ניס-פרדי:
נועזת, הרפתקנית וחצופה, ונדריה דה-לה נפטיס רצתה מאז ומתמיד לטרוף את העולם. חלומה הגדול, להיות קפטנית של ספינה משלה ולהפליג ברחבי ת'נדיאן, עיצב במידה רבה את ימי ילדותה. עם זאת, היא נאלצה לוותר עליו בשל מחויבותה לשליחות הבית. בניסיון למצוא עניין גם בחיים שנבחרו עבורה, הפכה למושלת טוסון החדשה.
ונדריה הייתה ילדה פרועה מאז ומעולם - אמיצה, סקרנית ובעלת חוש הומור מפותח שכלל אהבה מיוחדת למתיחות. כמי שגדלה בטוסון החדשה, תמיד חיפשה את ההרפתקה הבאה מעבר לפינה, ואהבה כל שינוי בשגרה הקבועה, ממנה ביקשה להתחמק ככל הניתן. היא התחברה במיוחד לבן דודה, הקטור, והשניים השלימו היטב את אישיותו זה של זו - היא הוציאה את צדו הפרוע ממנו, והוא שמר עליה מלהסתבך יותר מדי בשל מחשבות פזיזות.
ונדריה חלמה מאז ומתמיד להפוך לקברניטית של ספינה משלה, ובפעמים הנדירות שבהן הצליחה להגיע לים האלפי, התאהבה בו מיד. על אף העושר הרב של משפחתה והתאמתה לסוג החיים הזה, הוריה עמדו על חשיבות חובתה לשליחות ולהבנת תפקיד התמיכה שלה במסעו של מאיר הדרך, ובכך עיגנו אותה לחיים סלולים מראש. בניסיון למצוא מעט עניין בכל זאת, התמודדה בהצלחה על משרת מושלת טוסון החדשה וגיוונה ככל הניתן את משק ביתה, לרבות דמת דרקון גולה וסאטיר ננסי כטבח. היא הפכה לפופולארית מאוד בעיר המשגשגת בזכות הקסם האישי ושמחת החיים שלה, ופועלת להרחבת ההתיישבות ולהוספת אטרקציות חדשות בכל עת.
אופיה הכריזמטי והנועז של ונדריה אפשר לה לבסס ידידות אמיצה עם מאל דונאת'אר, ואף שהשניים היו שונים מאוד, פעלו לטובת יציבות האזור ושמירה על אפשרות לחיים משותפים בין מתיישבי טוסון החדשה לבין שבט ריוסנה. היא סייעה להקטור ולחבורה במסעם למצוא את המעיין של סואולה, רואה בכך הזדמנות להשלים את שליחותה המשפחתית - ויותר מכך, להשתחרר ממנה ולהתחיל את חייה.
אכן, ונדריה גילתה מנהיגות לאורך המסע ואף הצילה את חייה של לילוואנה. היא הצטרפה להצעתה של אילידיה לאיזי להתיישב מחדש עם שבט סלוק בניס-פרדי, ואף שהבהירה כי בכוונתה להתפטר ממשרת מושלת טוסון החדשה, מסרה כי הוראתה האחרונה תהיה לספק לשבט סלוק משאבים להתחיל מחדש. בקריאת-כתר התאחדה ונדריה עם שאר בני משפחתה, והסכימה להצטרף להקטור פעם אחת אחרונה כדי להשלים את הפרק הנוכחי בסיפורו של הבית ולאחר מכן למצוא את גורלה בעצמה.
מעטים מדמי הדרקון הלבנים מגיעים למעמד של ממש באימפריה, אך נישידי רגילה לשבור תקרות זכוכית במשך כל חייה. ראשית, הפכה לאחת מהסמוראיות הלבנות היחידות תחת שירותו של הקיסר. לאחר מכן, התפטרה בבוטות וערקה מהאימפריה, לאחר שגילתה כי רבים מהאידיאלים הטהורים עליה היא בנויה משמשים להצדקת מעשים נפשעים.
מעטים התחילו עם כל כך מעט, השיגו כל כך הרבה ולאחר מכן בחרו לוותר על הכל. נישידי גדלה במשפחה דלה וענייה, אך הדבר מעולם לא פגע בנאמנותה לאימפריה ולערכיה. שעות של אימונים ומאמצים השתלמו לאחר שבלטה לחיוב בצורה כה משמעותית באוסטוקארה, המבצר המשמש לאימון כלל החיילים של האימפריה, עד שנבחרה לשרת בסנואופיק הרחוקה ממש לאחר שנכבשה. לאחר ארבע שנות שירות מוצלחות במיוחד, זכתה להצעה נדירה - הצטרפות למעמד הסמוראים העילאי, משרתיו האישיים של הקיסר.
