תוצאות חיפוש

כבר הרבה זמן לא קראתי שום דבר משניהם. אני כן זוכר שבזמנו גולוריאן נראה לי המוצלח מבינהם. מה שכן בממלכות נשכחות נגעו הרבה מאד כותבים שונים, במיוחד בשנים האחרונות אז באופן טבעי הוא יהיה פחות עקבי.

מצד אחד סחטיין. מצד שני מסתכנים כל המתחזקים של אפליקציות (כמו פאונדרי) שמתממשקים אליהם.

פיקאצ'ו, אני בוחר דרגה בך!

היתה פוסט (לא יודע לקשר למקור) שעסק באיך בונים את Songbird מ- bioshock infinte כדמות מלווה. אחת המסקנות החכמות היתה שבעצם, מכנית Songbird הוא הדמות ואליזבת היא הפט. אין לי הרבה נסיון בהכנת מקצועות ל-5, אבל לפי ההגיון לעיל, אם עיקר התמה של המקצוע היא בזימון יצורים, שווה לתכנן ככה שיכולות המקצוע...

קראתי קצת וראיתי הסברים עליה. לא זוכר את הפרטים אבל היא הרגישה כמו mix מוזר של רעיונות. זה כנראה עובד למי שמשחק בה בפועל, אבל אני זוכר שלא לגמרי הצלחתי לגרוק מה היא בעצם מנסה לעשות.

לפני כמה שנים טובות הייתי שותף לקמפיין ארוך ששהמתיחות בין תיאטיס וטרלדר היתה חלק מרכזי ממנו. שיחקתי כהן בכנסייה הרשמית של טרלדר (שכללה גם בני אלמוות תיאטים וגם טרלדרים). בגלל שהייתי כהן בכנסייה הייתי מעורב (וגם יזמתי) בכל כך הרבה אינטריגות שנבעו בגלל המתח הזה. אין כמו פוליטיקה תאוקרטית.

תראה, כיוון שהמון כותבים ועורכים כתבו את המהדורות השונות, כל אחד תרם את ה"תרומה" שלו. לרוב, הכותבים לא ידעו מרא איך החוקים שהם כותבים ישפיעו על המשחק. מהדורה 0 (הקופסה הלבנה) בכלל חשבה שהיא משחק מלחמה טקטי, ומשעשע לקרוא את הניסיונות החובבניים של גייגקס ב"שיווק בתוך התוכן" של ספרי מוד"מ מהדורה...

בקמפיין ישן מאד שלא התבשל לשמות (ואני זוכר אותו במעורפל), שיבצתי גרסאות שונות קצת כל פעם של אותו שיר / אגדה עתיקים. תכננתי שהשחקנים, אחרי שימצאו כמה גרסאות וילמדו לפנות החוצה שינויים ותוספות כדי לגלות את האמת מאחורי השיר שכמובן חושפת סוד גדול לגבי הקמפיין. כאמור זה לא התבשל. אם אני צריך לשחזר...

זה תמיד היה ככה ואצל כל קבוצה זה אחרת. יש קבוצות שהם מאד "משחק טכני" אבל עושות טוויקים לחוקים או מכניסות חוקי בית. יש קבוצות שדוחות את ה-"משחק הטכני" ומיעוט קטן (ממהתרשמות שלי) הולך לפי החוקים כלשונם. הטייה אפשרית היא שהיינו קטנים (אני התחלתי בגיל 9-10 ככה) יותר קשה לתפוס שהחוקים זה משהו שמותר...

אין נתונים על כמה WOTC מוכרים. אבל ההערכה שלך הגיונית. אבל אין סתירה. כדי להחזיק חברה קטנה צריך למכור במאות אלפים. העניין הוא שיש **המון** OSR עם זנב מאד מאד ארוך ועם מגוון גדול מאד של מוצרים. ברור שיש את אלו שכולם שמהו עליהם כמו shadowdark ו- mothership, אבל יש סצינות נפרדות ומשגשגות עם משחקים...

