החזית הדרומית:
אדם גאוותן הרואה את כל ארוות' כשממה פראית ומטומטמת, רוטגוט שירת בעבר כסגן מפקדת הכוחות הוילאסים המוצבים על גבול ארוות'. לאחר העלמותה של מפקדתו, קודם בדרגה והחל להוביל משלחות חיפוש בלתי נגמרות למציאתה. כתוצאה מכך, הוא חודר ללא הכרה לגבול של ארוות', דבר שמוביל לעימותים ולקרבות עם צבא המלך.
רוטגוט איננו אדם קל; הוא מהיר לכעוס, עקשן ביותר ומזלזל באורח קבע בכל מי שאינו מסכים עמו. עם זאת, הוא משתמש באותה האש במטרה להוביל את אנשיו מעמדת הפיקוד ולא נרתע גם מהמשימות הקשות ביותר. חייו של האיש הצעיר השתנו ללא היכר לאחר שמפקדתו, האצילה-לשעבר ליסנדרה נולרין, החלה לפקד עליו ועל אנשיו לפני כחמש שנים. היא החזירה לו אמון שאיבד בעצמו כתוצאה מעבר לא פשוט, ואף דאגה להכתרתו כאביר בצבא הדוכס, שהרי לפני כן היה רק חייל פשוט. הקשר בינם אינו רומנטי בשום צורה - הוא מעריץ את מפקדתו ולעולם לא יוכל לראות אותה באור שכזה. מבחינתו, היא קרובה אליו אף יותר ממשפחתו.
בעקבות העלמותה המסתורית של ליסנדרה לפני כשנה - אותה הוא תולה בגורמים בממלכת ארוות' - זכה רוטגוט בתפקידה והחל לחפש אחריה כאחוז טירוף. הוא משוכנע שהיא חיה, ואף דואג שלא להשתמש במיטה או במשרד המוקצים למפקד משמר הגבול. הוא אפילו ממשיך לדאוג לכלב שלה. הסיורים שהוא מוביל במטרה למצוא אותה חודרים עמוק לשטחה של ארוות', זאת לאחר שגם במהלך תפקידו הקודם התייחס בביטול לגבולותיה הרשמיים של הממלכה והוסיף למתיחות איתה. עובדה זו, בשילוב המוניטין שטיפח לעצמו כאדם שלא טורח לקחת שבויים ארוות'ים, הובילה את ריבון הברק ואת צבא המלך לראות בו אויב פרובוקטור עם דם על הידיים.
בהמשך, ולאחר תקופה בה החזיק ברוב חברי הקבוצה כשבויים, הסכים רוטגוט לשיתוף פעולה מיוחד עמם כדי לגלות את האמת על שאירע לליסנדרה - זאת, על אף שהדבר יוביל ככל הנראה להדחתו מהצבא לאחר מכן. לאחר שהתגלתה האמת, הסגן הנאמן כמעט ונהרג במהלך הקרב מול מה שנותר ממפקדתו, אך חייו ניצלו על ידי אסיריו לשעבר. כששליחי המועצה סירבו לבקשתה של אודסיה להעביר לה את גופתה של ליסנדרה למחקר, הם זכו באמונו של רוטגוט באופן סופי - הגם אם לעולם לא יודה בכך בפומבי. הקפטן והקבוצה נפרדו כדי שהוא ידאג להלוויה של ליסנדרה, אליה הבטיח להזמין את שליחי המועצה. עם זאת, לאחר שהלוויה הוקדמה בשל רצון הדוכס להשתתף בה, נאלצו לקיימה בלי שליחי המועצה. מעט לאחר הלוויה, מונה על ידי הדוכס כמפקד הקבוע של משמר הגבול הוילאסי.
רוטגוט הצליח, בעזרתה של השגרירה ג'יזל מינט, לשכנע את הדוכס לאפשר למשמר הגבול הווילאסי להירתם לעזרת ארוות'. הגעתם ברגע מכריע בקרב על מגדל הברק סיפקה לשליחי המועצה הזדמנות לעלות לגג המגדל ולהתעמת עם דנקן ועם סא-אאגה.
איזי היא ההפך הגמור מאמה - מלאה בזעם, חשדנות וחוצפה שמקורה בשאפתנות נעורים. היא מאמינה בלב שלם שהשוכנים ממעל הם פריווילגים חסרי מוסר אשר רודפים את בני עמה, ובפרט הגרועים שבהם - אבירי המעמקים, הקרואים בשפתה "נושאי הלפיד". מצד שני, אין שאמאנית מוכשרת ואמיצה ממנה בכל כפר סלוק, ואולי אף בכל רחבי המעמקים.
