התקבלו ששת הנבחרים:
העוג הברברי, אסאדר גריאון - בן אנוש סייר. הפך לגנרל והתחתן עם אהובת ליבו.
דסטריקס, X - בן אנוש אשף. נהרג בקרב על פאנדל, כמפקד בסמטאות הקטל.
amitf0123, ניאלדו - בן אנוש אמגוש (כוכבים). התאבד כששמע שאהובתו גלוריה מתה בקרב על פאנדל.
דינרבלו, לביוס - בן פרא כוהן. נהרג כמנהיג מרד מבצר הסערה. הסיר את הקללה העתיקה שהקיפה את המבצר והחזיר את גדולתו.
טייגר, ארתור - בן אנוש נוקם (האל האחד). נהרג בקרב על נשימה-ראשונה, כמפקד הצבא.
נקסטורל (עידו), רונדון - מחושל קרב ניצב. נהרג בקרב על נשימה-ראשונה, כמפקד הצבא.
לכל צד יש התחלה שונה. תזכרו, ספויילרים
בהצלחה לכולם!
קבלת ספל השיכר.
הקרב הסופי.
הסיום, בדיוק שנתיים לאחר פתיחת המשחק.
הנביא:
הממלכה:
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
רקע – למי שלא מכיר את גאנור
גאנור הוא עולם המערכה שלי, rui, ובו משוחק המשחק ממלכות שבורות. בעולם הזה הממלכות החופשיות הן האלפים והגמדים (ובהן גם גרים הננסים וההוביטים, אך הם לא ממש חשובים לעלילה) והן דורשות תגבורת כנגד ליץ' שהקים צבא אימתני – לורד אנאראק. התגבורת הייתה אמורה להגיע, עד שהמלך הנוכחי מת וממלכת בני האדם, ממלכת דורטר, נגררה למלחמה עקובה מדם על המלוכה. בנתיים, נשלח על ידי המלך ריקן לורד בשם אלפארי קסוול כדי לנהל את המשא ומתן, והוא גורר את המפגשים ומתמקח כמה שרק אפשר, בזמן שאלפים וגמדים נלחמים ומתים כנגד קרב אבוד. דבר זה יוצר מתח רב בין האומות, ומשפיע על החברות בין הממלכה הגמדית לממלכת דורטר של בני האנוש.
אוקיי, אז זה הסיפור (בערך) של מה כל אחד ממשפחת המלוכה מייצג. אף אחד לא יודע איך ריימונד שמע על מות בנו, אגב.
ריימונד קראנדאן - המלך לשעבר, הוא תמיד העדיף את הדרך הלא נמהרת, אך לא נזהר ממלחמות. בתכלס, ריימונד היה המלך הכי טוב שהיה לממלכה האנושית (שרצה כבר 500 שנה בערך) אי פעם. הוא הביא אותה לשגשוג, אהבה, שלום, הרמוניה, ועם ממש קצת בעיות. העם אהב אותו מאוד, והוא היה פופולרי יותר מכל דבר אחר. הוא תרם, ייצג את כולם, לחם במלחמות יחד עם הצבא ונשאר ער יחד עם הגנרל שלו ועם עוזריו כדי לעזור. הוא בדיוק התחיל לעזור נגד האל מתים עד... ברסאיוס. פעם חבר נפש, וכיום האויב הגדול ביותר לממלכה, ובפרט לריקן.
"על שליט להיות ראוי לאנשיו לפני שיהיה ראוי לכתר."
ג'רארד קראנדאן - בנו הצעיר של ריימונד, הוא הסכים לעזור לכל חייל עד לפשוט עם, על חשבון ממונו וזמנו האישי. הוא נודע כנדיב ונחמד, והעם אהב אותו, לפעמים יותר מריקן. הרבה מאוד העדיפו שהוא יהיה המלך, ואפילו ריקן העיד שג'רארד יהווה את המלך האולטימטיבי חוץ מאביו, והתכוון לוותר על המלוכה הנורשת שלו ולהעבירה אליו.
הוא נשלח להגן על מגדל היהלום לאחר דיווחי גששים שבארסאיוס מתכוון לתקוף את אותו. הוא הלך לשם, בלי משמרו המלכותי, באמרה הידועה שלו.
"אם אני אמות, אני אמות לבד". והוא אכן מת. לבד.
"האנשים הפשוטים הם לב הממלכה. היה חבר שלהם והם יהיו חבריך."
ריקן קראנדאן, מלך דורטר (Doreter) - בנו הבכור של ריימונד. הוא נשבע לנקום את אחיו ואביו, ורודף וירדוף אחרי בארסאיוס למוות. הצבא כמעט וסוגד לו. הוא הלוחם החזק ביותר שהם מכירים, והוא יכול להוות אתגר שקול לבארסאיוס, אשר משתמש בקסמי כוהן ואשף. ריקן הוא החייל האולטימטיבי - הוא מבצע פקודות, חושב מחוץ לקופסה, נלחם עד המוות ובעל כבוד לחלוק למתים. הוא יצא מיד למלחמה, וניסה לגייס כמה שיותר כפרים כדי שיעזרו לו נגד בארסאיוס. הוא מנסה למצוא את המקום של בארסאיוס, ונשבע בכל משפחתו שלהבו יהיה הלהב ההורג. הוא לא ברברי, הוא צמא לנקמה.
"צדק, על ידי חוק וחרב."
הסיפור של הנביא הגדול, ברסאיוס:
בארסאיוס - ראש הכוהנים, "הנביא", "הנבחר", וכל מה שבא ליד. עומד בראש הצבא הגדול שמאיים על הממלכה האנושית, ואויבו המושבע והאמיתי של ריקן.
בארסאיוס היה מועמד להוצאה להורג, אך אף אחד לא זוכר או יודע איך הוא ברח משם. ידוע שבארסאיוס חזק מאוד, והוא משתמש בקסמי כוהן ואשף. הוא לא לוחם מיומן, אך הוא חכם, שנון, ונערץ.
בארסאיוס כמעט ואל. הוא סוגד לאל לא ידוע, ותמיד מדבר עליו כ'האל האחד'. הוא נמנע מלקחת דעה בכל מגיפת האל מתים בארץ, ולא מדבר על הנושא. הוא סוחב, משום מה, כמה מטות, ותמיד מדבר בהשראה ואומץ.
ברסאיוס הוא גבר נערץ, יפה תואר, והכריזמה שלו עילאית. הוא מצפה לריקן בכל יום, ומארגן הגנות. הוא טוען שיעמוד מול ריקן, יחד עם אלו, בקרב המכריע בסוף. הוא מעודד את המחנות לתקוף ולא לרחם. הוא לא רוצח ברברי, הוא כוהן.
"אנחנו נלחמים למען אלה שלא יכולים."
פיטאברוס - השד-שטן, לא ברור מה, שתמיד מלווה את בארסאיוס ושומר עליו מכל משמר. לא ברור איך השניים הכירו. הוא לוחם מיומן, אך מעוות בגופו, ומחסל מקצועי.
ישנם שמועות במגדל היהלום שהוא ובארסאיוס הרגו יחד את ג'רארד, ועל זה ריקן צד גם אותו - עוד אחד נוסף לרשימה.
הוא לא מדבר הרבה, וגם כשכן, רק עם בארסאיוס. בארסאיוס מחבב אותו מאוד, ומתחשב בדעתו משום מה. האחד יודע למה.
"כמה אני אוהב את המזלזלים בי. ראשיהם מעטרים את החניתות."
אנשים אחרים וחשובים:
לורד אנראק - הליץ' העוצמתי בעולם, אשר שולט על צבא של אל מתים קטלניים ורשעים. מגפתו פושטת על הארץ, וההוביטים, האלפים והגמדים עומדים איתן נגד שורות של שורות. צבאו מורכב מאל מתים בלבד, הוא לא מגייס איש מלבדם. הוא מג עוצמתי ביותר, ונשנא על ידי טובי המגים בעולם. לא ברור מי, איך ומה הוא, אבל הוא עוצמתי, וכועס. וכולם יודעים שזה לא שילוב טוב.
הוא יודע טקסים רבים, וקסמים עד אין ספור, ויכול לדבר. תליונו במקום לא ידוע, ויש האומרים שאין הוא זקוק לתליון מרוב שהוא חזק.
הוא לא עונה על זה.
"העולם בידי, ידי הכמושה והמתה."
פארגוס מלת'ריין - הארכמג השני של העולם, והמג החזק ביותר בכל הרשומות, אולי מלבד הארכמג הראשון מרוון. הוא הניגוד המוחלט של לורד אנראק. פארגוס עוזר למשפחת המלוכה כבר זמן רב, והיה חבר טוב מאוד של ריימונד.
הוא היה זה אשר נאם את נאום ההגנה המפורסם כשריימונד מת, והוא עוזר לריקן להשיג את מבוקשו בנקמה. הוא אדיב, נדיב, וחכם, ומוכן לכל מצב.
פארגוס עדיין משמש כאשף הממלכה ונלחם כרגיל. באופן לא ברור אך יוצא מן הכלל, נראה שכישופיו התחזקו מאז שידו נעלמה, אך אף אחד אינו יודע כיצד איבד אותה.
יודעים רק שזה אירע בחודש שברסאיוס ברח מהוצאתו להורג.
"כשהשמש שוקעת, אנשים נמוכים יוצרים צל גדול."
מעמד האבירים בעולם של גאנור:
- בחברת בני האנוש, אבירים נקראים בתואר "סר", הם גיבורי מלחמה, לוחמים מנוסים, ואף מפקדים על צבאות. כל אביר הוכיח את עצמו בקרב, ולעומת האמונה המקובלת אביר לא יכול להכתיר אביר אחר. רק המלך, הלורד השולט או אדם חשוב אחר יכול להכתיר מישהו להיות אביר. למרות שרוב האבירים הם לוחמים, ישנם כמה שהם בגדר אגדה חיה - סר מנדלי האלד, לדוגמה, נלחם שנים בטורנירים ובמלחמות.
- בחברת הגמדים, אין אבירים, אלא גיבורי קרב. גמדים אלה הוכיחו את עצמם בקרב ובמלחמה, וחלק אפילו נחשבים לאגדות חיות. למרות שקשה להגיע למעמד הזה, מתייחסים לגיבורי המלחמה כאל לורדים, למרות שכוחם הפוליטי הוא בסביבות כוחם של אבירים ממוצעים. על נסיך להוכיח את עצמו כגיבור קרב לפני שהוא רשאי לרשת את כס אביו.
- בחברת האלפים אין אבירים, אלא דשיריס (דשיר ביחיד, Deshir/Deshiris). דשיר, בתרגום ישיר, הוא אמן המלחמה. אין זה בהכרח אלף הנושא חרב ומגן, זה יכול להיות גם קשת, קוסם, אביר קודש או נוכל המשתמש בסכינים. מדשיריס מצופה להגן על המולדת בחייהם, ומעמדם שואף ללורדים. כוחם הפוליטי גם הוא כמו של אבירים, אך חלק מהדשיריס קיבלו אדמות והגיעו למעמד של לורדים.
קובץ האלים:
האלים של גאנור.
קובץ החודשים:
חודשי השנה בגאנור.
הסבר כולל על מלחמת הסבל והממלכות בעידן השני:
מלחמת הסבל.
מלחמת הסבל בפורום הפונדק -
בעקבות חציית 60 אלף התווים ההודעה הראשית חולקה ל2 הודעות בעמודים 360 (תגובה אחרונה) וב361 (תגובה ראשונה)
קישור לחלק הראשון.
קישור לחלק השני.
יצירת העולם -
ממלכת דות' המאוחדת, מייסדת העולם החדש -
מפה של גאנור בעידן השני (העולם בערך בגודל אסיה), מלחמת הסבל:
(Ganor - The 2nd Age (Suffer War
מפה של בריניארד, בה מלך המלך ארקאנטוס, מלחמת הסבל:
Ganor - Briniard
פלאף זה תמיד כיף.
תמונות של אנשים מפורסמים!
ברסאיוס (ההבדל היחיד זה שהפנים שלו חשופות מדי פעם והוא סוחב הרבה מטות על גבו, אבל אף אחד לא יודע למה) -
ובלי הברדס, רק עם מבט רציני יותר ובלי כסף וספר -
פיטבארוס, השד-שטן (הוא אומנם סוחב חרב ביד אחת אבל היא דו ידנית) -
ריקן קראנדאן, המלך של הממלכה האנושית. פרט לפרט כפי שדמיינתי אותו! אפילו התספורת! (רק עם שיער שטני ובלי החתך) -
פארגוס מלת'ריין, הארכמג השני והאשף המכשף של הממלכה (קטוע יד. אבל, וההבדל הזה חשוב - הוא לא משתמש במטה. הוא מתעל את הכוח המאגי דרך ידו בלבד) -
ובתקריב על פארגוס מלת'ריין, פשוט ללא היד והמטה -
ג'רארד קראנדאן, אחיו של ריקן, אשר מת בהגנה על מגדל היהלום (רק לא וקינג) -
לורד אנאראק, השליט של 'היד הכמושה' - צבא האל-מתים בעולם -
ריימונד קראנדאן, בימים צעירים -
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
תמונות של דברים שקשורים לעולם!
דוגמה קלה מ'היד הכמושה', צבא האל-מתים הגדול של הליץ' לורד אנאראק -
האקדמיה לפילוסופיה טבעית וקסם מאגי, מוקדשת לאייקאר אל הקסם ומנוהלת ע"י פארגוס אשף הממלכה -
ארמון המלוכה הנמצא בבירה ארקסט -
כליאתו של מאלזאראק ע"י אלי הטוב, ובראש מובילם קמרהאון -
כליאתו הסופית של אל השדים -
מלחמת הדמים, אחת המלחמות היותר מפורסמות של ממלכת דות' (מלך שני) כנגד צבאותיו של מאלזאק (אחת מהמלחמות הסופיות לפני כליאתו) -
==================================================================================================================================================
תפילה לאל האחד:
האל האחד,
עידן חדש בפתח,
האל האחד,
עידן של זהב ושפע,
האל האחד,
עידן של שוויון ואהבה,
האל האחד,
עידן של חלומות ותקוות,
האל האחד,
עידן של שלום ויופי,
האל האחד,
עידן חדש בפתח,
האל האחד,
תן לי את הכוח להביא עידן זה.
==================================================================================================================================================
העוג הברברי, אסאדר גריאון - בן אנוש סייר. הפך לגנרל והתחתן עם אהובת ליבו.
דסטריקס, X - בן אנוש אשף. נהרג בקרב על פאנדל, כמפקד בסמטאות הקטל.
amitf0123, ניאלדו - בן אנוש אמגוש (כוכבים). התאבד כששמע שאהובתו גלוריה מתה בקרב על פאנדל.
דינרבלו, לביוס - בן פרא כוהן. נהרג כמנהיג מרד מבצר הסערה. הסיר את הקללה העתיקה שהקיפה את המבצר והחזיר את גדולתו.
טייגר, ארתור - בן אנוש נוקם (האל האחד). נהרג בקרב על נשימה-ראשונה, כמפקד הצבא.
נקסטורל (עידו), רונדון - מחושל קרב ניצב. נהרג בקרב על נשימה-ראשונה, כמפקד הצבא.
לכל צד יש התחלה שונה. תזכרו, ספויילרים
בהצלחה לכולם!
קבלת ספל השיכר.
הקרב הסופי.
הסיום, בדיוק שנתיים לאחר פתיחת המשחק.
הנביא:
לאחר ההסתערות על מגדל היהלום הכוחות עדיין נחים. ישנו מפקד חיילים. כל הגיסים, למשמע!
ארבעה מפקדים עומדים וקוראים שמות, בין כל ההמון אתם מצליחים לשמוע ארבע.
"ג'יין!", "כאן!", "ויקאס!", "כאן!", "רונלד!", כאן, "תוגוט!", "כאן!" אומר קול צורם. חצי אורק.
