תוצאות חיפוש

"אני לא יודע מה איתכם, אבל המוות כרגע נשמע עדיף מכל הבלאגן שהנוכחים מציעים לנו", אמר דאז'יראל בטון שהיה מפחיד ברצינותו.. "לא יפריע לי לשוטט בעולם שאחריי- אחר כל מי שאני אוהב במקום לשקוע במדבר איתכם.." הוא הרים מבטו מהחולות והסתכל אל אנג'לו, לאחר מכן אל אלכסנדרה, ולבסוף אל עבר אריאל וחבורתו...

דאז'יראל צפה מאחור במחזה.. הוא צפה בעוד אריאל ניסה לשכנע בחלקלקות לשון את הנסיך להצטרף אליו- לא ידע אם למטרה שקרית כלשהיא? או האם דבר אמת. כל שידע היה- שהבחור הגדול והכלבה, כנראה מפחדים מהמשרת הקטן בגלל סיבה טובה. האריאל הזה מחביא יותר ממה שנראה לעין. אבל לא היה לו זמן להחליט על מי יפקח עין יותר...

שוב.. כמו צופה מן הצד שאף אחד לא שם אליו לב- הביט דאז'יראל באירועים החולפים. הראש של האיש אשר החשיב ידידו למסע טרלוול כראש השבט הגדול- עד כדי היותו כאל בעיניו. הכרכרה שהגיע אליהם לבית המטבחיים, כרכרה שאמורה הייתה להיות בשליטתו של אביו של הנער המפונק בעל העיניים הלא תואמות- והתגלתה בשליטתם של כמה...

"כרגע פיליפ, זה יותר אכיל מהחול שמסביבך, או מהתעתועים שעתידים להגרם לנו אם לא ננצל את זה, וניקח מה שנמצא.." הוא חשב על זה בגועל, אבל השרדות הייתה חשובה לו הרבה יותר מאשר צדקנות עצמית. דאזיראל הלך בין גוויה מבותרת, לשק מלא במזון- גם אם רקוב, והרשה לעצמו ללקט ממיטב- כלומר מהדברים שהיו הכי "אכילים"...

תגובתו של דאז'יראל לא הייתה שונה משל השאר. הגועל ניכר בפניו הוא כיסה את פיו ואפו בעזרת הכפייה שחבש. בעודו צועד קדימה- יד אחד על פניו, יד אחד על ניצב חרבו- מחשש להתקל בגורם ליצירת האומנות המעוותת הזאת- הוא לא היה יכול שלא לחשוב לאן בן המלוכה הקטן והמפונק מוביל אותם בדרכו, והאם אין זו חלק מתוכניתו...

OOC.. כלומר בפוטנציאל.. שבועיים הפסקה.. טוב.. המשחק די הולך לעזאזל.. עד הזמן הזה- אני אשכח איך קוראים לי..

המשחק שאני בו עכשיו!!! הצללים!!! מנוהל על ידי THE FOOL!!! תתתוותתחחיי בבייוותתרר!! :")

הוא הסתכל במעורפל אל עבר האופק שהלך והתקרב בכל צעד אשר עשה. הוא שמע את חבריי הצוות ממלמלים על ניצולים, אנשים מסכנים ואנשים שצריך לעזור להם. אחרי יממה שלמה של מחשבות נודדות- עדיין לא הבין דאז'יראל איך נקלע למצב הזה. כל מה שהוא עשה בבוקר שלמחרת- הוא לשחק ולסובב את גבעול הפרח שקיבל באופן מסתורי-...

סליחה שלא שמתי דגש קודם.. המשחק לא יתרחש- התוכן העלילתי ארוך מידי לרוב האנשים בפורום, היותי שה"ם מתחיל תקשה על העניין וכמות המשתתפים הנדרשת היא מעל הממוצע- ככה שהמשחק סגור..

OOC: אם אתה אומר לנו כל שנייה לחכות להודעה הבאה שלך, או אם אנחנו עושים פעולות שלא זוכות למענה מהשה"ם- תהיה בטוח שהמשחק לא יזרום- כי אני פה לפחות 4 פעמים ביום לראות מה קורה..

"אני אקח את המשמרת הראשונה.. אני מעדיף לסיים עם זה עכשיו.." אמר דאזיראל בנחישות- כשלמעשה- כל מה שרצה- הוא לשים עין על הנסיך.. הוא לא מכיר אותו, לא רוצה להכיר אותו וגם לא סומך עליו- והוא יעדיף לראות אותו נרדם לפני שהוא עצמו יירדם. בנוסף- הוא בטח נסיך- הוא ינסה להתחמק מזה כמו דבורה מאש.

