• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מוות עגום - עץ משחק

  • מחבר/ת הנושא מחבר/ת הנושא rui
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סיד נרגע לדעת שהוא מדבר עם איש הגיון ולא בריון ׳הו כמובן, ברור שאני רואה רק את הקצה שיוצא לך מהכיס ולא את העניין כולו. אבל אתה מבין, אני מאמין גדול במשא ומתן׳ סיד מדגיש את המילים שלו עם תנועות ידיים ׳ואין לי ספק שאנחנו מסוגלים לתת לך תשלום הוגן על החיים של הבחור הזה.׳ הוא הולך קצת בחדר בזהירות, בצורה לא מאיימת. הוא שומר מרחק מהמענה, שלא לעורר חשד לא מוצדק ׳אבל אתה מבין, הסיבה העיקרית שאתה רוצה להקשיב לי היא שאני פועל גם בשבילך. אני עומד לסכן את החיים והנוחות שלי בשביל לעזור ל.. אלפים להלחם באנארק. אתה יודע, ליצ׳ים רצחניים לא עושים הבחנות. הם פשוט הורגים את כולם, ואף אחד לא אוהב את זה. אבל אין לך שום סיבה להאמין לי, או לחשוב שלאיש הזה יש קשר לעניין. ולכן׳ הוא מתכופף ליד האסיר, יושב על עקביו בצורה שתאפשר לו לקום במהירות ׳אני מעוניין בסחר הוגן. בלי לשפוך לאף אחד את המעיים׳ הוא שולף את הסכין שלו ומצמיד אותה לגרון של האסיר בתנועה חלקה ומהירה, תוך כדי שהוא ממשיך לדבר. עשוי לקחת רגע או שניים לפני שאפילו שמים לב שהוא שלף את סכינו ׳ולכן אני נאלץ לקוות שיש סיבה שהשארת את האיש הזה חי עד עכשיו. הנה ההצעה שלי.׳ הוא מדבר מהר ובהחלטיות. אולי האדם יקשיב לו מסיים לפני שיקרא לאנשיו ׳אתה קורא לשניים מהאנשים שלך, שניים בלבד וחמושים. הם באים לפה, עולים למעלה, ומודיעים לחברי כטוב אלרניר לבוא למטה - ומסבירים להילמאר שהוא לא מוזמן, ושהכל תחת שליטה. הילמאר יתעצבן, אבל הם יאמרו לו שאם הוא לא משתף פעולה גם אני, סיד, אמות וגם החבר הזה שלו. כשאלרניר ירד למטה, הוא האביר מהשניים, שני האנשים החמושים שלך ישארו כאן, נשקים בנדיהם בהישג יד. יהיה לכם את היתרון המספרי, וכל אחד שומר על כלי נשקו במקום קרוב מבלי לשלוף אותו, מלבד הסכין שלי שמגדגת את הגרוגרת של החבר הזה פה. אנחנו נדבר על עסקה המקובלת על שני הצדדים. יש לנו הרבה מה להציע לך, לא רק כסף. קדימה, קרא לאנשים שלך לפני שיירדמו לי הרגליים בבקשה׳
 
העמים החופשיים-
In
״אני מעריך את ההבנה״ אומר אדראן למארי האת׳. ובגלל שהיא לא בגיוק מאמינה באל האחד אדראן מרגיש את הרשות לבחור ״בארסאיוס... הוא באמת היה הכוהן החזק ביותר? הוא באמת יכל לחדש איברים שנכרתו ולעשות קסם קדוש יותר טוב מכול כוהן אחר?״ הוא שואל.
 
עמים חופשיים -

IN
"כן" ארדאן שומע את נימת ההערצה, ועיניה של מרי כאילו זורחות מעט. "שור קיבל חץ ברגל, פעם אחת. הוא לא האמין שישרוד, וכל הזמן שגררנו אותו לאוהל המרפא הוא קילל וביקש שנביא לו סכין ונסיים את הסבל שלו. המרפא לא היה כוהן, סתם חובש. אז הוא חתך את הרגל וחבש אותה. שור קילל אותו ואמר לו שהוא יהרוג אותו, אבל אחרי כמה ימים, בהם שור היה בטוח שהוא לא יוכל ללכת, להילחם או לשכב עם נשים שוב, ברסאיוס הגיע. הוא הרגיע אותו ואמר לו שזה לא יכאב בכלל - אור לבן הקיף את כל הרגל שלו, וברסאיוס המשיך לדבר איתו ברוגע בזמן שזה קרה. כשהאור הפסיק, לשור הייתה רגל חדשה. כולנו היינו המומים. וזה לא רק שור שרופא בזכותו - הוא הלך, לפעמים במשך כל הלילה, לאוהלים של חיילים וריפא אותם. הוא לא יכל להחזיר מהמתים, אז הוא ידע שהוא פועל על זמן. הוא נתן את כולו... אדם טוב" היא אומרת בצער.