"ארבעתכם נבחרתם כמשלחת משנית של גיס 8" אומר אחד המפקדים. "המטרה פשוטה. אנחנו צריכים את הבן של ראש העיירה הקרובה בחיים, ופה. מתחיל להיגמר לנו הכסף לגיס 8, אנחנו צריכים כופר" בן המחצית אומר.
"ישנם שלוש כניסות לכפר - ". הוא נקטע על ידי גנרל שלישי. "מעשה טיפשי, אם תשאלו אותי". בן המחצית מתעלם וממשיך, "המועצה החליטה לתת לכם את זכות הבחירה לפעול את דרככם - ".
הוא נקטע על ידי הגנרל הרביעי. "זאת ההזדמנות שלכם להוכיח את עצמכם, להושיע את נשמותיכם העלובות לאל!". שלושת הגנרלים משתתקים וממלמלים תפילות למשך חצי דקה.
"מהרו בעשיכם ככה. מאמינים חדשים עומדים להצטרף אלינו בעוד שבוע וזקוקים לצידה. המשך פלוגה 8 תלוי על כתיפכם, בהיעדר כוחות אחרים" אומר בן המחצית. ארבעת הגנרלים ממלמלים כמה תפילות,
"ושהרוח תישא אתכם!".
אתם באמצע המחנה, השעה שש וחצי בבוקר. יש לכם שעה וחצי עד המשלחת.
רונלד, חצי אלף, מסתכל עליכם. "אז? מה הסיפור שלכם?". חצי האורק נראה לא מפוקס לרגע, אך הוא מתמקד בכם. לעכשיו.
ארבעה מפקדים עומדים וקוראים שמות, בין כל ההמון אתם מצליחים לשמוע ארבע.
"ג'יין!", "כאן!", "ויקאס!", "כאן!", "רונלד!", כאן, "תוגוט!", "כאן!" אומר קול צורם. חצי אורק.
"ארבעתכם נבחרתם כמשלחת משנית של גיס 8" אומר אחד המפקדים. "המטרה פשוטה. אנחנו צריכים את הבן של ראש העיירה הקרובה בחיים, ופה. מתחיל להיגמר לנו הכסף לגיס 8, אנחנו צריכים כופר" בן המחצית אומר.
"ישנם שלוש כניסות לכפר - ". הוא נקטע על ידי גנרל שלישי. "מעשה טיפשי, אם תשאלו אותי". בן המחצית מתעלם וממשיך, "המועצה החליטה לתת לכם את זכות הבחירה לפעול את דרככם - ".
הוא נקטע על ידי הגנרל הרביעי. "זאת ההזדמנות שלכם להוכיח את עצמכם, להושיע את נשמותיכם העלובות לאל!". שלושת הגנרלים משתתקים וממלמלים תפילות למשך חצי דקה.
"מהרו בעשיכם ככה. מאמינים חדשים עומדים להצטרף אלינו בעוד שבוע וזקוקים לצידה. המשך פלוגה 8 תלוי על כתיפכם, בהיעדר כוחות אחרים" אומר בן המחצית. ארבעת הגנרלים ממלמלים כמה תפילות,
"ושהרוח תישא אתכם!".
אתם באמצע המחנה, השעה שש וחצי בבוקר. יש לכם שעה וחצי עד המשלחת.
רונלד, חצי אלף, מסתכל עליכם. "אז? מה הסיפור שלכם?". חצי האורק נראה לא מפוקס לרגע, אך הוא מתמקד בכם. לעכשיו.
הממלכה:
ישיבות גנרלים זה תמיד דבר משעמם. לפחות למי שלא שם. כל החיילים עומדים ומחכים מחוץ להיכל הגדול. היכל המלך.
ת'דיר הכרוז יוצא. "בשם המלך, יחי הוא לעד, אנו קוראים את ג'ור, אסאדאר ויאנס לסדר. היכנסו לאולם רבותיי" הוא אומר. אתם נכנסים בפעם הראשונה לאולם, זה שממנו צעדי המלחמה נקבעים.
התרגשות עולה בגופכם.
ארבעה גנרלים ניצבים מולכם. כל אחד אגדה הוא, סיפור חייו למופת. הצעיר שבהם מסתכל עליכם. "הם?" אתם שומעים את קולו הלוחש בהד. "הם יעזרו?". הגנרלים מתלחשים קצת בשפה לא מובנת לכם ומתקבל הרושם כי הוא נוצח בוויכוח.
"אתם, רבותיי, שירתתם בצבא, נלחמתם. הגיע זמנכם לבלוט, לא?" אומר אחד מהארבעה. זקנו הלבן בהיר מתנפנף תוך כדי דיבורו. "אנחנו נותנים פקודות, והם מבצעים. אין שום צורך ללכת סחור סחור" אומר הצעיר. הוא מסתכל עליכם.
"יש צורך בפלוגה סודית. נודע לנו שיש קנונייה נגד אחד מהגנרלים, שלמען החשאיות לא נאמר את שמו. הם זוממים לחסל אותו, בדם קר. ברברים" הוא דופק באגרופו על השולחן. "הבעיה היא שאף אחד מהאנשים שיודעים בעיר הזאת משהו לא מוכן לספר לנו, בעיה שלהם, אני אומר. אנחנו שולחים אתכם בעוד שעה לשבת עם אחד מהם על כוס בירה. הפונדק נקרא 'שלושת הניצים'. תקבלו את התשלום הרגיל ועוד מתנות שי מהגנרל" הוא מוסיף.
דנדרק, הזקן מביניהם, מתחיל לדבר. "שטויות, אם אתה שואל אותי. הקנונייה היא נגדי, אין טעם בחשאיות. תעשו זאת, חיילי, אני מבקש זאת ממכם כטובה אישית. אתם תתוגמלו... בזהב".
"קרא לחבורה השנייה" הגנרל הצעיר אומר. אתם יוצאים מהאולם רק כדי לגלות עוד חבורה עומדת בכניסה. זאת משימה על זמן.
זאת היסטוריה שנכתבת.
זאת אחריות.
יאנס, גמד לוחם, מסתכל עליכם.
"נעים להכיר, אני יאנס. גמד מדופלם. ואתם?"
ת'דיר הכרוז יוצא. "בשם המלך, יחי הוא לעד, אנו קוראים את ג'ור, אסאדאר ויאנס לסדר. היכנסו לאולם רבותיי" הוא אומר. אתם נכנסים בפעם הראשונה לאולם, זה שממנו צעדי המלחמה נקבעים.
התרגשות עולה בגופכם.
ארבעה גנרלים ניצבים מולכם. כל אחד אגדה הוא, סיפור חייו למופת. הצעיר שבהם מסתכל עליכם. "הם?" אתם שומעים את קולו הלוחש בהד. "הם יעזרו?". הגנרלים מתלחשים קצת בשפה לא מובנת לכם ומתקבל הרושם כי הוא נוצח בוויכוח.
"אתם, רבותיי, שירתתם בצבא, נלחמתם. הגיע זמנכם לבלוט, לא?" אומר אחד מהארבעה. זקנו הלבן בהיר מתנפנף תוך כדי דיבורו. "אנחנו נותנים פקודות, והם מבצעים. אין שום צורך ללכת סחור סחור" אומר הצעיר. הוא מסתכל עליכם.
"יש צורך בפלוגה סודית. נודע לנו שיש קנונייה נגד אחד מהגנרלים, שלמען החשאיות לא נאמר את שמו. הם זוממים לחסל אותו, בדם קר. ברברים" הוא דופק באגרופו על השולחן. "הבעיה היא שאף אחד מהאנשים שיודעים בעיר הזאת משהו לא מוכן לספר לנו, בעיה שלהם, אני אומר. אנחנו שולחים אתכם בעוד שעה לשבת עם אחד מהם על כוס בירה. הפונדק נקרא 'שלושת הניצים'. תקבלו את התשלום הרגיל ועוד מתנות שי מהגנרל" הוא מוסיף.
