• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

נושא
תקצירי עלילה (א')
(ב')
(ג')
הנפשות הפועלות (א')
(ב')
(ג')
(ד')
(ה')
רגעי מפתח
עץ ההרשמה מידע על ת'נדיאן
איגנציוס ניגש אל המדורה למראה מצוקתם של וירניק ושירו, "בטח, הנה משימה לרמה שלי" הוא אומר במרירות ואז מדליק אותה במחי יד ודקלום לחש קצר. לאחר שהאש תופסת לבסוף בענפים, איגנציוס נותר שפוף לצד המדורה, מחמם את ידיו ונועץ את מבטו בלהבות ומתחיל לדבר, אל כולם ואל אף אחד בו זמנית "כל העניין הזה ממש יוצא משליטה, אה? טוב, אם הוא אי פעם היה בשליטה... אנחנו צריכים לעדכן את המועצה בהקדם על מנת שישלחו כוחות רבים וטובים יותר למשימה הזאת - היא כבדה מכפי שהם העריכו כאשר הם שלחו אותנו. אם הם היו מעריכים יותר טוב מלכתחילה, אולי היה ניתן עוד להציל את ואת'..."

META
מטיל prestidigitation בשביל להדליק את המדורה.
 
קראנג מהנהן לשירו, דואג להכין בינתיים מספר שקים מאולתרים לשאת בהם את הארנבות וממתין לדם הדרקון שיצטרף.

"אז להדליק מדורה זאת משימה עלובה מדי למג, אבל לעצור מרד היא יותר מדי?" וירניק מחייך בממזריות, מביט באיגנציוס. "למרות - וסלח לי אם אני פוגע בך - שאתה לא נראה כמו האדם הראשון שישלחו למשימה. מפונפן מדי... אתה נראה מסוג האנשים שישבו במועצה במקום זה".
 
"אדוני המלומד, אני מבקש ממך לא להתייאש מהמשימה. חוץ מהעובדה שיש עוד סיכוי להציל את ואת', גם אם הוא קטן, הורדת מורל היא הדבר האחרון שצריך לעשות לפני קרב" אומר שירו, נוזף מעט באינגציוס.
הוא קם, מקפל את הקלף ומחזיר אותו לתיקו. לאר מכן הוא לוקח איתו את שני הכידונים ואת חרבו, מותיר מאחור את שאר הציוד מלבד המגן, אותו הוא ממשיך לשאת על גבו.
"המועצה לא תשלח עוד אף אחד. לא כרגע. שכחת את התסבוכת עם החטיפה של הלורד נורברט? מישהו במועצה בוודאות מנסה לפגוע בו, והשמדת ואת' תפגע קשות בלורד" מוסיף שירו לפני שהוא יוצ עם קקאנג אל היער.
 
"לא חשבתי שאתה מי ששופט על מראה וירניק" אומר הקטור בעוד הוא מתחיל להוריד את שיריון העור שלו. מתחת יש לו בגדים קלים ופשוטים שנועדו לבודד את עורו מהשיריון כדי למנוע שפשופים. "ובקשר למועצה, אני בספק שהם ישלחו תגבורת ראויה לציון. הפוליטיקה מונעת מהם לקבל החלטות מהירות, דבר מצער למדי. אם כי איני מסכים עם שירו-סנשאי. אל לנו ליפול לידיו של האויב ולהפסיק לסמוך על בני בריתנו. פחד הוא נשק אימתני בידו של תחמן מאומן".
 
איגנציוס סובל בשתיקה את הביקורת של וירניק ושל איגנציוס כלפיו - אחרי הכל הוא זכה לה ביושר. עם זאת, הוא מתרעם הביקורת של שירו על המועצה, ובעקיפין על אודסיה, אך דם הדרקון נעלם אל תוך יער לפני שהוא מספיק להגיב.

