כולם יודעים שאטלנטיס היא עיר מסחר עצומה, גן עדן לארכיאולוגים וחוקרי עתיקות. הקשר שלה עם נסיכות החוף הוא חזק, כמו חושל בדם כבר לפני מאות שנים. אבל קשה לזכור שמדובר רק בתחילתה של תקופה.
לפני חמש שנים בלבד, אטלנטיס הייתה עיר שסועה ושקועה במלחמה כנגד הטאבאקסי. לא היה זמן לתרבות, להנאה, ליצירה. היו קרבות, והחיילים היו צריכים שריון. הם היו צריכים נשק. וקלפי הייתה מי שייצרה אותו.
קלפי דוִִּר (Kelpie Dwr) היא דובלינית ים אטלנטית, אבל היא שונה מאחיה. בניגוד אליהם, היא המשיכה לגדול גם לאחר שהגיעה לגובה של מטר ועשרים. המשיכה והמשיכה, והיא גבוהה כעת כמו אדם- מתנשאת כמעט בחמישים סנטימטרים מעל אחיה.
המוזרות הזו הייתה הופכת אותה למתובדדת, לעוף מוזר בחברה האטלנטי, אילולא אביה היה מי שהוא היה. גיבור מלחמה של ממש, סאקפ דור היה מצביא וגנרל, אמן חרב שנאמר שעמד לבדו מול להקה של שלושים טאבאקסי, הוא זה שגידל את קלפי, הוא זה שלימד אותה להלחם, והכבוד שרחשו לו באטלנטיס הפך למוכנות לקבל גם את בתו המשונה.
כבר בגיל צעיר, קלפי למדה שהייחוד שלה לא מתבטא רק בגופה המאורך או דמה השחור. היא גילתה את היכולת הטבעית שלה לקסם, כישוף וקללות, ונבהלה. היכולות שלה היו חסרות רסן, הן התבטאו כשהיא נכנסה לסערת רגשות, כשהיא כעסה או פחדה. חוסר השליטה שלה ביכולות הללו הוביל לסילוקה מתוכנית האימונים לצבא אטלנטיס, והרס כל סיכוי שלה להצטרף לקרב נגד הטבאקסי הארורים. על כן, היא חיפשה כיצד לשלוט בהן. היא מצאה את הדרך שלה בכבשן.
היא הרימה לראשונה את הפטיש והסדן כדרך לפרוק את הכעס שלה. על העולם, על עצמה. היא לא ציפתה שהיא תמצא בהם משמעת. חישול הפלדה אפשר לה להצטרף למאמץ המלחמתי גם מבלי להצטרף לצבא הלוחם של העיר, אבל חשוב יותר מכך- חישול הפלדה לימד אותה לעצב את הקסם שבדמה, לכוון אותו ולשלוט בו כפי שהיא שולטת בפלדה שתחת פטישה.
כשנסיכות החוף הצטרפה והמלחמה הסתיימה, קלפי המשיכה לחשל. למעשה, סיום המלחמה פתח לקלפי אפשרויות רבות- היא כבר לא הייתה מוגבלת לכלי הרג, היא יכלה ליצור אמנות של ממש. משריונות מעוטרים למגנים מעוצבים, למבנים אמנותיים ממתכת. קלפי הכניסה קסם לחישול שלה, היא ניסתה סגנונות חדשים, טכניקות חדשות. בסופו של דבר היא מצאה את הסגנון שלה, ובנתה לעצמה שם. הדברים שחישלה מצאו את דרכם אל ידיהם של אספנים עשירים והוצגו בתערוכות.
ואז, יום אחד, היא קיבלה הזמנה משונה, עם דדליין מדויק. מטה מתכתי בצורת זרוע ציד של תמנון. כל כפתור הצמדה צריך להיות עם אבן חן אחרת, אבל היו אלה אבני החן שגרמו לקלפי להרים גבה. ההזמנה הייתה ספציפית מאוד במיקום ובסדר שלהן, הן יצרו תמונה- תמונה של ההיסטוריה של אטלנטיס. כל אבן ייצגה דבר משמעותי אחר שקרה בעיר במאתיים השנה האחרונות.
