תוצאות חיפוש

טיי-טיי מהנהנת שוב, "נכון, אין מה לעשות. כן, כל מה שאפשר לעשות זה להמשיך לחיות ולקוות לטוב", היא מסתכלת סביב, ולבסוף אומרת, "אפשר להביא לך עוד משהו, גבירתי? אולי קינוח, או משקה חריף?"

"את נבונה מאוד, גבירתי", היא מנידה קלות בראשה, "אבל לא בגלל כוח אדם. הרבה כסף שחור זורם מתחת לשולחן בשביל האימונים של הכוח הזה, הא? מאיים על המעמד של המשמר והצבא. יש קנאה, וזה משפיע על המורל".

"רק הזמן יגיד", היא מושכת בכתפיה, כאילו מדברת לעצמה. היא מחייכת לתשובתה ושאלתה של אילידיה, "אל תדאגי, זה רק עניין של זמן", היא אומרת, "כן, הרבה גברים בבירה הגדולה, כולם אוהבים נשים חזקות. את לא תצטרכי לחפש הרבה, הא? אני עצמי כבר נשואה. כן, הרבה שנים. יש לי שני ילדים מהגבר שאני אוהבת. הכרתי אותו...

"אההה. אישה חכמה ומתבוננת", היא אומרת בחיוך, אך עדיין לא יורדת מהשרפרף. "אלה השמועות", היא מושכת בכתפיה, "אולי הן רק שמועות, ואולי הן יותר. את יודעת, סבתא שלי תמיד הייתה אומרת שהפכים נמשכים, הא? אין לדעת", היא מדלגת מהשרפרף ומתיישבת על כיסא לבסוף. "ומה איתך? יש לך מושא אהבה?", היא שואלת, חיוך...

"אההה, אלה כבר רכילויות רציניות יותר, גבירתי אילידיה", היא אומרת בטון חצי מתנצל. לאחר מחשבה קצרה, היא מסמנת לאחד המלצרים, והוא ממהר להביא לה שרפרף. "קשה ללחוש סודות לאנשים גבוהים", היא אומרת בחיוך כאשר היא מטפסת על השרפרף. "השמועות אומרות שיש קשר רומנטי בין השניים, הא? לא סתם היא רוצה אותו נציג...

"כן כן, החן שלה עוזר בהחלט בכל מה שקשור לחדי הלשון", היא אומרת, "אבל זה לא עוזר הרבה כשפועלים מאחורי הגב שלה, הא? אין עם מי לדבר. היא כעסה מאוד כשגילתה על כוח המשימה שלכם. הו כן, מאוד כעסה. לא אכלה כמעט כלום ממה שהכנתי באותו יום. היא רוצה שהוא יהיה הנציג שלה בכוח עכשיו", היא מחווה בראשה...

"הו בהחלט. יש לה אישיות נעימה, ויש לה גם טעם טוב בלבוש", הרכלנית שבה פורצת החוצה לפתע, "כן, היא מיטיבה מאוד עם אנשי החצר. חבל שהמועצה מעצבנת אותה, הא? כן, לא בסדר בכלל", היא מזעיפה פנים לרגע.

היא מהנהנת במרץ, "הרבה עבודה, כן, אבל מאוד מספקת. אבל התגמול מגיע מהמלכה", עיניה כמעט נוצצות כשהיא מדברת עליה, "היא נדיבה מאוד, ודואגת הרבה לי ולצוות שלי. הו כן, מאוד נדיבה".

"טיי-טיי, היא קדה שוב, הפעם קידה קלה יותר. "הטבחית הראשית. תענוג לפגוש אותך כאן, הגבירה אילידיה".

"לא לא, זה לא בסדר", היא מחווה בידה סימן לאחד המלצרים, והוא ניגש מיד עם מטלית לחה. היא לוקחת אותה ממנו ומסלקת אותו משם. "לא מכובד להסתובב ככה בנשף כזה", היא תוחבת לידה של אילידיה את המטלית, "כן, לאנשים כאן יש עיניים חדות, והן רואות הכל, הא? לא טוב בכלל, במיוחד לגבירה כמוך".