דנדרק, הזקן מביניהם, מתחיל לדבר. "שטויות, אם אתה שואל אותי. הקנונייה היא נגדי, אין טעם בחשאיות. תעשו זאת, חיילי, אני מבקש זאת ממכם כטובה אישית. אתם תתוגמלו... בזהב".
"קרא לחבורה השנייה" הגנרל הצעיר אומר. אתם יוצאים מהאולם רק כדי לגלות עוד חבורה עומדת בכניסה. זאת משימה על זמן.
זאת היסטוריה שנכתבת.
זאת אחריות.
יאנס, גמד לוחם, מסתכל עליכם.
"נעים להכיר, אני יאנס. גמד מדופלם. ואתם?"
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
רקע – למי שלא מכיר את גאנור
גאנור הוא עולם המערכה שלי, rui, ובו משוחק המשחק ממלכות שבורות. בעולם הזה הממלכות החופשיות הן האלפים והגמדים (ובהן גם גרים הננסים וההוביטים, אך הם לא ממש חשובים לעלילה) והן דורשות תגבורת כנגד ליץ' שהקים צבא אימתני – לורד אנאראק. התגבורת הייתה אמורה להגיע, עד שהמלך הנוכחי מת וממלכת בני האדם, ממלכת דורטר, נגררה למלחמה עקובה מדם על המלוכה. בנתיים, נשלח על ידי המלך ריקן לורד בשם אלפארי קסוול כדי לנהל את המשא ומתן, והוא גורר את המפגשים ומתמקח כמה שרק אפשר, בזמן שאלפים וגמדים נלחמים ומתים כנגד קרב אבוד. דבר זה יוצר מתח רב בין האומות, ומשפיע על החברות בין הממלכה הגמדית לממלכת דורטר של בני האנוש.
אוקיי, אז זה הסיפור (בערך) של מה כל אחד ממשפחת המלוכה מייצג. אף אחד לא יודע איך ריימונד שמע על מות בנו, אגב.
ריימונד קראנדאן - המלך לשעבר, הוא תמיד העדיף את הדרך הלא נמהרת, אך לא נזהר ממלחמות. בתכלס, ריימונד היה המלך הכי טוב שהיה לממלכה האנושית (שרצה כבר 500 שנה בערך) אי פעם. הוא הביא אותה לשגשוג, אהבה, שלום, הרמוניה, ועם ממש קצת בעיות. העם אהב אותו מאוד, והוא היה פופולרי יותר מכל דבר אחר. הוא תרם, ייצג את כולם, לחם במלחמות יחד עם הצבא ונשאר ער יחד עם הגנרל שלו ועם עוזריו כדי לעזור. הוא בדיוק התחיל לעזור נגד האל מתים עד... ברסאיוס. פעם חבר נפש, וכיום האויב הגדול ביותר לממלכה, ובפרט לריקן.
"על שליט להיות ראוי לאנשיו לפני שיהיה ראוי לכתר."
ג'רארד קראנדאן - בנו הצעיר של ריימונד, הוא הסכים לעזור לכל חייל עד לפשוט עם, על חשבון ממונו וזמנו האישי. הוא נודע כנדיב ונחמד, והעם אהב אותו, לפעמים יותר מריקן. הרבה מאוד העדיפו שהוא יהיה המלך, ואפילו ריקן העיד שג'רארד יהווה את המלך האולטימטיבי חוץ מאביו, והתכוון לוותר על המלוכה הנורשת שלו ולהעבירה אליו.
הוא נשלח להגן על מגדל היהלום לאחר דיווחי גששים שבארסאיוס מתכוון לתקוף את אותו. הוא הלך לשם, בלי משמרו המלכותי, באמרה הידועה שלו.
"אם אני אמות, אני אמות לבד". והוא אכן מת. לבד.
"האנשים הפשוטים הם לב הממלכה. היה חבר שלהם והם יהיו חבריך."
ריקן קראנדאן, מלך דורטר (Doreter) - בנו הבכור של ריימונד. הוא נשבע לנקום את אחיו ואביו, ורודף וירדוף אחרי בארסאיוס למוות. הצבא כמעט וסוגד לו. הוא הלוחם החזק ביותר שהם מכירים, והוא יכול להוות אתגר שקול לבארסאיוס, אשר משתמש בקסמי כוהן ואשף. ריקן הוא החייל האולטימטיבי - הוא מבצע פקודות, חושב מחוץ לקופסה, נלחם עד המוות ובעל כבוד לחלוק למתים. הוא יצא מיד למלחמה, וניסה לגייס כמה שיותר כפרים כדי שיעזרו לו נגד בארסאיוס. הוא מנסה למצוא את המקום של בארסאיוס, ונשבע בכל משפחתו שלהבו יהיה הלהב ההורג. הוא לא ברברי, הוא צמא לנקמה.
"צדק, על ידי חוק וחרב."
הסיפור של הנביא הגדול, ברסאיוס:
בארסאיוס - ראש הכוהנים, "הנביא", "הנבחר", וכל מה שבא ליד. עומד בראש הצבא הגדול שמאיים על הממלכה האנושית, ואויבו המושבע והאמיתי של ריקן.
בארסאיוס היה מועמד להוצאה להורג, אך אף אחד לא זוכר או יודע איך הוא ברח משם. ידוע שבארסאיוס חזק מאוד, והוא משתמש בקסמי כוהן ואשף. הוא לא לוחם מיומן, אך הוא חכם, שנון, ונערץ.
בארסאיוס כמעט ואל. הוא סוגד לאל לא ידוע, ותמיד מדבר עליו כ'האל האחד'. הוא נמנע מלקחת דעה בכל מגיפת האל מתים בארץ, ולא מדבר על הנושא. הוא סוחב, משום מה, כמה מטות, ותמיד מדבר בהשראה ואומץ.
ברסאיוס הוא גבר נערץ, יפה תואר, והכריזמה שלו עילאית. הוא מצפה לריקן בכל יום, ומארגן הגנות. הוא טוען שיעמוד מול ריקן, יחד עם אלו, בקרב המכריע בסוף. הוא מעודד את המחנות לתקוף ולא לרחם. הוא לא רוצח ברברי, הוא כוהן.
"אנחנו נלחמים למען אלה שלא יכולים."
פיטאברוס - השד-שטן, לא ברור מה, שתמיד מלווה את בארסאיוס ושומר עליו מכל משמר. לא ברור איך השניים הכירו. הוא לוחם מיומן, אך מעוות בגופו, ומחסל מקצועי.
ישנם שמועות במגדל היהלום שהוא ובארסאיוס הרגו יחד את ג'רארד, ועל זה ריקן צד גם אותו - עוד אחד נוסף לרשימה.
הוא לא מדבר הרבה, וגם כשכן, רק עם בארסאיוס. בארסאיוס מחבב אותו מאוד, ומתחשב בדעתו משום מה. האחד יודע למה.
"כמה אני אוהב את המזלזלים בי. ראשיהם מעטרים את החניתות."
אנשים אחרים וחשובים:
לורד אנראק - הליץ' העוצמתי בעולם, אשר שולט על צבא של אל מתים קטלניים ורשעים. מגפתו פושטת על הארץ, וההוביטים, האלפים והגמדים עומדים איתן נגד שורות של שורות. צבאו מורכב מאל מתים בלבד, הוא לא מגייס איש מלבדם. הוא מג עוצמתי ביותר, ונשנא על ידי טובי המגים בעולם. לא ברור מי, איך ומה הוא, אבל הוא עוצמתי, וכועס. וכולם יודעים שזה לא שילוב טוב.
הוא יודע טקסים רבים, וקסמים עד אין ספור, ויכול לדבר. תליונו במקום לא ידוע, ויש האומרים שאין הוא זקוק לתליון מרוב שהוא חזק.
הוא לא עונה על זה.
"העולם בידי, ידי הכמושה והמתה."
פארגוס מלת'ריין - הארכמג השני של העולם, והמג החזק ביותר בכל הרשומות, אולי מלבד הארכמג הראשון מרוון. הוא הניגוד המוחלט של לורד אנראק. פארגוס עוזר למשפחת המלוכה כבר זמן רב, והיה חבר טוב מאוד של ריימונד.