קלפי סיימה את ההזמנה בערב שלפני התאריך הנדרש, וכאשר קמה בבוקר- היא שמעה את החדשות. אביה מת בלילה, פשיטת טבאקסי פתאומית גבתה את חייו. בקושי היה לה זמן להתאבל כשדפיקה נשמעה בדלת, והלקוחה באה לדרוש את ההזמנה המוגמרת שלה. אך זו לא הייתה לקוחה רגילה- בפתח דלתה של קלפי עמדה מכשפת ים. פלג גופה העליון נראה כמו גוף אנושי יפהפה, עם שיער שנותר במקומו למרות זרמי המים שניסו לפזר אותו לכל עבר ושמלה שחורה שהרימה את החזה שלה באופן לא טבעי. מתחת לשמלה, בצבצו רגליה- זרועות ציד תמנוניות סגולות, שש מהן.
"כשנולדת, הבטחתי לאביך שתהיי שלו עד מותו. עכשיו, את שלי." היא אמרה היישר למוחה של קלפי, משדרת תמונות ומידע. סאיורה, זה היה שמה של מכשפת הים. והיא הייתה אמה של קלפי. היא הצילה את אביה מלהק הטבאקסי שתקף אותו, והרתה לו בת. היא עשתה את זה כי היא ידעה שהזמן שלה כמכשפת הים מגיע לקצו, שנותרו לה רק שלושים שנה. היא תכננה לקחת את קלפי, להפוך אותה למכשפת הים החדשה. דבר שייקח חמש שנים של אימונים.
לא היה זה צירוף מקרים שאביה של קלפי נהרג חמש שנים בדיוק לפני שיגיע זמנה של סאיורה למות.
בדרך לא דרך, קלפי הצליחה להמלט. היא השתמשה בכל האמצעים שעמדו לרשותה- בקסם, בחרב, במוחה. היא הגיעה אל נסיכות החוף ועלתה על היבשה, אבל סאיורה לא מוכנה לוותר. היא יודעת עומדת למות בקרוב, והיא יודעת שקלפי היחידה שיכולה להיות היורשת שלה. היא מיואשת, ועל כן, מסוכנת אף יותר מהרגיל.
לפני חמש שנים בלבד, אטלנטיס הייתה עיר שסועה ושקועה במלחמה כנגד הטאבאקסי. לא היה זמן לתרבות, להנאה, ליצירה. היו קרבות, והחיילים היו צריכים שריון. הם היו צריכים נשק. וקלפי הייתה מי שייצרה אותו.
קלפי דוִִּר (Kelpie Dwr) היא דובלינית ים אטלנטית, אבל היא שונה מאחיה. בניגוד אליהם, היא המשיכה לגדול גם לאחר שהגיעה לגובה של מטר ועשרים. המשיכה והמשיכה, והיא גבוהה כעת כמו אדם- מתנשאת כמעט בחמישים סנטימטרים מעל אחיה.
המוזרות הזו הייתה הופכת אותה למתובדדת, לעוף מוזר בחברה האטלנטי, אילולא אביה היה מי שהוא היה. גיבור מלחמה של ממש, סאקפ דור היה מצביא וגנרל, אמן חרב שנאמר שעמד לבדו מול להקה של שלושים טאבאקסי, הוא זה שגידל את קלפי, הוא זה שלימד אותה להלחם, והכבוד שרחשו לו באטלנטיס הפך למוכנות לקבל גם את בתו המשונה.
כבר בגיל צעיר, קלפי למדה שהייחוד שלה לא מתבטא רק בגופה המאורך או דמה השחור. היא גילתה את היכולת הטבעית שלה לקסם, כישוף וקללות, ונבהלה. היכולות שלה היו חסרות רסן, הן התבטאו כשהיא נכנסה לסערת רגשות, כשהיא כעסה או פחדה. חוסר השליטה שלה ביכולות הללו הוביל לסילוקה מתוכנית האימונים לצבא אטלנטיס, והרס כל סיכוי שלה להצטרף לקרב נגד הטבאקסי הארורים. על כן, היא חיפשה כיצד לשלוט בהן. היא מצאה את הדרך שלה בכבשן.
היא הרימה לראשונה את הפטיש והסדן כדרך לפרוק את הכעס שלה. על העולם, על עצמה. היא לא ציפתה שהיא תמצא בהם משמעת. חישול הפלדה אפשר לה להצטרף למאמץ המלחמתי גם מבלי להצטרף לצבא הלוחם של העיר, אבל חשוב יותר מכך- חישול הפלדה לימד אותה לעצב את הקסם שבדמה, לכוון אותו ולשלוט בו כפי שהיא שולטת בפלדה שתחת פטישה.