בין השיחות והריקודים, אילידיה ממשיכה להסתובב באולם, עד שלפתע היא נתקלת בגמדה שחורת שיער. "סליחה סליחה, גבירתי", היא אומרת בהתנצלות, קדה קידה עמוקה, "בלי כוונה, הא? כזאת מגושמת היום", היא ממלמלת לעצמה, "מקווה שלא הרסתי יותר מדי", היא בוחנת את בגדיה של אילידיה, מחפשת כתמי אוכל ושתייה שאולי נגרמו לה.

"טבחית טובה צריכה להיות בשני מקומות", היא אומרת, "אני סומכת מספיק על הטבחים שלי כדי להשאיר אותם מעט זמן לבד, וכדאי לבדוק שגם המלצרים עובדים טוב. כן, הרבה סמכויות יש לטבחית הראשית, והעבודה שלה רבה. אבל גם מספקת", היא מחייכת.

היא מניחה את המגש סוף סוף, ומחווה על בגדיה בידה. "שמי טיי-טיי. אני הטבחית הראשית", היא אומרת, לא כהתרברבות או בגאווה, אלא בביטחון שקט, כאילו זו עובדה מוגמרת שאף אדם לא יוכל לערער עליה. "נעים להכיר", היא קדה קידה קלה.

"האא, חבל מאוד", היא נאנחת. "מולדת יפה יש לנו. כן, יפה ומדהימה, הא? אבל רק בחוץ. איפה שהשדות הרחבים, וחיות הבר. בפנים מעולם לא הייתי. נולדתי בחוץ ונשארתי בחוץ. זה כנראה טוב, כי אבי היה מספר לי כמה חנוק ומסריח בפנים", היא מנידה בראשה, "מסכנים האנשים שבבטן ההר, ולא נולדו אל העולם שבחוץ. כדאי לך...

היא מהנהנת בכובד ראש, "יש לך חינוך טוב, רואים. הרבה דברים על הראש. רק תדאג שהצוואר חזק מספיק להחזיק אותם", הוא מזהה את הביטוי הגמדי המסורתי. "מתי עזבת את המולדת?"

היא מעט מופתעת מהמיקום החדש שהוא מצא ללחם - בבירור היא לא ציפתה לכך. "אם כך, לא כדאי שתתרגל", היא עונה באותה שפה, אם כי בניב יותר כבד, יותר מתגלגל. "אבל אחרי משימה כמו שלכם, מותר לנוח ולהתפנק קצת, הא?"

"עוד בריוש, אדון נכבד?", הוא שומע לאחר כמה דקות. אותה גמדה שדיברה עם הקטור לפני כן עומדת לידו כעת, מחזיקה פלטת לחמים מגוונת ורחבה ועונדת חיוך רחב. "ראיתי שאכלת אותו די מהר".

היא קדה עוד קידה אחת, "בהצלחה, האביר דה לה נפטיס. רוחות יישאו אותך".

היא מתבוננת בו ארוכות, והוא חושד שהוא רואה מעט זלזול בעיניה. היא עושה בידיה תנועה של פרימת חבל. "הוא נחש. רוצה לסכסך. צבא פרטי לא באמת חזק, כן? גם לו יש מגבלות. ברגע שהמועצה יודעת על זה - והיא תדע מתישהו, אם היא עוד לא יודעת - היא מאוד תכעס. ככה קל יותר לשלוט. כן. חכם כמו שד", היא אומרת, עיניה...

היא מנידה בראשה בצער, "אני מקווה בשבילך גם, אביר. מקום מאוד יפה, לא ככה? מאוד יפה. אני חושבת שהוא לא ייתן לך חופש בקרוב, הא? אני לא נכנסת לכם לעניינים של ניהול והכל, מה פתאום. אבל השמועה אומרת שהוא נלחץ מדוכסות ווילאס. מאוד נלחץ. מתחיל לגייס צבא פרטי והכל. לא שואל את המועצה, לא נותן לה חלק. הוא...

"הווו! אתה מגבעות המגורשים גם?", היא אומרת, עיניה נוצצות. להקטור יש תחושה שלא בגלל המכנה המשותף, אלא בגלל פיסת המידע החדשה. נראה כאילו היא רשמה זאת לעצמה בראש. "כן כן, זה נכון. גמדים סוחרים ובעלי מלאכה פחות מתעסקים בשטויות. יותר באיך לחיות. מאוד חכמים, האנשים שלנו. מסתפקים במועט. לא רודפי צרות...