עם זאת, השינוי הנדרש ממנה היה גדול במיוחד. אם בעבר שמרה בנאמנות על אזרחי האימפריה מפני פורעי חוק, הפעם פעלה כדי לסכל אותם מראש - ולא תמיד עם הוכחות מספקות, או באמצעים כשרים. הפער הערכי היה כה חמור, עד שהחליטה לבסוף לערוק מן האימפריה ולהימלט משטחה, עד שמצאה את עצמה בטוסון החדשה. כישוריה המיוחדים, חזותה האקזוטית ואופיה הציני והמסוגר תפסו במהירות את עינה של ונדריה, שגייסה אותה כעוזרת האישית שלה.
בהמשך התגלה כי נישידי שירתה ישירות תחת שוגון האימפריה והאדם השני בכוחו בה - סא-אאגה. דמת הדרקון הלבנה חשפה שהיא נמלטה ממנו לאחר שגילתה איזה מעשים נבזים הוא מבצע תחת מעטה הכבוד של האימפריה, אך ישנה מאז עם עין אחת פקוחה.
נישידי חשפה בפני שירו-סנשאי כי השניים היו חברי אמת במשך זמן רב, ושימשו כשותפים במשמר סנואופיק הכבושה, ולאחר מכן באיקוקו סנקין. דמת הדרקון גילתה שהיא בתו של קאטו המנוח, וששימשה בעבר כסוכנת של סא-אאגה כיוון שרצתה לתרום יותר להגנת האימפריה מאשר כשומרת רגילה: עם זאת, לאחר מותה של אביה חקרה וגילתה את האמת, והיא ששירו-סנשאי היה למעשה סוכן ותיק ממנה, כבר מרגע פגישתם הראשונה, ושסא-אאגה פקד עליו להתקרב אליה, וממנה לאביו, במטרה להתנקש בו. כיוון שלא נכחה בזמן ההתנקשות, לא ידעה לומר אם שירו-סנשאי באמת חיסל את אביה, או שנמלט לא מחשש להגן עליו, אלא דווקא כדי למנוע מעצמו מלבגוד באדונו, אשר אליו ואל בתו היה קרוב כמו בני משפחה. מרגע שגילתה את האמת ערקה מהאימפריה, ואולם למרות שהיא מתעבת את סא-אאגה על שהוביל למותו של אביה, לא ברור מהן רגשותיה כלפי החלק ששירו-סנשאי שיחק בכך.
נישידי עמדה לצד שליחי המועצה וסייעה להם בקרבותיהם, ובפרט במסע לעבר לב היער הראשון. היא עברה עמם לממלכתה של פמיניה, ועמדה לצידם גם כשהגנו על המעיין של סואולה. בשיאו של הקרב, חשף סא-אאגה את מלכודתו ופנה לגזול את כוחה של פמיניה כששאר החבורה מוסחת מכדי להגן עליה. כוירניק, שירו-סנשאי ונישידי פנו לסייע, גילה סא-אאגה כי למעשה אפשר לנישידי לערוק מן האימפריה במודע, שכן הטמיע בה כישוף שליטה בלא ידיעתה - כישוף בו השתמש כדי לקנות לעצמו זמן לסחוט מפמיניה את כוחותיה בתמורה לכך שיחוס על וירניק ובני החבורה. בניסיון נואש לשחרר את נישידי מהכישוף, נישק אותה שירו-סנשאי, במה שהפך לרגע בו הכירו השניים באהבה שהחזיקו זה כלפי זו עוד מימיהם המשותפים באימפריה. השיחות בינה ובינו סייעו לשירו-סנשאי למצוא את כוחו מחדש, ולאפשר לעצמו להתחיל בתהליך של מחילה עצמית, להבדיל מכפרה עצמית.
בקריאת-כתר הצטרפה נישידי לשליחי המועצה בפעם האחרונה, נחושה להיאבק בשוגון ולנקום את אביה. היא הזהירה את שירו-סנשאי אותו מפני האובססיה ההרסנית של סא-אאגה, והבהירה כי האיש לא ינוח עד שישבור אותו לחלוטין - לא בגוף, אלא בנפש. למרות הסכנה, הבטיחה לו נישידי בלב שלם שהיא תישאר לצדו בכל מחיר.
