תוצאות חיפוש

״בגבעות המגורשים היינו לוקחים פרוסות דג, שמים על לחם ומשפדים את זה עם מקלות לחתיכת עץ ואז שמים על המדורה. המיצים והתבלינים נספגים בלחם ונותנים לו טעם עשיר״ אומר הקטור בהצטרפות לדיון, ״תמיד תהיתי איך עושים אותם בבולאק רוב. אבל בביקורים שלי שם לא יצא לי לאכול שם דגים, קשה להם להשיג את זה בלי...

הקטור- הקטור קם מצידו בסירה ומרים את הדלי מלא הטרוטות. "תגיד וירניק, אתה יכול לרצות פה מטבח שולחני כזה באמצע הסירה? הגיעה השעה שנאכל סעודה".

נאגוזודון נותן לאחרים לדבר, לוחץ על כפתור ביד המכאנית שלו ופותח הולוגרמה של מפת המקום. לפי הרשום בשביל להגיע למרפאה הם צריכים לעלות למעלה, משמע לעבור את האחי דמים בדרך... האמת, מה שהנזירים אומרים מעניין. אחי הדמים מחפשים טרף, אבל חלקם השיגו טרף, משמע הם לא ייקחו סיכונים מיותרים בשביל עוד ונראה...

״אוקיי, זה לא אומר לי כלום. אכפת לך, לא יודע, לפרט? ולעדכן גם אם אתם יכולים לעזור לנו לבדוק אם יש עוד אנשים חיים במעבדה שהם לא אחי דם?״ נאגוזודון לא אוהב את זה שהם עונים לו בצורה קטועה. הוא רוצה כבר ללכת מפה.

הקטור-

"רגע, כל זה לא עונה על שאלה אחרת. מי אתם? והאם אתם יכולים לעזור לנו לסייר פה בין כל החדרים?".

"לא יודע אם אנחנו טרף" נאגוזודון נתלה מן הרגל המכאנית, חושב לו כשהוא חצי הפוך. "אז אתם לא החוקרים שהיו פה? יודעים אם הם עדיין פה במקרה?".

הקטור חשב על זה הרבה מחייו, בפעמים שהקווסט הרגיש שהוא חומק בין אצבעותיו, הוא היה תוהה אם יש משהו אחר שהוא צריך לעשות. הרפתקן, היסטוריון, דייג. הוא דמיין את עצמו בהרבה מקצועות, אבל בסופו של יום זה היה רק דבר אחד, דמיון. והוא לא מתחרט על הדרך בה הוא בחר, על החברים אותם הוא הכיר, על השיעורים שהוא...

נאגוזודון מטפס על רגליה של הסייבורגית בצורה חסרת כל נימוס, בוחן את המכאניקה של האיבר. ״קדוש לאיזה אל? זו תחנת מחקר של התאגיד לא? דרך אגב שואלים למה הפסקתם לענות בקשר״.

נאגוזודון יורד אחריי הסייבורג. הוא לקח כל מה שהוא הצליח לשאת מהחדר לפני שהם יצאו, אם הוא מצליח אפילו מזיז את אחת הקופסאות הנעולות. הסייבורג לא בדיוק נגדם, הוא גם לא בעדם, אבל יצור לא עוין עדיף מחייזר טורף.

״הרגל בריא הייתי אומר״ משיב הקטור, ממשיך להסתכל לאופק. ״אני חושב שכולנו עייפים, פשוט צריכים להתגבר על זה. לא ניתן לעצור לפני השלמת המלאכה, לא במקרה הזה״. ״המשפחה שלנו תמיד השתוקקה למים אתה יודע? רצון להיות אדמירל, נהר ריוורווד. אפילו סבא רבא שלי שט אל עבר איי היארלים. מעניין אם הגעתנו לכאן היא...

הקטור נאנח. פמיניה תירגע, מתישהו. יקח לה זמן, אבל רגשות מתחלפים. גם אם אהבה זה הרגש העוצמתי ביותר שלה, היא עדיין מרגישה כאב וצער, זעם ושמחה. היא תסתכל על וירניק כשהוא דג ותחשוב על מה שהם אמרו. אם כי תמיד יש את הסיכון שהזעם שלה יהיה יותר זכיר בשבילה. אבל אין מה לעשות, מה שקרה קרה. הקטור פשוט...