IC: "אני נאלץ להסכים עם גל ואנג'לו- אבל לא בגלל התוכן.." הוא זקר גבה והרים את עינו התקינה על האציל הצעיר הפונה אל רשומותיו- שלא התייחס כלל להערה- ".. אלא בגלל השעה- אנחנו צריכים לאכול, לאגור כוחות ולהמשיך לקראת מחר- שלא נראה ורוד יותר מאשר הזמן הקצר שעברנו יחד.." OOC: כמה זמן באמת עברנו מאז...

"יש משהו בדבריכם.." אומר דאז'יראל במחשבה של הרף עין בעודו מפהק מהעייפות, או מהקור או מהמחשבה על המסע הקשה שמצפה להם- "עדיף לצחוק מאשר לבכות.. אבל כרגע אנחנו לא צריכים לצחוק או לבכות. אנחנו צריכים לשמור על ערנות מפני כל דבר- בין אם המקצוע שלנו הוא לדאוג שהאנשים סביבנו יהיו תמיד שבעי רצון, או בין...

לא הייתה אפשרות להסתיר את הפליאה על פניו של דאז'יראל למשמע הצחוק, ולא הייתה אפשרות לעצור את החיוך המגוחך שהגיע אחריה.. "יש משהו שמשעשע אותך במסע שלנו? גם אני צעיר, וגם אני נהנה מהחיים שלי עד כה- עד שיגיע הרגע שייפלו שיניי, עורי יישחק ועיני השנייה גם היא תראה כמו הפגומה- אבל המצב שאנחנו נמצאים...

שון הפסיק לצפות בחבריו.. הוא התקרב אל עבר המקום בעוד האנשים עובדים- מסתכל סביבו ונזהר שלא לדרוך על עצמות שהיו במקומות כאלה ואחרים- וחיפש בזוית עינו דברים מבריקים- אולי אם ימצא משהו עכשיו- יוכל לעוף מהמקום הזה מהר יותר ממה שיהיה צריך לסבול. הייתה לו הרגשה רעה לגבי המקום- ולכן על אף אופיו הביישני-...

דאז'יראל מסתכל בצרות עין על אנג'לו- הוא לא ממש מחבב את הנער, אבל לא רצה לפתח שוב מריבה. הוא החליט לשמור את ההערות לעצמו ולתת לארס העוקצני שלו להתכלות- ואז כשאנג'לו יהיה פגיע, עייף ותשוש מהמשחק שהוא משחק- הוא ייצא מהמחבוא. מי יודע- אולי הסיפור שלו מצדיק את ההתנהגות הגועלית שלו. אולי אבא שלו יותר...

OOC: צר לי- אבל כי אין כיוון מעניין- לא קורה שום דבר מעניין שנגיב אליו.. אז ראינו שער עם כתב מוזר- לי אין מה לומר בנידון.. אין לי איך לפעול בנידון.. אני פשוט מסתכל ורואה איך העניינים מתפתחים..

"הוכחנו- אנו אלו שאספנו את העצים, צדנו חיות והדלקנו את האש- אנחנו- כל האנשים בחבורה שהם לא הנער הקטן עם העיניים הלא תואמות." אמר בנימה אחרונה של עוקצנות, ואז התנשף. "כל מה שרציתי זה תשובות פשוטות לשאלות פשוטות- ואני מניח שזה לא יעזור לי כעת. אבל ברגע שנגיע למחוז חפצינו- אני מקווה שלך ולקוסם שלך...

"אולי אתה לא הבנת- אבל פה אין לך שום השפעה עליי, אין שומרים שיאסרו אותי, משרתים שיספקו לך לבוש ונשק כדי להתמודד מולי, או כל דבר אחר- אתה עומד בפני אנשים שנקלעו למצב בדיוק כמוך- וכן, כל עוד לא ראיתי את הכסף- אני לא הולך לשרת, לספק לך משהו שאתה רוצה." הוא המשיך להסתכל על אנג'לו באותו מבט שליו...

"אתה מתיימר לשלם לנו מספיק כדי שנסתום את הפה וניקח אותך איתנו, בעוד אתה קובע את המסלול, את המטלות- ואילו לא עושה כלום", אומר דאז'יראל שמתקדם אל עבר החבורה ומתיישב אל מאחוריי המדורה. "עד עכשיו רק פקודות חילקת לנו, וגערת בנו כאילו כל הגיהינום הזה שקפץ עלינו היה בכלל באשמתנו!" הוא קיפל את ידיו...

