ההודעות האחרונות של ג'וני

בגדול, אני חושב שלא צריך להמציא “עלילה גאונית” כדי שתהיה הרצה טובה, במיוחד לילדים. מהניסיון שלי, החוויה סביב השולחן, הצחוקים, המתח, ותחושת המסוגלות, חשובה פי אלף מכמה העלילה מורכבת. מאחר ולא צוינה שיטה ספציפית, העלתי שלושה רעיונות שעובדים על סגנונות שונים, עם דגש על רגש ובחירה אמיתית: 1...

יש מקור לדבר הזה? כאילו במימון המון עצמו הם מדברים על ספרים באנגלית. ומהדורת העשור? זה עשור ליציאה הבין לאומית באנגלית (בשוודית זה היה שנתיים קודם). מחכה לראות מה בדיוק התיקונים שהם הולכים לעשות, אם הם ישפרו גם חוקים או שזה רק ארגון מחדש של השיטה.

אליז'ה נותן לאמיליה לקחת את ידו. הוא לא מתנגד למגע המטפחת, כשם שלא התנגד לאחיזה הגסה של הסניטר רגע לפני כן; מבחינתו, שניהם הם רק צללים המנסים להזיז חפץ דומם. הוא מביט באמיליה, בעיניה המפוחדות והתשושות, ואז מעביר את מבטו אל מאיה שעומדת בדיוק מאחורי כתפה של האחות. שמלתה הלבנה של בתו נקייה באופן...

אליז'ה בהה בפרקי ידיו האדומים מהמכה. הכאב היה עמום, מרוחק, שונה מהצריבה המטהרת של האש. מעבר למבט בודד, הוא לא הביט בפגר החולדה המרוח על שפת המזרקה; עבורו, החומר לא היה אלא צל דהוי של האמת. הוא לא חש כעס על המטופלת הדקיקה; מבחינתו, היא הייתה מעין לאות נצחית של מי שצופה בסרט שכבר ראה אלפי פעמים...

החום של הגולגולת חדר דרך הצלקות הישנות של אליז'ה, צורב את בשרו היבש; זה לא היה הבוץ של ארקהם, זה היה האפר של גרינווד. קולה של מאיה הדהד בתוך הגולגולת שלו, מאיים לנפץ את השקט המלאכותי שבו התעטף. הוא הרגיש את נשימתו נעתקת ואת לבו הולם בכאב מול המראה של בתו המושחתת. אליז'ה הרגיש את המתח גואה, זרם...

אליז'ה לא התנגד כשהסניטר תלש את הספל מידו. הוא הרגיש את הכוח המדוד, את הלחיצה של הכפפה על עורו היבש, אבל מבחינתו היד שגזלה ממנו את החרסינה הייתה חסרת משמעות כמו רוח שמעיפה עלה של סתיו. הוא רק עקב במבטו אחר הספל שנזרק לעגלה, מצפה לרעש שבירה שלא הגיע. הוא הסיט את מבטו לעבר מאיה. לראות את השמלה...

הלהבה של מאיה צרבה את לחיו של אליז'ה, אך הוא לא הניד עפעף. הוא כבר ראה אש, הוא כבר חפר באש, ואולי האש תגיע הפעם לקחת אותו, כמו האש שלקחה את גרינווד ואת מאיה – הרי הוא כבר מת. הוא רק מצמץ לאט כשהפעמון החשמלי ניסר את האוויר, מרגיש את הרטט עובר דרך רגלי הכיסא אל עצמותיו היבשות. הוא הביט בדמעות של...

כן, בעולם סייברפאנק אני מצפה להזזה של חלון אוברטון. ברגע שברירת המחדל זזה לכיוון מסוים גם מה שנחשב קיצון יזוז איתה. כדוגמה פשוטה: בטמפרטורה של 17 מעלות, הישראלי ילבש מעיל והאלסקי יצא לים... בעולם סייברפאנק, ה"נורמה" היא כל כך היפר-קפיטליסטית, שרעיון מרקסיסטי קלאסי נשמע לאנשים שם כמו פנטזיה...

אם לומר את האמת קשה לי לראות קומוניזם אמיתי בעולם סייברפאנק, זה כאילו הצד הנגדי בכלל... אם אני הייתי מכניס את זה, זה היה: א. התאגיד שמוכר קומוניזם לאנשים: החזות: התאגיד משווק סגנון חיים שיתופי: "אצלנו כולם שווים", "הכלל גדול מהאחד", "משפחה אחת גדולה". המנגנון: העובדים מוותרים מרצון על רכוש...

כדעה אישית לפעמים זה נוח שהכל בספר אחד ולא צריך לחפש, אבל לפעמים (בעיקר כשאני מכיר את השיטה או מכיר טוב אפילו) הייתי מעדיף שבעמודים האלו היו מכניסים חומר חדש. כלומר הדעה שלי קצת חלוקה בנושא ואני מסוגל להבין את שתי האפשרויות. לגבי מארת הדרקון - בהכרזה המקורית הם אמרו שיצטרכו את ספר הבסיס כדי...

ריח הלבנדר נרמס תחת צחנת האדמה של גדעון. עבור אליז'ה, הריח הזה מרגיש מוכר, כמו ריח של קבר פתוח ביום גשום. הוא לא זז כשגדעון רכן לעברו, חודר אל המרחב שנותר מגופו. אליז'ה הסיט את מבטו מהספל ונעץ אותו בעיניו השחורות של גדעון. הוא פשוט בהה בו, מבט חלול וקר של מי שראה את גרינווד הופכת למלכודת של אש...

אליז'ה עקב במבטו אחר הספל שחצה את בטנה של מאיה. הוא לא נרתע, מאחר שכבר מזמן הפסיק לצפות מהעולם הפיזי לציית לחוקי ההיגיון. חדירה של חומר זר לתוך הדממה הנצחית שבינו לבין בתו. הוא שלח את ידו קדימה, אצבעותיו הגרומות נסגרו סביב החרסינה החמה. הוא הביט באמיליה, תוהה אם היא בכלל מבינה שהיא הרגע עברה...

אליז'ה ישב בכיסא העץ שלו, גופו הכחוש כמעט נעלם בתוך קפלי הפיג'מה האפורה. הוא לא מצמץ כשצליל הכפית הדהד בחדר. צליל מתכתי, חד, סופי. הוא ספר את השניות בין הקפיצות של מחוג השעון, מנסה למצוא את המקצב בתוך המנגנון הקר של ארקהם. הוא הרגיש את הצל של הסניטר מתקרב אליו כמו עננה כבדה, אבל המבט שלו היה...

אם זה לא עובד אבדוק

אני עדיין צריך לעשות כמה שינויים קלים: