ההודעות האחרונות של DDN142

לדרקון היה מזל שקאר לא היה ראשון ביוזמה, ובגלל ששאר הדמויות פחדו מהדרקון וניסו לפייס אותו, קאר זרם איתן. .. . זה היה קרב שהיינו מנצחים, או לפחות מתים עם הרגשת סיפוק. כמו שאמר טרול מהולל: "חכי חכי גריזלדה, הוגו עוד יחזור".

יש פה קלקלן למה שרועי יכתוב בהמשך היום. עובר אורח בבר פרסם את הזמריר הבא: "חזיתי בקטטה בבר הגעתי מארצות ניכר הם הגזימו בשיכר זרקו אותם לרחוב הקר זה התחיל בספל מעופף הוא לא הספיק להתכופף הוא לא השכיל להתחפף כנראה היה מעט עייף הפונדקאי לא ידע איך לעצור את הקטטה "לא שוב" קרא בבעתה כשאורחת תמימה...

"מבלה". הוא לא הבין מה הן רוצות ממנו. הוא אמנם נראה כמו קונאן הברברי, ויש לו מזג חם ונוטה להתעצבן ולצרוח, אבל הוא לא רגיל לקבל תשומת לב מבנות. . .. .זה מחוץ לאזור הנוחות שלו. תן לו זומבים, איתם הוא יודע להסתדר. .. . .. .. רגע! לא לזה התכוונתי!

תבטח בקאר, וקאר לא יאכזב. כמו פיה, שמתעצמת מהאמונה בה, גם קאר, הרים עצמו למאורע. אל מתים? במשמרת שלי? לא יקום ולא יהיה! תותח זכוכית הם קוראים לי. .. . . מחוזק באמונתו, ברצון "להראות להם", ובפרץ מזל לא אופייני, קאר הפליא בלחשיו, מכותיו וכוחותיו במהלך הפשיטה על המרתפים (כשלשחקן שלו, אני יש פרץ...

הרעיון הוא נשק יחסית שקט, אבל שבמקרה וצריך לירות בו בבסיס על הירח, לא מבוסס אבק שריפה, כדי למנוע תאונות בחלל. במקום עם אטמוספירה, הירי יהיה לטווח ארוך יותר, הנשק הזה תוכנן במחשבה לשימוש גם מחוץ לבסיס,חלל, ואז הטווח שלו די קצר (בגלל השוני בכבידה)

אנה (אנסטסיה) בנואה בת 32 נולדה בצרפת, המשפחה שלה ברחה מברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השניה לפני שנולדה והמוצא שלה מעורב רוסי-גרמני-צרפתי. הצטרפה למשלחת כמשקיפה מטעם DGSE19 - מחלקה בתוך סוכנות הביון הצרפתית. היא נראית עדינה כמו בובת חרסינה, עם עור בהיר, שיער חום בהיר ארוך ועיניים ירוקות. היא...

התאריך בעמוד הראשי הגיע בשלב מאוחר יותר. אפילו ציינו את זה בטור העורך. תודה על הסקירה. אחד הדברים שאהבתי בגליונות המתקדמים זה שהכתבות על סיירה של טל גוטמן ופינות הקומיקס של שחף בן צור הרגישו אותנטיים ולא מתורגמים.

בזמן הזה עוד היה אפשר להשתמש במילה פריק. כמה שנים אחרי זה פריק היו המתחרים. וויז היו טובים יותר (דיעה לא אובייקטיבית, קראתי רק שני פריקים וויז כבר היה בדם)

קאר אמנם נפל, אבל לא לפני שריסק את ראשם של שני שודדים בתצוגה מדהימה של מכות פטיש, כמו שנאמר, הרביץ בהם את תורתו והפיל עליהם את חרונו של פאלור. ומפעם הבאה, קאר לא יהיה יותר תותח זכוכית, כי הוא החליף את פטיש הקרב האימתני שלו בחרב ארוכה ומגן.

"הסיוטים המפחידים ביותר הם לא מה שאת לא יכולה לדמיין, אלא מה שאת יכולה, אבל בצורה שונה" -מספר סיפורים היני זקן. אני חושבת שהסיוט התחיל כשהלכתי לעשות דבר תמים כמו לבדוק שיח של אוכמניות שראיתי, הוא היה נראה נחמד, ופתאום שמתי לב שהתרחקתי מהחבורה. "נייג'יל? מייזאר? אתם פה? קרוג?" הם לא עונים...

יומאפין: "כשעומד מולך דמוי אדם ירוק, גדול ורעב – תברחי" – דודה מרמלדה. ואני חשבתי שהנמלים היו גרועות.... למה הכנסתי את עצמי? אחרי שהצלחנו לעקוף ולברוח מהנמלים הגדולות, המשכנו בשביל, התעקלנו עם הדרך, כשקרוג מוביל אותנו. מה לגמד להוביל אותנו בשטח? אני לא יודעת, אבל לפחות הוא קשוח ועמיד. הגענו...

תודה. החלק הראשון הוא באמת יותר נקודות. זה היה תיעוד בזמן אמת של ההתרחשויות כשצריך גם להתייחס למסביב וגם לתעד. היומאפין נכתב ברוגע בבית כשהילדים היו בגן ובבית הספר. או שתשאר עד הסוף, כדי לקבל רעיונות, השראה וכיף ורק אז תנחה.

מה אני עושה פה? נמלים ענקיות? מה חשבתי לעצמי??? נמלים ענקיות? "סעי לצפון מליסה, תרוויחי את לחמך מליסה, תעשי אותנו גאים מליסה. .. ." דוד בארני, אני מתחילה לחשוב שאתה יותר שונא מאוהב אותי. טקס הגזיזה. .. .אלף עזאזלים! אנחנו הין! אנחנו לא טרלדרים! מה אלו השטויות האלה? כדאי להתחיל מההתחלה לא...