chaosblack
פונדקאי ותיק
לא עדיף בכול מקרה לפתור את זה אופ פליי לגמרי?
נניח שיש שני שחקנים ואחד מייצר לשני חסימה. אם השחקנים האלו יחד עם האחרים והמנחה יכולים להגיע להסכמה בשיחה, מה טוב. אם לא אולי אחת הדמויות צריכה ללכת? לדוגמא הדמות הנוכחית שלי היא גזענית ופשיסטית ממש. הייתה נקודת זמן שממש ביצעתי השתלטות על המשחק (לזכותי יאמר שזאת אשמת המנחה שאפשר את הפעולה כי הוא לא חשב על מבנה הדמות כשהוא עיצב את הסצנה). בגדול שיחקתי סולו שעה וחצי כאשר אם לא הייתי עושה את זה הייתי פוגע בהשהיית הספק של הדמות. אחרי המשחק דיברנו וסיכמנו שאני אדרש לעשות טיפה שינויים בפסיכולוגיה של הדמות כדי למנוע הישנות מקרים דומים (בפועל קצת פחות שונא אדם).
אם אנחנו מניחים שמדובר באינטראקציה חברתית אתה אף פעם לא יכול צפות הכול אבל שיחה בין השחקנים יכולה לגשר על הפערים. לדעתי הימנעות מוחלטת חוטאת לרולפליי. בחיים וגם במשחק אנשים טועים, רבים, מתפצלים ועוד. למנוע סוג בסיסי של אינטראקציה חברתית יוצרת כפיה לא סבירה של מצב כזה או אחר על השחקנים. הפעם היחידה שבאמת העלו לי את הפיוז במשחק היה לפני כמה שבועות כשדמות מסויימת יצרה מתוך בורות לא סבירה מצב שסיכן את החבורה ואת חיי הדמות שלי. התוצאה הייתה שיחזור של סצנת הכאפה מהסרט שקרים אמיתיים של ארנולד (זה היה מצחיק
)
לסיכום שאלה: איך אתה מתרץ את החוסר החברתי הזה על חשבון שלמות הקבוצה? ולמה לא פשוט לתת לשחקנים לדבר על זה? (צעקות בכלל נראה לי לא סביר אם הכול נמצא במסגרת אמינה במשחק)
נניח שיש שני שחקנים ואחד מייצר לשני חסימה. אם השחקנים האלו יחד עם האחרים והמנחה יכולים להגיע להסכמה בשיחה, מה טוב. אם לא אולי אחת הדמויות צריכה ללכת? לדוגמא הדמות הנוכחית שלי היא גזענית ופשיסטית ממש. הייתה נקודת זמן שממש ביצעתי השתלטות על המשחק (לזכותי יאמר שזאת אשמת המנחה שאפשר את הפעולה כי הוא לא חשב על מבנה הדמות כשהוא עיצב את הסצנה). בגדול שיחקתי סולו שעה וחצי כאשר אם לא הייתי עושה את זה הייתי פוגע בהשהיית הספק של הדמות. אחרי המשחק דיברנו וסיכמנו שאני אדרש לעשות טיפה שינויים בפסיכולוגיה של הדמות כדי למנוע הישנות מקרים דומים (בפועל קצת פחות שונא אדם).
אם אנחנו מניחים שמדובר באינטראקציה חברתית אתה אף פעם לא יכול צפות הכול אבל שיחה בין השחקנים יכולה לגשר על הפערים. לדעתי הימנעות מוחלטת חוטאת לרולפליי. בחיים וגם במשחק אנשים טועים, רבים, מתפצלים ועוד. למנוע סוג בסיסי של אינטראקציה חברתית יוצרת כפיה לא סבירה של מצב כזה או אחר על השחקנים. הפעם היחידה שבאמת העלו לי את הפיוז במשחק היה לפני כמה שבועות כשדמות מסויימת יצרה מתוך בורות לא סבירה מצב שסיכן את החבורה ואת חיי הדמות שלי. התוצאה הייתה שיחזור של סצנת הכאפה מהסרט שקרים אמיתיים של ארנולד (זה היה מצחיק
)לסיכום שאלה: איך אתה מתרץ את החוסר החברתי הזה על חשבון שלמות הקבוצה? ולמה לא פשוט לתת לשחקנים לדבר על זה? (צעקות בכלל נראה לי לא סביר אם הכול נמצא במסגרת אמינה במשחק)