לאחר מכן הוא משיב לדבריו של הקטור "טוב, אני לא יודע לגבי האדונים שלכם במועצה, בכל זאת הסימנים מצביעים שאכן ישנו איזשהו בוגד בקרבם, אבל אני יודע שהגבירה אודסיה היא אמינה ביותר. יתר על כן, היא פועלת במישור שמעל הפוליטיקה הרדודה של חלק מחברי המועצה, אז אני מאמין שהיא תעשה מה שנדרש. לפיכך, אני מתכוון לעדכן אותה בפירוט ברגע שתהיה לי הזדמנות לכך."
 
שירו -
השניים יוצאים קדימה לעבר היער הקטן, קראנג נותן לדם הדרקון שני שקיקים להכניס אליהם ארנבות. הם מהלכים וחצי האורק דומם לגמרי, לא אומר דבר, עד שהשקט מרגיש לשירו מעט מוזר באוויר.

כולם חוץ משירו -

"לא שופט בכלל, למה רק על פי מראה?" וירניק מתמתח. "אבל מקניט, מקניט. מי יודע - אולי הוא למעשה בריון שרק חיכה להזדמנות לפרוח, והמועצה לא תצליח לעשות בו שימוש בכיסאות הגבוהים שלה. אולי נועדת להיות שכיר חרב; אולי נועדת להיות חוואי או רועה צאן" הוא מחייך ומצחקק, מלקק את שיניו לרגע בהיסח הדעת.
"תסתכל מסביב, אביר - מקושקש, אבירת מעמקים, חצי אורק... גם אם לא הייתי צלופח הייתי מרגיש מחוץ למים" הוא מניח את ידיו קרוב לאש.
"איגנציוס, שאלה כנה - למה דווקא אודסיה? אתה יודע, אני מסוגל לדמיין אם לוקרשיוס נאמן, או המלכה, או משהו כזה. אבל המגית? דווקא היא מלאה בנאמנות לאומית שלא תבייש את ריבון הברק?"
 
"אני מעריך את הכנות שלך וירניק, אבל מה לא ברור? התשובה פשוטה!" איגנציוס קם ומניע את ידיו ברגש, מדגיש את דבריו. ניכר כי לדבר על אודסיה השיב לו מחיוניותו "לוקרשיוס, המלכה ושאר האצילים שקועים עד הצוואר במניעים הפרטיים שלהם. רוב אנשי הצבא יטענו לנאמנות לאומית בזמן שהם מסוגלים לראות רק מעט הלאה מקצה חרבם, אבל הגבירה נאמנה לטובת העולם ואנשיו, והיא שחקנית בזירה ששאר חברי המועצה לא רואים אפילו! וטובת האנשים כרוכה בקיומה האיתן של הממלכה, כמובן, ולכן אין לממלכה תומכת נאמנה ממנה!"
 
הקטור נראה די מופתע מן האדיקות של איגנציוס בכל הקשור לאודסיה. ומיד עולה לו השאלה שאחריי. ״סלח לי איגנציוס, אך אם למדת את קסמך תחת הגבירה אודסיה?״ הוא שואל בעניין.
 
כולם חוץ משירו -

וירניק שורק בהתפעלות פייסנית, מרים את ידו ועומד להגיב עד שהקטור מדבר. הוא מרכין את ראשו במעט כדי להראות שאין לו עניין בוויכוח לוהט עם איגנציוס, אף כי מבטו לא מותיר מקום לספק באשר לדעתו האמיתית על הדברים שאמר המג.
 
איגנציוס מתעלם ממבטו הזועף של וירניק - זה טבעי עבור מג להיות שנוא על ידי פשוטי העם אשר לטובתם הוא פועל, זו עבודה כפוית טובה.

"אין על מה להתנצל, אבירינו הטוב. ולשאלתך, כן, אני שולייה של אודסיה מאז הייתי ילד, ואף שירתתי כמזכיר האישי שלה עד שנשלחתי למשימה הנוכחית." לאחר רגע נזכר איגנציוס שגם הקטור הפגין יכולת קסם ושואל "ואתה, סר דה לה נפטיס, תחת מי למדת את מיומנויות הקסם שהפגנת בקרבות האחרונים?"
 