ממלכה (גאלאן) -

IN
הוא נראה המום מעט מההצעה. "אתה בא בשם המלוכה?" הוא נשמע מופתע לחלוטין.
 
הפתעה זה טוב. אם הוא ישאר ככה, אני אוכל לשכנע אותו להסכים להכל..

"אני? מלוכה? בחיים לא הייתי שומע את עצמי אומר את המשפט הזה, אבל אני עוזר להם, כן. אני בעיקר עוזר לעצמי, אלרניר יותר מדבר עם המעמד הזה. אני לא מרגיש קשר מסוים לשליטים האהובים שלנו" המשפט נאמר עם שמץ של לגלוג "אבל אם לעזור להם אומר שאני יכול לנופף מול שומרים שאני עובד בשביל קונטרול, אני האחרון שיתנגד"
 
ממלכה (גאלאן) -

IN
הוא מהסס לרגע, אבל לבסוף מגיע להחלטה. "תביא את האביר שלך לפה. אני מביא ארבעה אנשים. טריק אחד, והבחור הזה מת" הוא אומר בשלווה. "אל תגרום לי להתחרט על זה".
 
העמים החופשיים-
In
אדראן קצת המום מהסיפורים, היא בהחלט נראית שאומרת את האמת, אבל התוכן של דבריה נשמע כמו אגדות וסיפורים "זה... לא יאמן" הוא אומר אחרי מעט מחשבה "אני חשבתי שאלו סתם אגדות שהפיצו כדי לשפר את המוניטין של בארסאיוס"
 
עמים חופשיים -

IN
"הוא לא היה צריך שיחזקו את המוניטין שלו. לא היה אכפת לו ממוניטין. הוא זרק את כולו ברגע שהוא מרד בשלטון הרשע של ריימונד. הוא יכל להישאר באותה מידה כראש הכוהנים ולחיות עד היום בבירה, אבל המצפון שלו לא הרשה לו. זה המוניטין האמיתי שלו. לא כוח קדוש חזק. הוא היה הנבחר, כן, ועשה ניסים מופלאים, אבל... הוא גם היה בן אדם. הוא היה אדם טוב ואכפתי שנלחם כנגד עבדות, גזענות ועוני. והם ניצחו" היא אומר בצער. "הם ניצחו".
 
סיד מחייך את החיוך הנחמד ביותר שלו "אני מקווה שתשמח לגלות שאין בכוונתי לעשות אף טריק. אני עומד במילה שלי." הוא קד מעט עם ראשו, ומסיר את הפגיון מגרונו של האסיר, שהייתה צמודה לשם עד עכשיו.
הוא הולך לכיוון היציאה, שומר על קשר עין כל הדרך עד שהוא לא מסוגל יותר. הוא עולה במדרגות, לקראת אלרניר והילמאר

ממלכה (יעני, גם מרתוס לקרוא)
סיד חוזר אל אלרניר והילמאר, קורן מאושר אך שומר על שקט. "אל תדאג הילמאר, הכל תחת שליטה. החבר שלך יצא מפה ממש תוך כמה דקות, הכל מתנהל כמתוכנן. אני ואלרניר עכשיו נרד למטה ונשחרר אותו. הייתי שמח אם תבוא גם, אבל לצערי אתה לא מוזמן" סיד מגחך בשלב הזה "זה באמת לא בשליטתי. אתה מבין, הבחור מאיים על החיים של החבר שלך, והם הדבר האחרון שאנחנו רוצים לאבד. אז אתה תשאר פה קצת, תחכה לנו, ואנחנו נחזור ממש בעוד כמה דקות." סיד קוטע את הילמאר לפני שהוא יכול להתנגד "-אנחנו צריכים למהר. אם אני אתעכב, מישהו שם למטה עשוי לכעוס"

----
בהנחה שאלרניר משתף איתי פעולה (אם לא, תתעלם מההמשך), והם מתרחקים מטווח שמיעה מהילמאר
"אז, אלרניר, תקשיב - האדם שם הוא באמת בחור של הגיון, אבל הוא קצת מפוחד. הוא רוצה כסף, ואולי מידע. אני לא בטוח. הוא עומד להיות עם כמה משומרי הראש שלו, ויהיו יותר בחדר האחורי. נציע לו תשלום הוגן על החיים של השבוי שלו, ונצא מכאן בקלות. נתתי לו את המילה שלי שלא נעשה לו צרות, אני בטוח שאתה מבין את החשיבות שצריך לתת למילתו של אדם."
 
