תוצאות חיפוש

שירו-סנשאי בהה בקטאנה שהונחה לפניו, מעריך בפעם המי יודע כמה את העיטורים המורכבים שלה ואת עבודת הנפחות המושלמת שהושקעה בה. לאחר כמה דקות הוא הרים את מבטו ממנה, ועיניו נדדו לשאר הפריטים שנתלו על הקיר לצד חרבו של קאטו: רובה קשת כבד, סמליל הלהבה של ממטירי התופת מוטבע עליו, השריון הישן שלו, שהוכן על...

שירו-סנשאי מהשושלת הלבנה, הגולה שמצא בית חדש ומקום בעולם, עומד מול סא-אאגה. הוא מודע לכדורים שדרכם מתבוננים בו הנציבים והקיסר, ובפעם הראשונה זה מעלה בו חיוך. חיוך אמיתי, כן, כזה ששמח שהוא עומד לפטור את העולם מהרוע שהוא סא-אאגה. הקטאנה שלו נדלקת באנרגיה קסומה, נוטפת אדי כפור שכמעט ונעלמים במישור...

שירו רואה את השוגון זועם כפי שלא ראה אותו זועם מעולם, והוא מכין את עצמו. בעוד זעמו של סא-אאגה מתקרב אליו בצעדי ענק, שוטפים אותו זכרונות מהעבר: אדמונד, מתמודד עם הקושי של הממלכה כולה על כתפיו. נאלץ לברוח מההפיכה, משוטט כמעט לבדו במעבר עד שהוא מגיע לבת'אני. אדמונד, הנער שכל כך לא בטוח בעצמו מצליח...

שירו נע במהירות לעבר סא-אאגה, מתעלם לחלוטין מהשלג שמקיף אותו. זו הממלכה שלו, קרח ושלג הם ביתו הטבעי. כאן יהיה על סא-אאגה להיאבק בתנאים שנוצרו, ולא להפך. הוא מותש מהקרב, אך לא אומר נואש. הקטאנה שלו פוגעת פעם נוספת בלוחות השריון המנותצות של השוגון, מעמיקה את פצעיו וחושםת אותם לקור הנורא של המישור...

שירו נופל על ברך אחת, מתקפותיו של השוגון פוגעות בו בזו אחר זו. הלחישות הארסיות של סא-אאגה מזדחלות לתוך מוחו, ולרגע זה נראה שהוא לא יצליח להתאושש מהן. גם אם הוא עוד לא מת, שירו מרגיש שהוא בסכנה. ---------------- השלג לא נמס, גם בשעת צהריים מאוחרת. לא פלא, אחרי שבמשך שבוע שלם הוא רק המשיך והמשיך...

שירו מתקדם לעבר השוגון, מניף לעברו את הלהב הקפוא של הקטאנה. "רצונם להבי" הוא אומר, כמעט לועג להצדעה האימפריאלית וכפור מתפשט משריונו לפני שהוא משסף את דם הדרקון הירוק. להבו של שירו נע במהירות רבה כל כך, עד שנראה שהוא מחזיק בכמה חרבות במקביל. META פעולת תנועה שירו נע ל-J5 פעולה משנית הרוחות...

שירו נעמד לצידה של ליסנדרה, משחרר עליה פרץ התקפות נוסף שמשסע את זיכרונה, מותיר ממנו שביבי אור סגול שנעלמים לאיטם. הוא חושב שהוא רואה שביב של הכרת תודה בעיני הזיכרון הזה, שעכשיו יוכל לנוח, והפעם באמת, לנצח. מיד לאחר מכן הוא מתקדם לסא-אאגה, לא נותן למתקפות החוזרות והנשנות מסריש להסיח את דעתו...

שירו מביט לצד השני של שדה הקרב, מבחין בכך שאילידיה מוקפת. רגליו נעות ביעילות, מחוזקות בקסמו של קאס, ולוקחות אותו במהירות לעבר הזיכרון המושחת של מפקדת המשמר הוילאסית. גם אחרי כל כך הרבה זמן, זיכרון ההשחתה שלה צובט אותו. במהרה להב הקטאנה שלו עולה ויורד כל כך הרבה פעמים, שהוילאסית לא בטוחה מהיכן...

שירו מהנהן בתודה אל הקטור כשהלה לוקח ממנו את מדקרות הכאב שפוגעות במוחו, ומישיר את מבטו אל קושאן. הוא חייב להיות מפוקס, אסור לו לעצור אפילו לרגע אחד. הוא נע לעבר קושאן ומכה בו פעמיים, משסף את ברכיו והולם בצד ראשו, מותיר אותו מבולבל וחסר ריכוז. META הצלה מהלום: 18, הצלחה. פעולת תנועה נע ל-E12...

שירו כמעט נופל מהנזק שנגרם לו, אבל מילותיו הארסיות של סא-אאגה מקפצות משריונו, נכשלות בלחדור למוחו. הוא לא אומר דבר, רק מחייך לנוכח ניסיונותיו של השוגון להכניע אותו. הוא נזכר באיזי, באכזבה ובתחושת הבגידה שלה כשראתה את אימה נרצחת למול עיניה. אמנם הריבון עשה זאת, אבל ידו של סא-אאגה הייתה מאחורי...

שירו נועץ את מבטו בווארג ונע לצידו, מניד בראשו לזל שעומדת מצידו השני של היצור, מאפשרת לו לפגןע בנקודות החלשות שלו כשהלה לא עומד על המשמר. שתי מכות קטלניות נוחתות בזו אחר זו על החיה, גורמות לה לאבד מיקוד. META פעולה רגילה Bash and Pummel נגד שאר, 20 טבעי ו36 נגד דרג"ש. בפגיעה 48 ו-23 נזק, ו5...