זה לא בדיוק נכון. שיחקתי בה גם כילד וגם כמבוגר. לכאורה היא מאד לינארית, אבל מנחה שיודע לקרוא בין השורות ולהבין מה עושים איתה, יוצא ממנה הרבה מטעמים (ולי היה המזל לשחק עם מנחה כזה). היא פשוט מתחננת לערב את השחקנים באינטריגות פנימיות של משפחה מטורפת וארץ מטורפת לא פחות.

אני זוכר שהשיח לפני כמה שנים היה, כמה WOTC קטנה ביחס לשאר האסברו, עד שמישהו אשכרה פתח את הספרים וגילה שבעצם האסברו ככלל היא הפסדית והדבר היחיד שמחזיק אותה זה WOTC וספציפית מג'יק. אני לא אתפלא אם כאשר נסכום את המכירות של מוצרי ה- OSR למינהם בתקופה מקבילה, זה יעבור ואולי אפילו יכפיל את המכירות של...

נקודה שמישהו העלה בהקשר אחר ונזכרתי בה עכשיו. הרבה קבוצות בימינו משתמשות בכלים דיגיטליים (כמו D&D Beyond) ולא בספרים. הרבה יותר קשה להגיד לאפליקציות בניית דמות או לשולחנות וירטואליים מה חוקי הבית אומרים במקום להשתמש בדברים שכבר מובנים בכלי.

סימניות מובנות הן נהדרות לקריאה ראשונית מכירכה לכריכה. למשחק עצמו אני תמיד אכתוב cheatsheet ככה שהן לא רלוונטיות שלב הזה.

אני לא חושב שחוקי הבית נעלמו, הם פשוט עברו המרה. הרבה יותר קל היום לבנות שיטה חדשה או וריאנט לשיטה קיימת אז יותר אנשים עושים את זה מאשר לשנות משהו משמעותי במו"ד. מה שכן, נראה שכיוון שיש הרבה יותר היצע בידור ותחביבים זמינה, כמות הזמן שיש ל- handcraft באופן כללי ירדה ולכן גם בניית עולמות מערכה...

כיוון שיש לפחות פרק אחד (שתורגם לעברית) שבו טיפטיפ גוערת בו על הרגלי השתיה שלו, לא נראה לי שהצליחו באמת לצנזר את זה.

אני תוהה. מקריאה של השיטה (לא ממשחק בפועל) נראה לי שהיא מנסה לעשות המון בבת אחת. להיות עשירה כמו מו"ד 5 אבל מצד שני להיות נרטיבית כמו סטרוורס. זה לא בהכרח יוצר שמחק לא טוב, אבל זה כן דוחף את השיטה להיות מאד קראנצ'ית לפחות כמותית. כמה באמת יש מתח בין המסגרת הסיפורית לקרבות הטקטיים. לכאורה זה...

אני חושב שזה מאד אינדיבדואלי. הילדות שלי כללה מינונים מאד גבוהים של נרניה, ערי הזהב הנסתרות ו- gummy bears של דיסני ולכן אלו היוו את הבסיס למה פנטזיה צריכה להיות. את טולקין קראתי טיפה מאוחר יותר, יחד עם רומח הדרקון וספרי ממלכות נשכחות. אני חושב שאז, עם כל ספרי החוקים וההרפתקאות שקראתי, מו"ד כבר...

צאט gpt מצטט את דאגלאס אדמס (מסתבר שזה כנראה המקור לרעיון לפחות בניסוחו המודרני). The observation you’re referring to is most famously articulated by Douglas Adams (author of The Hitchhiker’s Guide to the Galaxy). He wrote it in 1999, in an essay later included in The Salmon of Doubt: This...

ג'יימס מגיע מ- ghostfire gaming וסגנון העיצוב שלהם די דומה לפרקינס-קרופורד. גם אם יש דם חדש, זה מאותה משפחה. מו"ד של השנים האחרונות נלקח לכיוון שלא מעניין אותי, אבל שיהיה להם בהצלחה.