העמים החופשיים-
In
״נשמע כמו אדם שכולנו היינו שמחים אם היה כרגע בשלטון. העובדות מכאן מוכיחות בדיוק את אותו הדבר- אני בטוח שבארסאיוס היה שולח תגבורת מהר יותר ומוקדם יותר. ואם הוא היה כוהן כה קדוש אני מניח שהוא היה האדם הכי מתאים לעצור את מגפת האל מתים הנוראית הזאת שכאן.״ אומר אדראן ״אבל אני מניח שאנחנו לא צריכים לבכות על מה שלא היה, אלא לחיות עם מה שיש לנו.״ הוא אומר.
 
ממלכה -

IN
"לא הייתי מביא אתכם לפה אם לא הייתי בוטח בכם. אני סומך עליכם. בהצלחה" הוא אומר ברוגע. "אני אשאר פה, לשמור".
שניהם יורדים. אלרניר מתקשה להסתגל לאור הלפידים הקטן שמגיע מרחוק, והוא מופתע לגלות רשת מנהרות מכובדת מתחת לבית הקטן. סיד מוביל אותו לחדר בו נמצאים שלושה שומרים בשריון כבד, כולם לובשים שריון של אנשי המשמר. אחד אחר, לבוש שריון קל יותר שנראה... סגול או כחול, הם לא מצליחים להבדיל, עומד ליד איש קשור שישוב על כיסא בשקט. כנראה שזה החבר של הילמאר.

"אות לאמון" האיש בעל השריון הקל אומר לסיד. "וגם את הנשק העיקרי שלי הזזתי מפה. אני מקווה שזה מספיק בכדי לכפר על האיש השלישי. תראו, אני לא יודע מי אתם, אבל לבוא מהכתר בתקופה הזאת זה כנראה הדבר הכי גרוע שתוכלו לעשות. אני אהיה כנה איתכם, גם אני לא יודע על כל מה שמתרחש, אבל התפקיד שלי היה להוציא מהבחור פה מידע ששילמנו לו בכדי להשיג. הוא הפסיד בהימורים, הוא רצה כסף, הסכמנו לשלם לו. לא תאמין לתקציב שקיבלתי. אפשר לחשוב שדרקון מממן אותנו" הוא אומר וצוחק בעצבנות.

"אני לא רוצה להרוג אתכם. אין לי טעם. אני לא מכיר אתכם, עד לפני כמה דקות לא פגשתי אתכם כל חיי. אז אם תצליחו להוציא מהחבר שלכם את המידע, אני אתן לכולכם לעזוב בלי שום בעיות. אפילו תוכל לומר למלך שראית את זה, לא תהיה לו הוכחה ישירה אלי, ולא אכפת לי שאיזה לורד שלא מעסיק אותי יחטוף בראש בגלל זה. אני פה רק בגלל הזהב".

עמים חופשיים -

IN
"לא יכולתי להסכים איתך יותר" היא מחייכת מעט כשהם ממשיכים בדרכם.

OUT
הרצה?
 
לפני הכניסה לחדר.
"כמובן. אני לא אשבור את המילה שלך. אני לא אעשה צרות כל עוד לא יעשה."

בחדר
קולו של אלרניר שלו והוא שומר את ידיו חשופות לעיני האנשים.
"כמובן, הוא-" מחווה על האדם הקשור "-הסכים למכור לך מידע, ואם אתה מילאת את חלקך בעסקה אין כל סיבה שלא תקבל אתמה שמגיע לך.
מה המידע שהוא צריך לתת לך? ולמה כעת הוא מסרב?"
 