שלא כמו אמה, אושגה, איזי לא מאמינה שעם השוכנים ממעל יכול להיות שלום אמיתי, פשוט כי הם לא רוצים אחד. על אף העובדה שבידודו של שבט סלוק נכפה עליהם במקור משבטים אחרים ואף מגלות עצמית, היא רואה זאת כמהלך חיובי, שכן לשיטתה, על שבטה להישמר מפני זרים ולעסוק בעיקר בהישרדות - ואכן, על אף שהיא מתעבת את המעמקים המסוכנים בכל נשמתה, איזי היא שורדת, והובילה את שבטה לשרוד גם כן. לא בכדי סריש לא הצליח להשמיד את שבטו הקודם, על אף שידע בדיוק היכן הוא נמצא ומהן הגנותיו הדלות.
איזי אוהבת מאוד את אמה, אך מתוסכלת ממה שהיא רואה כנאיביות מסוכנת מצידה. היא מתעבת את המחשבה של ברית עם אבירי המעמקים והשוכנים ממעל, אך נאמנה עד מוות לשבטה ולאמה ולא תפר את פקודותיה. לצד כך, על אף שאושגה מנהיגה את שבטה בתבונה וללא עוררין, כל בן סלוק יודע שאיזי היא המגן האחרון שלהם כנגד העולם החיצון, וכנגד האיום העתיק.
איזי עקבה אחר אמה והובילה את כוחות המעמקים בהסתערות על מבצר סימן-אבוד, בניסיון לקבל את אמונו של ריבון הברק ולכרות הסכם שלום לאחר מאות שנות מלחמה. עם זאת, חששותיה לאורך כל הדרך הוכחו כנכונים כשהריבון, בעת ששוחח עם אמה, חיסל אותה בהפתעה ופצע אנושות את איזי, אף שאנשיה הצליחו להבריח אותה בחזרה למעמקים.
בעקבות האירועים הטראומתיים ובגידת הריבון, נכנעה איזי לכוחה של שות'-גוראג והפכה לאורקל החדשה של אם כל האפלה, מעוניינת בעוצמתה כדי לנקום ברוצחי אמה. היא הובילה את ההתקפות על אנשי ניס-פרדי במצוות אמה החדשה, והקטור הסיק כי גם הטרוגלודיטים מחפשים כעת דרך להגיע למעיין של סואולה, ככל הנראה במטרה להשחיתו ולפגוע בחוסנה הרוחני של הארץ העתיקה, אותה שות'-גוראג תיעבה על כך שדחתה את 'מתנתה'.
בניס-פרדי, הצליחה אילידיה לדבר אל ליבה של איזי ולמנוע את התמסרותה המוחלטת לשות'-גוראג. באמצעות טקסה של אודסיה, והעובדה שהצילו את ביצי השבט, שכנעה אותה אילידיה להשתמש במימי המעיין כדי לטהר את עצמה ואת בני שבט סלוק. בהמשך, קיבלה איזי את עצתה של אילידיה לעזוב את ארוות' ולמצוא את מקומו החדש של השבט בניס-פרדי. היא המשיכה ללוות את שליחי המועצה כשחזרו לקריאת-כתר, גם כדי לאסוף את הביצים שנותרו במעבדתה של אודסיה וגם כדי לראות את תבוסתו של ריבון הברק, האיש שהרג את אמה.
אורקל מפלצתי של שות'-גוראג, האיום העתיק, סריש מחזיק בלפיד האפל: המתת ליצירת תועבות בשר המשרתות את אם כל האפלה. כיום הוא עומד בראש צבא של מאמינים קנאים, רוצחים מתועבים ויצירי בשר אשר שם לעצמו מטרה אחת - לכסות את המעמקים ואת העולם ממעל בחשיכה בלתי נגמרת.
סריש נולד בשבט סלוק לאב שהאמין בחזרתה של שות'-גוראג, ועקב אחריו כבר מהרגע הראשון. לאחר שאביו גורש מהשבט ובסופו של דבר נהרג כתוצאה מהמרדף האפל אחרי כוח אסור, ניתנה לבנו הזדמנות שנייה: אושגה, צ'יפטנית שבט סלוק, הסכימה לקבלו אם יוקיע את התורה האפלה אחריה עקב. במקום לקבל את מחילתה, בחר סריש לעזוב את השבט בו נולד ונדד באפלה עד אשר מצא את מחוז חפצו: מערתה של שות'-גוראג, האיום העתיק.
