הנשגבים הבנתי מה הבעיה עם אקזלטד

[omerwiess]

יש לי ניסיון בשיטה אני שיחקתי כמעט שנתיים דם דרקון
ולכן בתור דם דרקון אתה בהתחלה יהיר אולי אבל ככל שמתקדם הזמן אתה "מפחד" שדברים לא כמו שהם נראים ויכולים להיות נשגבים בכל מקום
ולכן דמי הדרקון עוברים את העובר סביבם בשתי רבדים גם בתור מתח לתוצאות הקרב שלהם ביחס מוסרי וחברתי וגם הם עוברים את הקרב במתח של שאיפה של ניצחון בו ולא מוות כי מסוכן להם מאוד להלחם באביסל לדוגמא
לעומת זאת סולארים נגיד אפילו באסנס 3, ארבעה ביחד
יחוו לדעתי רק את החלק הראשון של המתח כי שוב הם ממש חזקים
ולא הייתי רוצה להחליש אותם אבל אני רק מציג את דעתי שבשביל לשחק סולארים בניגוד לדמי דרקון על השה"מ להיות מאוד מדויק כי הוא צריך רב הזמן לתת לנו הרגשה שאולי אנחנו מאוד חזקים אבל אנחנו לא יודעים מי מסתתר מאחורי החזות האנושית שלפנינו ומי הגב של אותו אדם ומדי פעם אף להפתיע אותנו ולהראות לנו שאנחנו לא כל כך חזקים
וזה נשמע כללי כזה וקל אבל נראה לי שבכדי להשרות פחד קבוע וסטטי בדמויות מן הישמרות מהלא נודע צריך להיות מדויק

 

[Ferenheit]

יבוא מישהו שמשחק COC, שם הדמויות לא יכולות להתמודד עם 90% מהמפלצות שהן נתקלות בהן, ויגיד שהבעיה עם מו"ד היא חוסר הפחד. זה סגנון אחר של משחק במובנים מסוימים, סוג אחר של גבורה.

אי אפשר להגיד באותה נשימה גם שהמנחה יכול ליצור אתגרים מספקים כדי לסכן את הדמויות וגם שהדמויות באקזלטד לא מפחדות משום דבר. הדגש באקזלטד אינו על פחד, אבל הוא משחק מאוד הישרדותי (עם הסולארים במיוחד).

 

[The oldman]

מהתפיסה שלי של אקזלטד, המשחק עצמו לא ממוקד כל-כך סביב קרבות פנים אל פנים.
אולי בהתחלה, בעת שהדמויות מתחזקות, אבל עבור סולארים, בסופו של הדבר המשחק מנתב אותם (אין לי מילה יותר טובה מאשר railroading) לעבר כיוון של הרפתקאות שההתמקדות היא דיפלומטיה/ניהול מדינות וכיו"ב. פשוט, כמו שציינת, סתם ללכת ולהרוג זה לא מעניין באקזלטד, לפחות לא עבור סולאר/אביסל ואולי גם עבור הcelestials, רק אולי עבור דמי-דרקון יש בזה עניין ממשי.

אבל הדבר לעיל, שונה לחלוטין מאשר הפחד של דמות ממוות, בייחוד ששימוש במתנקשים כמו-גם פעולה עצמאית ללא רשת הביטחון של שאר המעגל הינם נפוצים במשחק, פי כמה וכמה שמדובר בסולארים.

 

[פלאפי]

והמתנקשים אמורים להיות יעילים, אחרת לא יישלחו אותם, לא? ועל-כן אם הסולארים מביסים אותם בקלות יתר, אז אין את הפחד ממוות מידי מתנקשים או מידי דברים אחרים.

 

[Ferenheit]

פלאפי, זה ממש כאילו לא קראת את דברי האיש הזקן. המתנקשים מסוכנים, קרבות ישירים (בניגוד למו"ד) הם לא סוגיה מהותית, והפחד קיים, במקומות אחרים.

 

[פלאפי]

אני לא רואה איך קרבות ישירים הם סוגייה מהותית במו"ד. אתם תמיד טענתם ההיפך - "מו"ד זה מה שאנחנו עושים ממנו" בלה בלה בלה.
ומה שאתה מדבר זה הנושא המרכזי של העץ הזה. הסולארים לפעמים נעשים כל כך חזקים, שהמתנקשים, או מה שלא יהיה ששולחים על הסולארים כדי להרוג אותם, כבר נעשה לא יעיל. ועל-כן, הפחד מדברים כגון מוות קטן. פחד מדברים אחרים זה כבר משהו אחר.

