תוצאות חיפוש

שוב, כפי שהבהרתי- רוב העלילה מתרחשת לאחר סיום הלימודים של הדמויות הראשיות, ולכן רעיון האגפים לא יוזכר הרבה [אף על פי שהרעיון אכן נחוץ, גם להבדלה אישיותית מובהקת בין הדמויות, וגם לדברים בהמשך העלילה]. אני מודה לשמעון על ההערה, להבא אשתדל לשלב ביטויים יותר מתאימים לרוח הסיפור.

תודה על התגובות(: באשר לטעויות ההקלדה- תודה, אנסה לתקן ולעבור ביתר תשומת לב על הפרקים לפני פרסומם. בגלל סיבה שאותה תגלו בהמשך, הייתי חייבת לאבחן חלק מהדמויות בצורה ברורה ביותר- ולשים אותן באגפים נפרדים בבית ההשכלה. אני מודה, שאת הרעיון קיבלתי מ'הארי פוטר'- אך אני מקווה שברור ששיבוץ התלמידים...

אני מסכימה לגמרי עם תגובתה של רקגשם, ומוסיפה כי לדעתי, המשפט כולו נוהל מתוך זווית פוסט רולינגאית מסוכנת, הנוטה לראות את הדברים באופן מתחכם מדי, וכמובן שלילי מדי, מהצורה המקורית בהם התרחשו. הסיבה שבגללה חיילים קופצים אל קו האש, למרות שהם יודעים שייתכן וימותו; טובת הכלל.

שם: רסיסי בדולח [זה על המשמעות העמוקה של אחת הדמויות, אל תנסו אפילו :P ] פאנדום: אין. כפי שציינתי בכותרת, זוהי יצירה מקורית. ז'אנר: לא ממש פנטזיה. אם כן, אז פנטזיה קלה מאוד. בלי יצורים, בלי כישופים. שיפ: לא במרכז העלילה. יש בעיה בירידת השורות בדפדפן אצלי, אז אני אישית ממליצה לקרוא מקובץ הוורד...

מצטערת, אך משחקי קוביות מרובי צלעות וכיוצ"ב הם לא ממש מתחומי העניין שלי. הייתי שמחה לכתוב כתבות על ספרים, דמויות בספרים וכו'- אך לפי התרשמותי, לא לזה הכוונה.

בתי המשפט האליטיסיטיים האלה :cry: הבה נערוך את משפט אלבוזגלו- כמובן שמר סיריוסוביץ' יצא זכאי בכל כתב אישום, אולם האפליה כלפי אנשים כאלבוזגלו תמנע ממנו לצאת זכאי :evil: ולעניין: אני אינני חושבת שפסק הדין הוגן בכללותו.

טוב, אני מאוד נקשרת לדמויות, במיוחד כשאני קוראת עליהן הרבה זמן. קרימהילד, כצפוי, היא כנראה הדמות האהובה עלי מטרילוגיית הפעמון, בניגוד לטריסטיין- שהוא כנראה אחת הדמויות השנואות עלי. עצוב לי עם השינויים בקרימהילד- איכשהו, נראה שדרך המחשבה שלה מאוד שונה, כאילו משהו באופי שלה זז בצורה רצינית. אני...

והאתר עדיין לא עובד לי :(

מה שאני כותבת מעמיד במרכז את השאלה הזאת- צדק פרטי או כללי? בעיקרון, אין דרך צודקת או לא-צודקת. לפעמים, סיסמת גרינדלוולד-למען טובת הכלל-היא אכן נכונה, אבל עם הרבה סייגים והגבלות, כדי לא להתאכזר לאחרים בשם מטרה מדומה. בעיקרון, טובת הכלל אכן מועדפת בדרך כלל, אך צריך למצוא את האיזון בינה לבין טובת...

גם מבחינתי. האמת, גם אם יהיו 100 פרקים אני לא אבכה 8-)

אני לא חושבת שהסיפור היה מוקצן מאוד- אחרי הכל, 30 שנים של דיכוי יכולים לגרום לאנשים, במיוחד לילד [בל נשכח את העובד הזאת] לתעב את עצמו, במיוחד כאשר המדכא הוא מין דמות אב מעוותת. בעניין מספר טהורי הדם- אכן, לא חשבתי על זה.

טריסטיין אכן ברשימה השחורה שלי, אם לא בראשה. טוב, לפחות הייתי רוצה שהוא יתנצל בפניה, ושהמסכנה תראה את קרימהילד.

ואני חשבתי, שמקרה של אחד למיליון... יקרה פעם אחת מתוך מיליון :shock:

לדעתי זה קלאסה- מה גם שעוד לא גילינו [למיטב זכרוני] מה בדיוק טריסטיין עשה לרוואנה. לדעתי היא היחידה שיכולה להתאים- בלאטריקס אפילו לא באה בחשבון, וגם קרימהילד לא. אסור שיהיה שיפ עם קרימהילד. אני חושבת שבסך הכל, טריסטיין יתחרט על מה-שלא-עשה לרוואנה, ואני דווקא כן ראיתי ניצוץ כלשהו ביניהם- במיוחד...

אנחנו רואים בספר השביעי, שם בתקופת וולדמורט האמרה "אני חצוי דם" היתה עדיפה בהרבה על בוצדמיות. הצעדים שננקטו נגד חצויי הדם היו חמורים הרבה פחות. לגבי הקרושיו- לא אמרתי שהאדון היה אכזרי- מי יודע, אולי יחסית לתקופה המתוארת הוא היה רחום וחנון? שלא לדבר על זה שכדברי רובין, לא בזבזו כוחות קסם על חצויי...

