• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות
  • עדכון חשוב לגבי דרקוניקון והקורונה
    מסתבר שליקום יש שליט מבוך אכזר, שאוהב להניח מלכודות למארגני כנסים בארץ ובעולם - אחרי שב-2020 המלכודת הזו תפסה את דרקוניקון, השנה אנו נחושים לא ליפול במלכודות והכנס יתקיים השנה! כל הפרטים בנושא

כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
כולם חוץ משירו -

״האביר האחרון שהכרתי ודיבר ככה סיים את השבועה שלו כקרחון. הגופה שלו עדיין בהרי סנואופיק, מהתקופה בה דמי הדרקון כבשו את העיר״ וירניק שולח הערה רצינית, שלא כהרגלו, בעודו ממשיך לשחק עם העשב.

״אל תחלום בהקיץ. לפעמים אין זמן להתעורר״.

שירו -

״הוא…״ דם הדרקון שומע בפעם הראשונה את קראנג מהסס. ״הוא… הוא איבד את דרכו״ קולו של חצי האורק, הרגוע בדרך כלל, נסדק בייסורים לקראת סוף דבריו.
״טאק מאשים אותי בהרבה דברים. לא… לא הייתי האב המושלם. התנאים לא אפשרו זאת״ שירו-סנשאי מתקדם מספר צעדים ומבין שקראנג לא עוקב אחריו, נעמד במקומו ומביט בקרקע.

״אבל אני לא יכול לאפשר לו להמשיך ולגרור את עצמו מטה. עלי לשלוח יד ולהושיע אותו, גם אם זה הדבר האחרון שאעשה בחיי״ אגרופיו של חצי האורק מתהדקים. ״אני חייב לנו את זה״.
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
הצלופחים הקסומים-
״מצער לשמוע״ אומר הקטור בתגובה לכך שוירניק אמר שהאביר מת, אך אינו מגיב על השאר. לא נראה שהוא מבין את נקודתו של וירניק.
 

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
"אני משתתף בצערך, עד כמה שזה עוזר. אני יודע מה המשמעות של איבוד דרכך, ואני רק יכול לנחש עד כמה זה פוגע במי שקרוב לאותו אדם" אומר שירו, מנחם את חצי האורק בהססנות.
"אני מקווה שנמצא אותו במחנה של האורקים, ואני גם די בטוח שהוא לא יוותר על ההזדמנות להושיע את עצמו, בסופו של דבר".
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
כולם חוץ משירו -

״ואולי כדאי ללמוד מכך דבר מה?…״ וירניק תוהה בקול, כמעודד את האביר להבין את כוונתו. ״אם הסיפור הזה יתגלגל לדרגים הגבוהים, אתה תגלה שההילה הזאת שלך כבדה יותר מהשריון שלך; וממש כמוהו, יש לה סיכוי גדול להטביע אותך אם אתה נופל למים העמוקים״.

שירו -

״תודה. גם אני מקווה כך״ קראנג נושם עמוקות לרגע, מניח את שתי ידיו זו על זו בצורה אופקית ומקבילה לקרקע, מוריד אותן מטה בעת שהוא שואף ונושף. הוא מניח את ידו על צווארו לרגע, כמחפש משהו, אך לא מוצא דבר וממשיך בהליכתו.

״אם יורשה לי, שירו-סנשאי, גם אתה זר בעיר זרה. חצאי אורקים נדירים בממלכת ארוות׳ פחות אפילו מדמי דרקון״.
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
הצלופחים הקסומים-
הקטור מסתכל לרגע על שיריון העור שהוא הוריד, חושב על זה שוירניק מפספס את הנקודה של עצמו עם התיאורים שלו. ״אקבל את עצתך, אך אמשיך לעשות דברים בדרך שלי. זרם החיים יסחוף אותי בהתאם לאן שאני אפנה את סירתי, דרכיו ומהירותו אינם צפויים וגם צלופח מיומן יכול להילקח למים שאינם מוכרים לו״.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
כולם חוץ משירו -

״הצלופח כבר נלקח יותר פעמים ממה שאתה יודע. בשלב מסוים הגוף מתרגל״ וירניק ממלמל לעצמו, זורק עוד מקל לאש המלחשת ומשתתק.
 