היא חושבת מעט - באופן תיאטרלי למדי, כשהיא מגרדת בסנטרה - ולבסוף אומרת, "הוא ניסה כמה פעמים להיפגש עם שליחים של דוכסות וילאס. תיאודור לא נתן לו. אמר שהוא קטן מדי, ודיבר על ה'כתם הטמא'", היא יוצרת מרכאות באצבעותיה. "האאא, כמה טוב לא להיות חלק מהפוליטיקה. רק לראות מרחוק. ככה טוב, כן? לא יודעת איך...

"טיי-טיי", היא עונה בקצרה, קדה קידה של כבוד. "הטבחית הראשית. קבל התנצלות על דבריי האחרונים. לא מכוונה רעה, הא? אני מעריכה אנשים שיודעים להסתדר עם נחשים. הוא אוהב את כל הכוח לעצמו, הא? אומרים שהוא ביטל לממזר המלכותי כמה מפגשים דיפלומטים", היא מצקצקת בלשונה, "חותך את כל החוטים, משאיר לעצמו רק חבל...

"אתה יודע לדבר טוב עם תאודור, הא? חנפן קטן", הקטור שומע מאחוריו קול אישה בעל מבטא גמדי כבד. הגמדה לבושה בבגדי טבחים פשוטים אך צבעוניים, שכרוך אליהם סינר לבן חגיגי ומעוטר. לרגליה, בניגוד מוחלט לשאר מלבושיה, היא נועלת קבקבי עץ מעוטרים בציורי פרחים משונים. "נו טוב, אי אפשר להאשים. נחש בן נחש, האיש...

אדריק מושך בכתפיו. הוא לא מתנגד לנסיון של אנשים להיות עצמאיים, והוא מעריך את האומץ של סיביל להמשיך לבדה. רנה, לעומתו, מראה יותר חשש, אך היא נכנעת בסוף לרצון הרוב.

רנה שוקלת את שאלתה של מארה בכובד ראש, "יש משהו בשאלה שלך. אדריק?" אדריק נאנח, "זה באמת נחוץ?". הוא נאנח בשנית נוכח מבטה של אחותו, ועיניו מבהיקות לרגע בסגול, בעודו בוחן את סיביל לסימני קסם, נקרומנסיה בפרט. META משתמש ביכולת של אדריק לזהות ישויות/חפצים/מקומות קדושים/שטניים/אלמתים ובוחן את סיביל...

אדריק ורנה מתחילים לבצע את ההכנות. רנה משתמשת בלהבה הקדושה שלה כדי לחמם את המים מלמעלה, עד שהם יוצרים אדים. "כדאי שנמהר עם זה. האנשים בכפר בוודאי מודאגים", היא אומרת, "מארה, את ראשונה. אני אכנס אחרייך, והבנים יתחלקו ביניהם". אדריק מביט בקסרהוקסן ומושך בכתפיו, "לא באמת משנה לי. אני אחכה בחוץ".

רנה מושכצ בכתפיה, "אני יכולה לחמם אותם עם האש הקדושה שלי. אבל אם נמצא חבית באיזור, נוכל למלא אותה ולחמם אותה בצורה מבוקרת", היא תוקעת מרפק בצלעותיו של אדריק, "בסר, בסדר, אני אלך לחפש..." META אדריק מעניק לרנה את פעולת העזרה בחיפוש אחר חבית או כלי קיבול מתאים, 17 בתוצאה הגבוהה בבדיקת חיפוש.

"נקודה טובה", אומר אדריק, "זה ייאלץ לקרות בקרוב". "אני לא יודעת אם אני רוצה לטבול במים קרים אחרי כל הקור הזה. אולי אם נמצא דרך לחמם אותם בחבית...", היא מתחילה לשקוע בהרהורים בפתרונות לבעיה.

רנה נוטלת את הספר מידיה של מארה, "אני לא מתמצאת יותר מדי בקסם, אבל אני אעיף מבט", היא ממלמלת כשהיא מתחילה לעלעל בין הדפים. META בדיקת תבונה: 9.