תוצאות חיפוש

אולי ההבדל הוא בתפישה. אני בהחלט משחק בד"כ רק עם חברים, אבל לרוב אלו חברים שהכרתי כדי לשחק או במהלך משחק, לא להיפך. גם לא מסתמך על סינון בצ'אט יותר מדי. מי שלא מתאים פשוט לא ימשיך איתנו למשחק הבא. ככלל, אני לא "טוב" במציאת אנשים. הקב' הנוכחית שלי היא 2 שחקנים, אבל הם כאלו שאני חש בטוח להשתולל...

אלו 2 משפטים סותרים עבורי. איני יודע איך לבחון משהו הוליסטית מבלי להבין ולזהות את מרכיביו. אפילו אם מתייחסים לכל חלק כ black box, איך בוחנים השפעות, מע' יחסים וסינרגיות בלי לקטלג ולמיין את החלקים? אבל כאמור, יש ביננו פער סמנטי ותפישתי שכנראה לא בר גישור בפלטפורמה הזו :) כן, בחירה נכונה פשוט...

אולי צריכים לשבת לחפור קצת מתישהו, זה כנראה יציל את השחקנים בקב' שלי מקירות טקסט על מחשבות רנדומליות לגבי design או הזיות כמו לחבר בין The Play's The Thing ל Broken Tales כדי ליצור כמעט את המקבילה של The King in Yellow ואז, בלי לומר להם, לשחק Delta Green והם יגלו וינסו לעצור את האיום שהם יצרו...

זה ההיפך מאבסטרקציה- לפרק את המכניקה לגורמים הספציפיים שלה כדי לקטלג אותם לפי מהות ומטרה מכנית ורק אח"כ לבחון את אופן השימוש ורמת ה ludonarrative resonance, אבל ניכר שאיני מצליח להסביר את עצמי כראוי, אולי זו נק' טובה לעצור בה. בדוג' הספציפיות את מתארת בחינה של כל סיטואציה כdesigner בזמן אמת, מה...

התכוונתי לכל הקראנץ' מסביב (טורנירים, קרבות, קרבות המון, ניהול נכס וכו'- למרות שטכנית אפשר לדלג על הרוב, גם אם זה לא יספק את החוויה המלאה). זה משחק מודולרי ברמה מפתיעה. לא חושב שגידה מודרנית ושיתופית יותר תשבור את המשחק. להיפך, נראה לי שהיא תקל על המנחה לא מעט. אבל תהיה לכך אפס תמיכה מכנית. הוא...

לא, אני פשוט מסתכל על מסגרות ומכניקה קטגורית בפריזמה של design. לא כל החוקים אותו דבר, יש חוק שנותנים לו שמות שונים, פשוט כי נוח יותר להסביר זאת כך לשחקנים. את מדברת על ההבדל בדרך ומטרת השימוש, אני מצביע על העובדה שמעבר להם, שניהם עדיין אותו דבר. רכבת משא ורכבת נוסעים יכולות להיות שונות מאוד...

המשחק הוא ב"אני רוצה להיות מסוגל להפיל את הBBEG בשני תורות לכל היותר" רוצים? בטח. לפחות זה מה שהם מבטיחים למנחה ואלו העקרונות המנחים בעיצוב והפלייטסטינג של המשחק. ניתן היה לשמוע אותם מדברים על כך בעבר ואת מארק סייפטר (שהיה ממעצבי pf2e) מדבר על כך גם היום מה ההבדל המכני בין class feature ל...

בהחלט, וישנם כאלו. גלגול כריזמה כללי מגיע במע' שלא שמות (במכוון) דגש מכני על האספקט החברתי. זה יכול להיות כי המשחק לא מאוד מתעניין באספקט הזה, או כי הוא כ"כ מתעניין ורוצה ששחקנים לא יוכלו לעקוף מחשבה על כך ע"י גלגול. (ע"ע ההבדל בין הגישות של Mothership וAlien לגבי מכניקת התגנבות/ הסתתרות: אחד...

ברור, זו תמיד סקאלה. הנק' היא שהכל שיש יותר מהם, השחקנים יותר מוגבלים. אבל זו הגבלה מלאכותית- זה פשוט class ability שהיא feat לא אופציונלי וזה בדיוק מה שהיא עושה: מגבילה את כל מי שאין לו יכולת מכנית פוזיטיבית ממעשה כלשהו. עכשיו, אני לא אומר שזה שלילי בהכרח, reinforcing genre זו סיבה ולידית...

מסכים עם כך שכמעט כל דבר יכול להיות מורץ כמבוך, אבל מבוכים יכולים (ופעמים רבות צריכים) להיות מאוד אינטראקטיביים. למבוכים קוהרנטיים יש המון השפעה הדדית. בד"כ כם אין רק נק' גישה אחת לעולם שבחוץ. מבוך שהוא סדרת ארועים בדידים ללא סיבה מאוד טובה בתוך העולם הוא סמל לdesign ברמה נמוכה.

