התייחסתי לזה כאן:
ונראה לי שזה נושא ששווה לפתח אותו.
במשך שנים, הגישה שלי הייתה שדברים כמו משא ומתן, שקרים, איומים, מיקוח וחקירות הם משהו שנמצא וצריך להמצא בתחום החופשיטה, משחק תפקידים נקי מגלגולים שמבוסס רק על מה שנאמר בין המנחה לשחקנים ובינם לבין עצמם.
סצנה שבה החבורה רוצה להיכנס למקום מסוים שמסתכמת ב"אני מגלגל כריזמה, הצלחתי, השומר נתן לנו להיכנס" היא באמת יבשושית למדי. אבל ככל שאני חושב על זה, כמו בכל דבר ברגע שלא מסתכלים רק על המספרים על דף הדמות והקוביות, דווקא יש פה פוטנציאל.
אם אני מנחה סצנה שבה הדמויות רוצות להיכנס לנשף חגיגי עם אבטחה בכניסה, בלי מימד של אקראיות יש לנו סיפור שמוגדר מראש. אם העלילה המוכנה מחייבת שהדמויות יכנסו לנשף, השומר ישתכנע אחרי שיחה קצרה שאף אחד לא יזכור אחרי זה. אם החלטתי כמנחה שטובת העלילה מחייבת שהדמויות לא יצליחו להיכנס לנשף או יצטרכו להסתנן לאחוזה דרך הביוב על כל תניניו, אז לא משנה מה - השומר לא ישתכנע.
אבל בתור מנחה, אני לא מספר סיפורים ומשתמש בדמויות של אנשים אחרים בתור ניצבים בסיפור שלי. גם אני משחק, גם אני רוצה לאתגר ולהפתיע את עצמי.
אם אני נותן לדמויות לגלגל בדיקת כריזמה/שכנוע/כל גרסא אחרת של השיטה שלכם לזה אז יש כמה אפשרויות לגלגול הזה, שכל אחת מנתבת את העלילה לכיוון שונה. אפילו אם נשארים רק בטווח של המה קרה כש"הצלחתי/כשלתי" אז אם אני מרים את הראש מהמספר בקוביות, יש לנו הזדמנות לנסות ליצור סיפור של איך זה קרה, שיכולות להיות לו עוד השלכות מעניינות להמשך.
ונראה לי שזה נושא ששווה לפתח אותו.
במשך שנים, הגישה שלי הייתה שדברים כמו משא ומתן, שקרים, איומים, מיקוח וחקירות הם משהו שנמצא וצריך להמצא בתחום החופשיטה, משחק תפקידים נקי מגלגולים שמבוסס רק על מה שנאמר בין המנחה לשחקנים ובינם לבין עצמם.
סצנה שבה החבורה רוצה להיכנס למקום מסוים שמסתכמת ב"אני מגלגל כריזמה, הצלחתי, השומר נתן לנו להיכנס" היא באמת יבשושית למדי. אבל ככל שאני חושב על זה, כמו בכל דבר ברגע שלא מסתכלים רק על המספרים על דף הדמות והקוביות, דווקא יש פה פוטנציאל.
אם אני מנחה סצנה שבה הדמויות רוצות להיכנס לנשף חגיגי עם אבטחה בכניסה, בלי מימד של אקראיות יש לנו סיפור שמוגדר מראש. אם העלילה המוכנה מחייבת שהדמויות יכנסו לנשף, השומר ישתכנע אחרי שיחה קצרה שאף אחד לא יזכור אחרי זה. אם החלטתי כמנחה שטובת העלילה מחייבת שהדמויות לא יצליחו להיכנס לנשף או יצטרכו להסתנן לאחוזה דרך הביוב על כל תניניו, אז לא משנה מה - השומר לא ישתכנע.
אבל בתור מנחה, אני לא מספר סיפורים ומשתמש בדמויות של אנשים אחרים בתור ניצבים בסיפור שלי. גם אני משחק, גם אני רוצה לאתגר ולהפתיע את עצמי.
אם אני נותן לדמויות לגלגל בדיקת כריזמה/שכנוע/כל גרסא אחרת של השיטה שלכם לזה אז יש כמה אפשרויות לגלגול הזה, שכל אחת מנתבת את העלילה לכיוון שונה. אפילו אם נשארים רק בטווח של המה קרה כש"הצלחתי/כשלתי" אז אם אני מרים את הראש מהמספר בקוביות, יש לנו הזדמנות לנסות ליצור סיפור של איך זה קרה, שיכולות להיות לו עוד השלכות מעניינות להמשך.