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
"'אם אין לך מקום לו אתה יכול לקרוא בית, אין מקום בו תהיה לגמרי זר' אמר הקיסר הירושיטו מהשושלת הכחולה" אומר שירו באנחה קלה.
"אני נוטה לסייג מעט את דבריו - אתה יכול להרגיש בכל מקום קצת בבית, או לגמרי זר בכל מקום".
"אין להרבה דמי דרקון סיבה לעזוב את האימפריה. רובם מסתכלים על כל מי שחי מחוץ לגבולותינו כאנשים חסרי כבוד, שאין סיבה לתקשר איתם מעבר למינימום הנצרך.
נאלצתי לעזוב את האימפריה לאחר כמה מאורעות... מצערים" אומר שירו, מעווה את פניו קלות.
"מאז הפכתי לשכיר חרב. נלחמתי במלחמות הירושה בנסיכות המפוצלת ונדדתי לצפון מזרח. נלחמתי בשודדים והגנתי על שיירות סוחרים עד שלבסוף הגעתי לשירותו של לוקרשיוס ונשלחתי לכאן על ידי המועצה" הוא מסכם.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
שירו-סנשאי -

"אין בי שמחה על הקשיים שעברת במהלך הדרך ,אבל אני שמח שאתה כאן" קראנג אומר בגילוי לב, מחייך קלות בעודו בועט ברגלו אבן למעלה, תופס אותה עם היד ושולח אותה באחת לעבר ארנבת - פוגע היישר בראשה ומחסל אותה במכה.
"אך אם יורשה לי להזהירך רק בדבר אחד" קראנג אומר בעודו מתקרב לארנבת במטרה לקחתה באחד השקיקים, "הישמר לך מן העוצר. או ליתר דיוק, מן האנשים המקיפים אותו, כיוון שאיני מכיר את לוקרשיוס עצמו. נחשים שורצים בקריאת-כתר, כמו גם יצורים גרועים יותר".

כולם חוץ משירו -

וירניק קם ללא אומרין לאחר שפיסת העשב האחרונה נזרקת מידו, שולף את זוג סכיניו ואבן משחזת ודואג ללכת לאחד הצדדים, מתחיל לעבוד בשלווה. קולות חיתוך האבן על פני הפלדה משתלבים באופן מרגיע למדי בלחשושי המדורה, יוצרים מעין הרמוניה נעימה.
 

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
"גם אני לא מכיר יותר מדי את העוצר, אבל אני למדתי את הלקח שלי לגבי תככים פוליטיים. אני לא סומך על אנשים בעלי כוח בקלות. אם אפילו באימפריה היו נעיצות סכין בגב, כאן אני לא מצפה מפוליטיקאים ליותר מדי" אומר שירו.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
שירו-סנשאי -

"אם כך, אם יורשה לי לשאול... האם הדבר היחיד שמחזיק אותך פה הוא חוב כבוד כלשהו כלפי העוצר? כלומר, אם אין ביכולתך לחזור לביתך הקודם, מדוע לבחור דווקא בארוות'?"
 

