בלוג מג'נקון

[The oldman]

מי שרוצה לשמוע ולהתרשם (וגם לראות תמונות) מ Gencon, כנס משחקי התפקידים הגדול בעולם, מוזמן לעשות את זה בבלוג של זק בקשור הבא:
http://www.therpgsite.com/showthread.php?t=14969
בהחלט שווה קריאה ולהזיל ריר

כמה תמונות להדגמה מהבלוג:

מבחר קטן של קוביות...

ובשביל הגזר, איזה ספר או שניים של PFRPG - וזה לא שולחן מתחת. פשוט עוד ספרים. ערמה של כמה אלפי ספרים...

ולסיום, תמונה שמראה חלק קטן מגודל אולם התצוגה:

פשוט מדהים, ולחשוב שאצלנו גולת הכותרת זה ביגור, עם אולי כמה מאות אנשים שמגיעים לכנס ושניים וחצי דוכנים. (לא שאני מזלזל בביגור, פשוט ככה התחביב נראה בארץ).

 

[Icel]

industry vs hobby

 

[PeskyTiger]

Ohh, shiny.

וראבאק, הגזמתם קצת. זה פשוט לא אותם מספרים. לג'נקון באים מכל ארה"ב. סך כל האנשים בישראל קטן יותר מאשר ניו יורק.

 

[הדון גובלאונה]

לא מדוייק, לג'ונקון מגיעים גם אנשים לא מארה"ב XD

 

[ODDin]

כאמור, אין באמת השוואה ולא צריכה להיות השוואה. קודם כל, ג'נקון שונה עקרונית מביגור בכך שהוא כנס של התעשייה - הוא ממומן על ידי תעשיית המשחקים, הוא מקום להצגת מוצרים חדשים בתחום המשחקים וכו' (והוא גם משלב משחקי מחשב בקטנה).
מעבר לזה, כאמור, אים השוואה בגדלים. לביגור מגיעים אנשים מכל ארץ ישראל - 7 מליון איש.
לג'נקון מגיעים אנשים מכל ארה"ב - 307 מליון איש. שלא נדבר על אנשים שמגיעים לג'נקון מחו"ל, ויש בהחלט לא מעט כאלה.

התחביב בארץ נראה סבבה לגמרי יחסית לגודל של האוכלוסיה כאן. כן, כמובן שיש מקום לגדול עוד, ואני גם בטוח שהוא אכן יגדל עוד, אבל בפירוש אין על מה להתלונן.

 

[Ashardalon]

אני רוצה לג'נקון! אמאאאאאאא!



רעיון טוב להציץ ולהזיל ריר, זה יכול לרפא קצת...

 

[פלאפי]

ותמיד צריך לזכור שלמישהו יש גדול יותר. זה אומנם לא משחקי תפקידים (למרות שקרוב), אבל בדרום קוריאה הפכו תחרויות סטארקרפט לספורט לאומי.

בכל מקרה, זה נראה שווה. כמה עולה ג'נקון בכלל?

 

[idansh]

אאל"Y הכניסה לא עולה אבל השתתפות בארועים למיניהם כן

 

[ODDin]

לא. הכניסה עולה ועוד איך. עלות כניסה לכל ארבעת הימים היא 68$, עלות ליום אחד היא בין 28$ ל-48$ (תלוי באיזה יום והאם נרשמת מראש). בנוסף, לחלק ניכר מהאירועים יש עלות משלהם. יש שם המון סוגים של אירועים, חלקם עולים 2$ וחלקם באיזור ה-40$, אבל אם הבנתי נכון, וואן-טיימרים עולים משהו כמו 4-8$.
בנוסף, באי ג'נקון שוהים בדרך כלל בבית מלון כלשהו באיזור, לא ישנים בשק"שים על רצפה של ביצפר בלתי מוגדר. לפי האתר שלהם, מחירים המלונות שם נעים מ-85$ ללילה ועד 136$ ללילה.
בקיצור, אם אתה מגיע לכל ארבעת הימים, משחק נניח בשני משחקים ליום שכל אחד מהם עולה 4$ וישן 3 לילות במלון שעולה 85$ ללילה, יוצא לך 355$ דולר. די יקר.

 

[idansh]

וזה עוד בלי הגעה וקניות במקום...
יקר

 

[פארסק]

יש דילים של הכל כלול בדקה ה-90?