לאחר שכרת עמה ברית טמאה ונשבע אמונים ל"אמו" החדשה, קיבל סריש את הלפיד האפל - הכוח ליצור תועבות בשר ולהכפיפן לרצון של אם כל האפלה. הוא החל לבנות את צבאה של אמו מחדש, משעבד שאריות שבטים, מטיילים אבודים, אבירי מעמקים מתים ונאמנים קיצוניים אחרים למרותו. כעבור שנים, כבר עמד בראשיתה של פלישה שטרם נראתה בארוות', נחשול שמאיים לכסות את העולם ממעל לא רק בדם, אלא גם בחשיכה.
שליחי המועצה איחדו כוחות יחד עם בני המעמקים והצליחו לשכנע את אושגה להוביל אותם מעלה לעבר סריש, שהצליח לכבוש את מבצר סימן-אבוד בשל בגידתה של סקווארי. לאחר שגברו עליו בקרב, החליטו להישמע לפקודות הריבון ולשמור עליו בחיים לטיפולו האישי, הגם שהדבר עלה בחייהם של עשרות בני מעמקים נוספים שנאלצו להילחם בצבאו עד האיש האחרון. כשסריש עמד בפני הריבון, הפגין לראשונה פחד טהור המבוסס על היכרות מוקדמת כלשהי, אך הגנרל הטביע אותו בייסורים, משתמש במכשיר עינויים שהכין במיוחד לרגע הזה, בטרם הטרוגולדיט הצליח לומר דבר מה נוסף.
ליסנדרה נולרין לא הייתה אצילה רגילה. במקום לנסות למצוא את מקומה כאשת חצר היא בחרה להתגייס למשמר הגבול הוילאסי, שהיה אז לא יותר מחבורת לוחמים אבודה וחסרת אמונה. עם סיום תפקידה - לאחר שנפלה למלכודת אכזרית והפכה לכלי שמד בידי שות'-גוראג - הותירה גדוד שיעקוב אחריה בעיניים עצומות, ובראשו סגן שמסור לה עד המוות.
קפטן ליסנדרה נולדה כאצילה למשפחת נולרין העוצמתית, אשר שולטת במחוז אירגאלאד. בהתאם לחוק הוילאסי, איבדה את תואר האצולה שלה לאחר שאביה נפטר ואחיה הבכור עלה לשלטון. היא סירבה להצעתו הנדיבה לשמש כאחת מנשות החצר המשפיעות שלו ובחרה במקום זאת להתגייס למשמר הגבול הוילאסי, על אף שכאצילה שנמצאת על הגבול, הייתה מודעת למצב הקשה בו מצויים חייליו.
למרות ששירתה לצד אנשיה רק קצת יותר מחמש שנים, נקשרה אליהם באופן מעורר השראה. המשמר זכה באמונה עצמית מחודשת, אחווה אמיתית ואף יותר מכך - כבוד וילאסי. ליסנדרה, מתנגדת נודעת לעינויים וטכניקות נלוזות אחרות, התעקשה להוקיע התנהגות שכזו מהגדוד שלה באופן מלא. היא קידמה את אנשיה, דחפה לפתח אותם וסייעה להם למצות את הפוטנציאל שלהם. ביניהם התבלט מי שהפך לימים לחביב ביותר עליה, סגנה המוכשר והנאמן - חייל אבוד וצמא למטרה בשם רוטגוט.
צרות על הגבול בין וילאס וארוות' היוו עובדה מוגמרת מאז ומעולם, אך התקופה שתחת קפטן ליסנדרה הייתה רגועה יחסית. סגנה רוטגוט הוא היחיד שידע שאותו ריסון נובע לא רק מערכיה שלה, אלא גם מאירוע מחריד לו הייתה עדה לפני כחמש שנים, ממש כשנכנסה לתפקידה. היא לא פירטה עליו מעולם, ובכל זאת אנשיה קיבלו את הקביעות שלה בביטחון מלא. לפני כשנה נעלמה ליסנדרה ונפלה למלכודת אכזרית על ידי דרק מודן, דבר שגרם לרוטגוט - אשר קודם לקפטן והחליף אותה - לחפש אחריה, תוך התעמתות עם הממלכה השכנה. לבסוף, התגלה שהיא הפכה לכלי הרג מעוות אשר צד את אבירי המעמקים ולוחמי הכתר הארוות'י במשך חודשים ארוכים.