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
"אני נמצא בגלות במסע להשבת כבודי. העוצר היה נדמה לי כאדם הנכון לשבת על הכס, לאו דווקא בגלל כישורים כאלו או אחרים. הכז מגיע לו בזכות, ואני משרת אותו משום שזה הדבר שנראה לי המכובד ביותר. קצתי במלחמות הירושה הבלתי נגמרות בנסיכות המפוצלת, ואין כבוד בלחימה בגנבים. כעת ההגנה על ארודר ועל ואת' נראות לי הדבר המכובד ביותר, ואני שמח שהתגלגלתי לכאן, ושאני יכול להגן על האנשים" אומר שירו בפשטות.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
שירו-סנשאי -

קראנג מחייך קמעה למשמע דבריו של שירו, עיניו נוצצות לרגע.
"מסע להשבת כבודך... ומי אמר שלקחו אותו ממך מלכתחילה?" הוא תוהה בקול, אך לא ממשיך את קו המחשבה יותר מכך. השניים ממשיכים לצוד מספר ארנבות נוספות, חוזרים לבני החבורה.

שירו-סנשאי וקראנג חוזרים אחרי שעה קלה עם מספר מכובד של ארנבות, והחבורה אוכלת היטב, גם אם התנאים הם תנאי שטח. המשך הדרך עובר ללא כל בעיות, ולבסוף וירניק מצביע על הנקודה במפה בה עליהם להתפצל. חצי האורק ודם הדרקון ממשיכים עם העיקול מסביב והשאר מתקדמים בהמשך השביל המוכר לעבר ארודר.
"אל תמותו" קורא וירניק ומנופף לשלום בעודו מלטף קלות את סוסו, מסמן לו להמשיך לרכב.
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
"גופות ומשוגעים" אומרת אילידיה, כאילו מתכוונת לשתוק, אבל אז אחרי שנייה היא מתחרטת על התשובה המסתורית ומחליטה לשתף הכול. "הבית של לנגו נשרף באמצעות קסם כולשהו, כאשר הם דחפו אותו לארובה. כשעקבנו אחר העקבות, מצאנו שעשו זאת שני שכירי חרב אנושיים- ואז אלו ששלחו אותם שלחו גם חתול פרא שעקבותיו הוסתרו בקסם, כדי לנקות אחריהם את העקבות. רק אחד מהם שרד את המפגש המצער עם חיית הפרא, והוא היה מטורף לחלוטין, אבל ממה שנשמע מי שאיים עליו היה מישהו מהמעמקים. שכיר החרב השני, שנהרג בידי החתול, היה חבר שסרח מאבירי המעמקים" אומרת אילידיה את כול הפרטים בסיכום, לא נראה שנוח לה עם אף אחד מהם, אבל אין לה בעיה למנות אותם. להיפך, נראה שלדבר עוזר לה לעכל אותם יותר ולחשוב על הפרטים האלו יותר.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
שירו-סנשאי -

הדרך ממשיכה ללא בעיות, והשניים מזהים בקלות כי הם מתקרבים לאזור של מחנה - חלק מהעצים נכרתו, אדמות חרוכות ממדורות נראות בכל עבר, וטביעות רגליים של מגפיים קלות וכבדות מעטרות את הקרקע.
"מה מצפה לנו כשנגיע לשם?" שואל קראנג, משקיף קדימה לעבר קבוצת האוהלים שהולכת ומתקרבת.

כאילו כדי לענות על שאלתו של חצי האורק, שלושה חצים נשלחים לעבר שני הלוחמים. שירו-סנשאי אפילו לא טורח להתחמק מהשניים שמכוונים אליו כיוון שהם מפספסים אותו, ובמקביל קראנג מצליח לתפוס אחד בידיו בעודו באוויר.
"לעזאזל! המטורף הזה מסוגל לתפוס חצים!" נשמעת צעקה של אדם מופתע מבין השיחים.
"חתיכת פסולת, חשפת את המיקום שלנו! אה, לעזאזל עם הכל. אתם שם, תעצרו!" נשמע קולה של אישה אחרת, והשניים בולמים את סוסיהם.