סיד מחכה לראות מה אחד מהנוכחים יענה, ולוחש לאלרניר כבדרך אגב "נראה שהשובה מוכן לבגוד במעסיק שלו. אולי נצליח לשכנע אותו לזנוח את כל הסיפור בתמורה ל..משהו?", לפני שהוא מחזיר את מבטו אל השבוי וקורץ לו בידידותיות, בנסיון כלשהו להרגיע אותו
 
ממלכה -

IN
"התולעת הקטנה הזאת לקח תשלום רב בשביל המידע שנשלח לאסוף. משהו על מפקד המשמר החדש של העיר, לא אמור לעניין אתכם" ברור שהוא נזהר בלשונו. "הוא החליט לא למסור את המידע. הוא טוען שהוא לא יודע אותו, אבל אתה חושב שלור-" הוא עוצר בעצמו. "שלא אימנו אותי להבחין בשקרים? חקרתי כבר אנשים. כולם נשברים אחרי עינויים".

"זה לא נכון!" קורא האיש בחשש. "אני באמת לא יודע, אני נשבע! הוא חסר פגמים, האיש, נאמן יותר מכל מי שראיתי!"
"בהחלט יותר ממך" עונה החוקר בנענוע ראש. "אתה רואה עם מה אני מתמודד? אתה חושב שרציתי להיגרר למשחק הזה? זאת הייתה אמורה להיות משימה פשוטה. וברור שיש פה כשל אמיתי, אם אתם הגעתם לכאן. אתם אפילו לא מעורבים".

עמים חופשיים (נקסטורל) -

IN
ת'ונד קיבל משימה די חשובה מהשליח של לורד ואנדאגריף. הוא אומנם אורח במבצר הזה ולא מכיר אותו יותר מדי, אבל הוא הספיק לשהות פה שבוע, לנוח אחרי האסון של המשלחת האבודה. השליח ביקש ממנו להדריך משלחת שמגיעה הנה עם נשק ושריון לחזית. הם שמעו שמגיע איתם דשיר, גיבורת מלחמה נגד בני האנוש, וקשת שזכה בתחרות השנתית בבירה. אם הוא ימצא דרך שכולם ישארו בחזית להילחם באנאראק, זה יהיה מצויין.

כמובן, עליו להיות חשאי. יחידות של בני האנוש מתחילות להגיע לחזית, ואסור שהם יראו את הגיבורה. היא נלחמה כנגד ריקן. אז כל עוד הוא זהיר, אין שום מניעה שיציג להם את המבצר וישכנע אותם לשכון בחזית. אחרי זה הוא יקבל עוד משימת סיור.

זה טוב, משימה כזאת. יכול להחזיר את המוניטין אחרי האסון.

עמים חופשיים -

IN
המשלחת ממשיכה אל מבצר לב-עץ. ארדאן מכיר בנייה אלפית, הוא יודע איך הערים נראות, וגם אם הוא לא היה בבירה, ידוע שהאלפים בונים בהרמוניה מושלמת עם הטבע ושעריהן הן היופי המוחלט.

אבל המבצר... הוא הדבר הכי יפה שראה בחייו.

חומת עץ עצומה מקיפה את המבצר, תמירה כענקים, קרובה מכל דבר שראה אי פעם לעננים הלבנים הנראים ככבשים חמודות בשמיים. השערים עצמם עשויים עץ אחר, עם עבודות וגימורים יפיפיים עליהם - המציגים את סמל האימפריה, עץ אלון גדול בעל אינספור שורשים.
החיילים מחוץ למבצר מברכים אותם לשלום, מחייכים וקורנים. אפשר לשכוח שאתה בחזית. השריון שלהם מלאכת אומנות, עבודת מתכת שלא ראה מעולם - הוא מבריק, אדום-חום עם חניתות עשויות בקפידה. הקשת שלהם עשוית עץ משובח, עם חצים בעלי עלים לבנים.
כשהוא נכנס, המבצר נראה עוד יותר מדהים מבפנים - הרחובות מעוצבים במעגלים שמגיעים למרכז גדול. המעגל הראשון, מעגל הסוחרים, לא רועש כפי שהיה רגיל בחלק מהערים - הוא שקט ורגוע, מקסים ביופיו. העצים גדלים באמצע העיר, עם ציפורים שעפות בינם, וסנאים שמתחבאים בתוכם, אך יוצאים לאלף זקן שנותן להם בלוטים בחיבה. יש פה גם גמדים, אבל הם לא רועשים כפי שהסיפורים אומרים - הם נראים אנשים מכובדים, בעלי כבוד, ושריון אפור שנראה כאילו יצא מהאגדות - עם סמלי בית המלוכה שלהם, גרזן ופטיש מוצלבים. הנשקים הברורים של הגמדים, כמובן. הם מחייכים וצוחקים לצד חיילים אלפים שמדברים איתם. בחומה החיצונית יש מערכת מים מתוחכמת שעוברת בכל העיר ונותנת לכולם שפע מים, כמה שירצו. הנהר זורם ליד המבצר, ובעזרת בנייה נכונה ועבודה עם הטבע, יש לכל תושבי העיר מים צחים כמה שירצו.

