• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות
  • בואו להנחות משחק בדרקוניקון - ההרפתקה עלינו!
    צוות המשחקים שלנו ישמח לסייע לכם להריץ הרפתקאה בכנס וגם לספק לכם הרפתקאות מוכנות ממגוון שיטות, פרטים בנושא.

כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
OUT
התקבלו ארבעת הנבחרים:
amitf0123, הקטור דה-לה נפטיס - גנאסי מים כשף-להב.
המגדל הבודד, שירו-סנשאי - דם דרקון לבן לוחם.
העוג הברברי, אילידיה - חצי-אלפית חרשית-קסם.
Redcloak, איגנציוס נושא-הלהבה - בן אנוש אשף.

עץ ההרשמה.
מאחל לכולנו משחק מהנה! :)

IN
ארודר, העיר הנושקת פעמיים למים. ממערב - הנהר החוצה את הממלכה, רגוע בעת זו של השנה. ממזרח - תחילתו של הים הרע, בו פושטים בני הענקים על אנשי ארוות'. כל ספינה שמעזה לחצות אותו מתפללת לת'ארוק לפחות שלוש פעמים במהלך מסעה. הם ממתינים במשרד פחות משתי דקות, מביטים החוצה וממתינים למארחם. הנוף המשתקף מן החלון, של עיר עמוסה אך מאושרת, מעלה תקווה חלושה, מהולה בשקט רגעי בחלל המשרדי.
ימים יגידו אם זה יישאר כך.

"אז תאמרי ללוקרשיוס שהוא יכול לשכוח מהמיסים הארורים שלו!" קורא בכעס אדם שמן, פותח את הדלתות הכפולות ונכנס לחדר בסערה. פדחתו הקירחת מאוגפת על ידי זוג פסי שיער מקבילים מעל שתי אוזניו, ושפמו נראה כמו עכברוש רטוב. הוא עונד סיכת נוי יקרה ובה סמל שתי הטיפות - סמלו של בית ריינן - המציגה אותו כמנהל משק הבית. "מה הוא חושב שאני, עשוי מזהב? גוליאת'ים מתרוצצים אחוזי טירוף בין הכפרים, האורקים משתינים עלי בקשת רחבה, ועכשיו הלורד שלי הלך לאיבוד. אדמות החוף סגורות הערב למבקרים נוספים, שיחפש מישהו אחר לנענע!"
"לא מדברים כך אל עוצר הממלכה" פוסעת לצידו אישה דקיקה ותמירה, שערה שחור ועורה בצבע הזית. שפתיה מלאות בצבע וחיות, ויש בה יופי בלתי מבוטל, אקזוטי במעט. גם היא עונדת סיכה, אך על פי דיבורה הדיפלומטי הם יכולים לנחש שמדובר בשליחתו האישית של הלורד. "האם תרצה שאמסור זאת בכל מקרה?"
"מובן שלא, אישה! סבך וסבתך הגיעו מדוכסות וילאס, לא? זה אומר שיש בך לפחות מעט עורמה זולה. תנסחי משהו שהוא יהיה מוכן לבלוע" פוטר אותה האיש בהנפת יד מתוסכלת לאוויר. "תשכנעי אותו שאנחנו קורצים להיירוזאוג, תמלמלי משהו על פגישה עם מקורב לאודסיה. תקני מוצץ לממזר המלכותי, אם את חייבת. הוא יירגע - העוצר לא מספיק טיפש לאבד אותנו על מיסים שיגיעו בעיכוב".
"ואתה לא חושש לדבר על כך מולם?" הוא מחווה לעבר ארבעת האנשים שעומדים בחדר, אשר עד לפני רגע השקיפו מהחלון.
"מי, הם? בחייך, כל שיכור בארוות' יודע שלורד נורברט ריינן עוד לא סגר עם איש. לפרוצת צמרת ביום טוב יש פחות מחזרים ממנו, אז למה להתחייב כל כך מוקדם?" הוא מושך בכתפיו. "וחוץ מזה, הם לא זזים מכאן בקרוב. צריך להביא צייר".
"צייר?" מרימה האישה גבה.
"לתעד את הרגע שהמועצה החליטה לעשות משהו בקשר לכאוס שמתחולל בחצר האחורית שלה. תראי מה זה, בית פורלס לא מכזיב. מבטיחים לנו סיוע ומביאים לא אחד, לא שניים, לא שלושה, אלא ארבעה אנשים שלמים!" הוא מרים מספר זהה של אצבעות שמנות, ציפורניו כסוסות כמעט עד העצם. "ואני כבר חשבתי שריבון הברק גייס כל לוחם ברחבי הארץ!"
האישה, בניגוד לרצונה, מחניקה חיוך. האיש לעומתה לא משועשע כלל.