מבין השיחים יוצאים שני גברים ואישה, כל אחד מחזיק בקשת ארוכה. "היה מדובר בירי אזהרה, חצי-אורק. אתה פשוט החלטת לתפוס את החץ, הוא לא היה מכוון לראשך".
"אני חושב שכיוונתם מעט יותר טוב ממה שהתכוונתם" משיב קראנג ברוגע, אף כי הוא ממשיך להיות דרוך. אצבעותיו מאיימות לרגע לשבור את החץ, עד שהוא בוחר להפילו על הקרקע במקום זאת ולתת לסוסו לדרוך עליו.
"היי! זה היה חץ טוב!" קורא האיש שזעק לפני כן מבין השיחים. "הם לא באים בזול, אתה יודע!"
"אני יודע" משיב חצי האורק, פניו מסכת אבן.
"מי אתם ומה אתם עושים בשטח של ממטירי התופת? מקושקש וחצי-פרא, לא יאומן. ואני חשבתי שהאלפית המוזרה הזאת היא השיא, באמת" אומרת האישה, ממלמלת את המשפט האחרון לעצמה.

כולם חוץ משירו -

הדרך ממשיכה ללא בעיות, ושעריה המוכרים והגדולים של ארודר מברכים את בני החבורה. וירניק מביט מסביב, כאילו כדי להשקיף על ביתו, אך בני החבורה שמים לב מעת לעת כי הוא מחפש ומוצא אנשים בקהל שמסמנים לו דברים מסוימים: מידע שחשוב לעדכן אותו אפילו ללא מילים או שליח רשמי. הצלופח מסתיר זאת היטב, רוכב ללא קושי ושולח חיוך מדי פעם לאחד מהאנשים המוכרים לו בעיר.
"הזוי מעט לחשוב שלפני מספר ימים וורגים כמעט אכלו לנו את דם הדרקון, הא?" שואל האיש בעוד הם מתקרבים לאחוזתו של לורד נורברט. אחד המשרתים יוצא החוצה לקחת את סוסיהם ווירניק זורק לו מטבע והנהון קל.
"מעניין תוך כמה זמן דרוול יגש הנה ו-"
"הנה אתם, ארורים תהיו!" קורא האיש השמן בכעס. בגדיו מהודרים, פדחתו עדיין ניכרת לכל ושפמו עדיין מזכיר עכברוש רטוב. לא הרבה השתנה.
"הייתי צריך להתערב עם מישהו על זה, בחיי" וירניק ממלמל.
"הלורד חיכה לכם די והותר. איפה השאר?" הוא סופר אותם במהירות.
"דואגים לכסות על חולשה אחרת. תחסוך מאיתנו את הצעקות, נורברט יבין" הוא מרים את ידו לאות הרגעה, אף שפניו של דרוול הופכים לאדומים.
"הלורד הורה בבירור שכולם יתייצבו כאן ועכשיו בכדי לתת לו סקירה של המצב. איך העזתם ל-"
"דרוול, האנשים הללו הצילו את חיי. המעט שהם זכו בו הוא שלא תצעק עליהם" נשמע קול רך וזקן. דרוול מתיישר למשמעו, חודל מנזיפתו, בשעה שלורד נורברט יוצא מהדלת.

"אתה נראה טוב יותר, הלורד" וירניק מרכין את ראשו לרגע בכבוד. הצלופח לא משקר - נורברט אינו אדם גבוה או יפה במיוחד, אך ראשו נקי מכתמי דם ופניו מכילים רק סימנים כחולים. עיניו כחולות, עדינות, ושפתיו עדיין פצועות, אף כי כשהוא מדבר בקושי ניתן לשים לב לכך.
"פחות רע" משיב נורברט בחיוך מחוכם, מחווה להם להיכנס. "דרוול, דאג בבקשה להכנסת האורחים".
"מיד, הלורד" נשמע לו האיש הרחב, מחווה לו בראשם להיכנס.
"תודה" משיב נורברט בעודו מוביל אותם לחדר הפגישות בו שוחחו עם דרוול ואשתו ג'סלה לראשונה, כשכל הסיפור הארוך הזה החל. מספר פירות וירקות מעטרים את השולחן, בשילוב פרחים המפיצים ריח נעים באזור, אך דרוול דואג מיד להביא גבינות, עוגות ומטעמים נוספים.