הצלופחים הקסומים-
הקטור שמח על שאלתו של איגנציוס, מכיוון שהוא צלח בניסיונו להסיט את נושא השיחה לאחד אחר. " התשובה לשאלתך היא שלמדתי את הקסם מאבי, אשר למד אותו מסבתי וכך הדבר ממשיך הלאה. הקסם של משפחתי נובע ממתנה אשר קיבלנו מהעלמה הלבנה, סואולה. מתנה אשר פיתחנו את השליטה בה במשך שנים ארוכות". אומר הקטור וגאווה מסיימת נכנסת בקולו, נראה שהוא נהנה לדבר על שושלתו המשפחתית.
 
"אז, קראנג. לא יצא לנו לדבר כל כך, ולמען האמת, כפי שהאביר אולי ציין - אני מעט חשדן" פותח שירו, מביט בחצי האורק בזוית עינו "אני לא רוצה להישמע חצוף או לפגוע בכבודך, אבל אשמח לדעת למה הצטרפת אלינו במסע להגנה על הכפר מפני בני הענקים" הוא אומר בשקט, בזמן שעיניו תרות אחר ציד.
 
שירו סנשאי -

"אתה לא פוגע בכבודי, שירו-סנשאי" קראנג משיב בשקט, מנסה שלא להפחיד ארנבות שייתכן שהם מסביבם. "אתה ודאי תהיה אחד מהראשונים שיסכים שנסיבות החיים שלנו גוררות אותנו, לעיתים, למחוזות לא צפויים. אני פה כדי להציל את בני מעצמו" הוא משפיל את מבטו, עיניו מצטמצמות בעודו ממשיך לדבר. "גם אם זה יהיה הדבר האחרון שאעשה בחיי. לא נותר לי עוד הרבה במילא" הלוחם לא מצליח להבין האם חצי האורק מתכוון לגילו המתקדם או לבעיה אחרת. "ניסיתי לעשות זאת לבד ונכשלתי; איגנציוס ואילידיה שחררו אותי. תחילה שילמתי להם חוב כבוד, וכעת אני ממשיך... ובכן, אני ממשיך כי זאת הדרך היחידה שחשופה בפניי כרגע. אם בני נמצא במחנהו של קושאן, סביר להניח שתבקשו לקטול אותו. אני רוצה להיות שם למנוע את זה. אם הוא לא במחנה... ובכן, הדרך היחידה שיש לי לדעת זאת היא בהבסתו של קושאן. אני מקווה שיזדמן לי לשאול אותו דבר או שניים" חצי האורק מפוקק את אצבעותיו. "ואם הכל כשל ושום דבר לא יימצא... ובכן, לפחות הצלתי חיים. זה לא דבר של מה בכך".
 
IN
"אודסיה עשויה להיות מאחורי זה ממש כמו האחרים. קח לדוגמה את קראולי- נראה שאפילו אחרי חיים שלמים עם מישהו אי אפשר לסמוך עליו לחלוטין. אני סומכת על הערכים של היירוזאוג, אבל אם הוכחות כנגדו יעלו, אני בהחלט הולכת להציב מולו שאלות קשות- הערצה עיוורת היא אף פעם לא טובה" אומרת אילידיה בקרביות בתחילה, אבל נראה שזה הופך לאיזשהו עצב. היא לא רוצה להאמין שיש בוגד, ומה שקרה עם קראולי די טרגי. היא מסתכלת קלות על וירניק- מנסה לחסוך ממנו את מבט הרחמים ונכשלת.

כאשר הקטור מדבר על הקסם שלו, אילידיה שותקת ומקשיבה. "אמרת שיש לזה קשר לנהרות, ולא לים, אם הזיכרון שלי לא מטעה אותי. חשבתי שאבין את הקשר כשאראה אותך נלחם, אבל בחיים לא ראיתי קסם שכזה" היא אומרת.
 
