנחה שלנו ניסה לשחק עם הקבוצה המקורית[אני, תום, רז ואור] ad&d. לא הבנו כלום. משחקי ה40k והפנטזי חיפו על זה, אבל נראה לי שעם הזמן הוא פשוט הוריד עוד ועוד חוקים עד שהוא נשאר עם דרג''ש, נקודות פגיעה, תכונות ויכולות מיוחדות שהוא חילק לפי ראות עיניו. זה היה ממש כיף, אני זוכר את עצמי מתכונן שעות לפני כל מפגש[שיחקתי את לגולאס, ולפני כל מפגש ראיתי את שר הטבעות וניסיתי לראות איך הוא מתנהג], ואחרי שהוא נתן לי את ההרפתקה הכתובה שהוא הריץ לנו אז שקדתי עליה במשך ימים...
אני חושב שהמשחק איבד חלק מהקסם או מהפשטות שלו מאז. אני זוכר שאז נהנתי מלהיות עם החבר'ה, לצחוק מהבדיחות , להנות מעליית דרגה פשוטה ,לשמוח כשיוצא לי 20 ולכעוס כשיוצא לי 1.
היום, עדיין כיף לי לראות את החבר'ה שאני נפגש איתם כל שבוע לd&d, אבל אנחנו יותר מתעסקים בתחרות קראנצ'ית, ובחנפנות פלאפית. זה עדיין כיף, אבל לא אותו סוג, וזה לא אותו הדבר.

 

[wizinet]

האמת שאני ממש לא מופתע, סביבות גיל 13-14 זה כבר הזמן שבו יש לילד המון דעות קדומות - גם על משחקי תפקידים.
בשלב כזה אני אתפלא לראות הרבה ילדים מצטרפים לתחביב אשר כלכך שנוי במחלוקת בחברה.
בגילאים הנמוכים יותר לעומת זאת מדובר במשחק כיפי שהורגים בו טרולים, טובחים באורקים ונמלטים מדרקונים. זה כיף וזה מגניב. וזה מה שפתוח לך את השער לתחום ההרבה יותר מורכב של משחקי תפקידים, לאחר שכבר הספקת להכיר אותו ולהפטר מכל דעה קדומה שמסתובבת שם בחוץ.

 

[Talos]

יש משהו בדבריו. הרבה אנשים נרתעים ממשחקי תפקידים בגלל הסטיגמות והדעות הקדומות, ובאמת בגיל ההתבגרות זה הכי בולט. בגילאי ה+20 זה כבר פחות בגלל הסטיגמות, יותר בגלל שאין זמן, ושזה נראה כמו משהו לילדים. בגילאי ה11 לעומת זאת, אין דעות קדומות, יש הרבה זמן פנוי, והדמיון פורה יותר יחסית.

אני אישית התנסתי לראשונה במשחק בכיתה ה' בחוג למבוכים ודרקונים, שהמנחה דווקא לא קיצץ במכאניקה, אבל הקבוצה הייתה גרועה למדי, והחוג התפרק מסיבה כלשהיא אחרי כמה זמן. עד כיתה ח' בערך לא יצא לי לשחק שוב מבוכים ודרקונים, למרות שרציתי נורא, ובערך בסוף כיתה ח'(לפני שנתיים פחות או יותר) יצא לי לשחק באופן רציני לראשונה, באחד הכנסים, ואחרי זה הייתי בקבוצה הקבועה הראשונה שלי.

 

[PeskyTiger]

סטיגמות? מה, לא ידעתם שאתם גיקים לפני?

 

[פארסק]

לא, כי לפני זה הינו רק ילדים עם תחביבים, ואחרי זה המשכנו לראות סרטים מצוירים ולשחק ברובוטריקים, גם שכל שאר ילדי הכיתה התענינו במסיבות כיתה ובמראה חיצוני.

 

[The oldman]

מה שמוזר לי זה באמת המיעוט של אנשים שמתחילים לשחק אחרי גיל 16 או 18.
ברור לי שבארץ זה לא ארה"ב שיש מכללות ושם יש המון משחקים, אבל עדיין יש אוניברסיטה, שזה שלב שאנשים פוגשים אנשים חדשים, ועדיין אפשר בקלות יחסית להשיג קבוצות משחק.
בתור מי שעוסק בתחום מצד התעשייה, זה תמיד היה לי ברור שבארץ ילדים זה כרטיס הכניסה. אבל לא ידעתי שזה עד כדי כך חד-צדדי, ומצב שבו אם הילד לא נחשף עד גיל 12-13 למשחקי-תפקידים, כנראה שהוא לא יתחיל לשחק אי-פעם.