״היי שומעים? יש לו את רג׳י כבן ערובה הוא דורש שתפסיקו לתקוף את אחי הדמים״ נאגוזודון אומר בקשר.

הקטור שומע את דבריה של פמיניה לשירו ומבין בתוכו הבנה. אין לו בעיה עם בחירתו של וירניק, היא עצובה לו, אך הוא מכבד אותה. אך פמיניה, פמיניה עושה את אותו דבר שעשתה מקודם. וזה ייפגע בוירניק אפילו יותר. ״בדיוק משום שאת חשה בהכל, אנו יודעים שאת יודעת. יודעת מה וירניק הרגיש באותו הרגע שהוא עשה את...

"כן, זה באמת נשמע ככה" הוא מסכים עם וירניק, משועשע מעט. אך גם עצוב, יודע מה וירניק הקריב בשבילם. אם באמת הזמן במעבר עובר שונה... יכול להיות שהוא מתחיל להבין למה וירניק הקריב את הזכרונות שלו. הוא מסתכל אל שאר בני החבורה, אל לילוואנה ושירו, והם רואים במבטו את מחשבותיו. אין עליהם לנסות לגרום...

"ואיפה פמיניה? השאירה את הארנבון שלה לקבל את האורחים?" שואל הקטור בהלצה, יודע שאם המצב היה הפוך וירניק היה מציק לו בדיוק כמו שהוא עושה עכשיו. כמו כן הוא צריך להחזיר לוירניק שעדיין לא למד לא לקרוא לשירו לטאה. בצורה נוחה להצקה, החכה של הקטור מתחילה לנוע. נראה שמשהו עלה בחכתו.

הקטור מחבק את לילוואנה זמן רב אחרי הנשיקה שלהם, מנשק אותה בלחי בכל הזדמנות. מעולם לא הרגיש מבורך על ידי סואולה כמו שהוא מרגיש כרגע. הוא לוקח אותה בידו אל עבר וירניק, היא רוצה להיות איתו בדיוק כמוהם, גם אם יצא לה לדבר איתו כנראה לפניהם. הם מתיישבים, צופים רגע במים ובנוף. הקטור לעולם לא נגע במימי...

הקטור מתקדם אל קראנג. מאז שהם נפגשו במקור, שני אנשי הדת דיברו הרבה. על פילוסופיה, על מוסר, על מה יבוא הלאה. אבל הרגעים אותם הקטור לעולם לא יישכח הם הרגעים שבהם הם נפתחו אחד אל השני והיו אנשים אמיתיים. הרגעים בהם קראנג סיפר להם על בנו וניגן בחליל, על הדרך בה הוא ניסה לדאוג לקאס, השיחה שלהם על...

"אני יוצא להציל את המפקד" אומר נאגוזודון ומקפץ דרך הלהבות, מנצל גם הזדמנות לירות פרץ אש על אחי הדמים. הסקיטרמנדר מבעיר את המסדרון ואז מזנק אל תוך החדר בו רג'י נמצא, הוא והבחור המטוסי. מר מטוס הוא ייקרא לו כרגע. META נאגזודון משתמש ביכולת גזע היפר ומכפיל את המהירות שלו עד סוף התור הזה. הוא זז דרך...

הקטור מקשיב לדבריה של ונדריה, עצב ממלא את ליבו. הרי כל מה שהיא אמרה נכון. גם הוא נכבל על ידי החובה שלהם, אך הדבר נכון אף יותר לכל משפחתו. להתפזר ברחבי הארץ ולהשתקע במקומות, לא משנה מה רצונם, זו המשימה שהמשפחה שלו קיבלה בחיפוש אחר הקווסט. חלק פתחו פונדק, חלק ציידי מפלצות, דודנים מסוימים שלו...

ברגע שיש להקטור רגע של מנוחה, בה הוא לא צריך להגן עם להב ולחש על כל הסובבים אותו. רגע של שקט, הוא רץ אל עבר לילוואנה וונדריה. הוא מרים את ראשה של לילוואנה, מזיז את שערה המלא בדם בכדי שיוכל לראות את פרצופה ומניח את ידו על לחיה. "תודותיי, ונדריה. תזכירי לי לקנות לך ספינה כשאת עוזבת את תפקיד...