נורברט תופס את מקומו, מתיישב בעדינות, וניכר כי גבו עדיין לא החלים לחלוטין מן הפגיעות. הוא מאפשר להם לשבת ולמלא את צלחתם ללא בעיה, אפילו מצביע על היין כמחווה בהם לקחת כמה שירצו. דרוול נעמד לידו לבסוף, עד שהלורד מצביע על כיסא, כאילו מזכיר למשרתו שמותר לו לשבת. דרוול נאנח קלות ויושב, פניו חזרו לצבעם הרגיל כעת - רק במעט כמו של סלק.
"קודם כל, ברצוני להכיר לכם תודה. חוששני שבלעדיכם, לא הייתי יושב כאן היום, וארודר הייתה נזרקת לכאוס ממנו היה קשה לה להתאושש. תושבי העיר הזאת ישנים ואוכלים כעת בזכותכם" נורברט מרכין את ראשו לאור תודה.
"לא כולם פה, הלורד" דרוול אומר שוב, כמזכיר לו מדוע כעס. נורברט מהנהן.
"אמת. אני רגיל שאתה עושה דברים בדרכך, וירניק, אבל ביקשתי את כולכם לטובת סיבה מסוימת" נורברט לא תוקף באותה פראות כמו דרוול, אך עיניו מביעות חוסר אהדה על שהחבורה בחרה שלא לציית לפקודתו.
"הלורד, אני בטוח שדרוול כבר דאג להציג בפניך את מציליך" וירניק משחק על הנקודה קצת יותר עד שמבטו של נורברט מוקל, "אבל למה שתשמע זאת ממני? אני חושב שלי ולך יצא לשוחח מספיק. אני בטוח שהחברים שלנו כאן יוכלו לספר לך כל מה שתרצה".
"אם כך, ספרו" נורברט משלים על המצב במהירות בעוד דרוול מעווה את פניו באשר לקור הרוח של וירניק.
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
IN
"אם אהיה כנה לחלוטין, הלורד" אומרת אילידיה עם נימוסים בעייתיים טיפה "אנחנו לא יודעים מי אירגן את החטיפה שלך. אישית קיוויתי שאולי נוכל לשמוע מה קראולי אומר, אם הצלחתם לתפוס אותו. האחריות נזרקת לכול כיוון, כאשר אנחנו לא מצליחים להצביע על האשם האמיתי מאחורי כול העניין. הרמזים רק מצביעים על מישהו מהמועצה, עם כמה שזה גרוע לומר את זה בלי שאנחנו יכולים באמת להצביע על מישהו".

"ובכול זאת, יש עניין ברור שכן עומד על הפרק. הכפר ואת', שכרגע גם הגוליאת'ים של ברסוולה וגם האורקים של קושאן. הם שלחו כבר סיורים, ועם כמה שאנשי הכפר ואת' רצו לחיות באשליות שהכפר שלהם לא תחת כול סכנה- ברגעים אלו ממש האויב מתקרב אליו. באנו בשביל האנשים שם, ואת' זקוקה לתגבורת של ארודר ובדחיפות המירבית".
 