"שיהיה, זה מה יש" הוא נהיה פרגמטי במהירות, מעביר יד על אפו בהיסח הדעת מפאת התסכול. ניכר שהוא עשה זאת הרבה לאחרונה, כיוון שהאף אדום לגמרי. "תראו, באתם הנה במקור כדי להצטרף למאמצים המלחמתיים כנגד בני הענקים תחת מפקד כזה או אחר, אבל אנחנו זקוקים לכם למשימה שונה בתכלית. משהו חשאי יותר, שצריך להישאר ככה כדי לשמור על המורל, ולכן אנחנו לא יכולים לערב בו את אנשי משמר העיר" הוא משלב את ידיו בחוסר נוחות, מביט באישה.
"מה?" היא מרימה גבה.
"זה השלב שבו את מספרת להם למה ביקשנו מהם להיפגש באחוזתו של לורד נורברט, ולמה אנחנו מגיעים במקומו".
"אבל כבר אמרת את זה. פלטת שהלורד הלך לאיבוד במהלך היללות שלך כשנכנסת לחדר".
האיש עוצר לרגע, מבטו מצטמצם בשילוב של מבוכה וחוסר אהדה. "אחת אפס, אישה".
"שבע שתיים, למעשה, וזה רק מאז הבוקר".

"תקשיבו" הוא עושה את מיטב מאמציו להתעלם מההערה האחרונה שלה, מביט בהם ולא בה כדי לא להודות בתבוסתו. "הלורד יצא להליכה ארוכה, ובכך אני מתכוון שהוא הלך לראות מקומות מעניינים כמו בית כלא גוליאת'י או בור קרבות אורקי. השיירה שלו נחטפה במהלך הלילה" בשלב זה השניים מרצינים באחת, כל רגש אחר על פניהם מפנה את מקומו לדאגה.
"הלורד אדם טוב. לא מגיע לו לסיים כך" האישה נושכת את שפתה לרגע בדאגה.
"אמת ויציב, ויותר מכך, הוא מייצג סטטוס-קוו נוח״ האיש מניח את ידו על השולחן המפריד ביניהם, נאנח בקול כשהוא משפיל את מבטו לרגע. ״אין ללורד ילדים, ואשתו נפטרה ממזמן - כשהוא ימות גם כן, חלקת האדמה תחזור לכתר ויצטרכו להעניק את האזור ללורד אחר. יש לכם ניחוש כמה זמן זה יקח עד שכל העוסקים בדבר יסכימו על מועמד?" הוא נושף אוויר בזלזול דרך אפו, מגלגל את עיניו.
"יש יותר סיכוי שתראה מה יש מתחת לכרס שלך קודם".
"שמונה שתיים לגברת, ונכון" הוא משיב ללא בושה. "אז אסור לו למות. הבעיה היא שאין לנו מושג מי לקחו אותו - הגוליאת'ים או האורקים - ואין לנו זמן להמר".
"חשבנו תחילה לפצל אתכם לשתי קבוצו-" אומרת האישה בטרם נקטעת.
"שתי קבוצות במקום אחת? מי יתחייב לרעיון מטומטם שכזה?"
"יש אנשים..."
"לא אני" פוסק הגבר השמן. "אתם עובדים ביחד מההתחלה ועד הסוף המר. הבעיה היחידה היא וירניק, צלופח חלקלק שכמוהו. מדובר באיש המושחת ביותר בכל העיר - הוא סוחר במידע, ואני משוכנע שלא רק שהוא כבר יודע על החטיפה של לורד נורברט, הוא גם יודע איזה צד מחזיק בו ואיפה".
"וירניק טרם הגיש דרישת תשלום, אבל אנחנו מעדיפים להקדים תרופה למכה. לכו אליו - הוא מסתובב בכל העיר, משתדל להיות בכל מקום. קשה לדעת איפה בדיוק" מוסיפה האישה. "ובהצלחה".
"אם אתם נכשלים, תעשו לי טובה ותחזרו ישירות למועצה ששלחה אתכם. תחסכו לי את התשלום על הכרכרה" הגבר מסיים את דבריו ומסתובב לעבר הגברת הנאה בטרם תעזוב לקריאת-כתר, לשאת את החדשות לעוצר.