לפחות למיטב זכרוני, רובם הם אכן גידור של מכניקה, לא תיאור יכולת בעולם. לכן העולם תמיד יתכופף למכניקה. אתה מתאר יותר skills מאשר feats בעיניי. גם ב3e, בטח ב4e, אבל גם ב5e וPF2E- בסוף הdesign מתמקד בbalance ולא פוטנציאל סיפורי, מלבד ribbon abilities או feats בקטגוריה נפרדת. זה אגב לא מוגבל רק...

הנק' שלי היא שעצם קיום הfeat מונע מכל אחד אחר במשחק שלא לקח אותו לבצע את הפעולה הזו. אז אם יש פיט של להתגנב, רק מי שלקח אותו יכול להתגנב. ואם יש פיט של לתקוף פעמיים בתור, רק מי שלקח אותו יכול לעשות זאת- גם אם זה מאוד הגיוני בעולם. כלומר, מכופפים את ההגיון של העולם עבור החוקים. זה יכול להיות ממש...

אבל בהכרח את יכולה לעשות אותם *רק* או לקחת את הfeat...

בדיוק בגלל זה מגדירים מראש מה מתעדפים ואז לא מתרגזים :) הצגת בצורה מעולה את הטיעון בעד/ נגד feats- ככל שמציגים יותר מכניקה, מקטינים את רמת חופש הפעולה. אני לרוב לא ממש נהנה ממשחקי builds- רוב היצירתיות בהם מסתיימת בשלב התכנון, והם לא מאפשרים צמיחה אורגנית- שני גורמים שחשובים לי. מצד שני...

חשבתי לעבד את משהו דומה, בפרט כי שחקנית שלי bounced off פנדרגון בקב' אחרת, אבל כמי שאוהב לקרוא מע' אני מבין שאני אפילו לא גמד מול ענקים... איזה אספקט מעניין אותך ספציפית? אולי Dune או CoM יכולים לענות על זה לפחות בצורה מספקת כדי לקחת את זה משם?

"מה החוקים מנסים להשיג?" היא מקרה פרטני של, fiction/ mechanics first". בעצם שואלים אם החוקים ממדלים את העולם, אוכפים ז'אנר מסוים, מנסים ליצור אתגר מכני וכו' הפסקה השניה עוסקת בניתוח כל סיטואציה לפי התשובה לשאלה לעיל. דוג' כמו רמת הכוח של דמויות, טווח היכולות שלהן כללית וכו' כלולות בעיניי...

אני בטוח שיש חוקים, השאלה שלי היא האם המציאות בעולם המשחק קודמת לחוקים או להיפך. נניח שיש חוק שאומר שאת לא יכולה לתקוף פעמיים ב2 נשקים, הם פשוט מעניקים לך advantage או בונוס לנזק, אבל את מתארת איך את צוללת, assassin's creed style, עם שני הנשקים, ישר על ראשיהם של שני שומרים ישנים. או פשוט הצלחת...

לא לזרוק לכל הרוחות, להתאים במידת הצורך כדי למדל את העולם נכון יותר. לכן אני בד"כ מעדיף מע' גמישות שמאפשרות את זה. עבורי, המטרה של החוקים היא למדל את העולם ולכן הם ישתנו כדי לשקף אותו ולא להיפך. בקמפיין הפנטזיה האחרון שלי, הפעולות של הדמויות השפיעו על העולם כ"כ שהמכניקה לשימוש בקסם השתנתה מס'...

בעיניי, זה כבר יוצא מגבולות המכניקה לנורמות ותרבות משחק. היה סגנון משחק כזה פעם, היום הוא frowned upon לרוב, אא"כ משחקים משהו תחרותי כמו Diplomacy. האלמנט ה collaborative הרבה יותר מודגש כיום. חלק מהסיבה שרוב הקב' כיום (לפחות להבנתי) מעלות את כולם בדרגה באותו זמן. אולי, תלוי מטרה. האם אתה מציב...

לא יודע אם היה קל, לא היו המון אלטרנטיבות... גם אם משחקים פיזית, יש דרכים לוודא ששחקנים לא רואים את כל המפה, אבל עזרים דיגיטליים לוקחים את זה לשלב הבא.

זו בדיוק הסיבה שפנדרגון מלהיב אותי. משחקים עם conditions שמשנים רגשות כללית, אבל פנדרגון תובע ממך לגלם את הדמות ממש. גלגול לא מוצלח יכול לגרום לאביר לבגוד באשתו וכתוצאה מכך יוולד לו ילד. זה משהו שלעולם לא היית בוחר לעשות, אבל לא תמיד יש לך ברירה ובעולם שעוסק באנשים שמונעים ע"י רגשות ותשוקות...

