-
בואו להנחות משחק בדרקוניקון - ההרפתקה עלינו!
צוות המשחקים שלנו ישמח לסייע לכם להריץ הרפתקאה בכנס וגם לספק לכם הרפתקאות מוכנות ממגוון שיטות, פרטים בנושא.
[מו"ד 5] נעימת הקתרוס - עץ הרשמה (0/4-6)
- מחבר/ת הנושא Arkadius
- תאריך התחלה
ידס
ליאור
השהם
דיוגנס
יותר בכיוון של "איך לעזאזל הסייף הזה יכול להטיל קסמים?"
ליאור
סבבה. בראשון הודיע על אלו שהתקבלו.
השהם
באופן כללי אני כרגע מעדיף שלא לענות על הקונספט, אבל אציין שלמרבית הדמויות במו"ד יש אירוע כלשהו בעברם שהופך אותן למעניינות, כיפיות למשחק ונותן להם מוטיבציה.
כרגע מאושר.
כרגע מאושר.
דיוגנס
קצת מסובך. אם כבר כתבת או התחלת לכתוב את הרקע למקצוע - אז עדיף שפשוט תגיש ככה, אני לא אפלה על בסיס בחירת מקצועות שגויה, ונחשוב משם.
לחלופין, במידה ועוד לא כתבת, באמת עדיף שינוי קונספט, כי סך הכל הוא באמת הגיש לפניך...
לחלופין, במידה ועוד לא כתבת, באמת עדיף שינוי קונספט, כי סך הכל הוא באמת הגיש לפניך...
ארקדיוס
ראדי דמות
ראדי דמות
אוקי, אז זה הרעיון שחשבתי עליו:
סוחר (נוכל 6), אחד מסוחרי נסיכות החוף שהגיעו לאטלנטיס על מנת להעשיר את כיסו.
אך כשהוא מגיע לשם, הוא נתקל בקבוצה של דרואידי מרעה, ומחליט להפוך לדרואיד מרעה. כשמועצת הדרואידים של ערי החוף - שכולם דרואידי חוף - מגלה זאת, היא מבקשת מהנסיך לעצור את הסוחר הפוחז ולהביאו למשפטם של מועצת הדרואידים. הסוחר שומע זאת דרך קשריו הענפים בנסיכות החוף, ומחליט לברוח אל הארצות התיכונות, מקום מפלטם של סוחרים ונוכלים למיניהם, שם יוכל להמשיך לפתח את מסחרו ולהעמיק בתורת דרואידי המרעה.
מבחינה מכנית זה אומר נוכל 6(Arcane Trickster) ודרואיד 3(מרעה).
מה אתה אומר?
סוחר (נוכל 6), אחד מסוחרי נסיכות החוף שהגיעו לאטלנטיס על מנת להעשיר את כיסו.
אך כשהוא מגיע לשם, הוא נתקל בקבוצה של דרואידי מרעה, ומחליט להפוך לדרואיד מרעה. כשמועצת הדרואידים של ערי החוף - שכולם דרואידי חוף - מגלה זאת, היא מבקשת מהנסיך לעצור את הסוחר הפוחז ולהביאו למשפטם של מועצת הדרואידים. הסוחר שומע זאת דרך קשריו הענפים בנסיכות החוף, ומחליט לברוח אל הארצות התיכונות, מקום מפלטם של סוחרים ונוכלים למיניהם, שם יוכל להמשיך לפתח את מסחרו ולהעמיק בתורת דרואידי המרעה.
מבחינה מכנית זה אומר נוכל 6(Arcane Trickster) ודרואיד 3(מרעה).
מה אתה אומר?
ארקדיוס
שם: ת'אן
מקצוע: אשף
תת מקצוע: זמרלהב
גזע: גובלין
רקע: ילד רחוב
חפצק: טבעת חופש פעולה
רקע:
אומרים שמבצר העננים של משפחת אקיירוס הוא אחד המבנים המרהיבים בעולם - שילוב של זירת גלדיאטורים ואקדמיה מאגית, שבה מתאמנים אדוני השחקים - מגים שמכופפים את כוחות הסערה הקדמוניים לרצונם.
כמובן, המבצר היה הרבה פחות מרשים אם כל המרצפות היו מלאות בפיח של ברקים תועים, או אם צלחות ההגשה במשתאות לא היו בוהקות. כאן נכנסו ת'אן והחברים שלו.
''ילדי הברק האבוד'', שנמצאו בטווח מגיל ינקות עד לבני נוער ממש שאנשי המבצר אספו מכל עיר שהם ריחפו מעליה. אילו היו ילדים עם מגע טבעי לקסם, שנאספו מהרחוב ומהשדה, מסמטאות נטושות ומבתים הרוסים. ניתן להם אימון יסודי בקסם, כדי שיוכלו לבצע את המלאכות שלהם ביעילות, והם שירתו את אדוני השחקים.
ת'אן גדל בדיוק כמו כל השאר - מתרוצץ ברחובות שבין הצריחים במבצר, ממלא שליחויות, ישן בסמטה שהוקצתה לו ולאילו שעלו איתו יחד אל העיר. אבל בניגוד לכל שאר החברים שלו, ששמחו על כך שאף אחד לא ידקור אותם וישדוד אותם תוך כדי שינה, ת'אן שאף...יותר גבוה.
מלא התפעלות מהמעט שראה מקסמי הסופה, ת'אן החליט שהכוח צריך להירתם לשימוש ולסיוע ברחבי העולם. הוא הוקסם מהכוח המאגי בפעם הראשונה שהאספנים באו אליו, וההתפעלות מהדרך שבה הם יכלו לנצל את כוחם כדי לתקן את העולם לא פסקה.
כילד אינטליגנט מאוד לגילו עם מזג חם ומחסור בולט בטאקט, מעשיו החטטניים לעסקיהם של קוסמים רמים ממנו לא נתפסו כמשובת נערות שבסוף תיעלם, אלא כערעור סמוי על המערכת הנוכחית.
ראשי גילדת האספנים, ובראשם מי שהיה אחראי על הקבוצה של ת'אן - מג שאפתן עם חיבה למאכלים מתוקים, שנודע בשם ''אצבערעם'' אחרי שהטיח יריב שלו מזירת הגלדיאטורים בנקישת אצבע אחת - החליטו שת'אן יותר מדי מרדן, יותר מדי מסוכן, ובחרו לשלוח אותו למקום שבו הוא יזיק פחות.
ובעוד שהערכתם את ת'אן הייתה מדויקת למדי, הם שגו שגיאה קריטית כשבחרו למי לשלוח אותו - במקום לזרוק אותו מהמבצר חזרה אל הקרקע, הם רצו לסחוט את המיץ עד הס מהעבד הצעיר והלהוט - ושלחו אותו לצריח של אלאסין.
אלאסין הייתה אחת הזמרלהב הגדולות ביותר בהיסטוריה של המבצר, ופרשה מקסם לאחר תאונה מסתורית שאת טבעה איש לא גילה מעולם. האספנים קיוו שסיוע אישי למישהי שהתנגדה כל כך לקסם ונמנעה משימוש בו, יעזרו להפחית את הלהט שחדר בנער הצעיר.
במקום זאת, הוא רק הלך והתגבר.ת'אן ניגש לעבוד אצלה במסירות גדולה הרבה יותר מכפי שעבד בכל המשימות שלו גם יחד. הוא עבר לגור בסמטה ממש מתחת לחלון חדר העבודה הישן של אלאסין, וחלק ניכר משנת שירותו הראשונה הוא בילה בנסיון לתכנן מזימות לפרוץ פנימה - שתמיד נגמרו באלאסין עומדת מאחוריו עם מבט חמור סבר.
נראה שהקרבה לחוכמה כה רבה, שהייתה נסתרת ממנו, כמעט העבירה את ת'אן על דעתו. הוא נהיה אובססיבי, מנסה לסחוט מאלאסין כל פרט מידע קטן על הקסם. הוא החל לנסות להתמקח איתה על מטלות שיעשה או לא יעשה בתמורה לשיעורים או סיפורים על המגים של ימים עברו.
ואלאסין? מתוך תהומות האבל והצער, היא הוכרחה להימשך החוצה אחר התנהגותו המציקה של הגובלין הצעיר, שלא וויתר על אינץ' אחד מבלי להיאבק בשיניים ובציפורניים. וכשיצאה לרגעים קטנים אל האור, לדקות ספורות של צחוק או שעשוע, היא גילתה עד כמה היא התגעגעה לרגעים כאלו. וכך, אדונית השחקים לשעבר, שהייתה אמורה לשתק את תשוקתו של ת'אן לקסם, גילתה מחדש את אותה התשוקה אצל עצמה.
אט אט, קשרי ידידות נוצרו בין האדונית והמשרת, המורה והתלמיד. היא נתנה לו שיעור פה ושיעור שם, מחליפה איתו פיסות של מידע בתמורה למטלות, זה נעשה מעין משחק.
אבל היא בעצמה לעולם לא הניפה את הלהב שלה שוב, וסירבה לתת לו להשתמש בו.הוא נאלץ לגנוב גרזן ממחסני הנשק של הזירה בשביל להתאמן איתו, כי בעוד נער ברק אבוד שהולך עם חרב ימשוך תשומת לב - נער כזה עם גרזן פשוט הולך לבקע עצים מכושפים לצורך איזה ניסוי.