כשנסיכות החוף הצטרפה והמלחמה הסתיימה, קלפי המשיכה לחשל. למעשה, סיום המלחמה פתח לקלפי אפשרויות רבות- היא כבר לא הייתה מוגבלת לכלי הרג, היא יכלה ליצור אמנות של ממש. משריונות מעוטרים למגנים מעוצבים, למבנים אמנותיים ממתכת. קלפי הכניסה קסם לחישול שלה, היא ניסתה סגנונות חדשים, טכניקות חדשות. בסופו של דבר היא מצאה את הסגנון שלה, ובנתה לעצמה שם. הדברים שחישלה מצאו את דרכם אל ידיהם של אספנים עשירים והוצגו בתערוכות.
ואז, יום אחד, היא קיבלה הזמנה משונה, עם דדליין מדויק. מטה מתכתי בצורת זרוע ציד של תמנון. כל כפתור הצמדה צריך להיות עם אבן חן אחרת, אבל היו אלה אבני החן שגרמו לקלפי להרים גבה. ההזמנה הייתה ספציפית מאוד במיקום ובסדר שלהן, הן יצרו תמונה- תמונה של ההיסטוריה של אטלנטיס. כל אבן ייצגה דבר משמעותי אחר שקרה בעיר במאתיים השנה האחרונות.
קלפי סיימה את ההזמנה בערב שלפני התאריך הנדרש, וכאשר קמה בבוקר- היא שמעה את החדשות. אביה מת בלילה, פשיטת טבאקסי פתאומית גבתה את חייו. בקושי היה לה זמן להתאבל כשדפיקה נשמעה בדלת, והלקוחה באה לדרוש את ההזמנה המוגמרת שלה. אך זו לא הייתה לקוחה רגילה- בפתח דלתה של קלפי עמדה מכשפת ים. פלג גופה העליון נראה כמו גוף אנושי יפהפה, עם שיער שנותר במקומו למרות זרמי המים שניסו לפזר אותו לכל עבר ושמלה שחורה שהרימה את החזה שלה באופן לא טבעי. מתחת לשמלה, בצבצו רגליה- זרועות ציד תמנוניות סגולות, שש מהן.
"כשנולדת, הבטחתי לאביך שתהיי שלו עד מותו. עכשיו, את שלי." היא אמרה היישר למוחה של קלפי, משדרת תמונות ומידע. סאיורה, זה היה שמה של מכשפת הים. והיא הייתה אמה של קלפי. היא הצילה את אביה מלהק הטבאקסי שתקף אותו, והרתה לו בת. היא עשתה את זה כי היא ידעה שהזמן שלה כמכשפת הים מגיע לקצו, שנותרו לה רק שלושים שנה. היא תכננה לקחת את קלפי, להפוך אותה למכשפת הים החדשה. דבר שייקח חמש שנים של אימונים.
לא היה זה צירוף מקרים שאביה של קלפי נהרג חמש שנים בדיוק לפני שיגיע זמנה של סאיורה למות.
בדרך לא דרך, קלפי הצליחה להמלט. היא השתמשה בכל האמצעים שעמדו לרשותה- בקסם, בחרב, במוחה. היא הגיעה אל נסיכות החוף ועלתה על היבשה, אבל סאיורה לא מוכנה לוותר. היא יודעת עומדת למות בקרוב, והיא יודעת שקלפי היחידה שיכולה להיות היורשת שלה. היא מיואשת, ועל כן, מסוכנת אף יותר מהרגיל.
מבחינה מכאנית, קלפי תהיה לוחמת (אבירה מאגית) 8/כושפת (ים) 1. היא תשתמש בגזע הVerdan, שהוא גזע של גובלינים מוטאנטים שהוצג בספר Acquisitions Inc. יש להם תוספים לחוסן וכריזמה, טלפתיה ל30 פיט, הכשרה בשכנוע, יתרון בהצלות חוכמה וכריזמה, וכאשר הם מגלגלים 1 או 2 בקוביית פגיעה בסופה של מנוחה קצרה, הם יכולים לגלגל את הקוביה מחדש ולהשתמש בגלגול השני.
אין לי בעיה לוותר על היתרון בהצלות חוכמה וכריזמה, או להחליף אותו במאפיין "גובליני" יותר, להחלטתך.
החפץ הקסום שהיא לקחה הוא חגורה גמדית, והרקע שלה הוא clan crafter. אני לא בטוח אם יש או אין גמדים בעולם, כי הם לא מופיעים בספוילר של הגזעים, אבל אם לא- אשמח לשפה אחרת במקום גמדית. עדיף שפה שמתאימה לבעלי מלאכה, או לקסם.