דונאת'אר היה תלמידו של דונאקאס, אביהן של אילידיה ואודסיה, ורואה בו כמורה דרך לכל דבר. לאחר שהמנטור היקר שלו נפטר, נכנס לנעליים גדולות במיוחד. מזגו הנעים מסייע לו מול המתיישבים והזרים השונים, אך אנשיו בוטחים בו ובנאמנותו אליהם, שכן ידוע לכל שירש את עקשנותו הייחודית של קודמו בתפקיד - ושיעשה הכל כדי לשמור על השבט.
דונאת'אר, למעשה, נולד תחת השם לוריס. הוריו נהרגו בתאונת ציד כשהיה קטן, וכך נוצר מצב בו השבט עצמו אימץ אותו - ובפרט דונאקאס, שראה בו פוטנציאל לתלמיד שיהווה את ממשיך דרכו. האלף הצעיר השקיע את כל מרצו בלימודיו, והפך במהירות לאחד מהמתלמדים המבטיחים ביותר מבין השבטים האלפים, על אף גילו הצעיר. הוא שאב רבות מגישתו של מורהו כלפי העולם, בפרט אודות כובד האחריות השבטים המוטלת על המנהיג והחובה המוחלטת להגן על אותם אנשים שדאגו לו כשהתייתם מהוריו.
עם פטירתו של המנהיג המבוגר לפני ארבע שנים, לאחר התדרדרות בריאותית שנמשכה זמן מה, ירש אותו לוריס בתפקידו וקיבל על עצמו את השם דונאת'אר - גם כדי לייצג את השינוי הנדרש ממנו כמאל וכדוניגאדה, וגם כדי לשאת שם דומה לזכרו של המנטור שלו, אותו ראה במידה רבה כאביו המאמץ. סבלנותו וחתך דיבורו המנומס מסייעים לו גם בזמנים לא פשוטים למול המתיישבים, והוא אף זכה במתנה מיוחדת ממושלת טוסון החדשה כאות לשיתוף הפעולה ביניהם - כיסא גלגלים משוכלל, לו היה זקוק לאחר שאיבד במפתיע את יכולתו ללכת לפני כשנתיים.
למרות שדונאת'אר חשש מחשיפת המסורות האלפיות בפני זרים, התקפתו של הקברן והאיומים ההולכים והגוברים לניס-פרדי שכנעו אותו שהגיעה העת לשתף פעולה באופן רחב יותר עם המתיישבים ועם בני החבורה בפרט. בשל כך, הסכים לחשוף חלק מהידע השמור בדרך כלל למאל שבט ריוסנה, וזאת במטרה לעזור לבני החבורה באיתור המעיין של סואולה ובמיגור האיום על הארץ העתיקה.
בנם של קראנג ומירוזומי הוא אדם נועז שניחן באינטואיציה מוסרית חדה ובעצמאות חסרת פשרות. ילדותו בצל מחלת אמו, לצד שירותו של אביו כמתנקש לראש כוהני הממלכה המסואב, עיצבו בו תחושת שליחות פנימית לתקן עוולות. זאת, גם במחיר נתק, מרד או סיכון עצמי. ועדיין, מאחורי לשונו החדה וקשיחותו הרבה, מסתתרת גם נפש פצועה שראתה יותר מדי בגיל צעיר.
טאק נולד בקריאת-כתר, וכבר מגיל צעיר ניחן באופי מרדני ובלתי מתפשר, שניזון ממראה עיניו ומתחושת צדק בוערת. בעוד אביו שירת את תאודוריאן כמתנקש "ידי צדק", נאלץ טאק לשאת בעול טיפול יומיומי באמו החולה שגססה אט-אט ממחלתה. הוא ראה כיצד אביו, שפחד להישאר לבדו בעולם, שכנע את אמו להמשיך בטיפוליה הרפואיים - טיפולים שהיו כרוכים בכניעה למחיר נפשי וגופני מייסר - והחל לפתח כלפיו רגשות טינה, שנעשו רק עמוקים וכואבים יותר לאחר מותה.