 

[ODDin]

דווקא בדקה ה-90 (במיוחד אם אתה קונה במקום) הכל יקר יותר. יכול להיות שיש כל מיני דילים, אני לא בקיא בנושא. סה"כ נכנסתי לאתר ובדקתי את המחירים. לא ראיתי שם שום פרטים על דילים, אבל יכול להיות שיש משהו.

 

[Yonilas]

אכן להזיל ריר...רק חבל שזה יקר ובארצות הברית...
וזה מוכיח כמה הקהילה בארץ קטנה. חבל.

 

[ODDin]

ואני אחזור ואומר שוב - הקהילה בארץ היא אחלה של קהילה. אתם לא יכולים להשוות אותה לקהילה הגדולה בעולם, מה גם שהאוכלוסיה בארה"ב היא באופן כללי גדולה למדי. הקהילה שלנו באמת שבמצב מעולה יחסית למה שאפשר היה לצפות. תפסיקו לחפש על מה להתלונן. ואם מפריע לך המצב בקהילה - אז קומו ותעשו דברים כדי לשפר את המצב בקהילה

 

[sten101]

מישהו יכול להסביר לי מאיפה משיגים כזה?

כל התמונות שם מגניבות, פשוט זה משך את תשומת לבי, זה מסך כזה לשה"מ? מאיפה משיגים כזה :O

 

[The oldman]

תראה באיזה דוכן זה היה ותזמין מהחברה

אני לא חושב ש355 דולר זה יקר לחופשה של 4 ימים. זה די זול בהשוואה לכל מקום אחר באירופה/ארה"ב - תחשבו שזה כולל לינה, פעילויות ומזון במחיר כזה... עסקה לא רעה בכלל למי שמחפש חופשה קצרה. (כמובן שצריך גם טיסה, אבל ככה זה בחופשות).
כבר יצא לי להוציא 1000 דולר על גיחה של 4-5 ימים לחו"ל, זה המחירים

מי שבוחן את זה בהשוואה לסתם משחק עם החבר'ה בערב, מפספס קצת את הכוונה.

ואודין, אני חושב שאתה אופטימי באופן קיצון
בסה"כ אני לא חושב שמישהו יכול להגיד שמספר השחקנים עלה ב-5 השנים האחרונות או שהשוק השתפר באיזשהו אופן (כמות שחקנים, מגוון משחקים, גודל התעשייה). לעומת זאת, אם תשווה את זה לתקופת המו"ד קופסאות, אז לא דובר אם מכרו 6000 או 12000 סל"שים. אז מכרו אותו בעשרות רבות של אלפים. כל אחד שיחק מו"ד , זה היה נפוץ בכל בבית. להערכתי אז התחביב היה גדול לפחות פי-5 אם לא יותר ממה שהוא היום.

אז אם המקסימום שיש לנו הוא 2 חנויות תחביב (בארה"ב יש 1500 בערך), 2-3 מוצרים חדשים בשנה (בארה"ב יש כמה מאות) וכנס של 200-300 איש כשיא ... אני חושב שמצבנו לא הכי טוב, גם אחרי קיזוז גודל האוכלוסייה.
הייתי מצפה לראות לפחות איזה 8-12 חנויות תחביב (מ"ת, לוח, מיניאטורות וכיו"ב), 8-12 ספרים חדשים בשנה, הרוב מו"ד אבל גם עוד דברים וכנס יותר מרשים, עם אזור ה-1000 איש כל יום.
לא לשכוח שאנחנו מדינה קטנה, בכנס גדול מרבית השחקנים שרוצים יכולים להגיע ובעלות נמוכה. לג'נקון מגיעים רק פרומיל מהשחקנים, אלה שמוכנים להוציא מעל 500 דולר להשתתף בכנס...

 

[Icel]

שוב, זה ההבדל בין תעשייה לבין תחביב.
בארץ לא מתפתחת תעשייה כי אין מסה קריטית מספיק שתהפוך הוצאת מוצרים חדשים לכדאית- ומי כמוך יותר את זה דניאל.
אני חושב שהיינו ממש על הסף בשיאה של מהדורה 3 כאשר יצאו "נמוכים ואמיצים" וספרונים אחרים, אבל בסופו של דבר זה לא קרה.
לא ניתן לצפות מקהילת תחביב לספק את אותה התפוקה שקהילה תעשייתית מפיקה.