השנים עברו, ת'אן התבגר ושליטתו באמנות השתפרה. לרוע המזל, החידוש של לחשים שבקעו מהמגדל משכו את תשומת הלב של המגיסטרים של הטירה, וסגפנותה של אלאסין לא יכלה להסתיר אותם לנצח. חודשים ספורים עברו, ולבסוף הסוד התגלה.
לחישות זועמות הדהדו בכל צריח. שמועות על המגית הבוגדת שהעזה למסור סודות לילד, ועוד גובלין! המגיסטרים, למרות שלא רצו להתעמת ישירות עם קוסמת כה דגולה, הרגישו שאין להם ברירה. הם שלחו משלחת של זמרלהבים ותיקים, חבריה לשעבר של אלאסין, שישכנעו אותה להפסיק ללמד את ילד הרחוב.
ואם לא יצליחו לזכנע? ובכן, הלהבים הצמודים לחגורותיהם לא נמצאים שם למען האסתטיקה.
כשאלאסין שמעה על מה שהולך לקרות היא לא יכלה עוד לאצור את הצער בתוכה. הוא התפרץ, והיא בכתה מול ת'אן, אמרה לו מבין לדמעות שאין לה ברירה. הם באים להרוג אותו, וכדי להגן עליו היא תהיה חייבת לשבור את השבועה שלה. ת'אן רצה להישאר ולעזור, אסל היא הכריחה אותו ללכת, מאיימת עליו שתמחק כל זיכרון של הקסם מראשו אם לא יעשה זאת. ת'אן הלך, מאוכזב, ואלאסין הכינה את עצמה להתייצב מול אחיה לנשק לשעבר.
למרות הלחץ והפאניקה הכלליים, המתח הסמיך כמו-דם שעמד באוויר, אלאסין לא יכלה שלא לחייך. התלמיד שלה בטוח, המורשת שלה מוגנת. עד שהם יבינו מה הלך, הוא כבר יהיה רחוק מהעיר, נישא על כנפי הרוח בדרך למטה. הם יבינו שמדובר רק בגובלין סורר שלמד כמה לחשונים, וישכחו ממנו. אחרי הכל, אם חפצי הכוח שלה כאן - כמה נזק הוא יוכל לגרום בלעדיהם?
הרבה מאוד, מסתבר. שכן כששאר זמרי הלהב הסתערו על אלאסין, במקום גרזן נשלף לידה יעה עץ ישן, הטבעת הוחלפה באום יד שניה, וספר הכשפים שלה במחברת מתכונים מוכתמת מהמטבחים.
ת'אן אולי ברח, אבל הוא התכוון לוודא שהרודפים לא יפסיקו להתמקד בו.
זמרי הלהב, בטוחים שהגובלין הוא האיום, החלו לחפש אחריו ברחבי העיר. ת'אן, שהתחבא מאחורי החלון כל הזמן, תכנן לחזור פנימה ברגע שהאשפים יצאו, לחשוף את מקום המחבוא הסודי שבו שם את החפצים, ולהמשיך ללמוד כאילו כלום לא קרה.
אבל הגובלין מתכנן, והשמים צוחקים. בדרכו החוצה, אחד מזמרי הלהב נשבר. זועם על הבגידה של אלאסין והכשלון, הוא שלח אליה את חברו, ודמה של חברתו היחידה של ת'אן שתת על הרצפה. חסרת הגנה, שכן הטבעת שלה נגנבה. לא מסוגלת להתקיף ללא הגרזן שלה, שהוחבא היטב. ת'אן צפה באימה בעוד האישה שהוא הפך לחסרת אונים נאבקת על חייה באדם נטול שפיות שאחז בחרב.
הוא הניף את אלאסין לקיר בקסם, ואת המילים שאמר לה בעוד הוא הוציא אותה להורג ת'אן לא ישכח לעולם.
''את יצרת את האיום הגדול בהיסטוריה על מבצר העננים, את חשפת את הסודות שלנו, את גרמת לאחד מילדי הברק האבוד לבגוד בנו. ואם את כל כך נחושה להגן על המעשים שלו, את תשלמי עליהם את המחיר". ובאבחה חדה אחת אלאסין נשמטה לקרקע, חסרת רוח חיים, ראשה הכרות מתגלגל על השטיח העתיק.
ת'אן חש את הקסם בוער בעצמותיו. הוא ראה את הרוע, הטיפשות, והשחיתות בהתגלמותם. הוא רעה אנשים כל כך מרוכזים בעצמם שהם שחטו מישהי על כך שהעזה לתת למי שלא היה לא דבר, שהעזה לעמוד נגד מערכת רודנית ולתת קול לחסרי הקול.
ובליבו גמלה ההחלטה.
אם האנשים האילו הרגו אותה כי היא הפכה אותו לאיום הגדול בהיסטוריה של מבצר העננים.
אז הוא הולך לוודא שהוא ראוי לכינוי שאויביו נתנו לו.
ת'אן אסף את הנשק, הספר, והטבעת של מורתו, ונמלט. באותו לילה הוא קפץ חזרה לקרקע, ובזמן שהרוחות שרקו על פניו והוא ראה את הקרקע מתקרבת אליו, הוא ידע שאולי הלימודים נגמרו - אבל המסע רק מתחיל.
וכך ת'אן החל לנדוד לאורך היבשת, מחפש להתחזק, לקרוא תיגר, לאיים על אילו ששומרים כוח לעצמם מבלי סיבה טובה, ולדאוג לכך שאנשי משפחת אקיירוס ילכו לישון עם עין אחת פקוחה, כשהאחרת משוסעת על קצה הגרזן שלו.
מקצוע: אשף
תת מקצוע: זמרלהב
גזע: גובלין
רקע: ילד רחוב
חפצק: טבעת חופש פעולה
רקע:
אומרים שמבצר העננים של משפחת אקיירוס הוא אחד המבנים המרהיבים בעולם - שילוב של זירת גלדיאטורים ואקדמיה מאגית, שבה מתאמנים אדוני השחקים - מגים שמכופפים את כוחות הסערה הקדמוניים לרצונם.
כמובן, המבצר היה הרבה פחות מרשים אם כל המרצפות היו מלאות בפיח של ברקים תועים, או אם צלחות ההגשה במשתאות לא היו בוהקות. כאן נכנסו ת'אן והחברים שלו.
''ילדי הברק האבוד'', שנמצאו בטווח מגיל ינקות עד לבני נוער ממש שאנשי המבצר אספו מכל עיר שהם ריחפו מעליה. אילו היו ילדים עם מגע טבעי לקסם, שנאספו מהרחוב ומהשדה, מסמטאות נטושות ומבתים הרוסים. ניתן להם אימון יסודי בקסם, כדי שיוכלו לבצע את המלאכות שלהם ביעילות, והם שירתו את אדוני השחקים.
ת'אן גדל בדיוק כמו כל השאר - מתרוצץ ברחובות שבין הצריחים במבצר, ממלא שליחויות, ישן בסמטה שהוקצתה לו ולאילו שעלו איתו יחד אל העיר. אבל בניגוד לכל שאר החברים שלו, ששמחו על כך שאף אחד לא ידקור אותם וישדוד אותם תוך כדי שינה, ת'אן שאף...יותר גבוה.
מלא התפעלות מהמעט שראה מקסמי הסופה, ת'אן החליט שהכוח צריך להירתם לשימוש ולסיוע ברחבי העולם. הוא הוקסם מהכוח המאגי בפעם הראשונה שהאספנים באו אליו, וההתפעלות מהדרך שבה הם יכלו לנצל את כוחם כדי לתקן את העולם לא פסקה.
כילד אינטליגנט מאוד לגילו עם מזג חם ומחסור בולט בטאקט, מעשיו החטטניים לעסקיהם של קוסמים רמים ממנו לא נתפסו כמשובת נערות שבסוף תיעלם, אלא כערעור סמוי על המערכת הנוכחית.
ראשי גילדת האספנים, ובראשם מי שהיה אחראי על הקבוצה של ת'אן - מג שאפתן עם חיבה למאכלים מתוקים, שנודע בשם ''אצבערעם'' אחרי שהטיח יריב שלו מזירת הגלדיאטורים בנקישת אצבע אחת - החליטו שת'אן יותר מדי מרדן, יותר מדי מסוכן, ובחרו לשלוח אותו למקום שבו הוא יזיק פחות.
ובעוד שהערכתם את ת'אן הייתה מדויקת למדי, הם שגו שגיאה קריטית כשבחרו למי לשלוח אותו - במקום לזרוק אותו מהמבצר חזרה אל הקרקע, הם רצו לסחוט את המיץ עד הס מהעבד הצעיר והלהוט - ושלחו אותו לצריח של אלאסין.
אלאסין הייתה אחת הזמרלהב הגדולות ביותר בהיסטוריה של המבצר, ופרשה מקסם לאחר תאונה מסתורית שאת טבעה איש לא גילה מעולם. האספנים קיוו שסיוע אישי למישהי שהתנגדה כל כך לקסם ונמנעה משימוש בו, יעזרו להפחית את הלהט שחדר בנער הצעיר.
במקום זאת, הוא רק הלך והתגבר.ת'אן ניגש לעבוד אצלה במסירות גדולה הרבה יותר מכפי שעבד בכל המשימות שלו גם יחד. הוא עבר לגור בסמטה ממש מתחת לחלון חדר העבודה הישן של אלאסין, וחלק ניכר משנת שירותו הראשונה הוא בילה בנסיון לתכנן מזימות לפרוץ פנימה - שתמיד נגמרו באלאסין עומדת מאחוריו עם מבט חמור סבר.