"תשמרי על עצמך, ג'סלה".
"גם אתה, דרוול" היא רוכנת לגובה קומתו הנמוכה, נושקת לו ארוכות על שפתיו. הוא מחבק אותה לרגע, ידיו השמנות מקיפות בקלות את גזרתה הצרה, ולאחר מכן משחרר אותה לצאת מהדלת האחורית, לא בטרם היא שולחת ליטוף אחרון לראשו הקירח.
"מה?" הוא מביט בהם לבסוף, עיניו מזדעפות. "לא מסוגלים להאמין שהיא אשתי, הא? לכו לעזאזל, אתם ואלו ששלחו אתכם, ואל תחזרו בלי הלורד!" הוא מגרש אותם ללא טקסיות, מורה לזוג שומרים ללוות אותם החוצה מאחוזתו של נורברט ריינן. הדלתות הכפולות נסגרות מאחוריהן, וקולו של שער הברזל שנטרק, בשילוב עם הרחוב ההומה שלפניהם, לא מותיר כל מקום לספק.

זמן למצוא את וירניק.
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
הקטור דה-לה נפטיס עומד בדום מול שתי הדמויות, נראה שמקשיב לכל מילה ורק מחכה שיציגו את עצמם, אך טיפה של אכזבה עולה על פניו כאשר הזוג פשוט מנפנף אותם. הוא מהלך החוצה עם כולם, ידו תמיד נמצאת על נדן חרבו, אשר אתם רואים שהוא קשר את החרב לנדן עם זוג חבלים קצרים, נראה שרצה להראות שאין לו כוונה תוקפנית, לו והקטנה ביותר.
לאלו מכם שבוחרים לסקור את הבחור, הקטור נראה כגבר בנוי, כחייל שעובר אימונים קבועים. שערו שחור בהיר ונראה שהוא ארוך, אך הוא קלוע בקפדנות אל אחורי ראשו כך שהדבר לא מפריע לו או לקסדת העור אשר נחה על ראשו. שיריונו מורכב מעור אך נראה שנוצר כך שייראה כמה שיותר כשיריון כבד של אבירים ועל האזור בו אמור להיות לבו של הקטור יש את סמלו של בית נפטיס, חרב התקועה באגם ואור שמש בוקע מאחוריה. אך הסממן הבולט ביותר של האביר הוא עיניו הכחולות כמי אגם נוצצים אשר חלקכם בטח מרגישים כוח קסום מועט מהן.

הקטור מסיר את קסדתו ביד אחת ומניח אותה לצד גופו, עמידתו זקופה ומבטו ישר כאשר הוא פונה אליכם. "הבריות מכנותי סר הקטור דה-לה נפטיס, אנוכי חש משובב נפש לשלב את זרועתנו יחדיו אל מול אתגר זה".
 