 

[ran-newman]

הרגע שני אנשים שמכירים את המשחק יותר טוב ממך (פרנהייט והאיש הזקן) אמרו לך שיש פחד ממוות על ידי מתנקשים, אבל איכשהו אתה מתעקש להתווכח איתם על הנקודה הזו למרות שאפילו לא שיחקת אף פעם.

 

[Ferenheit]

בכל משחק שלא יהיה תמיד אפשר לחשוב על מישהו חזק יותר, וגם להפוך אותו למתנקש וזה יהיה מפחיד במובן שיהיה סיכוי מוות משמעותי. פלאפי, ההבדל בין COC למו"ד לאקזלטד הוא שהם מפוזרים על פני ציר מבחינת האתגרים המוצעים בספרים שלהם (האתגרים הקאנוניים, שעליהם אנחנו מדברים כרגע).

 

[פלאפי]

הרגע שני אנשים שמכירים את המשחק יותר טוב ממך (פרנהייט והאיש הזקן) אמרו לך שיש פחד ממוות על ידי מתנקשים, אבל איכשהו אתה מתעקש להתווכח איתם על הנקודה הזו למרות שאפילו לא שיחקת אף פעם.

סליחה רבה? לידיעתך שיחקתי אקזלטד.

ההבדל בין COC למו"ד לאקזלטד הוא שהם מפוזרים על פני ציר מבחינת האתגרים המוצעים בספרים שלהם (האתגרים הקאנוניים, שעליהם אנחנו מדברים כרגע).

מצטער אבל לא הבנתי מילה...
אפשר לחזור על מה שאמרת בלי "ציר" "COC" ו"קאנוניים"?

 

[ran-newman]

סליחה, כנראה התבלבלתי מההודעה הראשונה שלך בעץ הזה שבה כתוב "אני אומנם לא משחק אקזלטד".

 

[פלאפי]

"משחק" בלשון הווה. שיחקתי בעבר מספר פעמים, אבל מלבד זאת, אני התייחסתי לנושא הראשוני של העץ:

היום דיברתי עם בן והסברתי לו למה מעצבן אותי שבאקזלטד לשחקנים מנוסים אין פחד ובייחוד במהדורה השניה
והעניין הוא כי אם אתה סולאר לדוגמא אתה יודע שכמעט אין הרבה דברים בעולם שיכולים להרוג אותך שוב זה בהכללה אבל רב הדברים לא יהרגו אותך
ובן טען לעומתי ששחקנים צריכים לפחד מהתוצאות של המעשים שלהם ולאו דוקא מהמוות (מעניין מה פרויד היה אומר על זה?!)
בכל מקרה הבעיה נוספת שנוצרת בעניין היא שאם השחקנים לא משחקים שחקנים גיבורים טובים-לאו דוקא רעים אבל אולי הם יותר מדי מצולקים חברתית מהסביבה כך שלא אכפת להם מהאדם הקטן להרי לא כל הגיבורים הם פלדינים עטורי מצפון
מה דעתכם?

לפי דעתי, הסולארים עדיין חזקים מדי. כן, כן, הבנתי שיש את הקטע של לאבד דברים חוץ מחיים, אז תפסיקו לחזור על זה שלא הבנתי כלום. אבל קרבות עדיין צריכים להיות מאתגרים, ומאתגרים לרוב = סכנה למוות. מבחינה קרבית ישירה, זו הרי כל התועלת בקרב, להרוג אחד את השני.

 

[אנדר]

לפני כשבוע יצא לי סוף סוף לשחק אקזאלטד כשחקן ולא כשהם. אני חייב לומר שהיה לסולר שלי הרבה יותר כח ממה שציפיתי שיהיה לו, אבל עדיין הרגשתי בקרבות שהדמות שלי בסקנה חמורה. אחרי הכל לדמות ממוצעת באקזאלטד יש בין 7 ל 14 נקודות חיים. כל נקוזה שאובדת מרגישה כהתקרבות רצינית למוות.
אומנם נסגב מסוגל לחסל בן תמותה רגיל בלי לסכן את התספורת שלו, אבל ישנם סכנות כמו רעל, או קסמים שעלולים לפגוע בסולאר בצורה קשה ביותר.
פגישה אחרונה שהייתה לנו הסתיימה בכך שאני וסולר נוסף היינו מוקפים בתרייסר פסלי אבן חיים, ואני הרגשתי שאם לא נוכל לברוח איך שהוא אין לנו סיכוי...
מה שחשוב להבין באקזלטד הוא לשא כל קבר מסוכן, חלק מהקרבות נמצאים שם רק כדי להראות כמה הדמויות טובות בזה, או לבזבז להם נקודות מהות.
הסכנה האמיתית מגיעה כאשר הדמויות צריכות להילחם נגד באמות' באמצע ים מלא כרישים נגואי פרע כאשר הם רוחבים על אותו בהמות' שמסוגל לשלוף עוקצים רעילים מהגב שלו והחלקות שלו מחייבת את השחקנים בהטלות איזון כדי לא ליפול...
או כשהם נלחמים נגד שד ממעגל שני בתוך מעבדת קוסם המכילה מכונות ששועבות חיים מהעבדים בקלובים לידם ומרפות את השד...