נראה שהקרבה לחוכמה כה רבה, שהייתה נסתרת ממנו, כמעט העבירה את ת'אן על דעתו. הוא נהיה אובססיבי, מנסה לסחוט מאלאסין כל פרט מידע קטן על הקסם. הוא החל לנסות להתמקח איתה על מטלות שיעשה או לא יעשה בתמורה לשיעורים או סיפורים על המגים של ימים עברו.
ואלאסין? מתוך תהומות האבל והצער, היא הוכרחה להימשך החוצה אחר התנהגותו המציקה של הגובלין הצעיר, שלא וויתר על אינץ' אחד מבלי להיאבק בשיניים ובציפורניים. וכשיצאה לרגעים קטנים אל האור, לדקות ספורות של צחוק או שעשוע, היא גילתה עד כמה היא התגעגעה לרגעים כאלו. וכך, אדונית השחקים לשעבר, שהייתה אמורה לשתק את תשוקתו של ת'אן לקסם, גילתה מחדש את אותה התשוקה אצל עצמה.
אט אט, קשרי ידידות נוצרו בין האדונית והמשרת, המורה והתלמיד. היא נתנה לו שיעור פה ושיעור שם, מחליפה איתו פיסות של מידע בתמורה למטלות, זה נעשה מעין משחק.
אבל היא בעצמה לעולם לא הניפה את הלהב שלה שוב, וסירבה לתת לו להשתמש בו.הוא נאלץ לגנוב גרזן ממחסני הנשק של הזירה בשביל להתאמן איתו, כי בעוד נער ברק אבוד שהולך עם חרב ימשוך תשומת לב - נער כזה עם גרזן פשוט הולך לבקע עצים מכושפים לצורך איזה ניסוי.
השנים עברו, ת'אן התבגר ושליטתו באמנות השתפרה. לרוע המזל, החידוש של לחשים שבקעו מהמגדל משכו את תשומת הלב של המגיסטרים של הטירה, וסגפנותה של אלאסין לא יכלה להסתיר אותם לנצח. חודשים ספורים עברו, ולבסוף הסוד התגלה.
לחישות זועמות הדהדו בכל צריח. שמועות על המגית הבוגדת שהעזה למסור סודות לילד, ועוד גובלין! המגיסטרים, למרות שלא רצו להתעמת ישירות עם קוסמת כה דגולה, הרגישו שאין להם ברירה. הם שלחו משלחת של זמרלהבים ותיקים, חבריה לשעבר של אלאסין, שישכנעו אותה להפסיק ללמד את ילד הרחוב.
ואם לא יצליחו לזכנע? ובכן, הלהבים הצמודים לחגורותיהם לא נמצאים שם למען האסתטיקה.
כשאלאסין שמעה על מה שהולך לקרות היא לא יכלה עוד לאצור את הצער בתוכה. הוא התפרץ, והיא בכתה מול ת'אן, אמרה לו מבין לדמעות שאין לה ברירה. הם באים להרוג אותו, וכדי להגן עליו היא תהיה חייבת לשבור את השבועה שלה. ת'אן רצה להישאר ולעזור, אסל היא הכריחה אותו ללכת, מאיימת עליו שתמחק כל זיכרון של הקסם מראשו אם לא יעשה זאת. ת'אן הלך, מאוכזב, ואלאסין הכינה את עצמה להתייצב מול אחיה לנשק לשעבר.
למרות הלחץ והפאניקה הכלליים, המתח הסמיך כמו-דם שעמד באוויר, אלאסין לא יכלה שלא לחייך. התלמיד שלה בטוח, המורשת שלה מוגנת. עד שהם יבינו מה הלך, הוא כבר יהיה רחוק מהעיר, נישא על כנפי הרוח בדרך למטה. הם יבינו שמדובר רק בגובלין סורר שלמד כמה לחשונים, וישכחו ממנו. אחרי הכל, אם חפצי הכוח שלה כאן - כמה נזק הוא יוכל לגרום בלעדיהם?
הרבה מאוד, מסתבר. שכן כששאר זמרי הלהב הסתערו על אלאסין, במקום גרזן נשלף לידה יעה עץ ישן, הטבעת הוחלפה באום יד שניה, וספר הכשפים שלה במחברת מתכונים מוכתמת מהמטבחים.
ת'אן אולי ברח, אבל הוא התכוון לוודא שהרודפים לא יפסיקו להתמקד בו.
זמרי הלהב, בטוחים שהגובלין הוא האיום, החלו לחפש אחריו ברחבי העיר. ת'אן, שהתחבא מאחורי החלון כל הזמן, תכנן לחזור פנימה ברגע שהאשפים יצאו, לחשוף את מקום המחבוא הסודי שבו שם את החפצים, ולהמשיך ללמוד כאילו כלום לא קרה.
אבל הגובלין מתכנן, והשמים צוחקים. בדרכו החוצה, אחד מזמרי הלהב נשבר. זועם על הבגידה של אלאסין והכשלון, הוא שלח אליה את חברו, ודמה של חברתו היחידה של ת'אן שתת על הרצפה. חסרת הגנה, שכן הטבעת שלה נגנבה. לא מסוגלת להתקיף ללא הגרזן שלה, שהוחבא היטב. ת'אן צפה באימה בעוד האישה שהוא הפך לחסרת אונים נאבקת על חייה באדם נטול שפיות שאחז בחרב.
הוא הניף את אלאסין לקיר בקסם, ואת המילים שאמר לה בעוד הוא הוציא אותה להורג ת'אן לא ישכח לעולם.
''את יצרת את האיום הגדול בהיסטוריה על מבצר העננים, את חשפת את הסודות שלנו, את גרמת לאחד מילדי הברק האבוד לבגוד בנו. ואם את כל כך נחושה להגן על המעשים שלו, את תשלמי עליהם את המחיר". ובאבחה חדה אחת אלאסין נשמטה לקרקע, חסרת רוח חיים, ראשה הכרות מתגלגל על השטיח העתיק.
ת'אן חש את הקסם בוער בעצמותיו. הוא ראה את הרוע, הטיפשות, והשחיתות בהתגלמותם. הוא רעה אנשים כל כך מרוכזים בעצמם שהם שחטו מישהי על כך שהעזה לתת למי שלא היה לא דבר, שהעזה לעמוד נגד מערכת רודנית ולתת קול לחסרי הקול.
ובליבו גמלה ההחלטה.
אם האנשים האילו הרגו אותה כי היא הפכה אותו לאיום הגדול בהיסטוריה של מבצר העננים.
אז הוא הולך לוודא שהוא ראוי לכינוי שאויביו נתנו לו.
ת'אן אסף את הנשק, הספר, והטבעת של מורתו, ונמלט. באותו לילה הוא קפץ חזרה לקרקע, ובזמן שהרוחות שרקו על פניו והוא ראה את הקרקע מתקרבת אליו, הוא ידע שאולי הלימודים נגמרו - אבל המסע רק מתחיל.
וכך ת'אן החל לנדוד לאורך היבשת, מחפש להתחזק, לקרוא תיגר, לאיים על אילו ששומרים כוח לעצמם מבלי סיבה טובה, ולדאוג לכך שאנשי משפחת אקיירוס ילכו לישון עם עין אחת פקוחה, כשהאחרת משוסעת על קצה הגרזן שלו.
ארקדיוס - רקע לדמות:
שם הדמות: ראדי
גזע:בן אנוש
מקצוע: סוחר רמאי (נוכל 6, דרואיד 3)
נטיה: תוהו/ניטרלי
חפצ"ק: שכמיית השרלטן
מקווה שתאהב, השקעתי בזה הרבה מחשבה:
"ערב סתיו גשום, רוב האנשים כבר ספונים בבתיהם, מתכרבלים לאיטם בשמיכה אל מול האח.
אך לא כולם. חלק מהעיר, האנשים הסמויים, רק אז הם מתחילים לחיות. יש להם שמות רבים. הומלסים, ילדי רחוב, חסרי בית, מנודים, אך המשותף לכולם הוא – שאין להם אף אחד מלבדם. ולכן הם מתאגדים יחד.”
באחת הסמטאות של בירת הארצות התיכונות, משתופף נער שחור שער וכהה עיניים אל מול חלון המאפייה הנעול. “הפעם אני אצליח להיכנס. ההגנה הקסומה שלהם בטוח לא עובדת גם בגשם", חושב לעצמו ראדי.
מספר רגעים לפני שהוא מנסה לפרוץ, נשמע קול מקצה הסמטה: “חכה, ילדי. חבל לבזבז ככה את החיים.”.
ראדי מחייך לעצמו. “אז זהו? החלטתם סוף סוף לגמור אותי?”
הזר נראה מהורהר לרגע. “לא, ילדי" הוא אומר. "באתי לעזור לך”.
ראדי פורץ בצחוק עצוב. “אם ככה, אז גם אתה תעלם בקרוב. הם לא משאירים כאן אף אחד שהתחבר איתי".
הזר מחייך חיוך רחב. "אז כנראה שהם עוד לא פגשו אותי...”
ראדי הוא ילד יתום, אחד מנערי הרחוב בעיר הבירה של הארצות התיכונות. אך משהו בו מוזר. כל אדם שהתחבר אליו – נעלם לאחר זמן מה. הוא לא הבין למה במקום זאת לא הורגים אותו. רק לאחר שפגש את הזר, נוכל אגדי כבר שנים רבות, שחינך אותו ואימן אותו לרמות, רק אז שמע על נבואת התוהו של עתרק.