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
במסע הארוך לארודר יצא לכם להכיר את שירו-סנשאי, דם דרקון, לא מאלו שרואים הרבה בצד הזה של הגבול.
שירו הוא דם דרקון לבן שנראה בשנות העשרים לחייו. כדם דרקון לבן הוא אמנם גבוה, אך לא כמו שאר דמי הדרקון מהצבעים האחרים.
הוא לבוש בשריון קשקשים איכותי, אך נראה שעבק עליו הרבה, אשר במרכזו נמצאת פיסת בד לבנה, ללא סמל. גם המגן שתלוי על גבו, לצד שני כידוני הטלה, נראה כאילו עברו עליו ימים טובים יותר, והוא מלא בסימני שפשוף ושברים קטנים בשפת המגן.
שירו עצמו נראה מתאים לציודו - פניו מלאים צלקות, שהבולטת שבהן היא אחת גדולה באזור הלחי שלו, ונראה שהבחור לא זר לשדה הקרב. על ירכו חגורה קטאנה, עטופה בכיסוי עור חסר עיטורים, אך מי שהביט בחרב בתשומת לב יכל להבחין כי אדי כפור נפלטים ממנה.

לאחר שהם יוצאים מהאחוזה, שירו נאנח לעצמו בשקט.
"עוד טיפוס מפוקפק, כשכבר חשבתי שפגשתי מספיק אנשים כאלו" הוא אומר, מניד את ראשו קלות.
"ובכן, היכן כדאי לנו להתחיל לחפש את וירניק הזה? אני הייתי מהמר שהוא ינסה להוציא מידע מאנשים שלשונם משוחררת יותר מהרגיל, וכאלו אפשר למצוא בקלות בפונדקים ובבתי המרזח".
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
"בית היין הינו מחשבה הגונה, אנוכי מציע שננוד לשם בהקדם" אומר הקטור עם חיוך קל על שפתיו, שמטרתו להראות הערכה להצעתו של דם הדרקון. האביר אינו מתחיל לצעוד עדיין, מחכה לשמוע את דבריהם של שאר האנשים העומדים פה.
 

Redcloak

פונדקאי ותיק
שותף נוסף למסע הוא איגנציוס נושא-להבה, אחד מן השוליות של אודסיה.
למרות שמו הגדול, איגנציוס הוא בחור צנום ונמוך למדי, בעל עיניים אפורות ושיער שחור שאסוף בפשטות מאחורי ראשו. בניגוד למגים בוגרי אלפטם, שמזוהים עם השפמים המפוארים שלהם, פניו של איגנציוס מגולחים מה שמעניק לו מראה נערי למדי. בגדי המסע שלו שחורים, ונראה כי הם עשויים היטב וחדשים. לכל אורך הזמן שלכם ביחד, איגנציוס נשא איתו לכל מקום מטה עץ כהה, שגובהו עולה על זה של איגנציוס, ועליו חרוטות רונות, אשר בזוויות צפייה מסויימות נראה מהן זוהר כתום. למרות היצמדותו למטה, ניכר כי הוא אינו זקוק לו להליכה - הוא מתהלך בגב זקוף ובצעד נמרץ.

איגנציוס מצטרף לשיחה "שירו-סנשאי, אני לא יודע מה נאמר לך על השליחות שלנו, אבל אני חושש שהיא צפויה להיות שרשרת ארוכה של טיפוסים מפוקפקים. אחרי הכל, נחלצנו לעזרתם של אנשי השוק, אז זה בלתי נמנע."
בנוגע למיקומו של וירניק הוא מעיר "בתי מרזח באמת נשמעים כמו מקום התאספות לטיפוסים נאלחים כמו וירניק הזה - אולי נחפש ליד הרציפים? למיטב הבנתי שם נוכל למצוא שפע מוסדות מפוקפקים במידה הנחוצה לנו."