 

[the Nerubian]

מה שמוזר לי זה באמת המיעוט של אנשים שמתחילים לשחק אחרי גיל 16 או 18.
ברור לי שבארץ זה לא ארה"ב שיש מכללות ושם יש המון משחקים, אבל עדיין יש אוניברסיטה, שזה שלב שאנשים פוגשים אנשים חדשים, ועדיין אפשר בקלות יחסית להשיג קבוצות משחק.
בתור מי שעוסק בתחום מצד התעשייה, זה תמיד היה לי ברור שבארץ ילדים זה כרטיס הכניסה. אבל לא ידעתי שזה עד כדי כך חד-צדדי, ומצב שבו אם הילד לא נחשף עד גיל 12-13 למשחקי-תפקידים, כנראה שהוא לא יתחיל לשחק אי-פעם.

אני מכיר כמה שחקנים שהתחילו רק בגילאי 14-16, אבל המספר שלהם זניח לעומת אלו שהכירו את משחקי התפקידים בגילאי 9-11. זה בנוסף לעובדה שהם מסתובבים עם שחקני תפקידים מהסוג הנפוץ יותר וחולקים תחביבים אז איפשהו במהלך הדרך אימצו את התחביב.
אני גם חושד שבקבוצות הגיל המבוגרות יותר נמשכים למשחק יותר אנשים עם חיבה לכתיבה או ציור מאשר שחקני מ"ת במחשב או מ"ת המוני (אולי הם רגילים יותר שמאכילים אותם באנימצי מאשר לדמיין) אבל בכיוון ההפוך אנשים שהכירו קודם מ"ת נמשכים אחר כך למשחקי תפקידים במחשב.
אולי כדאי לעשות גם לזה סקר.


אני אישית הכרתי את מו"ד בגיל 9 ואני מסכים עם פסקיטייגר שההנאה מגיע ממקום אחר בתקופות חיים שונות. אז זה היה יותר בכיוון של שליטה בגיבור, למרות שאני חייב לציין - לכל אורך הדרך ועד היום אני נהנה ממסתורין ומחקירה של עולם פנטסטי במשחקים שלי.

 

[בארני]

מה שמוזר לי זה באמת המיעוט של אנשים שמתחילים לשחק אחרי גיל 16 או 18.
ברור לי שבארץ זה לא ארה"ב שיש מכללות ושם יש המון משחקים, אבל עדיין יש אוניברסיטה, שזה שלב שאנשים פוגשים אנשים חדשים, ועדיין אפשר בקלות יחסית להשיג קבוצות משחק.
בתור מי שעוסק בתחום מצד התעשייה, זה תמיד היה לי ברור שבארץ ילדים זה כרטיס הכניסה. אבל לא ידעתי שזה עד כדי כך חד-צדדי, ומצב שבו אם הילד לא נחשף עד גיל 12-13 למשחקי-תפקידים, כנראה שהוא לא יתחיל לשחק אי-פעם.

אולי זה בגלל שאצלנו יש צבא איפשהו באמצע, מה שנתפס כמשהו שמבגר אנשים. ובואו נודה על האמת - כשאתה אומר למישהו שכרגע סיים מסלול צבאי בוא נלך לשחק משחק תפקידים זה נשמע כמו... נו, משחק.


אני אסביר את דעתי לפי דורות:

* מעניין שהדור הממש זקן התחילו לשחק בגיל הטיפש-עשרה המאוחרים, כי כל החומר היה באנגלית (הכוונה לימים שלפני המהדורה הראשונה בעברית).
* הדור שהגיע אחריו, ששיחק עוד במהדורה הראשונה בעברית, אני מאמין שהיה ילדים ברובו (וזה אני אומר מניסיון אישי שלי בלבד - גיל 8). יכול להיות שזה בגלל שאז המשחק הזה נתפס כמשחק של ילדים. אחרי הכל, היה קשה מאוד להשיג מוצרים בעברית אז והמודעות לכך שלא מדובר בסתם משחק של ילדים הייתה מועטה. מעבר לכך, היה אז מצב מוזר של שתי קבוצות של שחקנים: החבר'ה הבוגרים (ששיחקו עדיין באנגלית) והחבר'ה הצעירים. שתי הקבוצות לא ממש התחברו ביניהן, עפ"י מה שזכור לי.
* כיום גיל ההתחלה הוא בעיקר של ילדים בגילאי 9-11 בגלל שכיום יש חוגים רבים לילדים, דבר שהתחיל רק בשנים האחרונות.

 

[The oldman]

השאלה היא גם איך משנים את זה? איך גורמים לשחקנים שלא שיחקו מעודם להתחיל לשחק.
יצא לי להכיר למספר אנשים "בוגרים" את המשחק, אבל רובם לא נשארו בזמן. היה להם נחמד לפגישה אחת או חמש ואז הם הפסיקו. מי שלרוב המשיך לשחק הם אלו שכבר שיחקו בעברם.