תוכן נבואת התוהו של עתרק לא ברור במיוחד- מגילת הקלף עם הנבואה אבדה לפני שנים רבות. אך מסופר בה על אדם שכל ההורג אותו – בין אם הוא יצור, אל או מפלצת – יאבד בייסורים אדירים. מעבר לזה לא ידוע הרבה, חוץ מלכהנים הגדולים ביותר - והם מסרבים לדון בנושא. ישנה בעיה אחת בלבד – שמסדר הפלדינים בעיר התיכונה מאמין כי הוא האיש שעליו מדברת הנבואה, ועל כן הם עשו כל מאמץ כדי שימות באופן טבעי.
בזמן האחרון, מנוחת יושבי נסיכות החוף הוטרדה. שמועות מסתוריות מסתובבות ברחבי העיר. על יצורים מוזרים שנשטפים לחופי הנסיכות, ועל ארץ אדירה הנמצאת מעבר לים. ראדי, כבר אחד מהסוחרים (הרמאים) המצליחים בנסיכות החוף, מחליט לצאת לנסות את מזלו מעבר לים, בארץ החדשה והלא נודעת. אטלנטיס.
"השוק הוא דבר אחד, אך בשביל כל אדם הוא דבר אחר. בשביל חלק הוא עבודה, בשביל חלק הוא הרפתקאה, אבל מה שבטוח שבשביל ראדי – השוק הוא החיים. המקום לרמאויות, תככים, מזימות וקנוניות חשאיות. הדבר היחיד שמסוגל להתחרות בו הוא תככי האצולה בנסיכתו דאביה…
לאחר ימים מספר באטלנטיס, ראדי מתחיל להגיע אל השוק. הוא מתחבר לאנשים, קונה, מוכר ומרמה ככל שידו משגת. אך יום אחד, מזלו משתנה. כשהגיע אל השוק, מצא שם דוכן הימורים חדש. ראדי המיומן לא האמין כי ביכולתו של מישהו לגבור עליו – במיוחד לאחר שהוא שלח את ידו אל נבכי המאגיה (arcane trickster). הוא רואה מולו שולחן עץ, ועליו 3 קערות עץ.
“אני מסובב את הקערות במהירות, ומתחת לקערות יימצא בלוט האלון שמונח כאן על השולחן. אם תצליח לנחש מתחת לאיזו קערה, תשלש את כספך. אך אם תיכשל – כולו יהיה שלי, מגחך הזקן שעומד מאחורי הדוכן”.
כאשר ראדי היה צריך לבחור בין הקערות, הוא השתמש בלחשון עתיק - “יד מאגית”, על מנת להרים מעט את הקערות ולראות את הבלוט. אך למרבה הפתעתו, כאשר הרים את הקערה – לא היה מתחתיה דבר…”
כאשר ראדי מגיע לאטלנטיס, הוא נפגש בדרואיד רמאי - דבר שלא קורה הרבה, במיוחד לא בנסיכות החוף שבה כל הדרואידים נוטים לניטרלי או סדר.
הוא נקשר עזות לדרואיד הזקן, ולומד ממנו את רזי הדרואידים – וכיצד ניתן לרמות אחרים באמצעותם…
אך לצערו מועצת הדרואידים של נסיכות החוף, ששומעת כי הוא הפך לדרואיד תוהו – מחליטה כי צריך לשים לזאת קץ, ודורשת מנסיך החוף כי יוציא עליו צו מעצר.
וכך, כשמועצת הדרואידים של נסיכות החוף בעקבותיו, ומסדר הפלדינים של הארצות התיכונות מאמין כי הוא פוגע קשות בסדר העולמי, יוצא הסוחר – שכעת הוא גם דרואיד - לעבר הנסיכות השבורה, שם הוא מאמין כי איש לא ישיג אותו, והוא יוכל לסחור בנחת ולרמות אנשים...
מקווה שיצא בסדר, אשמח לשמוע פידבקים
גזע:בן אנוש
מקצוע: סוחר רמאי (נוכל 6, דרואיד 3)
נטיה: תוהו/ניטרלי
חפצ"ק: שכמיית השרלטן
מקווה שתאהב, השקעתי בזה הרבה מחשבה:
"ערב סתיו גשום, רוב האנשים כבר ספונים בבתיהם, מתכרבלים לאיטם בשמיכה אל מול האח.
אך לא כולם. חלק מהעיר, האנשים הסמויים, רק אז הם מתחילים לחיות. יש להם שמות רבים. הומלסים, ילדי רחוב, חסרי בית, מנודים, אך המשותף לכולם הוא – שאין להם אף אחד מלבדם. ולכן הם מתאגדים יחד.”
באחת הסמטאות של בירת הארצות התיכונות, משתופף נער שחור שער וכהה עיניים אל מול חלון המאפייה הנעול. “הפעם אני אצליח להיכנס. ההגנה הקסומה שלהם בטוח לא עובדת גם בגשם", חושב לעצמו ראדי.
מספר רגעים לפני שהוא מנסה לפרוץ, נשמע קול מקצה הסמטה: “חכה, ילדי. חבל לבזבז ככה את החיים.”.
ראדי מחייך לעצמו. “אז זהו? החלטתם סוף סוף לגמור אותי?”
הזר נראה מהורהר לרגע. “לא, ילדי" הוא אומר. "באתי לעזור לך”.
ראדי פורץ בצחוק עצוב. “אם ככה, אז גם אתה תעלם בקרוב. הם לא משאירים כאן אף אחד שהתחבר איתי".
הזר מחייך חיוך רחב. "אז כנראה שהם עוד לא פגשו אותי...”
ראדי הוא ילד יתום, אחד מנערי הרחוב בעיר הבירה של הארצות התיכונות. אך משהו בו מוזר. כל אדם שהתחבר אליו – נעלם לאחר זמן מה. הוא לא הבין למה במקום זאת לא הורגים אותו. רק לאחר שפגש את הזר, נוכל אגדי כבר שנים רבות, שחינך אותו ואימן אותו לרמות, רק אז שמע על נבואת התוהו של עתרק.
תוכן נבואת התוהו של עתרק לא ברור במיוחד- מגילת הקלף עם הנבואה אבדה לפני שנים רבות. אך מסופר בה על אדם שכל ההורג אותו – בין אם הוא יצור, אל או מפלצת – יאבד בייסורים אדירים. מעבר לזה לא ידוע הרבה, חוץ מלכהנים הגדולים ביותר - והם מסרבים לדון בנושא. ישנה בעיה אחת בלבד – שמסדר הפלדינים בעיר התיכונה מאמין כי הוא האיש שעליו מדברת הנבואה, ועל כן הם עשו כל מאמץ כדי שימות באופן טבעי.
בזמן האחרון, מנוחת יושבי נסיכות החוף הוטרדה. שמועות מסתוריות מסתובבות ברחבי העיר. על יצורים מוזרים שנשטפים לחופי הנסיכות, ועל ארץ אדירה הנמצאת מעבר לים. ראדי, כבר אחד מהסוחרים (הרמאים) המצליחים בנסיכות החוף, מחליט לצאת לנסות את מזלו מעבר לים, בארץ החדשה והלא נודעת. אטלנטיס.
"השוק הוא דבר אחד, אך בשביל כל אדם הוא דבר אחר. בשביל חלק הוא עבודה, בשביל חלק הוא הרפתקאה, אבל מה שבטוח שבשביל ראדי – השוק הוא החיים. המקום לרמאויות, תככים, מזימות וקנוניות חשאיות. הדבר היחיד שמסוגל להתחרות בו הוא תככי האצולה בנסיכתו דאביה…
לאחר ימים מספר באטלנטיס, ראדי מתחיל להגיע אל השוק. הוא מתחבר לאנשים, קונה, מוכר ומרמה ככל שידו משגת. אך יום אחד, מזלו משתנה. כשהגיע אל השוק, מצא שם דוכן הימורים חדש. ראדי המיומן לא האמין כי ביכולתו של מישהו לגבור עליו – במיוחד לאחר שהוא שלח את ידו אל נבכי המאגיה (arcane trickster). הוא רואה מולו שולחן עץ, ועליו 3 קערות עץ.
“אני מסובב את הקערות במהירות, ומתחת לקערות יימצא בלוט האלון שמונח כאן על השולחן. אם תצליח לנחש מתחת לאיזו קערה, תשלש את כספך. אך אם תיכשל – כולו יהיה שלי, מגחך הזקן שעומד מאחורי הדוכן”.
כאשר ראדי היה צריך לבחור בין הקערות, הוא השתמש בלחשון עתיק - “יד מאגית”, על מנת להרים מעט את הקערות ולראות את הבלוט. אך למרבה הפתעתו, כאשר הרים את הקערה – לא היה מתחתיה דבר…”
כאשר ראדי מגיע לאטלנטיס, הוא נפגש בדרואיד רמאי - דבר שלא קורה הרבה, במיוחד לא בנסיכות החוף שבה כל הדרואידים נוטים לניטרלי או סדר.
הוא נקשר עזות לדרואיד הזקן, ולומד ממנו את רזי הדרואידים – וכיצד ניתן לרמות אחרים באמצעותם…
אך לצערו מועצת הדרואידים של נסיכות החוף, ששומעת כי הוא הפך לדרואיד תוהו – מחליטה כי צריך לשים לזאת קץ, ודורשת מנסיך החוף כי יוציא עליו צו מעצר.