הבעיה פה היא לא התאמה לשיטה, אלא התאמה לליבה של המשחק עצמו. אני מניח מהתיאור שאתה מכוון למשחק ממוקד קרבות ואקשן: זה מה שהשחקנים עושים - מקבלים החלטות בהקשר הזה. גם דמות לא קרבית היא לא הבעיה אם השחקן מודע לכך שהוא משחק ב"רמת קושי" גבוהה יותר. דמות לא קרבית בקמפיין קרבי היא מאתגרת יותר למשחק ולכן...

זה כמובן לא רעיון שלי. זה משהו די "ידוע", ככה שאפילו קשה לאתר מה המקור המקורי של האמירה הזאת.

אולי אני לא באמת מבין במטריה ובמונחים. אבל נראה לי שאתה מדבר על התופעה שאנשים מדביקים את תווית הנורמליות למציאות כפי שהיא היתה בשנות העשרה או העשרים שלהם. כל מה שלפני זה ישן, כל מה שאחרי זה חדש. לכן "ה-נורמלי" של טרנטינו זה שנות התשעים עם רפרנסים לשבעים ושמונים.

הנשגבים זו דוגמה לטריק שיווקי מלוכלך. קנה ספר בסיס ענקי. יש בו הכל אבל לא בפירוט. אתה רוצה להריץ קמפיין נשגבים? אתה כנראה תצטרך לפחות ספר נוסף על יריבים פוטנציאלים, אז אתה קונה עוד אחד (נגיד על הסידראלים) אבל גם שם אין מספיק אינפורמציה, אבל אם תקנה אתת הספר על יו-שאן. עולם מדהים, אבל הקטע...

1. מו"ד ופאתפיינדר (מהדורה 1) הם לא באמת משחקי פנטזיה גנריים. יש להם הנחות מאד ספציפיות לגבי איך העולם נראה ומתנהל. לפעמים עולמות מו"דיים צריכים לדרוס ולהחליף חלק מהחוקים והתוכן בשביל להציג זהות נבדלת. דווקא בגלל שהשיטות "כבדות" יחסית לא מציגים את כל החוקים מההתחלה כי קשה למיין בצורה טובה (ואז...

מעניין. זו כתבה שאינה כתבת מבוא או סקירה בעיתון שבזמנו היה נוער מיינסטרים. זה אומר שהעורכים חשבו שיש לכתבה מספיק קהל שכבר נמצא בתחום.

ההרפתקה לא צריכה להניח שיש גנב בחבורה כדי שיהיה אפשר להשלים אותה (מה אם אין גנב בחבורה?). היא כן צריכה לתת לגנב אפשרויות לעשות דברים. האמת שלמבוכים קלאסיים קשה לפקשש בזה. בסביבה סגורה הגנב תמיד יכול להתגנב קדימה ולסייר, רק צריך יוזמה של השחקן.

שלי תקוע איפשהו בדואר ולא לגמרי ברור איזה פולחן תקשור צריך לבצע לאיזה טוטם כדי שהחבילה תגיע, אז נשאר לי רק לקנא. תתחדשו.

גנב כתפקיד זה לא מקצוע, זה הלך רוח. בראיון מפורסם מונטה קוק דיבר על זה שמנקודת מבט מכנית אובייקטיבית (אני חושב שהוא דיבר על מהדורה 2) הגנב שהוא שיחק היה חסר ערך. מה שהפך אותו למועיל וכיף למשחק הוא הגישה וצורת המשחק - לסייר, להתגנב, לחקור. אם השחקן לא מעוניין לעשות את זה או שהמנחה לא מאפשר את...

אין סתירה. הג'אנר הוא שילוב של הפלאפ (והמערבון) עם משחקי המלחמה. האסתטיקה היא מיתולוגיה גרמאנית.