• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק- הקרב האחרון (5/5) [הסתיים]

IN
'כול נינג'ה הופך ביום אחד לחסר שם, לחסר פנים, לצל ותו לא. אני יכול להפוך אותך ליותר מכך, אתה יכול לשאת את הנבואות שלי, המחיר- כול מה שנשאר ממך, השם, הפנים, הזיכרון. תשרוד את היום, ואעניק לך הזדמנות להפוך לאחד מנושאי הנבואה שלי, המחיר הוא רק כול רסיס שנותר עדיין למי שהיית לפני' אומר הקול, מהדהד באוזניך.
 
IN
'אז כך יהיה' אומר הדרקון 'אבל אסור לך לפגוש במותך, אם ברצונך להשתלב בכוחי. הדבר היחיד שאיני מסוגל לחזות בו, הדבר היחיד שהוא מעבר לטבע שלי, הוא מותי, ולכן על אלו שישאו את נבואותיי לא לדעת את מותם שלהם'.
IN
ליידי נאי יאן פיי, ביחד עם אנשיה, מסתובבת לכיוונך. היא מחייכת קלות, וכפי שאת לא מברכת אותה לשלום כך היא לא מברכת אותך. היא מסמנת לסמוראים שלה לעצור ולא להגיב אלייך. "את צודקת, הכסף הוא רק כלי, אחד מיני רבים. ונאמנות היא כוח שהוא פשוט תוצאה של כלי אחר- חזון" אומרת ליידי נאי יאן פיי בקולה המתנשא אך הברור, שום מילה לא מתבלבלת, כפי שהיא נעה וכמו כול רכיב בתמונתה, גם דיבורה של ליידי נאי יאן פיי שידר את היציבות שלה, את חוסר הפחד, לא משנה איזה כאוס נמצא מסביבה.
 
IN
"הסוף לכאוס של עידן הירושה. הסדר שישלוט בכאוס של העיר גוקה. זהו החזון שלי, ליידי שינה- ולשם כך אלו להם את קוראת 'שקרן ומכשפה' נלחמים" הליידי מסתכלת עלייך במבט נחוש, מלאת אמונה במילים של עצמה "ראי מה קרה לגוקה היום, ראי את הכאוס שנופל על העיר הזו ברגע שאחיזת הברזל של כוח כזה או אחר משתחררת ממנה. לעתים, זו הייתי אני שאחזתי בגוקה, לעתים הליגה הזהובה ביצעו זאת בעבורי- אבל אף אחד מאיתנו לא הצליח להביא ליותר משינוי זמני, יותר מדחייה קץ. לא, בעבור זה אנחנו צריכים כוח מבחוץ. ואם הכוח הזה מסוגל לשלוט בגוקה, אין כאוס בכול טיאן-שיה שהוא לא יוכל להשתלט עליו".
 
"שתינו יודעות, הליידי, שאת מעולם לא אחזת בכוח. את היית לא יותר משליטת בובה, כיוון שכוח השם הוא הכוח היחיד שמחזיקה האצולה בתקופה האפלה הזו. השקרן לא ישנה זאת- הדבר היחיד שעשית בצידוד בו היה החלפת בעלים." שינה מחייכת חיוך ארסי, מלטפת את חרב הקודאצ'י שחגורה על מותנה.
"אנו דומות הליידי, שנינו שאפתניות. מחפשות אחר הכוח בו הפטריארכיה מונעת מאיתנו להחזיק. אך הכוח הזה לא נמצא בידיו של השרלטן, שלא עושה יותר מלהשתמש בך ובשמך. הכוח הזה נמצא בקיסר הנצחי, ובאימפריה האלמותית של לונג-ווא. אימפריה שהפנית לה את גבך ברגע שצידדת בזה המכנה את עצמו יורשה."
 
IN
"אני מוכנה לקבל את הדמיון בינינו, ליידי שינה, אבל חבלי הלידה של ארץ מולדתך עדיין כובלים אותך. בפו לי מאז ומתמיד בלבלו בחשיבות בין קנקן התה המפואר לתוכנו. הקיסר הנצחי, כפי שאנו בגוקה ראינו, היה רק כלי על מנת לייצר ולהחזיק את אימפריית לנג-ווא. כלי יעיל בהחלט, אבל לא אחד חסר תחליף, במיוחד כאשר כול זיכרון של לנג-ווא הוא כעת חלק מנחלת העבר. במילותייך, את קוראת לו שרלטן ושקרן, אבל ממש כמותי- אינך יודעת אם יש אמת בדבריו."