וכך, כשמועצת הדרואידים של נסיכות החוף בעקבותיו, ומסדר הפלדינים של הארצות התיכונות מאמין כי הוא פוגע קשות בסדר העולמי, יוצא הסוחר – שכעת הוא גם דרואיד - לעבר הנסיכות השבורה, שם הוא מאמין כי איש לא ישיג אותו, והוא יוכל לסחור בנחת ולרמות אנשים...
מקווה שיצא בסדר, אשמח לשמוע פידבקים
טוב. כמו שאמרתי, בסופו של דבר ההרשמה התארכה יותר מדי, ועל כן קבעתי דדליין להיום בבוקר.
והנבחרים הם:
ליאור, שישחק את ברנרד הובריין, לוחם ותיק
נקסטורל, שישחק את קלפי דור, גובלינית נודדת
דרגוניין, שישחק את זאנק פגע-רע, מינוטאור מגורש
עמית, שישחק את ת'אזוס מטרידס, מלך הגלים
ידס, שישחק את ת'אן, הפרחח הקוסם
אלישע, שישחק את קירה קמה, גבירה אסייאתית
ועכשיו, כמה הערות:
-ישנם כמה שלא גמרתי את הבירורים איתם. אלו שנבחרו - אני אמשיך בהודעות בפתיל הזה. אלו שלא - כמובן שהבחירה לא היתה קשורה למועד ההגשה.
-אני שולח לאלו שנבחרו קישור לקבוצת הווטצאפ, אני מקווה שנבנה את הדמויות במהירות. עבור התכונות, אני אישית מעדיף גלגול של 4ק6 וגלגול מחדש במידה והתוצאה קטנה מ-8, או 3ק6 וגלגול מחדש של 1 בקובייה. לחלופין, מוזמנים להשתמש גם בקניית נקודות. כהערת אגב, בבחירה העדפתי שפחות להסתמך על מקצועות, מה שיצר קבוצה קצת הומוגנית מהבחינה הזו, ואני מקווה שהבעיות הללו יוכלו להיפתר ביצירת הדמויות.
חוקים חלופיים:
קרב - כאשר ישנם שני תורותו ברצף של שני שחקנים או יותר, סדר התורות יקבע לפי מי שיגיב ראשון.
כוונון - יצור שמכוונן לחפץ קסום מכיר את כלל השפעותיו ותכונותיו, ללא צורך בבדיקה, מלבד ההשפעות ה"סודיות" לכאורה.
גדילה מחדש - חפצים קסומים שמתאימים את עצמם לגודלו את המשתמש אינם דורשים כוונון עבור התכונה הזו.
מרכיבים חומריים - אין צורך במרכיבים חומריים, אלא אם למרכיב החומרי של הלחש יש ערך נקוב, כגון יהלום בשווי 50 מ"ז.
והנבחרים הם:
ליאור, שישחק את ברנרד הובריין, לוחם ותיק
נקסטורל, שישחק את קלפי דור, גובלינית נודדת
דרגוניין, שישחק את זאנק פגע-רע, מינוטאור מגורש
עמית, שישחק את ת'אזוס מטרידס, מלך הגלים
ידס, שישחק את ת'אן, הפרחח הקוסם
אלישע, שישחק את קירה קמה, גבירה אסייאתית
ועכשיו, כמה הערות:
-ישנם כמה שלא גמרתי את הבירורים איתם. אלו שנבחרו - אני אמשיך בהודעות בפתיל הזה. אלו שלא - כמובן שהבחירה לא היתה קשורה למועד ההגשה.
-אני שולח לאלו שנבחרו קישור לקבוצת הווטצאפ, אני מקווה שנבנה את הדמויות במהירות. עבור התכונות, אני אישית מעדיף גלגול של 4ק6 וגלגול מחדש במידה והתוצאה קטנה מ-8, או 3ק6 וגלגול מחדש של 1 בקובייה. לחלופין, מוזמנים להשתמש גם בקניית נקודות. כהערת אגב, בבחירה העדפתי שפחות להסתמך על מקצועות, מה שיצר קבוצה קצת הומוגנית מהבחינה הזו, ואני מקווה שהבעיות הללו יוכלו להיפתר ביצירת הדמויות.
חוקים חלופיים:
קרב - כאשר ישנם שני תורותו ברצף של שני שחקנים או יותר, סדר התורות יקבע לפי מי שיגיב ראשון.
כוונון - יצור שמכוונן לחפץ קסום מכיר את כלל השפעותיו ותכונותיו, ללא צורך בבדיקה, מלבד ההשפעות ה"סודיות" לכאורה.
גדילה מחדש - חפצים קסומים שמתאימים את עצמם לגודלו את המשתמש אינם דורשים כוונון עבור התכונה הזו.
מרכיבים חומריים - אין צורך במרכיבים חומריים, אלא אם למרכיב החומרי של הלחש יש ערך נקוב, כגון יהלום בשווי 50 מ"ז.
ידס
כמה שאלות:
1.אני מניח שהקשר בין ת'אן ואראליס התחדד במהלך אימוניו. קשר שאולי גרם לה לספר לו קצת על עברה. אשמח לשמוע כל מיני פרטים על העבר שלה.
2.אשמח לדעת על שני חברים של ת'אן מהתקופה שהוא ישן ברחובות המבצר.
3.לא כל כך הבנתי את התפקיד של "ילדי הברק האבוד". אני מבין שכל עוד הם צעירים הם משמשים כשליחים וכממלאי משימות עבור המאגים שבמבצר, אבל תפקידים מהסוג הזה אינם יכולים להימשך לנצח. כיצד ילדי הברק האבוד מתקדמים בחייהם?
1.אני מניח שהקשר בין ת'אן ואראליס התחדד במהלך אימוניו. קשר שאולי גרם לה לספר לו קצת על עברה. אשמח לשמוע כל מיני פרטים על העבר שלה.
2.אשמח לדעת על שני חברים של ת'אן מהתקופה שהוא ישן ברחובות המבצר.
3.לא כל כך הבנתי את התפקיד של "ילדי הברק האבוד". אני מבין שכל עוד הם צעירים הם משמשים כשליחים וכממלאי משימות עבור המאגים שבמבצר, אבל תפקידים מהסוג הזה אינם יכולים להימשך לנצח. כיצד ילדי הברק האבוד מתקדמים בחייהם?
ארקדיוס
סבבה, אז ככה
1. יותר משת'אן ידע על אלאסין, הוא לא ידע עליה. או לפחות, ככה זה הרגיש. כמובן שכמשרת הוא ידע על כל הדברים הקטנים.הוא ידע איך היא אוהבת את השיכר שלה (מחומם ואז מקורר, עם פירות יער), איך היא מסדרת את הספריה שלה (קטגוריות נושאיות עם סידור פנימי לפי תאריך הוצאת הספר), ומתי מותר להפריע לה כשהיא מהרהרת (אף פעם - לא שזה מנע ממנו להפריע בכל מקרה, בסוף היא התרגלה אליו).
אבל סוד גדול אחד נותר - מה קרה באותו לילה נורא, שגרם לה לוותק על הלהב והקסם. לת'אן, כמו למחצית מתושבי הטירה, היו הרבה השערות. רובן הופרכו ישירות על ידי המורה שלו, שנהנתה ממשחק הניחושים. על דרך השלילה, ובעזרת רמזים שהופלו בכוונה או התגלו במקרה, ת'אן מבין במחשבה לאחור שהוא יודע עליה הרבה - כנראה הכי הרבה שאדם שחי בעולם כיום יודע עליה.
למשל, הוא יודע שהיא הייתה חלק מצוות של להבי סופה - מחפשי האוצרות שיורדים מהטירה במטרה לכבול יסודני שחקים ולאסוף כרכים אבודים של קסם שחקים. הוא יודע שחברי הקבוצה שלה היו איתה באותו ערב שבה הוא ברח, והוא יודע את השמות שלהם - הוא בוהה בהם כל לילה, כתובים באותיות נמרחות על פני הדף המצהיב בפנקס המטרות הקטן שלו. יום אחד הוא ימחק את כולם מהרשימה - ובמיוחד את לארת'יס נוארי - האלף שערף את ראשה של המורה שלו.
הוא יודע שבדומה לו, אלאסין הגיע ממעמד נמוך - לא ילדת ברק אבודה , אבל ילדתם של פשוטי עם בעיר שגילתה כשרון קסם - השמועות אומרות שהכשרון היה תורשתי, וקשור לאחד הסקנדלים השערורייתיים שבהם אצילי המבצר נהגו להסתבך מפעם לפעם.
הוא יודע שאת הנשק שלה, השרשרת עם האנקול בקצה שהוא משתמש בה - היא בחרה לא לכשף מעולם. בניגוד לרוב זמרי הלהב, אלאסין תמיד אמרה שחפצי קסם הם חולשה, לא חוזק. אם אתה נשען על קביים, יום אחד מישהו יקח אותם.
בתגובה, ת'אן תמיד מיהר להצביע על הטבעת שלה, שהשמיעה קול קלוש של שריקת רוחות בכל פעם שנגעו בו. ואלאסין הייתה מחייכת חיוך נוגה ומסבירה שהקסם של הטבעת הוא לא הסיבה שהיא מחזיקה בה. עם הזמן הוא מצא אדם שידע לקרוא את הכתב על הטבעת, וזה הסביר לו שמדובר ברונות אלפיות עתיקות שמייצגות חברות ונאמנות, ובדרך כלל ניתנות בשעת נישואין.