הוא היה זה אשר נאם את נאום ההגנה המפורסם כשריימונד מת, והוא עוזר לריקן להשיג את מבוקשו בנקמה. הוא אדיב, נדיב, וחכם, ומוכן לכל מצב.
פארגוס עדיין משמש כאשף הממלכה ונלחם כרגיל. באופן לא ברור אך יוצא מן הכלל, נראה שכישופיו התחזקו מאז שידו נעלמה, אך אף אחד אינו יודע כיצד איבד אותה.
יודעים רק שזה אירע בחודש שברסאיוס ברח מהוצאתו להורג.
"כשהשמש שוקעת, אנשים נמוכים יוצרים צל גדול."
מעמד האבירים בעולם של גאנור:
- בחברת בני האנוש, אבירים נקראים בתואר "סר", הם גיבורי מלחמה, לוחמים מנוסים, ואף מפקדים על צבאות. כל אביר הוכיח את עצמו בקרב, ולעומת האמונה המקובלת אביר לא יכול להכתיר אביר אחר. רק המלך, הלורד השולט או אדם חשוב אחר יכול להכתיר מישהו להיות אביר. למרות שרוב האבירים הם לוחמים, ישנם כמה שהם בגדר אגדה חיה - סר מנדלי האלד, לדוגמה, נלחם שנים בטורנירים ובמלחמות.
- בחברת הגמדים, אין אבירים, אלא גיבורי קרב. גמדים אלה הוכיחו את עצמם בקרב ובמלחמה, וחלק אפילו נחשבים לאגדות חיות. למרות שקשה להגיע למעמד הזה, מתייחסים לגיבורי המלחמה כאל לורדים, למרות שכוחם הפוליטי הוא בסביבות כוחם של אבירים ממוצעים. על נסיך להוכיח את עצמו כגיבור קרב לפני שהוא רשאי לרשת את כס אביו.
- בחברת האלפים אין אבירים, אלא דשיריס (דשיר ביחיד, Deshir/Deshiris). דשיר, בתרגום ישיר, הוא אמן המלחמה. אין זה בהכרח אלף הנושא חרב ומגן, זה יכול להיות גם קשת, קוסם, אביר קודש או נוכל המשתמש בסכינים. מדשיריס מצופה להגן על המולדת בחייהם, ומעמדם שואף ללורדים. כוחם הפוליטי גם הוא כמו של אבירים, אך חלק מהדשיריס קיבלו אדמות והגיעו למעמד של לורדים.
קובץ האלים:
האלים של גאנור.
קובץ החודשים:
חודשי השנה בגאנור.
הסבר כולל על מלחמת הסבל והממלכות בעידן השני:
מלחמת הסבל.
מלחמת הסבל בפורום הפונדק -
בעקבות חציית 60 אלף התווים ההודעה הראשית חולקה ל2 הודעות בעמודים 360 (תגובה אחרונה) וב361 (תגובה ראשונה)
קישור לחלק הראשון.
קישור לחלק השני.
יצירת העולם -
כשהעולם היה רק כאוס ורק אפלה שררה, נעו האלים ביחד, כישות אחת. הם לא התפלגו ל3 קבוצות. הם רצו לבנות משהו, וה3 החזקים ביותר, ראשי כל פנתיאון (בעתיד), החליטו על כך במועצה משותפת. השלושה היו אחים.
קמרהאן, קראנוס ויולדר.
הם התחילו לשלוט בעולם יחד עם האלים האחרים בזמן שעוד לפני העידן הראשון, אז נוסדה ממלכת דות' המאוחדת. אבל לכל אחד הייתה השקפה שונה על איך לנהל את האנושות, בהתאם לנטיית האל ולאישיותו המיוחדת. אז הם החלו להתאגד בקבוצות... קמהראן שמר את בלדן קרוב אליו, כיועץ אישי מלחמתי (התואר ניתן לו רק אחרי המרד הגדול), ואת אייקאר - היועץ הרוחני והחכם שבאלים, לפי הרבה מאוד כתבים (בעיקר של מגים אקדמאיים). ואנראקס תמיד התקבל כמשב רוח מרענן והומוריסטי בין האלים הטובים, וקראנוס חיבבו עד מאוד. אנדאל היה הדומה ביותר לקראנוס ברצון טוב, וכמובן שהשניים התחברו בהרבה מאוד נקודות משותפות. קראנוס לקח לו לאישה שאנסיה ושמר אותה קרוב, והיא שמרה את מאנורה. קראנוס אהב את יודיר ושמר גם אותו קרוב. יולדר, הערמומי הנאלח, שמר את הגרועים שבאלים - את טאנור המעוות, ויש המסופר כי שיחד אותו לערוק אליו, את מאלזאראק הערמומי אך הפראי, את ת'אנקל, ממנו התברר כי ביקש לרגל אחרי אלי הטוב, ואת אראניס, כי זיהה כוח ורצון לשלוט בה, ואיומים שומרים קרוב אליך, מאוד.
והכל היה מתוח מאוד, אך קמהראן ושאר האלים האמינו, למרות האשמותיו הכפייתיות של בלדן, הנודע כ'החוזה הגמדי', על בגידה שקרבה.
ולבסוף זה קרה. קמהראן היה בארמונו ודיבר עם בלדן, אשר שוב אמר לו שמשהו יקרה. קמרהאן סירב להקשיב. והארמון רעד שלוש רעידות, במהלכן בלדן אמר שהם יעצרו את הדיון ושאל מה זה. יולדר פרץ בסערה יחד עם משרתים נאלחים שיצר וגייס, וא בלדאן אמר לחברו שהוא היה עיוור וקמרהאן אכן הודה שהיה צריך להקשיב ושלף את חרבו המלכותית, ובלדאן והוא הסתערו אל הקרב. הם ניצחו, גם אם בקושי רב, את יולדר. אך רק זמנית. הוא נסוג, ואז קמרהאן גילה שהיה עיוור לרצון אחיו לשלוט - צבאותיו כבר גרמו כל כך הרבה סבל בזמן שנלחמו האלים. הוא קרא לכל חבריו וגם לאלים הנייטרלים. אלי הטוב מיד התגייסו להגן, אחד אחד, ומסופר שאפילו ואנראקס היה רציני. אלי הנייטרליות, שבחרו להישאר יותר בצד, הסכימו לשלוח את כוחותיהם ולהילחם נגד צבאותיו של יולדר, אך לא להילחם ראשית כל עוד הם לא מוכרחים.
ומסופר שהמלחמה הייתה קשה וצילקה את פני הארץ, הרים ומישורים שינו את צורתם, וכוחותיהם של כל האלים התנגשו ויצרו פלאים וזוועות. ולבסוף, לאחר שאנדראל גבר על ת'אנקל, ובזעם רב אייקאר גבר על טאנאר, בעוד ואנראקס הנחית מכה בלתי אפשרית על גאוותה של אראניס כשהביסה, בלדאן וקמרהאן הגיעו לארמונו של מאלזאראק, שם גם התחבא יולדר. הם נלחמו, הזיעו, ולבסוף הגיעו אל שני האלים. את מאלזאראק הם הצליחו להביס לאחר קושי רב, ובלאדאן הכה בפטישו בדיוק בבטנו של האל השד, ומסופר שעד היום הפצע לא התרפא. קמרהאן נלחם עם יולדר. הקרב היה קשה מנשוא, והרבה פעמים ללא התערבויותיו האקראיות של בלדאן כמו צעקות מורל או חיקוי של מות בני התמותה קמרהאן היה נכשל. לבסוף אייקאר דיבר אליו במוחו, ואמר לו שהאלים האחרים הובסו. וזה היה מספיק בשביל קמרהאן. במעשה שזיכה לו את מקומו כמלך האלים, הוא תקע את חרבו בבטנו של אחיו, מפיל אותו למטה לרצפה. הוא שמע את צעקותיו של בלדאן לחתוך את ראשו, לגמור את איומו.
אך קמרהאן היה רחום.