כולם חוץ משירו -

וירניק מעווה את פניו בחוסר רצון כשאילידיה מדברת כך על קראולי, אך לא מגיב לה. הוא שובר במקום זאת מספר ענפים דקיקים וזורק אותם למדורה, ולאחר מכן משחק עם הדשא בידיו, עוקר אותו ממקומו ומגלגל אותו בין אצבעותיו.
 
איגנציוס לא מסוגל לתת לטעויות בדבריה של אילידיה לעבור בשתיקה ואומר "אין פה שום עניין של הערצה עיוורת - הערכה וכבוד כלפי הגבירה מגיעים ממקום של ראייה חדה של המציאות! ועל כל פנים, עד כה היא נותרת ברשימה ההוכלת ומצטמצמת של חברי מועצה שעוד לא מצאנו ראיות כלשהן כנגדם, אז אני משוכנע שעוד נזכה לראות את הטעות שבטענה שלך. ההשוואה בין הגבירה ובין קראולי הזה היא כל כך לא במקום שאני אפילו לא אקדיש לה התייחסות נוספת."

"וחזרה לנושא הקסם של הקטור - אז אתה מדבר בעצם על איזושהי ברית קדומה, לכאורה עם סואולה? בריתות כאלו באות בדרך כלל עם מחיר, מה המחיר שאתם משלמים?" לאחר רגע מבין איגנציוס שדבריו עשויים להיות פוגעניים ומוסיף "לא שאני מזלזל במורשת המשפחתית שלך או משהו, פשוט אינטראקציות ישירות עם אלים הן, איך לומר, נדירות למדי."
 
"אני בהחלט יכול להבין חוב של כבוד, אדון קראנג" אומר שירו בזמן שהוא מטיל כידון לעבר ארנבת שזזה בשיחים. הוא מתקרב אל הכידון, מוריד ממנו את הארנבת ושם אותה בשק.
"אבל מה בנך מנסה לעשות? הוא הצטרף לפושטים, או שמדובר ביותר מכך?" הוא שואל.
 
הצלופחים הקסומים-
לא נראה שהקטור נעלב מהשאלה. זו לא פעם ראשונה שמפקפקים בדרכם של ביתו. ״להזכירך איגנציוס, ישנם מן האלים אשר הלכו על אדמת העולם בדיוק כמונו. משפחתי נבחרה למשימה על ידי סואולה כאשר היא עדיין הייתה בין החיים. גבירת האגמים העניקה לסבי הקדמון חרב בה נמצא רסיס מכוחה המאגי הכביר, בזמנו עדיין לא הייתה בו קדושה. בורכנו בברכתם של האגמים והנחלים והנהרות עצמם עונים לקריאתנו. כל זאת בכדי להשלים את הקווסט אשר ניתן לנו בזמנים עברו. קווסט שצר לי להגיד, עדיין לא הושלם״.
 
IN
"ויש קשר בין המשימה הייחודית הזו לבין עבודה עם המועצה?" שואלת אילידיה בהפתעה לגבי דבריו של הקטור. דבריו של איגנציוס הובילו אותה רק לגלגל עיניים, אבל היא לא מגיבה לו יותר.
 
"איני שותף בפוליטיקה של המועצה. למשפחתו של ריבון הברק ניתן בון על ידי משפחתי לפני שנים. הוא בחר לנצל את הבון בכדי שאסייע בהגנה על ארוות' מן בני הענקים ולשם כך הגעתי לאדמות הללו. אך לאחר שראיתי את המצב כאן, נראה שאשאר גם לאחר המלחמה, לא משנה אם תלך לכאן או לכאן. יש כאן מזימה שפוגעת באנשים הפשוטים ואני מחוייב לעזור להם בהתאם לשבועתי כאביר" אומר הקטור, אומר את המילים האחרונות בטון גיבורי.
 
חזרה
Top