מאז ת'אן נוהג לשאת את הטבעת על צווארו כשהוא לש משתמש בה - משום מה יש לו תחושה שמי שלא יהיה שהתחתן עם אלאסין לא יהיה מרוצה מכך שת'אן טוען שהוא התחתן איתו במקום.
לבסוף, ת'אן גילה דבר אחד חשוב, כשהבריש אבק מעל דיוקנאות מאוירים ישנים. הדיוקן האחרון של להבי הסופה של אלאסין, ימים ספורים לפני אותו קרב ששינה את הכל, מראה שבעה אשפים ואשפיות כולל היא
בלילה שבו היא נרצחה, רק חמישה אנשים הגיעו לדבר איתה.
2. חברים זה הדבר העיקרי שמחזיק אותך מעל המים כשאתה ישן בסמטאות, עד שאחד המגים מאמץ אותך. מצד שני, חברים זה הדבר שימכור אותך למשגיחים בשביל הסיכוי שמישהו יאמץ אותם. ילד הברק החכם ימצא חברים שנאמנים מכדי מכדי לבגוד בו, או חכמים מכדי להעז לעשות את זה.
ת'אן, שחוכמת רחוב לעולם לא הייתה הצד החזק שלו, בחר חברה מספיק חכמה כדי לבגוד בו ולצאת מזה שוב ושוב, וחבר שהיה כל כך נאמן אליו עד שהדבר הכי נאמן שהוא יכל לעשות היה להשאיר את ת'אן לבדו.
מייסינה, ננסית פרחחית בדיוק כמו ת'אן אם לא יותר, הייתה החברה-יריבה שלו מהיום הראשון. ילדה קשוחה וחצופה שהתחננה למאגים של המבצר שיקחו אותה למעלה, היא הבהירה לת'אן מהיום הראשון שהיא לא כאן כדי למצוא חברים - היא כאן כדי להשיג כוח.
ועם זאת, נראה היה שדרכיהם ממשיכות להיפגש. בתור שניים מהילדים הכי חכמים באיזור שלהם, הם הסתבכו ביחד בהרבה בלגנים לאורך השנים - ונעשו כל כך מומחים בלהשליך אשמה זה על זו עד שזה נהיה המשחק שלהם.
ת'אן נהנה מאוד מהמשחק שלהם, ושמח מאוד לראות אותה מצליחה להשיג עבודה אצל אחד המגים, שהחוצפה שלה משכה את תשומת ליבו. הם המשיכו להיפגש בסתר שנים אחר כך, למרות האיסור הרשמי - לאלאסין לא היה אכפת, ואף אחד לא אמר למייסינה מה לעשות.
חוץ מפעם אחת, שבה כן אמרו לה. בלילה בו אלאסין נרצחה ת'אן הביט בכניסה, ראה את לארת'יס נוארי יוצא בצעד מהיר וזועף מהמגדל - ומשליך את החרב שלו לניקוי לידיה של מייסינה. מייסינה ידעה מי האדונית של ת'אן, היא ניחשה מה קרה שם. ראו את זה בעיניים שלה. וכשלארת'יס קרא לה לבוא, היא רצה אחריו מבלי להסתכל לאחור.
ת'אן לא בטוח מה הוא מרגיש בנוגע למייסינה ובכנות לא רוצה לחשוב על זה, וזו בכלל לא הנקודה אז אפשר לעזוב את זה ולהמשיך.
לא, הוא לא בוכה, כשאתה רץ במהירות גבוהה נכנס לך אבק לעיניים.
החבר השני של ת'אן הגיע מהקצה השני של הסקאלה, וכמו ת'אן גם הוא סיים בחזרה עם רגליים על הקרקע - אם כי מסיבות הפוכות לאילו של ת'אן.
וולריק אלשייד לא נולד לקסם, אבל תמיד רצה להתעסק בו. הוא היה בנו של זמרלהב ידוע שנהג לחצות את היבשת לאורכה ולרוחבה, ולעיתים הותיר מאחוריו שובל של אימהות זועמות ותינוקות חדשים. וולריק, בתור אחד מהתינוקות האילו, גדל לסיפורים על אביו שיכול היה לבוא רק מדי פעם, אבל לחם בגבורה והציל את הכפר שבו גדל ממפלצות נוראות, וכך עשה לעשרות כפרים אחרים ביבשת - עד שהמזל לא שיחק לצידו והוא נאבק במפלצת אחת אחרונה. וולריק הצליח להשיג את החרב של אביו, וחלם להגיע להישגים שלו, לגבורה ולתהילה שלו. הוא ראה את יושבי המבצר כדמויות מיתיות, העריץ אותם בכל ליבו, ודמעות הפרידה מאימו ביום שבו הוא עלה לשחקים היו מעורבות בדמעות אושר על כך שמצא את מקומו.
בין כל המגוייסים הצעירים, וולריק עבד הכי קשה מכולם. הוא היה הכי להוט, הכי נלהב, הכי חרוץ. הוא ביצע את כל המשימות בשתיקה נחושה, בידיעה שהדבר ישתלם. כלומר, בדרך כלל הוא היה מסוג הטיפוסים שת'אן היה מתרחק מהם כמו מאש -ילדים טובים ורועשים משכו את תשומת ליבם של המשגיחים. אבל ת'אן התחבר עם וולריק כשבמהלך נאום סוער שלו על חוסר ההוגנות של הממסד (בפני חבורת ילדים רעבים שחיכו בתור ללח, ולכן לא הייתה להם ברירה אלא לעמוד לידו), וולריק התקרב לת'אן הנואם (מרצונו החופשי!) ותקף את הטיעונים שלו.
ת'אן היה בהלם. בעוד מייסינה מדי פעם התווכחה איתו, היא לא ראתהה את הערך שהוא מצא בפילוסופיה ודיונים. וולריק שמח שהוא מצא חבר שמוכן לדבר איתו, ות'אן שמח שהוא מצא יריב ראוי לשמו בדיונים. ת'אן הוא זה שגישר על ההתחלה המשותפת הרעה בין מייסינה לבין וולריק, ויחד השלישיה היו בלתי ניתנים לעצירה. שלושתם קיבלו התמחויות אצל מאגים בגיל צעיר בצורה יוצאת דופן. וולריק, ממורשת מכובדת של מאגים, הגן על ת'אן מפני כל מי שהעז לצחוק עליו בשל היותו גובלין, ות'אן שמר לו על הגב מפני אילו שלחשו על פריבילגיות ושחיתות בתוך המסדר הגבוה של אדוני הסערה.
חבל רק שאצל שניים מהשלושה, ההתמחות לא נמשכה. בעוד ת'אן נאלץ לעזוב, הופך לאגדה מסתורית בקרב ילדי הברק האבוד, וולריק עזב מרצונו החופשי. מדוע? ובכן, כפי שהתוודה בפני ת'אן בלילה בו ירד מהשחקים:
"בהתחלה חשבתי שכולם כמו...כוכבים נוצצים בשמים. כשהבנתי שאבי לא היה גיבור אלא שכיר חרב, שכנעתי את עצמי שהוא תפוח רקוב אחד בשק. היום הבנתי שכולם תפוחים רקובים."
מה קרה? ת'אן לא יודע. הוא קיבל את התגלית המרעישה של וולריק כאמת מההתחלה, והיא לא הפתיעה אותו. כאב לו לראות את החבר שלו עוזב - אבל הוא קיבל את ההחלטה שלו. רק שנים אחר כך, בליל הרצח, ת'אן התחיל להבין למה ידידו התכוון. התחנה הראשונה שלו אחרי נפילתו מהשמים הייתה למצוא את וולריק, שקיבל אותו בברכה ונתן לו מקום לישון בבקתה שלו על גבול ההרים של חורף-עד, שאותה הקים בנסיון "לפצות על שנים שבהן יכולתי לעשות טוב ולא עשיתי דבר".
הם עדיין בקשר ומתראים מדי פעם, כשת'אן עובר בסביבה. הם חולקים משקה חריף (אף על פי שוולריק, הגדול מת'אן בכמה שנים טובות, רק עבר את גיל 21), וממשיכים את הדיונים, אבל אין להם את אותו עוקץ כמו פעם - כששני הצדדים חולקם את אותה נקודת מבט שלילית על הארגון שיצר אותם.
3. ילדי הברק האבוד הוא ארגון שמקור שמו הוא באגדה. מספרים על אחד מגדולי המאגים של המבצר, שרצה להבין מהו הקסם. הוא זיקק את הלחשים והכוחות המאגיים שלו. העביר אותם שוב ושוב בתערובת מאגית שהלכה ונעשתה יותר ויותר דחוסה, יותר מרוכזת. עד שבידיו הייתה מהות הקסם. ברק של אנרגיה טהורה.
לרגע קט אחד, כל הקסם בעולם ,כל המשמעות שלו, נחו בכף ידו. אבל מטבעו של קסם לנוע, ובסופו של דבר הוא חייב היה לתת לקסם לברוח, להתפזר, ליפול אל הקרקע. הוא לא הצליח להכיל את הקסם למרות כל כוחותיו,, והחליט שבפעם הבאה הסיפור יהיה שונה נחוש בדעתו למצוא את מה שאבד, להחזיק את הקסם בכף ידו עוד רגע קט, הקוסם גייס את אחיו ואחיותיו למצוא את הרסיסים הנופלים של הקסם. וקבוצה קטנה מתוכם שומרי הסערה, מונתה ליצור את לחשי המשמר הכי חזקים שאפשר, בכדי להגן על העיר מפני אילו שיבקשו לקחת את הקסם - ולשמור את הקסם עצמו לכוד לכשיאסף מחדש.