"קום" אמר, ומילותיו נשמעו בכל הארץ. "קום, בוגד עלוב. העולם יודע על כשלונך. אתה מגורש, וכל מי שהיה עמך - מגורש. ברחו, פחדנים, ודעו שאם אחד מכם יקום שוב על יצירותינו או עלינו, הוא יענש בחומרה" הוא אמר בכעס, משפיל את אחיו.
והם ברחו.
בעידן הראשון ניסה מלזאראק לשלוט בעולם, אך קמה ממלכה, מונהגת על ידי אנשים בעזרתם של ברונים, אלים, מלכים וטיטאן - ממלכת דות'. היא התנגדה בחירוף נפש, וכשמלזאראק הפסיד, קמרהאן הביסו בדו קרב אגדי, וחתם אותו בשאול.
בעידן השני, כשמרוון הארכגמג הראשון איים על כל היצירה של האלים, שנאה עזה ופחד מהמגים נשרש לעולם. ואייקאר בכה, וניסה לשקם את מוניטין המגים, לטעון שלא כולם כאלו, שרק מרוון... היה חזק מדי. מטורף מדי. פגוע מדי.
בעידן השלישי, שכלל שיקום העולם, קמו ועלו ממלכות, ורק ארת'רק, בירת הגמדים, סרקוט (סטימקלאוד בתרגום האנושי), בירת הננסים, ולאנתאסל, בירת האלפים, נשארה עומדת. לבסוף נהייתה בירת הננסים גם בירה להוביטים, אשר העשירו את הסחר עד מאוד.
ובעידן הרביעי קם ארכמג חדש. העולם פחד כפי שלא פחד עידן שלם. לולא התערבותו של המלך ריימונד קראנדאן, הם היו אפילו הורגים אותו. אך כפי שהובטח לאחד מהגיבורים שבקושי רב הביסו את מרוון, צאצא שלו אכן היה ארכמג.
אך בעידן הרביעי קם גם נבחר חדש, נבחר אפל וטמא של יולדר - והנבחר הזה מאיים להשתלט על העולם, לכסות אותו באל מתים נאלחים בכל פינה. הוא מכנה את עצמו לורד אנאראק. אך אנאראק הוא שמו הפרטי - הוא טוען שאין לו שם משפחה.
ומה יקרה עכשיו?
איש לא יודע.
קמרהאן, קראנוס ויולדר.
הם התחילו לשלוט בעולם יחד עם האלים האחרים בזמן שעוד לפני העידן הראשון, אז נוסדה ממלכת דות' המאוחדת. אבל לכל אחד הייתה השקפה שונה על איך לנהל את האנושות, בהתאם לנטיית האל ולאישיותו המיוחדת. אז הם החלו להתאגד בקבוצות... קמהראן שמר את בלדן קרוב אליו, כיועץ אישי מלחמתי (התואר ניתן לו רק אחרי המרד הגדול), ואת אייקאר - היועץ הרוחני והחכם שבאלים, לפי הרבה מאוד כתבים (בעיקר של מגים אקדמאיים). ואנראקס תמיד התקבל כמשב רוח מרענן והומוריסטי בין האלים הטובים, וקראנוס חיבבו עד מאוד. אנדאל היה הדומה ביותר לקראנוס ברצון טוב, וכמובן שהשניים התחברו בהרבה מאוד נקודות משותפות. קראנוס לקח לו לאישה שאנסיה ושמר אותה קרוב, והיא שמרה את מאנורה. קראנוס אהב את יודיר ושמר גם אותו קרוב. יולדר, הערמומי הנאלח, שמר את הגרועים שבאלים - את טאנור המעוות, ויש המסופר כי שיחד אותו לערוק אליו, את מאלזאראק הערמומי אך הפראי, את ת'אנקל, ממנו התברר כי ביקש לרגל אחרי אלי הטוב, ואת אראניס, כי זיהה כוח ורצון לשלוט בה, ואיומים שומרים קרוב אליך, מאוד.
והכל היה מתוח מאוד, אך קמהראן ושאר האלים האמינו, למרות האשמותיו הכפייתיות של בלדן, הנודע כ'החוזה הגמדי', על בגידה שקרבה.
ולבסוף זה קרה. קמהראן היה בארמונו ודיבר עם בלדן, אשר שוב אמר לו שמשהו יקרה. קמרהאן סירב להקשיב. והארמון רעד שלוש רעידות, במהלכן בלדן אמר שהם יעצרו את הדיון ושאל מה זה. יולדר פרץ בסערה יחד עם משרתים נאלחים שיצר וגייס, וא בלדאן אמר לחברו שהוא היה עיוור וקמרהאן אכן הודה שהיה צריך להקשיב ושלף את חרבו המלכותית, ובלדאן והוא הסתערו אל הקרב. הם ניצחו, גם אם בקושי רב, את יולדר. אך רק זמנית. הוא נסוג, ואז קמרהאן גילה שהיה עיוור לרצון אחיו לשלוט - צבאותיו כבר גרמו כל כך הרבה סבל בזמן שנלחמו האלים. הוא קרא לכל חבריו וגם לאלים הנייטרלים. אלי הטוב מיד התגייסו להגן, אחד אחד, ומסופר שאפילו ואנראקס היה רציני. אלי הנייטרליות, שבחרו להישאר יותר בצד, הסכימו לשלוח את כוחותיהם ולהילחם נגד צבאותיו של יולדר, אך לא להילחם ראשית כל עוד הם לא מוכרחים.
ומסופר שהמלחמה הייתה קשה וצילקה את פני הארץ, הרים ומישורים שינו את צורתם, וכוחותיהם של כל האלים התנגשו ויצרו פלאים וזוועות. ולבסוף, לאחר שאנדראל גבר על ת'אנקל, ובזעם רב אייקאר גבר על טאנאר, בעוד ואנראקס הנחית מכה בלתי אפשרית על גאוותה של אראניס כשהביסה, בלדאן וקמרהאן הגיעו לארמונו של מאלזאראק, שם גם התחבא יולדר. הם נלחמו, הזיעו, ולבסוף הגיעו אל שני האלים. את מאלזאראק הם הצליחו להביס לאחר קושי רב, ובלאדאן הכה בפטישו בדיוק בבטנו של האל השד, ומסופר שעד היום הפצע לא התרפא. קמרהאן נלחם עם יולדר. הקרב היה קשה מנשוא, והרבה פעמים ללא התערבויותיו האקראיות של בלדאן כמו צעקות מורל או חיקוי של מות בני התמותה קמרהאן היה נכשל. לבסוף אייקאר דיבר אליו במוחו, ואמר לו שהאלים האחרים הובסו. וזה היה מספיק בשביל קמרהאן. במעשה שזיכה לו את מקומו כמלך האלים, הוא תקע את חרבו בבטנו של אחיו, מפיל אותו למטה לרצפה. הוא שמע את צעקותיו של בלדאן לחתוך את ראשו, לגמור את איומו.
אך קמרהאן היה רחום.
"קום" אמר, ומילותיו נשמעו בכל הארץ. "קום, בוגד עלוב. העולם יודע על כשלונך. אתה מגורש, וכל מי שהיה עמך - מגורש. ברחו, פחדנים, ודעו שאם אחד מכם יקום שוב על יצירותינו או עלינו, הוא יענש בחומרה" הוא אמר בכעס, משפיל את אחיו.
והם ברחו.
בעידן הראשון ניסה מלזאראק לשלוט בעולם, אך קמה ממלכה, מונהגת על ידי אנשים בעזרתם של ברונים, אלים, מלכים וטיטאן - ממלכת דות'. היא התנגדה בחירוף נפש, וכשמלזאראק הפסיד, קמרהאן הביסו בדו קרב אגדי, וחתם אותו בשאול.
בעידן השני, כשמרוון הארכגמג הראשון איים על כל היצירה של האלים, שנאה עזה ופחד מהמגים נשרש לעולם. ואייקאר בכה, וניסה לשקם את מוניטין המגים, לטעון שלא כולם כאלו, שרק מרוון... היה חזק מדי. מטורף מדי. פגוע מדי.