במידה ויש הסכמה בקרב הקבוצה, איגנציוס יפנה מזרחה אל עבר הרציפים.
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
אילידיה תוהה מאיזו משלושת הדמויות שהיא מצאה את עצמה איתן היא נרתעת יותר. היא נראית חצי אלפית בגובה ממוצע, חסונה יחסית ולבושה בשריון עור נוח ומלא בכיסים. במרכז השריון, סמל אבירי המעמקים- יד המחזיקה לפיד ומאירה את האפלה מסביב. יש לה כפפות בולטות ועבות, ותיק צד שמרשרש מחפצים בכול צעד שלה. גם על חגורתה אתם יכולים לראות קשורים סדרת פגיונות מוזרים ובובה קטנה עם משקפי מעבדה מיניאטוריות שקשורה גם כן. על הגב שלה, גלימה קלה שאיגנציוס מזהה- זוהי גלימה שמזוהה עם האקדמיה של אלפטם, או לפחות חצי ממנה, נראה שהיא נקרעה במרכזה ובשביל להשלים אותה נתפרו אליה... פיסות בד ממדים ישנים, בחוסר כבוד משווע לגלימה הזו.

אילידיה בוחנת את האנשים, ועוברת בראש שלה על האפשרויות. דם הדרקון הלבן? יש לה ניסיון מר עם להעליב את אלו בלי להתכוון, האדם שמדבר במילים גבוהות ומוזרות? היא מרגישה שגם אותו היא עשויה להעליב, אבל הוא נראה פחות דרקוני וזה פחות מאיים. והשוליה של אודסיה? לא, לגביו אין סיכוי. לעזאזל, היירוזאוג, לאן שלחת אותי?! מוזר ככול שזה יישמע, אילידיה הרגישה בנוח יותר בשבי הטרוגלודיטי הקצר שלה מאשר בקבוצה הזו.

אז היא מחליטה לדבר אל האוויר, בתקווה האנשים האלו יחשבו שהיא דיברה אליהם ספציפית, ואלו שירגישו שזה מעליב יתעלמו.

"הטברנות הם מקום טוב- בערב, רק שתיינים וחיילים שותים בצהריים, ולסוחר במידע יש הרבה יותר מה להרוויח בערב. הרעיון של הרציפים, זה רעיון טוב הרבה יותר" היא נאלצת להסכים עם רעיונו של השוליה.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
הם מתקדמים לעבר הרציפים שגובלים בים הרע, יודעים כי מדובר באזור עמוס בהרבה בו הסיכויים למצוא את וירניק גדולים יותר.
בליל האנשים והדמויות הופך לקיצוני כמעט ככל שהם מתקרבים יותר ויותר - ספנים, מלחים, סוחרים, סבלים ומה לא. דוכני דגים טריים הוקמו בחיפזון בכדי לספק לאנשים העובדים כאן ארוחת צהריים פשוטה וקלה, משהו שאפשר לזלול במספר דקות בטרם חוזרים להמשך העבודה המפרכת. ארגזים נעים בקצב מהיר, חלקם מסומנים כשבירים או כאקזוטים, ועל הכל נראה שמנצחת אחראית נמל, צועקת על הידיים העובדות היכן להניח מה, בהתאם לסוג הספינה וסוג הטובין.

"זוז כבר, ממזר מגושם!" דוחף את איגנציוס אדם שרירי, מגלגל חבית אדירת מימדים הנוזלת במעט, משאירה אחריה שובל כתמתם, מסריח ולא ברור. אנשים אחרים דורכים באזור, חלק מהנוזל כמעט משפריץ על גלימותיו של המג. הוא עושה את דרכו לגמד המעשן מקטרת, שמשגיח בשבע עיניים על החביות העולות לסיפונו, סופר אותן שוב ושוב. על פי הגלימה בה הוא לבוש, עליה אין את הסמל של בולאק רוב, ניכר כי הוא מגבעות המגורשים.