במעגל השני, ישנם את הבתים. אין פה עניים, כפי שציפה לראות. נראה שהכל נעשה ביד טובה - הבתים עשויים עץ מרהיב, בעל דלתות רחבות, חלונות זכוכית שהשמש משתקפת בה על אגם פנימי במבצר. חיילים אחרים משחקים בקלפים על אחד השולחנות הפומביים, שותים יין ושיכר בשקט, מחליפים שמועות בחיוכים.

המעגל הפנימי הוא של הבתים העשירים יותר ושל הבניינים האחרים - מקדש לקמרהאן, ספרייה צנועה שלידה יושב על כיסא מרופד אלף זקן בעל זקן לבן וחיוך מלבב. החיילים מפטרלים פה בשמחה, מפטפטים עם התושבים ואוכלים ביחד בטברנה המקומית, עם עלמה ששרה מחוץ לטברנה לקולות מחיאות כפיים של הגמדים והאלפים. בנייני סחר מוצבים בכמה פינות, גם הם עשויים עץ חזק ואמין.

ובמעגל המרכזי ביותר עומד הבית הגדול ביותר שארדאן ראה בחייו - הוא בעל לפחות ארבע קומות, מעל לעשר חלונות זכוכית חסרת פגמים, ואגם פרטי משלו. הציפורים בנו קן בראש המבנה, משקיפות על האזור בשלווה. השומרים שמוצבים ליד המבנה יושבים בנוחות על שולחן עגול ומשחקים בברייקן. משחק אלפי משובח, המחקה תנועות צבאות. המשחק חברותי, כמובן, והם מחמיאים זה לזה על המהלכים הנבונים שלהם. ברייקן באלפית זה 'טקטיקה'.

ארדאן מרגיש גאווה אמיתית במולדתו. המבצר הזה מושלם מכל הבחינות - חברתית, כלכלית, היופי שלו נשגב מכל דבר שראה אי פעם. האלפים הם באמת אומני הבנייה, מלכי היופי של העולם, חסרי מתחרים. הטבע עובד איתם ביחד ליצירת פלאות שכאלה. נראה כאילו האלים עצמם משקיפים על המבצר ומברכים אותו שפע ברכות. הוא כבר שכח שהמבצר הזה הוא החזית.

ואת כל זה, אנאראק רוצה להשמיד.

ליד תחנת הסחר אליה המשלחת מגיעה, עומד גמד די גבוה. בערך מטר וחצי. הוא לא דומה לגמד הממוצע- שיערו השחור צומח, זקנו פרוע, דומה לעורב בצבעו. עורו הבהיר מרמז על מוצאו מן ההרים הקפואים, בצפון הרחוק של דות', הוא לובש שריון שרשראות בצבע אפור כהה, ומתחתיו חולצת עור. על גבו נמצא הגרזן שלו, בעל להב לבן ומוט שחור. העיניים שלו, בניגוד מוחלט לשאר גופו- בצבע טורקיז. הוא לא חובש קסדה לראשו, ועל שריון השרשראות שלו יש את סמלו של גארדיוס בלבן. נראה שהוא המתין לכם.
 
העמים החופשיים-
In
"בהחלט" אומר חצי האלף ולוחץ את ידו של הגמד "דשיר אדראן, נעים להכיר אותך" הוא אומר לו. לאחר שהשאר גם מברכים את ת'ונד לשלום שואל אדראן "אתה מההרים הקפואים? לא ראיתי הרבה אנשים משם בחיי."
 
עמים
ת'ונד לוחץ את ידו של הדשיר. היד שלו מחוספסת, קצת מצולקת. הוא מסתכל על החבורה הקטנה, נזכר בפלוגה המתה שלו. הוא מנער את ראשו, מתמקד ביד של הדשיר במקום בפרצופי חבריו המתים.
"אתה יכול לקרוא לי "מרסק העצמות" אם אתה רוצה, יש הרבה שקוראים לי כך. ובנושא ההרים הצפוניים- באזור הזה אין הרבה אנשים משם. עזבתי אותם בגיל צעיר, כך שאני לא באמת זוכר מי כן נמצא שם. בכל מקרה, הוטלה עלי משימה להדריך אותכם ברחובות המבצר הזה. רק, אם האנושית תוכל לשים קסדה או משהו דומה? אני לא חושב שהאנושיים האחרים יהנו לראות גיבורה מהמרד האחרון, לא אם היא נלחמה נגד מלכם." הוא מהנהן לעברה בכבוד, "שנתחיל?"
 