Redcloak

פונדקאי ותיק
"אילידיה אכן צודקת, ואת' זקוק לתגבורת בדחיפות. כמו כן, אדוני, הנה דוח מפורט על הזמן שלנו בואת' ובסביבותיו, באדיבות דם הדרקון הנעדר" מוסיף איגנציוס ומושיט את הדוח של שירו ללורד נורברט.
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
הקטור קד אל הלורד בהתאם לגינונים הידועים לו, דבר שנראה שהוא עוקב אחריו בקפידה. מתיישב רק לאחר שהוא מקבל אישור, לוקח מן המשקה רק לאחר שהלורד עושה זאת ועוד גינונים והליכות כאלו ואחרים.
"אדוני הלורד, כשחבריי אמרו, יש בפינו חדשות מצערות. נראה שדמות מסתורית עובדת עם בני הענקים, מספקת להם מידע ומנתבת את דרכם במלחמה הזו לפי רצונה. בעוד הדבר אינו קשור לקרב עצמו, אנו צריכים לקחת זאת לשיקולנו שיש כאן אויב ערמומי יותר מהצפוי. עלינו למנוע מהמזימה להתממש ולהגן על האזרחים".
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
כולם חוץ משירו -

נורברט קורא בעיון את המסמך של איגנציוס, עיניו מרפרפות במהירות, אך לא מפספסות דבר, כמעט כאילו הייתה זו קבלה או מסמך סחר שניתן בנמל. וירניק משלים מהסיפור, מוסיף על לנגו והעובדה ששירו-סנשאי וקראנג נשלחו להביא שכירי חרב.

״הבנתי״ משיב הלורד, לוקח רגע לאסוף את מחשבותיו.
״ראשית כל, עלינו להגן על כפר ואת׳. קנונייה או לא, מדובר באנשיי, ולא אעזוב אותם לאנחות. האלים יודעים שאין לי פה חיילים רבים אחרי התגבורות שדרש הריבון למלחמתו- מלחמתנו״ הוא מתקן את עצמו בזעף, כאילו כועס על עצמו בשל העובדה שהתלונן, ״אבל אני מקווה שהם יספיקו לפחות להגן על הכפר, או אולי - במזל - למנוע תקיפה. זה לא אומר שאני מוכן לשבת פה ולהמתין לצרות. וירניק, אני מקווה שאתה שווה את מה שאתה עולה, כי אנחנו זקוקים למודיעין שלך יותר מתמיד״.
״אני עובד פה בחינם אין כסף. במה אני עולה לך, הלורד?״
״בשנים מהחיים שלי״ משיב הלורד ביובש, והצלופח לא מצליח להחניק את חיוכו בזמן.

״ובאשר לאפשרות שמישהו מעורב - ובכן, ניכר שאחד מהגדולים מאס בלהמתין להכרעה. שניים, אולי, או יותר אם איתרע מזלי. בכל מקרה, אין לנו דרך לדעת במי מדובר נכון לעכשיו. אין זה גם משנה - כל אחת מהאפשרויות גרועה מהשנייה. אם מדובר בעוצר, הוא ינסה להשמיד אותי כלכלית; אם מדובר במלכה, היא תנסה להרוס אותי חברתית; אם מדובר בריבון, הוא יעלה עלי עם צבאותיו. כלומר, אם הם לא יהרגו אותי לפני כן״ הלורד מרים את גבותיו לרגע בשעשוע מסוים.
״בבקשה ממך, הלורד, אל תדבר ככה״ מתעקש דרוול.
״מעט הומור שחור לא הרג אף אחד, שלא כמו חטיפה שהשתבשה. ואם כבר עוסקים בדברים שהשתבשו - לא הצלחנו למצוא את קראולי״ הוא תוקע מבט בוירניק, שמושך בכתפיו.
״הבחור חכ-״
״אל תנסה. החבורה מסביבך לא מכירה אותך, אבל אני סוחר לפני שאני לורד, ואני מכיר את הטובין שאני עובד איתו. אתה ברצינות מצפה ממני להאמין שלא דאגת להזהיר אותו? דרוול, זאת הייתה טעות לשוחח על מעצר כה רגיש למול וירניק״ קולו הנוקשה של הלורד מצליף, מהווה ניגודיות מוחלטת לרוח השטות הקלה שאחזה בו לפני רגע. רב המשרתים מסמיק במבוכה, תוקע בוירניק ובהקטור - שהציע מלכתחילה את רעיון המעצר - מבט מלא בזעם כבוש.