"הספינה האחרונה לשייריקס! האחרונה, אני אומר לכם!" קורא קפטן סאטיר אחד מסיפונו, מושך אליו מספר אנשים סקרנים. "היינו פה שבוע ועכשיו אנחנו מתחפפים! מקומות אחרונים, אחרונים!" הוא קורא שוב כשחלק מהאנשים מתחילים לעלות ולשאול למחירי ההצטרפות למסע.

במקביל, הקטור מרגיש יד עדינה מחליקה במורד מותנו הימנית. האביר מסתובב ומזהה שני ילדים מתחילים לרוץ בחיפזון, אוחזים בארנקו, קופצים מעל אחד מדוכני הדגים ומפילים מאחוריהם את אחד מהארגזים, שופכים את תכולת הדגים על המזח המלוכלך בשעה שבעל הדוכן מקלל אותם, יורק על הקרקע בכעס.
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
הקטור מסתכל על הילדים הרצים, מפרצופו לא נראה שהוא מתעניין בדבר במיוחד. כל עוד חרבו נמצאת בחגורתו זה כל מה שהוא זקוק לו. אבל מבטו נע לים הרע, עם צבע המים הכהים ואחיזתו מתהדקת על חרבו כאשר נראה שהים עצמו מרגיז אותו במידת מה.
"מקום מלבב כקן עוף השליו, שוקק ועזוז חיים" אומר הקטור, כנראה לעצמו ומתקדם אל עבר אחד הסבלים שלוקח הפסקה. "אמור לי אישי הטוב, התוכל לספקני אמירות על האדם המכונה וירניק, הצלופח החלקלק שכמוהו?".
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
״אסור מדרכך לאחר שתחלוק עימי את השמועות והלחשושים בנושאו של וירניק, איני חפץ לטרוד איש, אך הידיעות חשובות לי ולכן הינני מעלה את בקשתי בשנית. אנא ממך, סייע לי כאדם טוב לב״.
Meta
אם צריך, דיפלומטיה: 17+8=25.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
הוא מגלגל עיניים בחוסר רצון, אך מדבר לבסוף. ״אתה לא משוחח עם וירניק אלא אם אתה צריך מידע - איזה אנשים מגיעים לעיר, מה הנתיבים הבטוחים לשוט דרכם, אם היבול בכפר ואת׳ שבצפון חזק השנה אז כדאי למכור הכל בזול לפני שהשאר מגלים והשוק מוצף, דברים כאלה. כל ספן או סוחר שעשה שם לעצמו דיבר איתו או עם אחד מאנשיו. תנסה את הסאטיר או את הגמד - הם שרצו פה בערך שבוע, סביר להניח שלפחות אחד מהם דיבר איתו״.
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
״תודות לך אישי הטוב״ אומר הקטור וקד קלות עם ראשו בהוכרת תודה, הואחוזר אל החבורה ומעדכן אותם במידע שקיבל, למקרה שאחד מהם מחליט שהוא מתאים לשוחח עם הנפשות המדוברות.
 

Redcloak

פונדקאי ותיק
איגנציוס נדרך לרגע, מוכן לזנק להגן על כבודו, אבל משיב את קור רוחו בזריזות. הוא טובל בזהירות את קצה אצבעו בנוזל, מביט עליו מקרוב ומרחרח אותו, בניסיון לזהות את טיבו. לשמע העדכון של הקטור, איגנציוס מתקדם לאט אל עבר הגמד בספינה, תוך כדי בחינת הדגימה.

META
מגלגל מאגיה כדי לזהות את החומר הכתום 19 + 9 = 28

OUT
גלימותיו של המג
לפרוטוקול, אני מדמיין שגלימות המסע של איגנציוס (וכנראה של הרבה מגים אחרים) הן יותר בכיוון של משהו קצר ופרקטי מעל בגדים אחרים מאשר בכיוון של השמלות הנפרשות שיש לקוסמים בכל מיני מקומות.
1618665592778.png
 
עריכה אחרונה:

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
OUT
מסכים, אני רואה את זה כהבדל בין בגדי מסע ובין בגדים רשמיים ששמורים לפגישות (או לסביבה אקדמאית כמו אלפטם).