בעידן השלישי, שכלל שיקום העולם, קמו ועלו ממלכות, ורק ארת'רק, בירת הגמדים, סרקוט (סטימקלאוד בתרגום האנושי), בירת הננסים, ולאנתאסל, בירת האלפים, נשארה עומדת. לבסוף נהייתה בירת הננסים גם בירה להוביטים, אשר העשירו את הסחר עד מאוד.
ובעידן הרביעי קם ארכמג חדש. העולם פחד כפי שלא פחד עידן שלם. לולא התערבותו של המלך ריימונד קראנדאן, הם היו אפילו הורגים אותו. אך כפי שהובטח לאחד מהגיבורים שבקושי רב הביסו את מרוון, צאצא שלו אכן היה ארכמג.
אך בעידן הרביעי קם גם נבחר חדש, נבחר אפל וטמא של יולדר - והנבחר הזה מאיים להשתלט על העולם, לכסות אותו באל מתים נאלחים בכל פינה. הוא מכנה את עצמו לורד אנאראק. אך אנאראק הוא שמו הפרטי - הוא טוען שאין לו שם משפחה.
ומה יקרה עכשיו?
איש לא יודע.
ממלכת דות' המאוחדת, מייסדת העולם החדש -
ממלכת דות' המאוחדת, מייסדת העולם החדש (או בקצרה ממלכת דות') היא הממלכה הראשונה, וחלשה על כל הגזעים. כל אחד מהגזעים המתורבתים היה חבר ממנה, והיא נשלטה על ידי מלך עליון ומועצת הגזעים.
במועצה היה חבר כל גזע, והיה שולח נציג אחד - גבר ואישה, למען שוויון הזכויות. ראש המועצה היה תמיד בן אנוש, מ2 סיבות עיקריות - הרכב האוכלוסיה ועצם זה שהיה זה הרעיון של בני האנוש (על פי הרשומות. בכל אגדה עממית כל עם הציע זאת והיה אי צדק נוראי, ואם היו נותנים לכל עם אחר לשלוט הממלכה הייתה שורדת עד היום). הממלכה הייתה כמו רומא העתיקה - חזקה, עשירה, וכמובן נרחבת. היא מיפתה את העולם, משלה בימים, ובהרבה מאוד מזמנה, עד המלך השלישי (ומלך שרד שם הרבה, כי קיבל את ברכת האלים עצמם על פי האגדות. הוא קיבל את הברכה מראש הכוהנים, נבחר האלים). וכמו רומא, היא נפלה מגאווה.
המלך הראשון, אדוארד אלאמאר, היה מלך נדיב וטוב לב. הוא התייחס בחמימות אל כל הגזעים, וללא ספק היה האהוב ביותר. הגמדים אהבו את אישיותו החגיגית, והאלפים כיבדו אותו על קשר טוב ומנהיגות מצויינת. לננסים הוא נתן מרחב אווירי, ימי ויבשתי לניסויים, ולהוביטים את החוזקה שבסחר. הוא הביא את דות' לשגשוג רציני. בהרבה מאוד שירי ממלכת בני האנוש בעידן הרביעי, משווים את ריימונד לאדוראד.
המלך השני, לוקאס אלאמאר, היה מלך קשוח אך הוגן. הוא הביא את חוזקה הצבאי של דות' לשמיים, ואף שטענו שהיה גזען במקצת, הגזעים המתורבתיים כיבדו אותו. הוא הדביר את הגובלינואידים והסיג את הדרווים, המינוטאורים, מצליפי המוחות ושלל חיות זוועתיות אחרות אל מתחת לפני האדמה. ביטחון שרר בארץ כפי שלא שרר מאז מלחמת האלים, והוא היה מלך מכובד ואסרטג מהולל. בהרבה מאוד שירי ממלכת בני האנש בעידן הרביעי, משווים את ריקן ללואקס. לוקאס מת ללא בנים ידועים, אם כי לבסוף התגלה צאצא עתיק שלו (וגם של אדוארד, כי הרי הוא אביו). אותו צאצא אחראי על הנהגת החבורה שהביסה את הארכמג מרוון. נטען שמשפחת המלוכה העכשווית של העידן הרביעי היא נצר להם. להיסטוריונים אין תשובה חד משמעית.
המלך השלישי, הנרי סויטין, היה מלך... לא טוב. הוא היה גאוותן עד מאוד וגזען עד אינסוף, וחמדן. הוא היה אסטרטג ומנהיג צבאי טוב ושימר את כוחה של ממלכת דות', אך השתמש בכוחה הצבאי ובהסכמים עם שבטים ברברים כדי לפלוש למישורים אחרים ולחלל אותם. התיישבויות הוקמו בכל אשר מצאו את ידם. בממלכות הפרא הוקמה המפקדה הראשית הצבאית. האלפים התרעמו ואיימו לעזוב את הממלכה אם לא יסוגו משם בשנים הקרובות. הגמדים רטנו אך שתקו. הננסים, שלהם נשמרו הפריווילגיות שנתן להם אדוארד, שתקו. ההוביטים, שנלקח מהם הרבה מכוח הסחר, הצטרפו בקו חד משמעי להפסקה של פלישה למישורים אחרים. טובות שהיו ניתנות רק להן ניתנו גם לסוחרי-מישורים, כפי שנקראו, אנשים אשר טיילו והביאו טובות. הנרי תמך בסוחרי-המישורים מאוד. בית סויטין, אשר היה קרוב ביותר למלוכה, ניצח במועצת הגזעים ועלה לשלטון לאחר שלא היו יורשים לכתר לבית אלאמאר.
המלך הרביעי, אלפרד סויטין, היה מלך שכישלונו היה לצורב מאוד בהיסטוריית העולם. כשהגזעים התרעמו מצד אחד וכוחות לחצו עליו לסגת ממישורים אחרים, הוא קרס תחת הלחץ. המצב היה זוועתי. אלדרינים אשר היו בממלכות הפרא יצאו אל העולם בחיפוש אחר נקמה בממלכת דות', ושדים ותפלצים אחרים, מונהגים על ידי שרידים מהגנרלים של מאלזאראק, יצאו לחפש מלחמה. אל מתים, צללים וזוועות יצאו לחפש את דמם של החיים. דות' קרסה, והצליחה לעמוד בזכות כוחה הצבאי שנים - כשהאלפים וההוביטים איימו לעזוב, הגמדים הצטרפו אליהם לצד הננסים. נשמעו שמועות על יצירות חדשות - זדים - גזע שהיה משועבד לשדים ונשלח כבשר תותחים, ומספרם איים לעלות על מספר החיילים.
ואז אלפרד מת.
יש טוענים שהתאבד. יש טוענים שנרצח. יש טוענים שנהרג ממחלה טבעית או מהתקף לב. אבל המלך מת, ויורשים לא היו.
הכוח הצבאי של ממלכת דות' הסיג את כולם החוצה, אך לבסוף עזב כל גזע את מקומו בממלכת דות' והקים ממלכה עצמאית.
וכך, לאחר פחות משלוש מאות שנים, ממלכת דות' קרסה.
במועצה היה חבר כל גזע, והיה שולח נציג אחד - גבר ואישה, למען שוויון הזכויות. ראש המועצה היה תמיד בן אנוש, מ2 סיבות עיקריות - הרכב האוכלוסיה ועצם זה שהיה זה הרעיון של בני האנוש (על פי הרשומות. בכל אגדה עממית כל עם הציע זאת והיה אי צדק נוראי, ואם היו נותנים לכל עם אחר לשלוט הממלכה הייתה שורדת עד היום). הממלכה הייתה כמו רומא העתיקה - חזקה, עשירה, וכמובן נרחבת. היא מיפתה את העולם, משלה בימים, ובהרבה מאוד מזמנה, עד המלך השלישי (ומלך שרד שם הרבה, כי קיבל את ברכת האלים עצמם על פי האגדות. הוא קיבל את הברכה מראש הכוהנים, נבחר האלים). וכמו רומא, היא נפלה מגאווה.