שליחי המועצה הצליחו - באמצעות שיתוף פעולה עם שבט סלוק ועם קפטן רוטגוט - למצוא את ליסנדרה על גדת נהר ריברווד, עמוק בתוך היער. הם נלחמו בה ושחררו אותה ורבים מחייליה למנוחתם האחרונה.
בהמשך, התברר כי הסיבה המקורית שליסנדרה נפגשה עם דרק מודן היא בשל מצבו של אביה, גולמאן, אשר כיהן כשגריר וילאס בארוות' במשך שנים וחזר במצב קטטוני. ליסנדרה, שחקרה את העניין במשך שנים ללא הועיל, לא זכתה לתשובות מהממסד הווילאסי ונאלצה לפנות לרב המרגלים של המלכה, אותו אביה הזכיר במלמוליו המטורפים. משם, נכלאה על ידו במקדש הלועט שעל גבול האימפריה, ולאחר מכן הועברה לעינוייה של שות'-גוראג.
ברבות הימים, התברר כי האירוע הטראומטי שעברה היה ההתקפה הטרוגלודיטית על הריבון ובתו. ליסנדרה, על אף שלא הייתה מחויבת לכך בשום צורה, חתרה למגע וניסתה להציל את בת'אני, אך נכשלה בכך. הניסיון הכנה הוביל את ריבון הברק להוקיר לה תודה, והדבר סייע בשמירה על השקט בגבול כל עוד החזיקה בתפקידה.
כוהן כוחני וקנאי של סטנמאר המשמש כשליחו האישי של האב תאודוריאן, בפרט למשימות מפוקפקות יותר. ידיו מלאות בדם, אולי יותר משל כל אדם אחר בת'נדיאן, ואכזריותו המחרידה מעוררת אימה בכל אשר ילך, בין אם מדובר באחוזות האצילים או בסמטאות העניים.
איש לא בטוח מהיכן הגיח האדם הקרוי כיום "הקברן מטיראנובה", אך כולם יודעים כיצד קיבל את שמו - לפני עשור, כשנלחמה העיר סנואופיק על עצמאותה למול אימפריית הדרקון, התנקז המאבק לקרב מכריע מתחת לרכס הרים תמיר. בעיצומו של הקרב, גרם האיש למפולת שלגים אימתנית שקברה תחתיה פלוגות שלמות משני הצדדים. נאמר, כי הדבר נעשה כחלק מתורתו הקנאית כנגד הרחבת ההשפעה של הלועט ושליחיו. התחבולה לא עזרה בסופו של דבר, ורבים טוענים שמעבר למאות האנשים שנלכדו מתחת לשלג וקפאו למוות, הדבר שבר את מורל המגנים ובטווח הארוך הפסיד את הקרב.
במהלך מסעות החבורה, גילה וירניק כי הוא עצמו אותו קברן מטיראנובה אשר גרם למפולת השלגים הידועה לשמצה, אך לא הסביר כיצד דווקא אותו כוהן קיבל את התואר המחריד. בנוסף, התברר כי גם קראנג מחזיק בהיכרות עם אותו אדם, ואף כי לא פירט מעבר לכך - ציין כי מדובר באחד מהאנשים האכזרים, הרצחניים והאפלים ביותר שפגש. בהמשך, הסביר כי הקברן מעוות דרך קבע את נשמות החוטאים שהוא צד ומזקק מהם כל רוע במטרה ליצור לעצמו סוג משרתים מחריד - שדים.
ביער ריברווד, בעקבות פגישתו של הקברן עם קאס, התברר כי הוא האדם אשר חיסל את אמו. על פניו, ניכר כי הוא מעוניין להשלים את העבודה ולחסל גם את בנה. הוא כמעט קטל את קאס ואת קראנג, אך נעצר על ידי פמיניה ונאלץ לסגת, אף שהצליח לפצוע אנושות את חצי האורק.
לדברי תאודוריאן, הקברן עוקב אחרי "חזון קדוש" שרק הוא מבין, הגם שהכוהן העליון לא פירט מהו. אותו חזון הוביל אותו לניס-פרדי לאחר שהקבוצה פנתה לשם, וניכר שהוא רודף אחריהם ואחרי טאק, נעזר בשדים רצחניים ובכת קיצונית של סטנמאר מהאימפריה, ממנה הגיע במקור. הקברן, בליווי תאודוריאן, כמעט חיסל פעם נוספת את קאס ואת אדמונד, אך תושייתו של הנער הובילה לחשיפת חולשתו הסודית: העובדה שהקמע הקדוש של סטנמאר הוא זה ששומר אותו בחיים ומונע מגרונו החתוך מלהיפתח בשנית. עם זאת, החשיפה באה במחיר כך שהקברן ותאודוריאן הצליחו להגיע אל המעבר.