אוקיי, זה כבר הבדל מבני וסמנטי, אבל נשמע שאנחנו מסכימים לפחות על רוב העיקר. זה נשמע כמו קודיפיציה של מבנה מודולרי לקמפיינים, אבל ללא תמיכה במאקרו. בחירת design ולידית לחלוטין, פשוט לא מעודדת מכנית את הסגנון שלי. אני חושב שזו טעות להגביל את זה לפי רמה. אני נותן לשחקנים להתחיל מיד אם הם...

אני לא מדבר על דמות שמחליטה לפרוש, אני מדבר על דמות שמשנה את הפוקוס שלה. ההחלטה להתיישב איפשהו לקחה זמן, ושנים in game של פיתוח הכפר, אבל המסע של הדמות לא נגמר, אופי האתגרים השתנה. למעשה, domain play הוא אבולוציה טבעית של משחקי dnd adjacent בשלב מסוים. זה יכול להיות בscale קטן משמעותית ועדיין...

אני מתכוון להיפך המוחלט מפרישה: הדמות לא מתחלפת כי הפוקוס הוא הסיפור, הסיפור משתנה כי הפוקוס הוא הדמויות. בעולם המשחק יש אינספור סיפורים. אני חושב שנק' השינוי העיקרית ביני ל Envinyatar היא היכן ה focal point של הקמפיין- מה קובע איזה מהם הוא ה"חשוב" במאקרו. יש יתרונות וחסרונות לכל גישה. זה...

מעניין! אצלי, אם המבוך די גדול, בד"כ מספיק גורמים מעוניינים אותו כך שיחסית קל ללמוד לגביו אוקיי, אולי זה כי אני לא אוהב להריץ בעולמות "רשמיים", אבל אין לנו הנחות מוקדמות לגבי הסיפור של הקמפיין. אני במכוון לא מתכנן כלום מראש, רק מכין עולם "אמיתי" עם איזון שברירי ומשחרר את הדמויות לתוכו- בד"כ עם...

נשמע מעולה! אישית, כבר התרגלתי שהקב' משנה כיוון ברגע והתכנון של שבוע שעבר לא שורד רוב הזמן... אבל אם זה המצב, איך אפשר להפריע לסיפור? הרי אם הם יחליטו להשתקע בכפר ולהפוך אותו לציר מסחר מרכזי, או לנטוש את המטרה הנוכחית כדי להתמקד במבוך- זה יהיה הסיפור, לא? או שלא ירדתי לסוף דעתך אוקיי, זה הבדל...

אולי זה ההבדל הגדול ביותר, וזה שמייצר לא מעט חיכוך עם מבוכים (וסגנון המשחק בו הם היו פופולאריים). למה הכוונה ב"סיפור"? מבנה אקסיומטי עם התחלה, אמצע וסוף ברורים כשהחופש מתבטא ב*איך* מגיעים לשם? לתפישתי, השחקנים הם היחידים שקובעים את הסיפור, הבחירות שלהם ממקדות את הזרקור של המשחק בחלקים מסוימים...

חד משמעית יכול להיות כך (לא מעט מבוכים שנוצרו רנדומלית חסרים עקביות והגיון פנימי, או פשוט bad design), גם חוסר התאמה של המע' (למשל מו"ד 3 ומעלה שזנחו עקרונות מנחים שהיוו חלקים אינהרנטיים לחוויה, כמו גלגולי תגובה, ריפוי איטי, factions כאספקט משמעותי, חוסר הדגשה של קרב וכו'), אבל זה נכון גם לכל...

נכון! מצפה בקוצר רוח לentry עבור DIE RPG מהפרויקט ההוא, הקונספט כ"כ מגניב! זה מטא- מבוך, שעובר בין התקופות והעידנים של משחקי תפקידים. הרחבה שלהם כאן שמעתי כמה design videos של ג'יימס ולא נפלתי מהכסא בינתיים, אבל תמיד מעניין לראות עוד טייק. אגב, לא באמת נחשפתי לfranchise של Dungeon Crawl Carl...

לא חושב שאני מסכים. אפילו ב5e, אחד הקונספטים הנפוצים ביותר עליהם אני שומע הוא ה 5 room dungeon. למעשה, כשאני חושב על זה, אפילו הרפתקאות רשמיות של WoTC ל5e כללו מבוכים, כולל ממש גדולים. Dungeon of the mad mage, tomb of annihilation וכו' ההרפתקה הגדולה הראשונה שהכרתי לPF2E (עם קשר ישיר לערכת...