ילדי הברק האבוד מתחילים ברחוב, כדי לייצג את זה שלא משנה מאיפה הגעת, כוח הקסם שבך מתחיל מאפס. אילו מהם שהכשרון הקסום שלהם נותר פאסיבי נעשים משרתים, חוטבי עצים ושואבי מים בעבור האשפים החזקים. אילו מהם שמגלים כשרון מאגי מתקדמים בסולם הדרגות, הופכים ממשרתים חשובים יותר, לmagewrgiths (נוסח אברון), לשוליות, לקוסמים בעוצמה מלאה, והם מהווים את הדור הבא של הקוסמים שיום אחד ירדו למטה וימצאו את ילדי הברק הבאים בתור. בתקווה שמספיק כוח קסום יתרכז בטירה בסופו של דבר, כדי להשיב את מאגר הקסם לקדמותו, והפעם להצליח ללכוד אותו אחת ולתמיד.
1. יותר משת'אן ידע על אלאסין, הוא לא ידע עליה. או לפחות, ככה זה הרגיש. כמובן שכמשרת הוא ידע על כל הדברים הקטנים.הוא ידע איך היא אוהבת את השיכר שלה (מחומם ואז מקורר, עם פירות יער), איך היא מסדרת את הספריה שלה (קטגוריות נושאיות עם סידור פנימי לפי תאריך הוצאת הספר), ומתי מותר להפריע לה כשהיא מהרהרת (אף פעם - לא שזה מנע ממנו להפריע בכל מקרה, בסוף היא התרגלה אליו).
אבל סוד גדול אחד נותר - מה קרה באותו לילה נורא, שגרם לה לוותק על הלהב והקסם. לת'אן, כמו למחצית מתושבי הטירה, היו הרבה השערות. רובן הופרכו ישירות על ידי המורה שלו, שנהנתה ממשחק הניחושים. על דרך השלילה, ובעזרת רמזים שהופלו בכוונה או התגלו במקרה, ת'אן מבין במחשבה לאחור שהוא יודע עליה הרבה - כנראה הכי הרבה שאדם שחי בעולם כיום יודע עליה.
למשל, הוא יודע שהיא הייתה חלק מצוות של להבי סופה - מחפשי האוצרות שיורדים מהטירה במטרה לכבול יסודני שחקים ולאסוף כרכים אבודים של קסם שחקים. הוא יודע שחברי הקבוצה שלה היו איתה באותו ערב שבה הוא ברח, והוא יודע את השמות שלהם - הוא בוהה בהם כל לילה, כתובים באותיות נמרחות על פני הדף המצהיב בפנקס המטרות הקטן שלו. יום אחד הוא ימחק את כולם מהרשימה - ובמיוחד את לארת'יס נוארי - האלף שערף את ראשה של המורה שלו.
הוא יודע שבדומה לו, אלאסין הגיע ממעמד נמוך - לא ילדת ברק אבודה , אבל ילדתם של פשוטי עם בעיר שגילתה כשרון קסם - השמועות אומרות שהכשרון היה תורשתי, וקשור לאחד הסקנדלים השערורייתיים שבהם אצילי המבצר נהגו להסתבך מפעם לפעם.
הוא יודע שאת הנשק שלה, השרשרת עם האנקול בקצה שהוא משתמש בה - היא בחרה לא לכשף מעולם. בניגוד לרוב זמרי הלהב, אלאסין תמיד אמרה שחפצי קסם הם חולשה, לא חוזק. אם אתה נשען על קביים, יום אחד מישהו יקח אותם.
בתגובה, ת'אן תמיד מיהר להצביע על הטבעת שלה, שהשמיעה קול קלוש של שריקת רוחות בכל פעם שנגעו בו. ואלאסין הייתה מחייכת חיוך נוגה ומסבירה שהקסם של הטבעת הוא לא הסיבה שהיא מחזיקה בה. עם הזמן הוא מצא אדם שידע לקרוא את הכתב על הטבעת, וזה הסביר לו שמדובר ברונות אלפיות עתיקות שמייצגות חברות ונאמנות, ובדרך כלל ניתנות בשעת נישואין.
מאז ת'אן נוהג לשאת את הטבעת על צווארו כשהוא לש משתמש בה - משום מה יש לו תחושה שמי שלא יהיה שהתחתן עם אלאסין לא יהיה מרוצה מכך שת'אן טוען שהוא התחתן איתו במקום.
לבסוף, ת'אן גילה דבר אחד חשוב, כשהבריש אבק מעל דיוקנאות מאוירים ישנים. הדיוקן האחרון של להבי הסופה של אלאסין, ימים ספורים לפני אותו קרב ששינה את הכל, מראה שבעה אשפים ואשפיות כולל היא
בלילה שבו היא נרצחה, רק חמישה אנשים הגיעו לדבר איתה.
2. חברים זה הדבר העיקרי שמחזיק אותך מעל המים כשאתה ישן בסמטאות, עד שאחד המגים מאמץ אותך. מצד שני, חברים זה הדבר שימכור אותך למשגיחים בשביל הסיכוי שמישהו יאמץ אותם. ילד הברק החכם ימצא חברים שנאמנים מכדי מכדי לבגוד בו, או חכמים מכדי להעז לעשות את זה.
ת'אן, שחוכמת רחוב לעולם לא הייתה הצד החזק שלו, בחר חברה מספיק חכמה כדי לבגוד בו ולצאת מזה שוב ושוב, וחבר שהיה כל כך נאמן אליו עד שהדבר הכי נאמן שהוא יכל לעשות היה להשאיר את ת'אן לבדו.
מייסינה, ננסית פרחחית בדיוק כמו ת'אן אם לא יותר, הייתה החברה-יריבה שלו מהיום הראשון. ילדה קשוחה וחצופה שהתחננה למאגים של המבצר שיקחו אותה למעלה, היא הבהירה לת'אן מהיום הראשון שהיא לא כאן כדי למצוא חברים - היא כאן כדי להשיג כוח.
ועם זאת, נראה היה שדרכיהם ממשיכות להיפגש. בתור שניים מהילדים הכי חכמים באיזור שלהם, הם הסתבכו ביחד בהרבה בלגנים לאורך השנים - ונעשו כל כך מומחים בלהשליך אשמה זה על זו עד שזה נהיה המשחק שלהם.
ת'אן נהנה מאוד מהמשחק שלהם, ושמח מאוד לראות אותה מצליחה להשיג עבודה אצל אחד המגים, שהחוצפה שלה משכה את תשומת ליבו. הם המשיכו להיפגש בסתר שנים אחר כך, למרות האיסור הרשמי - לאלאסין לא היה אכפת, ואף אחד לא אמר למייסינה מה לעשות.
חוץ מפעם אחת, שבה כן אמרו לה. בלילה בו אלאסין נרצחה ת'אן הביט בכניסה, ראה את לארת'יס נוארי יוצא בצעד מהיר וזועף מהמגדל - ומשליך את החרב שלו לניקוי לידיה של מייסינה. מייסינה ידעה מי האדונית של ת'אן, היא ניחשה מה קרה שם. ראו את זה בעיניים שלה. וכשלארת'יס קרא לה לבוא, היא רצה אחריו מבלי להסתכל לאחור.
ת'אן לא בטוח מה הוא מרגיש בנוגע למייסינה ובכנות לא רוצה לחשוב על זה, וזו בכלל לא הנקודה אז אפשר לעזוב את זה ולהמשיך.
לא, הוא לא בוכה, כשאתה רץ במהירות גבוהה נכנס לך אבק לעיניים.
החבר השני של ת'אן הגיע מהקצה השני של הסקאלה, וכמו ת'אן גם הוא סיים בחזרה עם רגליים על הקרקע - אם כי מסיבות הפוכות לאילו של ת'אן.
וולריק אלשייד לא נולד לקסם, אבל תמיד רצה להתעסק בו. הוא היה בנו של זמרלהב ידוע שנהג לחצות את היבשת לאורכה ולרוחבה, ולעיתים הותיר מאחוריו שובל של אימהות זועמות ותינוקות חדשים. וולריק, בתור אחד מהתינוקות האילו, גדל לסיפורים על אביו שיכול היה לבוא רק מדי פעם, אבל לחם בגבורה והציל את הכפר שבו גדל ממפלצות נוראות, וכך עשה לעשרות כפרים אחרים ביבשת - עד שהמזל לא שיחק לצידו והוא נאבק במפלצת אחת אחרונה. וולריק הצליח להשיג את החרב של אביו, וחלם להגיע להישגים שלו, לגבורה ולתהילה שלו. הוא ראה את יושבי המבצר כדמויות מיתיות, העריץ אותם בכל ליבו, ודמעות הפרידה מאימו ביום שבו הוא עלה לשחקים היו מעורבות בדמעות אושר על כך שמצא את מקומו.