IN
איגנציוס מזהה בקלות את הריח - לילך ביצות בשילוב שרף ורדי-מעמקים וקמצוץ של סגסוגת המכילה זהב אדום ואבקת פטריות קפואות. שם הרחוב של הדבר הזה הוא חול אדום, אחד מהסמים היותר פופולאריים ברחבי החבל הצפוני של ת׳נדיאן. ממכר מאוד, פוגע בבריאות ומוביל להזיות.

בדרך כלל מעבירים אותו בצורת אבקה, כיוון שכך גם צורכים אותו, אבל נראה שהפעם בחרו להעביר אותו בצורת נוזל כדי להערים על הרשויות בארודר. מחוכם למדי.
 

Redcloak

פונדקאי ותיק
"אה, מבריחי סמים, כמה חביב" איגנציוס חושב לעצמו, אבל אז נזכר כי האפשרות האחרת היא הסאטיר "אבל עדיין עדיפים על פיות".
איגנציוס מסמן לאחרים שהוא ממשיך אל הספינה של הגמד לפני שהוא הולך לשם, מקבל איזה ליווי שיתנו לו בברכה.

כאשר הוא מגיע אל הספינה הוא פונה אל הגמד "שלום קפטן! אני מבין שאתה מכיר את המקום היטב. איפה אני יכול לקנות מידע מהימן על המתרחש בסביבה? אומרים שוירניק הוא האיש שאני צריך, אבל עושה רושם שלא כל כך קל למצוא אותו."
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
הגמד, עדיין מעשן מהמקטרת, שולח מבט אחרון לעבר חבית נוספת שעושה את דרכה לספינתו בטרם הוא מהנהן לשלום למג, נושף טבעת עשן לפני שהוא פותח בדבריו. ״זה תלוי כמה המידע הזה שווה לך, חבר. שום דבר לא בא בחינם בארודר. אכן, מעט קשה למצוא את וירניק בימים אלו... אבל אני בטוח שאוכל לסייע לך, אם נפשי תחפוץ בכך״.
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
אילידיה מסתכלת ומחפשת את אחד מהאנשים שמרימים ארגזים קלים יותר, ארגז כזה שלא ישקול יותר מידי, ומתבייתת עליו בעיניה. איש פשוט, סבל, החברה הלא הוגנת של ארוות' מלאה באנשים כאלו שעובדים יותר מידי בשביל מעט מידי ורק אבירי המעמקים טורחים להגן עליהם. היא מסתכלת על הדרך, מחשבת בראשה, כול שהיא צריכה לעשות זה להגיע עד אליו בלי להיתקע באף אחד אחר- לא אמור להיות מסובך.

היא כמעט נתקעת בשלושה ארגזים בדרך אל האיש הזה, בו היא מתנגשת, הארגז שלו נופל, ורק ברגע האחרון אילידיה תופסת אותו בידיה. "אני מצטערת כול כך!" היא אומרת רגע לפני שהוא מתחיל לקלל אותה, ואז מתיישרת, מרימה את הארגז, ומתחילה בשטף דיבור על מנת לקטוע אותו לחלוטין "אני צריכה להיזהר באזור כזה, דברים זזים כול הזמן ממקום למקום ואני די מגושמת, לא גדלתי במקום כזה מהיר. אתם עובדים פה מבוקר עד לילה, הא? זו בטח עבודה ממש קשוחה, אין פלא שאתה כול כך שזוף, כמה שעות אתה מבלה בשמש בכול יום? אתה לא נשרף? אוי, אני מחזיקה עדיין בארגז? לא שמתי לב בכלל, אני מתנצלת על זה" היא אומרת, ואז היא תופסת בקריסטל אפרפר על חגורתה, ולוחשת אליו שתי מילים.