הקברן מטיראנובה פגש בשליחי המועצה פעם אחרונה כשתקף את המעיין האבוד של סואולה, נחוש להשמידו בשל קנאותו הדתית. לאחר קרב עז שחשף פעם נוספת את נשמתו החולה, הוא חוסל על ידי קאס, והמול נקם את מותה של אמו.
סקווארי, כפי שהיא נקראת כמעט תמיד, היא כוכב עולה בשורות אבירי המעמקים. היא נחשבת לאישה רצינית, חסרת הומור ופשרות, אך גם לקצינה מוכשרת ששימשה במשך שנים כמפקדת פלוגה אגדית. הצלחותיה המבצעיות הרבות הובילו לעמדתה הנוכחית, אך הדבר לא מונע ממנה לצאת אישית לשטח שוב ושוב.
הרדה נתפסת כאישה מאיימת תחילה, הן בשל חתך הדיבור המהיר שלה ובשל העובדה שהיא לא מהססת לקטוע אחרים כדי לומר את מחשבותיה. היא התגייסה למסדר לפני פחות מעשור, אך במהלך הזמן הזה בלטה לחיוב בשורת משימות ומבחנים והרוויחה את מקומה הנוכחי כסגניתו של היירוזאוג. על אף שהיא לא דמות אהודה במיוחד מבחינה חברתית, אין אחד שלא מכיר ביכולות ההנהגה והקרב שלה.
הרדה לא מספרת רבות על עברה, אך מהמעט שאמרה ניתן להבין כי שירתה כשומרת בקריאת-כתר בטרם התגייסה לשורות האבירים. עם זאת, איש לא משוכנע לגמרי מדוע עשתה זאת, כיוון שהמפקד היירוזאוג היה היחיד עמו שוחחה על הנושא.
בהמשך, התגלה שסקווארי חתרה תחת היירוזאוג מתוך אמונה שמדובר במפקד חלש אשר לא מצליח להילחם כיאות מול האיום הטרוגולדיטי. תוכניותיה הובילו, בין השאר, לכיבושו של מבצר סימן-אבוד - גם כדי למשוך את סריש למקום בו ניתן לחסלו במכה, וגם כדי לפגוע במוניטין של מפקד אבירי המעמקים ולהוביל להדחתו של היירוזאוג. לאחר שסימן-אבוד נכבש מחדש על ידי שליחי המועצה ובני בריתם, נעלמה הסגנית הבוגדנית.
סקווארי חזרה ושימשה כסגניתו של הריבון בעת ההפיכה, לאחר שהתברר כי הייתה נאמנה אליו עוד במהלך ההתמודדות עם חצי הנחשול. על אף שהבטיחה לו את נאמנות המשמר הישן שלה והמסדר הקודם שלה, נכשלה בלהשיג את שניהם וזכתה לחמתו של הריבון, בפרט לאחר שדחקה בו - שוב בלא הצלחה - להוציא להורג את אדמונד.
הרדה שימשה כראשת המשמר החדש של ריבון הברק, וככל שהריבון התנתק מהנעשה והסתגר במגדל הברק, כך זכתה לחופש פעולה אגרסיבי יותר ופחות פיקוח. בשילוב עם השפעתו המשחיתה של סא-אאגה, הפכה הרדה לעריצה מוחלטת שהחזיקה בקריאת-כתר ובארוות' כולה באגרוף ברזל. סא-אאגה אף שידל אותה לכלוא את גרומינג ולקחתו כבן ערובה עד שאזמרלדה, מלכת בולאק רוב, תסכים לשלוח כלי נשק נוספים לארוות'. בכך, קיווה סא-אאגה למעשה להפך המוחלט: כי זעמה של בולאק רוב ומלכתה יוביל אותם לנתק את הקשר עם ארוות' באופן סופי, ויהפוך את שתי הממלכות למטרות נוחות בהרבה לכיבושיה של האימפריה. לבסוף, הובסה הרדה על ידי בני משפחת דה-לה נפטיס, בסיועם של לורד נורברט, אילוס דה-לה נפטיס והברון דילמיר.