בין כל המגוייסים הצעירים, וולריק עבד הכי קשה מכולם. הוא היה הכי להוט, הכי נלהב, הכי חרוץ. הוא ביצע את כל המשימות בשתיקה נחושה, בידיעה שהדבר ישתלם. כלומר, בדרך כלל הוא היה מסוג הטיפוסים שת'אן היה מתרחק מהם כמו מאש -ילדים טובים ורועשים משכו את תשומת ליבם של המשגיחים. אבל ת'אן התחבר עם וולריק כשבמהלך נאום סוער שלו על חוסר ההוגנות של הממסד (בפני חבורת ילדים רעבים שחיכו בתור ללח, ולכן לא הייתה להם ברירה אלא לעמוד לידו), וולריק התקרב לת'אן הנואם (מרצונו החופשי!) ותקף את הטיעונים שלו.
ת'אן היה בהלם. בעוד מייסינה מדי פעם התווכחה איתו, היא לא ראתהה את הערך שהוא מצא בפילוסופיה ודיונים. וולריק שמח שהוא מצא חבר שמוכן לדבר איתו, ות'אן שמח שהוא מצא יריב ראוי לשמו בדיונים. ת'אן הוא זה שגישר על ההתחלה המשותפת הרעה בין מייסינה לבין וולריק, ויחד השלישיה היו בלתי ניתנים לעצירה. שלושתם קיבלו התמחויות אצל מאגים בגיל צעיר בצורה יוצאת דופן. וולריק, ממורשת מכובדת של מאגים, הגן על ת'אן מפני כל מי שהעז לצחוק עליו בשל היותו גובלין, ות'אן שמר לו על הגב מפני אילו שלחשו על פריבילגיות ושחיתות בתוך המסדר הגבוה של אדוני הסערה.
חבל רק שאצל שניים מהשלושה, ההתמחות לא נמשכה. בעוד ת'אן נאלץ לעזוב, הופך לאגדה מסתורית בקרב ילדי הברק האבוד, וולריק עזב מרצונו החופשי. מדוע? ובכן, כפי שהתוודה בפני ת'אן בלילה בו ירד מהשחקים:
"בהתחלה חשבתי שכולם כמו...כוכבים נוצצים בשמים. כשהבנתי שאבי לא היה גיבור אלא שכיר חרב, שכנעתי את עצמי שהוא תפוח רקוב אחד בשק. היום הבנתי שכולם תפוחים רקובים."
מה קרה? ת'אן לא יודע. הוא קיבל את התגלית המרעישה של וולריק כאמת מההתחלה, והיא לא הפתיעה אותו. כאב לו לראות את החבר שלו עוזב - אבל הוא קיבל את ההחלטה שלו. רק שנים אחר כך, בליל הרצח, ת'אן התחיל להבין למה ידידו התכוון. התחנה הראשונה שלו אחרי נפילתו מהשמים הייתה למצוא את וולריק, שקיבל אותו בברכה ונתן לו מקום לישון בבקתה שלו על גבול ההרים של חורף-עד, שאותה הקים בנסיון "לפצות על שנים שבהן יכולתי לעשות טוב ולא עשיתי דבר".
הם עדיין בקשר ומתראים מדי פעם, כשת'אן עובר בסביבה. הם חולקים משקה חריף (אף על פי שוולריק, הגדול מת'אן בכמה שנים טובות, רק עבר את גיל 21), וממשיכים את הדיונים, אבל אין להם את אותו עוקץ כמו פעם - כששני הצדדים חולקם את אותה נקודת מבט שלילית על הארגון שיצר אותם.
3. ילדי הברק האבוד הוא ארגון שמקור שמו הוא באגדה. מספרים על אחד מגדולי המאגים של המבצר, שרצה להבין מהו הקסם. הוא זיקק את הלחשים והכוחות המאגיים שלו. העביר אותם שוב ושוב בתערובת מאגית שהלכה ונעשתה יותר ויותר דחוסה, יותר מרוכזת. עד שבידיו הייתה מהות הקסם. ברק של אנרגיה טהורה.
לרגע קט אחד, כל הקסם בעולם ,כל המשמעות שלו, נחו בכף ידו. אבל מטבעו של קסם לנוע, ובסופו של דבר הוא חייב היה לתת לקסם לברוח, להתפזר, ליפול אל הקרקע. הוא לא הצליח להכיל את הקסם למרות כל כוחותיו,, והחליט שבפעם הבאה הסיפור יהיה שונה נחוש בדעתו למצוא את מה שאבד, להחזיק את הקסם בכף ידו עוד רגע קט, הקוסם גייס את אחיו ואחיותיו למצוא את הרסיסים הנופלים של הקסם. וקבוצה קטנה מתוכם שומרי הסערה, מונתה ליצור את לחשי המשמר הכי חזקים שאפשר, בכדי להגן על העיר מפני אילו שיבקשו לקחת את הקסם - ולשמור את הקסם עצמו לכוד לכשיאסף מחדש.
ילדי הברק האבוד מתחילים ברחוב, כדי לייצג את זה שלא משנה מאיפה הגעת, כוח הקסם שבך מתחיל מאפס. אילו מהם שהכשרון הקסום שלהם נותר פאסיבי נעשים משרתים, חוטבי עצים ושואבי מים בעבור האשפים החזקים. אילו מהם שמגלים כשרון מאגי מתקדמים בסולם הדרגות, הופכים ממשרתים חשובים יותר, לmagewrgiths (נוסח אברון), לשוליות, לקוסמים בעוצמה מלאה, והם מהווים את הדור הבא של הקוסמים שיום אחד ירדו למטה וימצאו את ילדי הברק הבאים בתור. בתקווה שמספיק כוח קסום יתרכז בטירה בסופו של דבר, כדי להשיב את מאגר הקסם לקדמותו, והפעם להצליח ללכוד אותו אחת ולתמיד.
ידס
שימוש בכלים ומיומנויות
במידה ואחת מהדמויות רוצה להשתמש בכלי יחודי שברשותה, כגון כלי פחח או כלי נפח, על מנת לשפר נשק קיים, או ליצור חפצק ייחודי, על מנת לעשות זאת, על הדמות לעמוד בשתי מגבלות:
1.הדמות חייבת לשלוט בכלי או במיומנות המסוימים שאדרוש עבור החפץ.
2.הדמות חייבת לשלם עבור חומרים מתאימים לכלי, במחיר שאני אקבע לפי החפץ ותוסף השכנוע של הדמות.
במידה והדמות עומדת בכל אחד מהקריטריונים הללו, היא מטילה קוביית אחוזים עבור כל יום עבודה, ומחסירה מהתוצאה את תוסף המיומנות שאקבע שהוא מתאים ליצירה (לרוב תבונה). לפי התוצאה, אקבע את מידת ההצלחה. מידת ההצלחה יכולה לנוע בין כישלון מוחלט, ועד לטעות קטנה בחפץ שגרמה לו להסב נזק אש במקום נזק ברק, נניח. הדבר נקבע לפי מידת היצירתיות שלי.
כמו כן, מספר מאפיינים משפיעים על מידת ההצלחה:
-מספר ימי העבודה, שהרי ככל שאתה מגלגל יותר כך הסיכוי לעבור את הד"ק גבוה יותר.
-תוסף התבונה, שיורד מהתוצאה הכוללת
-סיוע של דמות אחרת. דמות אחרת ששולטת בכלי או המיומנות המסוימים שאדרוש מסוגלת להוריד את הד"ק.
-מידת העוצמה של החפץ, שתוריד את הד"ק ככל שהעוצמה תגדל.
*יום עבודה - כל יום שהחבורה לא תהיה בעסקי ההרפתקנות, נניח כשהיא נחה בבסיס הבית שלה או בעת מסע שקט בספינה.
סבבה
שימוש בכלים ומיומנויות
במידה ואחת מהדמויות רוצה להשתמש בכלי יחודי שברשותה, כגון כלי פחח או כלי נפח, על מנת לשפר נשק קיים, או ליצור חפצק ייחודי, על מנת לעשות זאת, על הדמות לעמוד בשתי מגבלות:
1.הדמות חייבת לשלוט בכלי או במיומנות המסוימים שאדרוש עבור החפץ.
2.הדמות חייבת לשלם עבור חומרים מתאימים לכלי, במחיר שאני אקבע לפי החפץ ותוסף השכנוע של הדמות.
במידה והדמות עומדת בכל אחד מהקריטריונים הללו, היא מטילה קוביית אחוזים עבור כל יום עבודה, ומחסירה מהתוצאה את תוסף המיומנות שאקבע שהוא מתאים ליצירה (לרוב תבונה). לפי התוצאה, אקבע את מידת ההצלחה. מידת ההצלחה יכולה לנוע בין כישלון מוחלט, ועד לטעות קטנה בחפץ שגרמה לו להסב נזק אש במקום נזק ברק, נניח. הדבר נקבע לפי מידת היצירתיות שלי.
כמו כן, מספר מאפיינים משפיעים על מידת ההצלחה:
-מספר ימי העבודה, שהרי ככל שאתה מגלגל יותר כך הסיכוי לעבור את הד"ק גבוה יותר.
-תוסף התבונה, שיורד מהתוצאה הכוללת
-סיוע של דמות אחרת. דמות אחרת ששולטת בכלי או המיומנות המסוימים שאדרוש מסוגלת להוריד את הד"ק.
-מידת העוצמה של החפץ, שתוריד את הד"ק ככל שהעוצמה תגדל.
*יום עבודה - כל יום שהחבורה לא תהיה בעסקי ההרפתקנות, נניח כשהיא נחה בבסיס הבית שלה או בעת מסע שקט בספינה.