הקריסטל מתערבל, העשן בתוכו משתנה, ואז דולף החוצה אל הרצפה. מתוך האוויר, נוצר יצור קטן, נראה כמו יסודן שעשוי מרוח ולהבה אפרפרים, ועומד שם. אילידיה מחייכת, מביאה לו את הארגז, וזה פונה להניח אותו במקום המתאים, וללכת להביא ארגז חדש.

"אז עכשיו שהעבודה שלך מחוץ לדרך, אני באמת מתנצלת על המגושמות שלי, ומקווה שתיקח את הכמה דקות הפסקה בחסות הצעצוע שלי כפיצוי הולם על העניין. ואם כבר יש לך כמה דקות הפסקה, יש לי כמה דברים שאני צריכה לברר פה בנמל, לא יהיה אכפת לך לפטפט קצת, נכון?" שואלת אילידיה, מחייכת בניצחון.

META
פעולה משנית- כלאו של סאלזאקאס
יוצר רוח במשבצת לא תפוסה אחת. ניתן להזיז את הרוח כפעולת תנועה ויש לתחזק אותה כפעולה משנית, והרוח יכולה להרים ולתפעל חפצים עד 10 קילוגרם. בכול תנועה, הרוח זזה עד 10 משבצות, כך שהיא מהירה למדי.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
האיש עומד לקלל את אילידיה, אך נע אחורה בחשש מהיצור הקטן שזימנה. לאחר כמה שניות בהן הוא רואה שהיצור עושה את עבודתו נאמנה הוא מנגב את זיעת העבודה ממצחו, ממלמל ברכה לסואולה.
״עשרים כאלה ויחליפו את כולנו. נרעב ללחם״ הוא מתמתח, הולך לרגע לגביע פשוט המונח על אחד הארגזים בצד, שותה ממנו מים, מרוקן אותו באחת.

״מה את צריכה מהנמל, גברת?״ הוא נראה מעט יותר נחמד מהשאר, ככל הנראה נהנה מההפסקה הקטנה שהצליח לגנוב לעצמו.
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
אילידיה מחייכת, "שלחו אותי כאן לגלות כמה דברים, אבל קודם כול אני רוצה לוודא שאני עובדת עם אנשים נכונים" היא מצביעה על הסמל של אבירי המעמקים שבמרכז הבגד שלה "לא יכולה להרשות לשם של המפקד להתלכלך בבוץ המושחת. אז תגיד, בינינו, מה באמת אומר לעבוד תחת נורברט ריינן? הוא אדם הוגן?" שואלת אילידיה "ואל תדאג, השיחה הזו תישאר בינינו, בכבוד האבירי שלי" היא אומרת ומחייכת חיוך משועשע, יודעת שהיא הדבר שנראה הרחוק ביותר מאביר שיש.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
לא נראה שהוא בוטח בה יותר מדי, אבל הסמל עושה את שלו והוא מדבר. ״הוא אדם טוב, כן. המשכורות מגיעות בזמן והעבודה הוגנת. מנותק מעט - אומרים שהוא מנסה ליישב את הסכסוך של המועצה, עם זה שהמלך חולה והכל. נותן לאנשים כמו וירניק וקראולי לעשות מה שהם רוצים״ הוא מושך בכתפיו. ״אה, רואים שאת חדשה פה - קראולי זה הסגן של וירניק. טוב, לא באמת סגן, וירניק לקח אותו תחת חסותו מאז שהוא היה נער. קראולי פרוע, הוא מסתבך הרבה, דואג להגן על מה שהוא ווירניק בנו. ברגע שיש לך הרבה מידע אתה הופך למטרה, אז אני מניח שצריך גם אנשים כמוהו. בכל זאת, לא הייתי ממליץ לך להתקרב אליו״.
 
Top Bottom