המלך הראשון, אדוארד אלאמאר, היה מלך נדיב וטוב לב. הוא התייחס בחמימות אל כל הגזעים, וללא ספק היה האהוב ביותר. הגמדים אהבו את אישיותו החגיגית, והאלפים כיבדו אותו על קשר טוב ומנהיגות מצויינת. לננסים הוא נתן מרחב אווירי, ימי ויבשתי לניסויים, ולהוביטים את החוזקה שבסחר. הוא הביא את דות' לשגשוג רציני. בהרבה מאוד שירי ממלכת בני האנוש בעידן הרביעי, משווים את ריימונד לאדוראד.
המלך השני, לוקאס אלאמאר, היה מלך קשוח אך הוגן. הוא הביא את חוזקה הצבאי של דות' לשמיים, ואף שטענו שהיה גזען במקצת, הגזעים המתורבתיים כיבדו אותו. הוא הדביר את הגובלינואידים והסיג את הדרווים, המינוטאורים, מצליפי המוחות ושלל חיות זוועתיות אחרות אל מתחת לפני האדמה. ביטחון שרר בארץ כפי שלא שרר מאז מלחמת האלים, והוא היה מלך מכובד ואסרטג מהולל. בהרבה מאוד שירי ממלכת בני האנש בעידן הרביעי, משווים את ריקן ללואקס. לוקאס מת ללא בנים ידועים, אם כי לבסוף התגלה צאצא עתיק שלו (וגם של אדוארד, כי הרי הוא אביו). אותו צאצא אחראי על הנהגת החבורה שהביסה את הארכמג מרוון. נטען שמשפחת המלוכה העכשווית של העידן הרביעי היא נצר להם. להיסטוריונים אין תשובה חד משמעית.
המלך השלישי, הנרי סויטין, היה מלך... לא טוב. הוא היה גאוותן עד מאוד וגזען עד אינסוף, וחמדן. הוא היה אסטרטג ומנהיג צבאי טוב ושימר את כוחה של ממלכת דות', אך השתמש בכוחה הצבאי ובהסכמים עם שבטים ברברים כדי לפלוש למישורים אחרים ולחלל אותם. התיישבויות הוקמו בכל אשר מצאו את ידם. בממלכות הפרא הוקמה המפקדה הראשית הצבאית. האלפים התרעמו ואיימו לעזוב את הממלכה אם לא יסוגו משם בשנים הקרובות. הגמדים רטנו אך שתקו. הננסים, שלהם נשמרו הפריווילגיות שנתן להם אדוארד, שתקו. ההוביטים, שנלקח מהם הרבה מכוח הסחר, הצטרפו בקו חד משמעי להפסקה של פלישה למישורים אחרים. טובות שהיו ניתנות רק להן ניתנו גם לסוחרי-מישורים, כפי שנקראו, אנשים אשר טיילו והביאו טובות. הנרי תמך בסוחרי-המישורים מאוד. בית סויטין, אשר היה קרוב ביותר למלוכה, ניצח במועצת הגזעים ועלה לשלטון לאחר שלא היו יורשים לכתר לבית אלאמאר.
המלך הרביעי, אלפרד סויטין, היה מלך שכישלונו היה לצורב מאוד בהיסטוריית העולם. כשהגזעים התרעמו מצד אחד וכוחות לחצו עליו לסגת ממישורים אחרים, הוא קרס תחת הלחץ. המצב היה זוועתי. אלדרינים אשר היו בממלכות הפרא יצאו אל העולם בחיפוש אחר נקמה בממלכת דות', ושדים ותפלצים אחרים, מונהגים על ידי שרידים מהגנרלים של מאלזאראק, יצאו לחפש מלחמה. אל מתים, צללים וזוועות יצאו לחפש את דמם של החיים. דות' קרסה, והצליחה לעמוד בזכות כוחה הצבאי שנים - כשהאלפים וההוביטים איימו לעזוב, הגמדים הצטרפו אליהם לצד הננסים. נשמעו שמועות על יצירות חדשות - זדים - גזע שהיה משועבד לשדים ונשלח כבשר תותחים, ומספרם איים לעלות על מספר החיילים.
ואז אלפרד מת.
יש טוענים שהתאבד. יש טוענים שנרצח. יש טוענים שנהרג ממחלה טבעית או מהתקף לב. אבל המלך מת, ויורשים לא היו.
הכוח הצבאי של ממלכת דות' הסיג את כולם החוצה, אך לבסוף עזב כל גזע את מקומו בממלכת דות' והקים ממלכה עצמאית.
וכך, לאחר פחות משלוש מאות שנים, ממלכת דות' קרסה.
מפה של גאנור בעידן השני (העולם בערך בגודל אסיה), מלחמת הסבל:
(Ganor - The 2nd Age (Suffer War
מפה של בריניארד, בה מלך המלך ארקאנטוס, מלחמת הסבל:
Ganor - Briniard
פלאף זה תמיד כיף.
תמונות של אנשים מפורסמים!
ברסאיוס (ההבדל היחיד זה שהפנים שלו חשופות מדי פעם והוא סוחב הרבה מטות על גבו, אבל אף אחד לא יודע למה) -
הנביא ברסאיוס -
ובלי הברדס, רק עם מבט רציני יותר ובלי כסף וספר -
הנביא ברסאיוס. (כל הזכויוות לתמונה שמורות לואנור, צוות כותביו ולמאיירים נדב הלוי ואביב אור. איני יצרתי את התמונה והיא אינה שייכת לי, ויש אישור בכתב לשימושה. תמונות אחרות של ואנור ניתן למצוא כאן.)
פיטבארוס, השד-שטן (הוא אומנם סוחב חרב ביד אחת אבל היא דו ידנית) -
פיטבארוס, השד שטן.
ריקן קראנדאן, המלך של הממלכה האנושית. פרט לפרט כפי שדמיינתי אותו! אפילו התספורת! (רק עם שיער שטני ובלי החתך) -
ריקן קראנדאן.
פארגוס מלת'ריין, הארכמג השני והאשף המכשף של הממלכה (קטוע יד. אבל, וההבדל הזה חשוב - הוא לא משתמש במטה. הוא מתעל את הכוח המאגי דרך ידו בלבד) -
פארגוס מלת'ריין, האשף-מכשף והארכמג השני.
ובתקריב על פארגוס מלת'ריין, פשוט ללא היד והמטה -
פארגוס, הארכמג השני -
ג'רארד קראנדאן, אחיו של ריקן, אשר מת בהגנה על מגדל היהלום (רק לא וקינג) -
ג'רארד קראנדאן, הנסיך הצעיר.
לורד אנאראק, השליט של 'היד הכמושה' - צבא האל-מתים בעולם -
לורד אנאראק.
ריימונד קראנדאן, בימים צעירים -
המלך ריימונד הצעיר.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
תמונות של דברים שקשורים לעולם!
דוגמה קלה מ'היד הכמושה', צבא האל-מתים הגדול של הליץ' לורד אנאראק -
חוליית פיקוד מ'היד הכמושה'.
האקדמיה לפילוסופיה טבעית וקסם מאגי, מוקדשת לאייקאר אל הקסם ומנוהלת ע"י פארגוס אשף הממלכה -
האקדמיה -
ארמון המלוכה הנמצא בבירה ארקסט -
ארמון המלוכה.
כליאתו של מאלזאראק ע"י אלי הטוב, ובראש מובילם קמרהאון -
המלחמה לכליאת מאלזאראק.
כליאתו הסופית של אל השדים -
כליאתו של מאלזאראק.
מלחמת הדמים, אחת המלחמות היותר מפורסמות של ממלכת דות' (מלך שני) כנגד צבאותיו של מאלזאק (אחת מהמלחמות הסופיות לפני כליאתו) -
מלחמת הדמים.
==================================================================================================================================================
תפילה לאל האחד:
האל האחד,
עידן חדש בפתח,
האל האחד,
עידן של זהב ושפע,
האל האחד,
עידן של שוויון ואהבה,
האל האחד,
עידן של חלומות ותקוות,
האל האחד,
עידן של שלום ויופי,
האל האחד,
עידן חדש בפתח,
האל האחד,
תן לי את הכוח להביא עידן זה.
==================================================================================================================================================