אלרניר שומר על קול שקול, מנסה ל]נות להגיון השכיר.
"קניית מידע, אפילו חטיפה, היא דבר אחד. עינויים זה כבר דבר רציני הרבה יותר, בייחוד כשאתה יודע שאנחנו לא יכולים סתם לתת לך לענות אדם חף מפשע.
אמרת זאת בעצמך, המשימה שלך נתקלה בכשל רציני. אתה בטוח שהמידע שאתה רוצה להשיג שווה את זה?"

הוא בוחן את תגובת השכיר ואת השבוי, מנסה לבחון איזה אחד מהם יהיה קל יותר לשכנוע
OUT
ולפרוטוקול, ברור שהדבר היחיד שאכפת לשכיר הזה הוא זהב, וכפי שהוא אמר, למי שמעסיק אותו יש כיסים עמוקים. קשה לי להאמין שנוכל לשכנע אותו לוותר על המידע.
ערך קבוע של תפיסה\תובנה-14, בדיקה נפרדת לשכיר ולחבר
 
עמים חופשיים -

IN
"קשת מהולל..." אומר האלף. "בטח, כן. אני אילת'רין, לשירותך, אדוני החייל" הוא אומר לת'ונד. יש מבט מוטרד על פניו.
"אתה צודק, הם לא יהנו" אומרת האישה ברצינות גמורה. "אני מארי האת', אגב, אבל כבר נקראתי אנושית בצבא של ברסאיוס. אני אוכל להתרגל מחדש". לאחר התלבטות קלה, היא חובשת את הקסדה. "אני לא אסבך אותך בצרות רק בגלל גאווה פגועה" היא אומרת לארדאן. מתוך הכרכרה יורד לבסוף גמד אחר. הוא מגיע אל ת'ונד, ומתלהב לראות אותו. "אח גמד, ברכות!" הוא אומר בחיוך ולוחץ את ידך. "תמיד טוב לראות מישהו מהמולדת. איך בארת'רק?" הוא שואל בעניין.

הם מתחילים ללכת ברחובות המבצר. "אז, איפה הפונדק שלכם?" שואל רוגאר. "היין האלפי באמת משובח, אבל אני קיוויתי שיביאו לחזית חבית גמדית אחת או שתיים".

ממלכה -

IN
"המידע? לא. אבל אם אני לא משיג אותו, אני בצרות עמוקות והפסדתי הרבה כסף. העניין הזה כל כך גדול, שאני אפילו לא יודע מי בראשו. פשוט... פשוט אל תיכנסו לזה, לטובתכם. אין לי מריבה איתכם. אם תשכנעו את החבר שלכם לתת את המידע, אני מוכן לחוס על חייו. המחבוא הזה במילא גמור, אחרי כל כך הרבה אנשים. נעבור לאחד חדש".

את המענה לא נראה שיהיה אפשר לשכנע אחרת. עם זאת, נראה שהשבוי באמת מסתיר משהו. הוא מתחמק מהמבטים הבוחנים שלהם כשהם מביטים בו, וממהר להסתכל מטה אל האדמה.
 
נושא ישן: שלום . לא היו תגובות חדשות בנושא זה במעל 60 ימים.
אין לפרסם תגובות אלא אם התגובה עדיין רלוונטית, אלא לפתוח נושא חדש.

התחילו לשחק עם פאת'פיינדר בעולמות פראיים

תוכן מומלץ

נושאים לוהטים

פוסטי פרופיל אחרונים

הרגע שמתי לב, אתמול בדיוק, לפני שנתיית הצטרפתי לפורום!
לאחר דחיות רבות, הצלחנו תחת מטר הטילים, לקיים עוד סשן מטלטל של קת'ולהו: אימה על האוריינט אקספרס.
עולמות השנה, פיזי או בזום?
רכבת האוריינט אקספרס עוצרת בקונסטנטינופול אבל האימה ממשיכה לדהור.
זוועות על האוריינט אקספרס מסשן קת'ולהו האחרון שלנו.
חזרה
Top