שירו נופל לקרקע הקשה, אבל לא נותן למעידה קטנה לעצור אותו. הוא מתרומם במהירות ומכה בווארג שלפניו, שובר את עצמותיו בקור רוח מדאיג. הוא לא שוכח את המשימה שעומדת לפניהם, גם לא בפני כאב. META פעולת תנועה מתרומם משרוע. פעולה רגילה שובר עצמות נגד הווארג - 39 נגד דרג"ש, בפגיעה 37 נזק רגיל ו-5 נזק...

שירו נע קדימה, עיניו נעולות על סא-אאגה, כשהווארג מתפרץ ונועץ את שיניו בכתפו. שירו חושק את שיניו בכאב, אבל מתמקד במהירות - ככל שינטרל את הווארג מהר יותר, כך ייטב. הוא מניף את הקטאנה שלו לעבר הווארג, מונע ממנו לזוז ביעילות ולתקוף אחרים. Meta פעולת תנועה שירו נע ל-f17 פעולה רגילה נשיכת נחש הפלדה...

שירו מביט בסא-אאגה לרגע ארוך, לא מסיט את מבטו מעיניו של השוגון האכזר. גם הוא לא אומר דבר, ורק מהנהן קלות, מראה לשוגון שלא הצליח לערער את רוחו. לאחר שדם הדרקון נעלם, הוא פונה לכרוע לצד הקטור והריבון, בודק האם ניתן לעזור להקטור לאחר הברק שפגע בו. כמה רגעים מאוחר יותר, הוא בוהה בנקודה בה שכב...

"אם לסא-אאגה אין אינטרס לשקר לך, למה שהוא ידבר איתך בכלל? למה שהוא יטרח להישאר בממלכה אחרי ההפיכה, יבוא איתך לכאן ויוודא שאתה מקריב את עצמך?" שואל שירו, צועד צעד אחד קדימה. "אני לא מכיר את הבת שלך, זה נכון לגבי יותר מכולם, אבל אני מכיר את סא-אאגה במידה מסוימת. לשוגון לא אכפת ממך, אבל אכפת לו...

שירו-סנשאי מסתער קדימה, מוביל את הלוחמים בחיל החלוץ כשהם מתנגשים בשורות האויב. הקטאנה שלו חותכת בבשרם של רבים, מפילה עשרות אם לא יותר לקרקע, אך שירו לא מרוצה. כל החיילים האלו, שכירי החרב ואנשיה של ארוות' אשר נופלים במאבק עקר, פרי מעשיו של השוגון הנתעב. כל גופה שנופלת, כל זוג עיניים שמביטות בו...

"אנחנו המגנים שלהם, בסופו של דבר. אם אנחנו ניפול, אאגה יוכל לטפל בהם" אומר שירו.

"אין לי בעיה ללכת למגדל, אך אני לא בטוח שהתפצלות היא רעיון חכם. אנחנו לא יודעים מה אאגה מתכנן, ויכול להיות שיש לו כוחות עלית שמסוגלים לפגוע בכל אחד מאיתנו בנפרד" אומר שירו.

שירו-סנשאי מביט בחיילים המקיפים אותם, עמידתו המתוחה נרגעת לאחר שדילמיר ואנשיו מבקשים חנינה. "נוכל לעזור לכם לארגן את הצבא ואת הגנות העיר בהמשך, אבל לורד נורברט צודק. קודם כל עלינו לסיים את מאבק הירושה הזה, או שהממלכה תיקלע למלחמת אזרחים בלתי נגמרת. כולנו יודעים מה קורה בנסיכות" הוא אומר בעודו...

שירו מהנהן, מאוכזב מעט אבל מבין את מגבלותיה של בת'אני. "אז נצטרך להיות מהירים יותר מאאגה, זה הכל".

שירו מביט במתרחש, עיניו משדרות כאב על מה שקרה לאושגה ולשוכני המעמקים, אבל הוא לא אומר דבר. אין לו את הזכות, הוא לא חש מעולם את הכאב של איזי ואנשיה. הוא רק ממלמל בשקט את ההייקו שחרט אז על חרבו, כשהתעורר מההלם ששרה בו לאחר בגידת הריבון. "אאגה חייב להיעצר, אבל אנחנו לא יודעים לאיזו ארוות' אנחנו...

שירו-סנשאי עומד ליד נישידי, מביט בשתי האחיות נפרדות בפעם האחרונה. הוא לא הכיר את אודסיה מעבר לחזות הקפואה שהציגה לעולם, אבל הוא לא יכול, או רוצה, להתכחש לתרומתה האדירה. דם הדרקון קד עמוקות ללא מילים, וכשהוא מזדקף הוא לוחץ בחום את ידה של נישידי הנתונה בידו. מדהים איך ששמחה ועצב יכולים להיות...

"מה אני חושב? שאלה מעניינת. במיוחד כשהיא באה ממך, סא-אאגה" אומר שירו ברוגע. ליבו הולם בעוצמה, אך הלמות אלו שוככות לאט לאט. הוא עדיין מפחד מהשוגון, לעובדה הזו הוא לא יכול להתכחש. אבל גופו כבר לא זועק לו לברוח. "בעבר לא הרבית לשאול אותי מה אני חושב, רק כשרצית לעורר אצלי את התחושה שאני עדיין שולט...