אני ניגש אל עבר פיליפ, תולש מקבוצת השיערות של אחד מהחיות שצדתי, ושם אותה מתחת למקל שמנסה פיליפס להדליק בכוח. "אתה לא עושה את זה נכון.. אצלנו בכפר משתמשים בחומר שמבעיר את האש מהר יותר, והאש זקוקה לחמצן- את המקל את אמור לשפשף על משטח שייתן חמצן לבעירה, ולעשות את זה בשישים מעלות." אני לוקח מקל שטח...

דאז'יראל עמד בצד עם השלל מונח לרגליו. ידיו מחזיקות את הזרועות בצורת חיבוק והוא משפשף את החזה בתנועה זריזה.. "ואני חשבתי שבזמן שאני צד אוכל-אני כבר אוכל להנות מהאש.."

החפירות ממשיכות כשנחשף השער הענק עם האיור המוזר במרכז- ובעודו מביט בו- חשב לעצמו שון- הבחור בהחלט לא משלם לי מספיק בשביל החרא הזה..

OOC: רגע אני עירבתי משהו כמו בעלי חיים ואלמנטים אחרים בהודעה שלי?? לא.. רק אמרתי שזאת בדיוק הסיבה שלא הגבתי.. ועכשיו אין לי גם מה להגיב כי פשוט כרגע חזרתי.. שיגיבו ואני אגיב בחזרה.

OOC: אני די יצאתי לצוד.. ככה שאני מצפה מהשה"ם שיחזיר אותי בחזרה עם או בלי שלל, או שייתן לי איזהשהיא סטימולציה- משהו שקורה לי בזמן שאני בצייד שאני אוכל להגיב לגביו.. אז נניח- IC: דאז'יראל הולך בשטח הסלעי החשוך. הרוח שורקת באוזניו חזק והוא בקושי שומע משהו מסביבו- בטח ובטח שלא טרף שישמש כארוחה...

הריצה המטורפת של לי הבהילה את שון- הדברים אותם סידר די בקפידה התבלגנו. הא קרע בטעות דף אחד מהיומן שלו- וזה כבר ערער את בטחונו בנוגע למסע הזה. הלקוח לא שילם לו מספיק בשביל להגיע לחור הזה.. הוא לא דמיין את זה- אבל עכשיו צרחות, כלב עם עצמות- שלא היה לו מושג מאיפה הגיע, ואתר חפירות- שעדיין לא ידע...

שון יוצא מהאוהל הגדול לאחר הכרות עם ארבעת חבריי הצוות העיקריים והתבונן בשלושת חברי המשלחת שהגיעו- איש איש למטרתו.. הוא התרחק אל מקום מבודד מעט משאר האוהלים- והקים שם את האוהל שלו מארבעת מוטות המתכת ויריעת העור שנשא על התיק. הוא חשב שאחד מאנשי החבורה שהתאספו באוהל אחד מביט אליו.. הוא נופף אליו...

"אני אגש למשימה.." אמר דאז'יראל וניסה להביט בליצנית במבט מנחם, אך זה היה קשה עם עין אחת מכוסה מאחורי כיסוי.. זה היה קשה יותר אם העין הייתה גלויה- חשב לעצמו. "מקווה שהאש תבער עד שאני אחזור, כי אני יודע שאני הולך לקפוא מקור..".. ובעודו מתרחק יכלו חברי הקבוצה לשמוע אותו רוטן.."שפנפנים מהירים...

זה ארוך!??! חשבתי שהגעתי למקום שאנשים אוהבים לקרוא בו- ולדעת בצורה הכי מפורטת מה הם עוברים.. לדברים שנאמרו פה.. אוקי אז אני חדש.. אבל חייבים להתחיל מאיפשהוא.. המשחק הוא לא ארגז חול.. יש כיוון ומטרה- ולכן 7 הוא מספר השחקנים שקבעתי.. כי לכל שחקן ושחקן יש יעד מסויים וכיוון ספציפי ביותר שמתפתח עם...

מכיוון שאף אחד לא רוצה להרשם.. יש למישהו ביקורת למה אף אחד לא רוצה להרשם? כדי שאני אסגור את זה ואסיק מסקנות לקראת משחק פורום אחר שאני ארצה לפתוח בעתיד..?