"אני אינה חסידה עיוורת, כמוך וכמו כול אנשי פו לי, אני רואה את היורש בתור מה שהוא באמת- בתור העתיד שהוא מציע ליבשת האחוזה בסבל ובכאוס. ובין אם הוא אותו קיסר נצחי עתיק, או בין אם הוא גנב של התואר- אין זה מענייני, כול עוד הוא מתקן את כול מה שנהרס בארץ הזו, אני מוכנה ללכת אחרי חסיד של הסדר- שכן ראיתי את הגורל העגום שמציע לנו הכאוס."
 
"אינני יודעת?" מבטה של שינה מקפיא, כל כוח רצונה נדרש כדי לשלוט בזעמה. "כמובן שאני יודעת, היי בטוחה. בכל רמ"ח איברי."
היא רוכנת אל הליידי, ופותחת את פיה. מנצלת את שני השימושים שנותרו מהתמצית ששתתה לפני כן- ומשחררת סילון של להבות היישר על פרצופה.
 
IN
פרץ הלהבות יוצא במהירות אדירה אל עבר הליידי, מכלה אותה לחלוטין, וכאשר הוא נעלם, היא לא נמצאת שם. שינה מבינה את זה ב מהירות, גם לליידי היה טריק בשרוול שלה בנושא, והיא תוהה אם הלהבות הצליחו בכלל לגעת בה לפני שהיא הפכה לבלתי נראית.
 
נאגאטו:
בשניות המעטות שיש לו, נאגאטו בוחן את המבנה ואת הביצורים השונים שלו.
דלתות הכניסה? בשום פנים ואופן לא, הוא לא יצליח לפתוח אותן לעולם.
החלונות? מסוכן מדי, הוא יהיה פגיע לגמרי בעודו מטפס.
מגדלי השמירה...? נאגאטו היסס לרגע כאשר הביט במגדלים. הם היו מבוצרים וגבוהים, קשתים לא יוכלו לפגוע בו מבחוץ כאשר הוא מטפס בהם, והוא יוכל להגיע די גבוה עם התנגדות מינימלית, בהשוואה לכאוס ברחובות. ואם הוא יצליח להגיע לגג, הוא יוכל למצוא דרך להגיע לגג הבניין עצמו. טורפי העל כל-כך בטוחים בעצמם, שהם אף פעם לא מסתכלים למעלה. ממה יש להם לפחד כבר?
הוא כרע קרוב יותר לרצפה, והחל להתקדם באיטיות אל מגדל השמירה הקרוב יותר אליו. הוא היה מומחה בהתגנבות, והשריון החדש שלו לא השמיע שום קול כאשר התקדם, כאילו לבש רק את המשי הרך ביותר.
 
IN
אתה מתקדם לכיוון המגדל, ואתה יכול לראות שבעוד שניתן לטפס עליו, על החומות מסתובבים אנשים שונים. בולטים אלו מטילי הלחשים, שנראים כאילו גררו אותם מהרחובות, הם מלוכלכים והדבר היחיד שמפליל אותם כמטילי לחשים הם הגלימות המוגזמות ומלאות הצבעים והשרביטים שחלק מהם נושאים בידיהם. הם מסתכלים מידי פעם מעבר לקצה, ואז מוצאים עכבוש או שניים לשלוח עליהן קרן כפור, חזיז ברק או קליע קסום- בבירור מעוצבנים על כך שהם נשארו בכוננות שמירה כאשר האחרים קיבלו ליהנות. אתה יכול לטפס אל המגדל, אבל הם הולכים להיות בעיה.
 
נאגאטו:
נאגאטו לא פחד ממטילי הלחשים. כל עוד הוא יישאר חבוי, הם לא יהיו בעיה עבורו. עם הכישרון שלו בלהישאר מחוץ לטווח ראייה, המבטים האגביים שלהם לא יהיו בעיה. הוא הביט במטילי הלחשים עוד דקה אחת, לומד את התנועות שלהם והתדירות בה הם מביטים מעבר למעקה, ומזנק מעלה, מתחיל לטפס ברגע שהוא רואה חלון הזדמנות לסגור את מלוא המרחק לפני שמישהו יסתכל לכיוונו.
 
IN
בדיוק כאשר אחד מהקשתים מסתובב, אתה מופיע מאחוריו. הוא אפילו לא מקבל הזדמנות להגיב. גם שאר האנשים על החומה לא רואים אותך. מפה אתה יכול לרדת למטה במגדל ולהיכנס אל המבנה, או לנצל את הזמן כדי לשתק את האנשים שעל החומות, שלא יהיו סיכון בשלב מאוחרי ותר. אתה מסוגל אף לפצל את הכוחות שלך ושל אנשי היאקוזה למשימה, כעת שפינית להם את הדרך אל המגדל.
 
חזרה
Top