לאחר מותה, התנתק טאק מקראנג והחל בחקירה אישית שנועדה לחשוף את פשעיו של תאודוריאן. הוא הצליח לאסוף ראיות מפלילות, ואף פרץ למשרדו הסודי של הכוהן העליון בכפר שני-יערות. שם, נחשף לתמונה מטרידה בהרבה: תאודוריאן חקר במשך שנים את המעיין האבוד של סואולה, במטרה לזכות בחיי נצח ולהימלט משיפוטם של האלים, לאחר שחשש מעונש על חטאיו הרבים. כמו כן, גילה טאק על אישה בשם יאטורה, קורבן נוסף לשיטת הסחיטה הידועה של תאודוריאן, טיפול רפואי תמורת כניעה מינית. כשנודע לו שהיא הרה ממנו, החליט להצילה ולהבריח אותה אל ניס-פרדי כדי שתוכל להתחיל חיים חדשים הרחק מראש הכוהנים. שם, בין השאר, קיווה גם לרגע בו יוכל להתעמת עם האדם שהשחית את חיי משפחתו.
טאק פגש את שליחי המועצה בניס-פרדי והצטרף אליהם בלי היסוס - גם כדי להגן על יאטורה מאיומיה של שות'-גוראג, וגם כדי להתמודד סוף סוף עם תאודוריאן. למרות חיכוכים עם אביו, שניסה לזכות במחילה שכבר לא הייתה מובנת מאליה, טאק מצא עצמו נקשר לחבורה, ובמיוחד לקאס. החיבור בין השניים היה מיידי: שניהם בוטים, מרדניים, כועסים על העולם - ובתוך כל זה, שניהם חיפשו מישהו שילך לצדם בלי לשפוט.
על אף השוני באופיו מאביו ולמרות הערות נוקבות מצדו כלפי קראנג, במהרה התגלו גם קווי דמיון רבים, ובראשם חוש האחריות שחשו טאק וקראנג כלפי חבריהם וסביבתם. טאק התגלה כלוחם מצוין. תודות לשיחות עם חבריו החדשים, ובראשם קאס, הצליחו קראנג וטאק להתפייס ככל הניתן בטרם קראנג הקריב את חייו עבור ניס-פרדי. רגע לפני שקראנג נפרד מן העולם, הבהיר לו טאק כי לא שנא אותו מעולם - הוא רק כעס על התנהגותו האנוכית ועל השיפוטיות הרבה כלפיו. השניים הבהירו כי הם גאים אחד בשני על האנשים שהפכו להיות, ונפרדו בחיבוק אחרון.
לאחר שהשתתף בהבסת הקברן ותאודוריאן, וסייע בגירוש שות'-גוראג, הפנה טאק את מבטו קדימה. יאטורה בטוחה, חשבון הדמים הוסדר, אבל הקרב האחרון עוד לא הגיע. הוא הכריז שמקומו כעת ברור: לצד קאס, מול סא-אאגה, ולא משנה מה יידרש - הוא לא מתכוון לעזוב.
המעבר:
בתם היחידה של דנקן וריילה הסאר, בת'אני הייתה ילדה מבריקה ואהובה שניחנה בתחושת שליחות יוצאת דופן. עוד בצעירותה ניסחה תוכנית שלום שאפתנית לאיחוד ת'נדיאן, בתקווה להקל על נטל הפיקוד של אביה. מותה הטרגי השפיע רבות על חייהם של דנקן ולילוואנה, אך בת'אני עצמה לא נעלמה אלא הוחייתה במישור של פמיניה. שם, הפכה הילדה הקטנה לדמות מרכזית בסיפורם של שליחי המועצה, ולתקווה הטובה ביותר לגאולה של אביה.
אמה של בת'אני מתה זמן קצר לאחר לידתה בנסיבות מסתוריות, ורק בעתיד התגלה שהקריבה את נשמתה כדי לגונן עליה מקללה שהטיל אביו של סריש על שושלתו של דנקן. אביה, שביקש למלא את החסר, גילה צד חדש בעצמו כהורה. הוא השקיע את כל כולו בגידולה: הוא שכר עבורה את הפרופסור טירצ’יבלד דה-לה נפטיס כמורה פרטי, דאג לרווחתה, ועודד את חברותה העמוקה עם אדמונד פורלס ועם לילוואנה, שהפכה לדמות אחות יקרה עבורה. מוקפת באהבה, בת’אני נחשבה לילדה מחוננת, טובת לב ובעלת חיוך תמידי, וכבשה את לבו של כל מי שפגש בה.