 

[Shaman]

שוב, זה ההבדל בין תעשייה לבין תחביב.
בארץ לא מתפתחת תעשייה כי אין מסה קריטית מספיק שתהפוך הוצאת מוצרים חדשים לכדאית- ומי כמוך יותר את זה דניאל.
אני חושב שהיינו ממש על הסף בשיאה של מהדורה 3 כאשר יצאו "נמוכים ואמיצים" וספרונים אחרים, אבל בסופו של דבר זה לא קרה.

בגלל הכניסה למה' 4?

 

[Engelous]

בקשר לגדלים יחסיים, תעשייה, וכאלה (תגובה לאולדמן):

אם עושים את החישוב, הגודל היחסי של ג'נקון (יחסית לארה"ב) הוא פי 2 משל ביגור (נכון לשנה הנוכחית). הגיוני, בהתחשב בכך שג'נקון הוא לא כנס משחקי תפקידים, אלא כנס משחקים (כולל קלפים, משחקי לוח, וכו'), ששייך לתעשייה. אבל ההשוואה הזו גם לא ממש במקום, כי ביגור הוא על טהרת משחקי התפקידים בעוד שג'נקון כולל מסיבות, הרצאות, סדנאות והרבה אירועים גדולים יותר - במקביל לתצוגה הענקית של מוצרים שיש בו (שוב, כנס תעשיה ולא כנס קהילה). השוואה יותר הגיונית תהיה לאייקון, שם תגלה שמבחינת תחביב, המדינה שלנו היא מהמובילות בעולם - באופן יחסי לאוכלוסיה (ובהתאם לנתוני הכניסה של אייקון מלפני שנתיים ונתוני הכניסה הגבוהים ביותר של שאר הכנסים), אייקון גדול בערך פי 15 מג'נקון, דרגוןקון, ורוב הכנסים הגדולים שיש בחו"ל שמקבילים לאייקון. הוא אפילו פי 5 מקומיקון באופן יחסי, וקומיקון הוא אחת מהמפלצות הגדולות ביותר של כנסי העולם המודרני.

מבחינת הוצאת ספרים, תרגום, וכו' - זה עניין של מסה קריטית. אני זוכר שהיה איזה אתר אינטרנט נחמד שהיה בו "כמה אנשים צריך בשביל שיהיה אחד ממקצוע X?", נניח 1000 לכל אופה, 5000 לכל נפח, וכן הלאה. בישראל אין את המסות הקריטיות האלה, וזה כל ההבדל. אתה לא יכול לפתוח חנות משחקי תפקידים בצפון או בדרום כי אין שם מספיק אנשים, מרכזי האוכלוסיה היחידים הם ירושלים ות"א, ובירושלים כמעט ואין חנויות לעסקי נישה (יש חנות לקומיקס ומוזיקת אינדי, אבל הם עושים את הכסף מזה שהם גם בר). בת"א יש שתי חנויות, ויחסית לגודל שלה, זה המון (בלונדון יש 3 חנויות, ובוא נעשה לרגע את ההשוואה בין לונדון לת"א מבחינת אוכלוסיה).

אגב, אני לא בטוח שמו"ד קופסאות נמכר בעשרות אלפים - אולי הוא היה נפוץ בקרב האוכלוסיה במרכז, אבל זה עדיין נשמע מוגזם בטירוף. אני אפילו לא בטוח שספרי קריאה מוכרים באיזור הזה (רבי המכר הגדולים ביותר בארץ מכרו 100,000 עותקים). זה גם לא נשמע לי הגיוני שמבחינת גודל התעשייה, מיצוב של פעם היו בגודל של הזאב הלבן של היום (שקופצים מהתלהבות על מכירה של 10,000 עותקים מספר בסיס).

 

[Icel]

שוב, זה ההבדל בין תעשייה לבין תחביב.
בארץ לא מתפתחת תעשייה כי אין מסה קריטית מספיק שתהפוך הוצאת מוצרים חדשים לכדאית- ומי כמוך יותר את זה דניאל.
אני חושב שהיינו ממש על הסף בשיאה של מהדורה 3 כאשר יצאו "נמוכים ואמיצים" וספרונים אחרים, אבל בסופו של דבר זה לא קרה.

בגלל הכניסה למה' 4?

לא, עוד קודם לכן, לפני שבכלל הכריזו על מה' 4.

ואנגלוס הסביר את הנקודה שלי יותר טוב ממני.