 

[Ferenheit]

לדעתי, קרבות שנועדו לבזבז כמה מוטים באקזלטד לא שווים את המעקב אחרי שריפת המוטים. אפשר להשתמש באלמנט השחיקה פעם בכמה זמן כדי להעביר את הנקודה, וזה יכול להיות מעולה - אבל כשיטה עקרונית זה מיותר באווירה והאופי של אקזלטד (כשאני אומר את זה אני מתכוון למה שמתבטא ביכולות והפוט' שהמשחק מציע, לא למה שאני אישית חושב שהיא "האווירה של אקזלטד").

 

[omerwiess]

כתגובה למה שאנדר כתב:
אני מסכים איתך שנגד כוח אש גדול הם בסכנה הבעיה שלי עם העניין היא סכנת הזילות (מלשון המילה זול) שמפחיד אותי עם שה"מים לקבוצות סולארים יהפכו כל יום הרפתקה לפגישה עם צבא פראא במסע כיבוש או שד ממעגל שני או שבט לונארים וכו'

 

[Blue Beetle]

גילוי: מעולם לא שיחקתי אקזלטד לצערי הרב. אין לי כל כך זמן. (כן, אני יודע מה אני מפסיד)

לעומת זאת, את העולם אני מכיר ומוכיר. ויסכימו איתי מלומדים ממני שזהו אחד מהעולמות היותר מדהימים שמישהו כתב אי פעם.

אם רוצים לשנות פאזה, אפשר לדעתי לעשות את זה כך (אקזלטד בסגנון מידנייט משהו), בקצרה:

לקדם את ההיסטוריה בכמה מאות שנים. הקיסרות התפוררה כליל ומי ששולטים בבריאה הם מלכים סולארים ואביסלים עתיקים (הסולארים מספיק עתיקים בשביל ליפול לקללה הגדולה).
המלכים שולטים בזרוע ברזל בממלכותיהם, מקריבים צבאות של מאות אלפים כנגד המלכים השכנים, אפילו ללצורך השגת מטרות משניות וחסרות חשיבות.
בני התמותה הופכים להרבה פחות ממה שהיו.

הלונארים עדיין שוכנים בקצוות הבריאה.


המשחק סובב סביב דמי הדרקון הוכחדו ברובם ונותרו מהם רק מאות אחדות שחולמים להחזיר לעצמם את התהילה שאבדה. דמי הדרקון חיים בגלות, בסתר מחונכים כאבירים שמטרתם החזרת הסדר הישן והגנה על בני התמותה. כל בית הפך למסדר.

התפקיד של הסידראלים הוא כמובן תפקיד של שליחי הגורל: משהו כמו מלאכים שמדריכים או אולי מעבירים מסרים מהאלים.

סתם מחשבה של אמצע הלילה..

 

[ננסק]

כתגובה למה שאנדר כתב:
אני מסכים איתך שנגד כוח אש גדול הם בסכנה הבעיה שלי עם העניין היא סכנת הזילות (מלשון המילה זול) שמפחיד אותי עם שה"מים לקבוצות סולארים יהפכו כל יום הרפתקה לפגישה עם צבא פראא במסע כיבוש או שד ממעגל שני או שבט לונארים וכו'

רגע... אולי אתה מפספס משהו. איזה סוגי הרפתקאות חשבת שיש באקזלטד? ללכת להציל את הנסיכה? עצירת צבאות פראא, כיבוש מדינות והשמדת בהמות *אלו הן* ההרפתקאות הבסיסיות של אקזלטד. זה לא מו"ד פה - באנו להציל את העולם בשעתו הקשה ביותר, ויש בידינו את כוחם של האלים. אנחנו נהפוך את הבריאה ונפיל כל משטר וכל אויב בדרכנו, חזק ככל שיהיה, ונגיע עד לשערי יו-שאן ונפרוץ אותם במידת הצורך - כי אנחנו הסולארים, והאנושות תרעד למשמע שמנו.