הקטור רואה את אילידיה נופלת, מנסה לעזור לה לקום אך רואה שהם מוקפים ביצורי האפלה. יש לו מספר אפשרויות, אך אז הוא מבחין בלב היער. הוא רואה שם משהו, תקווה מסוימת. מאבק אמיתי של ניס פרדי לדחות את אם האפלה. אילידיה אולי נפלה, אך הוא חושב שאולי הם יכולים לנתק את הקשר של שות'-גוראג מכאן. אך כמובן, הוא...

הקטור ממהר להגן על אילידיה, שנראה שנשארה מאחור בזמן שכולם הלכו לתקוף את הטדאייג. הוא מושך את האוויר עצמו וכמו רוח סערה משב אוויר מרים את אילידיה, מביא אותה צמוד להקטור רגע לפני שכל הזרועות מתחילות לנסות להכות בה. האביר יוצא מן החשכה, מסתכל רגע סביב ומחליט לנסות רגע להבין את המצב. נראה שכלל...

הקטור מרים את ידו, חותמים קסומים יוצאים קדימה ומרכיבים ביחד מגן עשוי מילים ורונות, מנסים לחסום את הזעקה הנוראית של הטדאייג. השליח הקדוש מסתכל סביב, לראות את מצבם של חברי הקבוצה שלו והוא קולט את מבטה של אילידיה. הוא יודע שהיא רוצה שהוא ייקדם אותה, מזהה זאת מהניסיון שהם צברו יחדיו בקרבות. אם היא...

הקטור רואה את שירו עומד לחטוף חבטה מן הטדאייג האפל. הוא לא מוכן לתת לזה לקרות. האביר משליך את חרבו אל עבר התועבה וברגע שהיא פוגעת במצחו פרץ של מים וברקים נורה לכל עבר. הטדאייג נשאב אל תוך טייפון המבזיק ברקים לכל עבר, הוא מאבד את הכיוון ואת השליטה בתנועותיו ומוצא את עצמו מרחף בעבר, חבטותיו...

האביר נע קדימה, מרים את חרבו אל האוויר ופרץ של מים נפלט ממנה, יוצא בשצף אל עבר הטדאייג וזרועותיה של האפלה. המים לא רק שקופים, אלא נוצצים כמים מקודשים, מצמידים את היצורים המתועבים אל הרצפה במטרה להעניק להם שקט ומנוח. "אילידיה, תאירי את הלפיד! אנחנו הולכים אל תוך האפלה!" הקטור קורא בקול, הם צריכים...

הקטור תכנן לא להילחם באיזי, גם אם היא תתקוף. אם מישהו צריך לשלם את המחיר, בשלב הזה זה מגיע להם. אבל כעת, כשהם מוקפים רק במפלצותיה של שות'-גוראג, הוא ינסה לעשות מה שהוא יכול. META יוזמה: 12+7=19.

"אך זה לא נכון" אומר הקטור, מתקדם צעד קדימה. "האם לא באנו לעזור לכם, לשבט שלכם, בשעתו הקשה? האם אילידיה ושירו לא לחמו לצדכם בניסיון עז להציל את כל שהיה לכם? האם אין בצד שלנו, אנשים שמנסים לעשות את כל שהם יכולים בשביל לעזור לכם, גם עכשיו?" הקטור תופס את ידה של אילידיה, מוריד את נשקה. די, די...

נאגוזודון מכה בידיים שלו שהפכו לתותח וצליל תזוזת מנגנון נשמע מבפנים. "תאכל אש יצור מוזר!" הוא אומר ולוחץ על ההדק, פרץ להבות נפלט מן התותח, עוטף את היצור במה שנאגוזודון מניח שמדובר בחולשה הטבעית שלו. לרגע הסקיטרמנדר שקל להישאר בפיר המעלית, אבל דווקא נוח לו פה, אבל תמיד יש חשש שספייק יירה בו כדור...

"מה יכול להשתבש אני מניח" אומר נאגוזודון ומזדחל לו מעבר לקבוצה, מפעיל את המגפיים המגנטיות שלו ונדבק לקיר המעלית. או שהיצור יינסה לקפוץ עליו והוא יירה בו, או שהוא ירדוף אחריו. מה שיוצא יוצא, אני מרוצה. שתיים מהידיים של נאגוזודון מתחברות ומתחילות לשנות צורה, מתערבבות ביחד עד שנוצר קנה בגודל זרוע...