וירניק מושך שוב בכתפיו, לא טורח לדבר.
״לא תאמר כלום?״ דורש דרוול.
״זה ישנה? אם אני דובר אמת, אין לי מושג איפה הוא. אם אני משקר, אין לי סיבה להתחיל להתוודות עכשיו״.
״חתיכת ממ-״
״זה נגמר, דרוול. לעת עתה, לפחות. כולי תקווה שלא התבצעה כאן טעות נחרצת״ הלורד פונה להביט לרגע בחבורה, ולאחר מכן שוב בוירניק, בטרם משפיל מבטו למסמך של איגנציוס.
״אני מעוניין לגבש תוכנית התקפה. אם נתנו מכה באורקים, עלינו להכות גם בגוליאת׳ים, להחריף את המריבה בין שתי הקבוצות. קיבלתי את הרושם שברסוולה אולי פחות ערמומית מקושאן, אך היא ככל הנראה מקושרת יותר לאיש המסתורין הזה שמאפשר לה לפשוט באדמות החוף. אני טועה?״
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
IN
"הלורד, עם כול הכבוד, וירניק מוכיח את עצמו בכול רגע שהוא משתף איתנו פעולה בנכונותו לעזור לממלכה ולמועצה. אני לא צריכה לשמוע את ההתגוננות שלו כדי לסמוך עליו, וקראולי שיתף פעולה עם גורמים די גבוהים שבבירור לא רוצים להתגלות" אומרת חצי האלפית.

"לוירניק יש את האנשים שלו בעיר, שאני בטוח שיוכלו לספר לו עוד מידע מעניין ולשפוך אור על כול מה שהולך פה. ואני בטוחה שאני אקבל די והותר מידע משיחה עם המרפאת החסודה שוירניק הביא אליך. שמעתי שהיה לה תפקיד די מעניין לפני שהיא באה לעבודה הזו" אומרת אילידיה, ברורה לוירניק- היא הייתה המלווה של קראולי, והיא לחלוטין זמינה. "ואמורים להיות נוספים שיוכלו לעזור לנו, אדון או אולי איזו גברת" היא אומרת, ווירניק מבין מיד שהיא מדברת על הגברת של קראולי "כך או כך, אני לא דואגת בנוגע לזה. קראולי ייתפס, זה רק עניין של זמן, ואנחנו נקבל את התשובות שלנו. הוא לא הדג שבאנו בעבורו, אם אשתמש במטאפורה מתאימה."

"עכשיו בנוגע לברסוולה וקושאן, וללנגו שאני בטוחה שאת שמו אתה מזהה מהמסמך. לנגו, שאנחנו מאמינים שיצר את המפות, ביקש שהכפר לא יותקף- אבל נראה שבני הענקים פעלו על דעת עצמם והשתמשו בו ככלי, והוא גילה על זה. לאחר מכן, שכירי חרב נשלחו לחסל אותו, וחתול פרא נשלח לחסל את שכירי החרב- כמו חתולי הפרא שראינו שיש לגוליאת'ים. אם כך, אני בהחלט מאמינה שברסוולה והגוליאת'ים קרובים יותר לאיש או אשת המסתורין ולבסיס של כול המזימה הזו. אבל, במחנה של קושאן שירו-סנשאי מצא שעוות ורדים מהסוג של חותמות המועצה, ולכן עליי לשאול אותך הלורד- האם קיבלת איזשהו מכתב מוזר מהמועצה בזמן האחרון? אחד שלא היה ברור, אולי כזה שנועד להסיח את תשומת ליבך מואת' או לרדד את המוכנות של ארודר לתקיפה? מכתב שכזה עשוי לומר לנו שלמרות כול הרמזים הקודמים, קושאן הוא אולי האחד החכם והמסוכן מבין השניים".
 
Top Bottom