לבת'אני ולדנקן היה קשר מיוחד, ובמידה רבה היא הייתה האדם היחיד שבאמת הבין את אביה. כבר בגילה הצעיר הסיקה שאביה רוצה להשתחרר מחובתו כגנרל ולהפוך לאיש משפחה, אך שלא יהיה מסוגל לעשות כך כל עוד האימפריה מאיימת לפלוש לארוות'. בניסיון לאפשר לו לחיות את חייו כיצד שירצה, ניסחה בת'אני תוכנית מבריקה להבאת שלום-עד לת'נדיאן ובלימת כיבושי אימפריית הדרקון. דנקן הוסיף לתוכנית ממגעו והוביל את המשא ומתן בתקווה שיוכל להתפטר לאחר ביצועה, אך הרעיון זכה לבסוף לסירוב מבנג'מין, שמיאן להיפרד מאחיו - אשר היה אמור להישלח לנישואין בוילאס כחלק מחוזה השלום. דנקן, שניסה להציל את התוכנית בכל מקרה, לקח את בתו עמו לפגישה עם דוכס וילאס לאחר שחשש להותירה לבד, בהתחשב באירועי העבר.
עם זאת, בנהר ריברווד שעל הגבול בין שתי האומות, הותקפה השיירה על ידי סריש וגדוד טרוגולדיטים, משולהבים בכוחה של שות'-גוראג. דנקן נאלץ לחזות בבתו בת התשע טובעת לנגד עיניו, ואיבד את כל עולמו. על אף שחיפש אותה חודשים רבים לאורך גבול וילאס, מהלך אשר לכשעצמו כמעט החל מלחמה, לא מצא אותה. בפועל, בת’אני הוחייתה במישור של פמיניה, והפיה אימצה אותה והפכה לה לאם שנייה. שנים לאחר כך, התברר שהיה זה סא-אאגה שהודיע לשות'-גוראג על מיקומה של השיירה, במטרה להוביל להתקפה עליה.
בת'אני לא יכלה לעזוב את המישור של פמיניה ולפגוש באביה, ומלכת הפיות עצמה לא יכלה לשהות בקרבת דנקן בשל יגונו הכבד אשר הכאיב לה. בגעגועיה, בת’אני בראה מכוח רגשותיה את "האביר האמיץ", רפלקציה פייתית המגלמת את האופן ההירואי בו ראתה את אביה, אותו העריצה. פמיניה ניסתה לאחד בין השניים אך נכשלה, ועם הזמן, דנקן קרס תחת האובדן. בהשפעת סא-אאגה על המלכה אנאבל, הופצו שמועות שקריות כאילו הריבון רצח את בתו - דבר שדחק אותו עוד יותר אל פני התהום. השגריר אף הצליח למצוא את הסרט הוורוד שאיבדה בת’אני ביום מותה, שיקר לדנקן שהמועצה הסתירה אותו ממנה, והפך אותו לרסיס רגשי בטרם העניק אותו לדנקן בתמורה לגישה למידע סודי. יתרה מכך, הסרט קולל כך שיחזיק בזיכרון מותה של בת'אני ויביא את דנקן קרוב יותר אל הקצה, ותוכנן כדי לשמש כרסיס שישבור את דנקן סופית ויאפשר לצבא האימפריה להשתגר אל ארוות'.
על אף שחמש שנים ארוכות עברו ממותה, בת’אני לא נותרה פסיבית ופעלה מתוך המעבר כדי לסייע לשליחי המועצה: היא דיברה עם הקטור בביצת-עד, שברה את קסמי ההשכחה של סא-אאגה ובכך סייעה לשירו-סנשאי ולאילידיה להיזכר באמת אודותיו, הגנה על קאס ואדמונד מפני הקברן מטיראנובה, והוסיפה תקווה שקטה בכל רגע בו היה נדמה שאין מוצא.
כשהחבורה הגיעה סוף סוף לממלכתה של פמיניה, התרחש איחוד מרגש בינה לבין לילוואנה, ולראשונה גם שיחה כנה עם שליחי המועצה. בתום הקרב על המעיין של סואולה, הקריב האביר האמיץ את חייו כדי להשיב את פמיניה אל בת'אני, אך זו חזרה כבת תמותה, ובת'אני הפכה לשליטת המישור במקומה. הקטור ווירניק נשבעו בפניה שינסה לאחד בינה לבין אביה, גם אם המשימה נראית על גבול הבלתי אפשרית.