האם תוכל להסביר את הערתך הראשונה? אולי שכחתי לציין זאת, אבל רוב רובם של המוגלגים והבוצדמים די מתים- או שנשלחו לארצות אחרות [כמו שמציין האדון]. רובין הוא חצוי דם, לכן היחס שהוא מקבל הוא מעט יותר טוב. אני לא יודעת אם באמת היו הורגים על נגיעה בגלימה- ועל כל פנים, אנחנו רואים שמצב המגורים שלו גרוע...

התשוקה, כן. בכל מה שקשור לנשים, ובמיוחד לאידיין- הוא מתנהג בילדותיות ובחוסר נאמנות משווע. אני הייתי רוצה לראות אותו חוזר לרוואנה, ולא מתחיל עם קרימהילד כמו שנראה שהוא מתכונן לעשות.

אני בניתי את הסיפור של סוף שונה מהסוף של ה"פ- כפי שמתבקש מהשם: 'מה היה אילו'- מה היה אילו וולדמורט ניצח. אם תראו דוגמאות ממדינות טוטליטריות, קומוניסטיות וכו'- תראו ששטיפת מוח, במיוחד אצל ילד קטן, לאורך עשרות שנים יכולה גם יכולה להביא למצב כזה. רק דמיינו- מה היה קורה אילו חס וחלילה, השואה היתה...

אני לא בטוחה אם הפאנפיק נחשב כמכיל ספויילרים- לכן, ליתר ביטחון, אם לא קראתם את הספר השביעי- אל תקראו שם: מה היה אילו פאנדום: הארי פוטר שיפ: אין דירוג: PG13 אזהרה: תיאור פסיכולוגי קשה לעיכול ואסוציאציות קשות תודה ל dragonian שהעביר קריאת בטא על הפאנפיק. הגשם נטף במכות כבדות על חלונות הזכוכית...

"היורשת של סלית'רין" הוא כרך שלישי מתוך הטרילוגיה 'אגדת הפעמון'. אם זה שווה את האורך?- תלוי מה אתה מחפש. בכובד העלילה, לדעתי הטרילוגיה חורגת בהרבה מהגבולות של ה"פ, נכנסת יותר לעמקי עולם הפנטזיה. אם אתה אוהב מאוד הארי פוטר, אבל יכול לקרוא משהו כבד יותר [למשל, הפרקים מתחלקים לכמה מוקדי עלילה], אז...

היפהפיה הנרדמת מאוד יפה, במיוחד כשאני קוראת אותו עכשיו.

קרימהילד, באופן אישי, היא אחת הדמויות האהובות עלי. הזדהיתי עם מזימותיה המרושעות מעט, ובאמת-באמת שהעיניים שלי נעשו לחות כשהיא זעקה על מה שעשתה לקלאודיה. זהו אחד הקטעים הטראגיים והמרגשים שקראתי בזמן האחרון, אם לא מעולם. אני אישית מאוד אתאכזב אם לקרימהילד לא יהיה תפקיד חשוב בהמשך העלילה. הייתי רוצה...

כמובן שדעתך נכונה, גם אם הייתי רוצה להכניס בה מעט תוספות; העניינים אכן היו מבולבלים מאוד, ואפילו סיריוס דיבר בזלזול על הצטרפותו של רגולוס לאוכלי המוות, דבר שתומך בגרסה שלך. אני מאמינה שרגולוס כן ידע במעורפל שנהרגים אנשים, אך כל עוד הם בוצדמים, או סתם ככה לא קרובים אליו- קל הרבה יותר להדחיק. ברגע...

כמובן שיש השפעה. ישנו פורום מסויים של פאנפיקשן, שרובו בנות- רובו המוחלט. משום מה קיימת בפורום מגמה חזקה של אימוץ סלאשים כאידאולוגיה. מקרה? אולי. ואולי לא. אני לא באה לתת פה מאמר מלומד, אולי אני אכתוב תגובה מעמיקה יותר אחר כך, אבל לדעתי יש קשר בין שני הדברים שציינתי.

אני לא חושת שהרשע היוצא מגדר הרגיל הוא ברצח עצמו- אלא בקריעת הנשמה. זה נשמע לנו נורא מופשט, אבל נסו לשבת עם עצמכן ולדמיין את זה.

יש הבדל- למען השמדת ההורקרוקס, הייתי הורגת את חיית המחמד האהובה שלי. את חברה שלי לא הייתי הורגת. וזה ההבדל, בעצם- האפשרות להתייחס אל גמדונים כשווים- מה שמאפשר יחסי חברות אמיתיים איתם.

אם רגולוס היה רוצה להיעלם, היו לו דרכים לעשות זאת לאחר שהיה משמיד את ההורקרוקס. לדעתי, רגולוס פשוט לא רצה להרוג את קריצ'ר. נראה שהוא היה קשור אליו מאוד, ואולי, אולי אף בו מפעמת חלק מהחשיבה של הרמיוני [גם אם דרכי ביצועה מוטעות במקצת]- שחיי גמדונים שווים לחיי בני אדם. הוא לא רצה להרוג את קריצ'ר...

אני לא יודעת אם ממש 'יסביר'- אבל רוב הפרקים בהחלט יהיו קשורים לפלאשבקים. כנראה שלא אוכל להימלט מפלאשבקים שאינם קשורים לפרקים- אתם מבינים, הפלאשבקים הולכים לפי תקופה, ואני לא יכולה לקשור את כל מאורעות התקופה באופן מדוייק לעלילה.

דיברת על 'שיר של אש וקרח'- אבל בין ה"פ לשיר של וכו' יש המון הבדל. שיר של אש וקרח הוא מה שאני קוראת 'פנטזיה מסובכת'- שלדעתי היא מעיקה מאוד. אני לא אוהבת במיוחד פנטזיה מסובכת ואפלה, והארי פוטר לא משתייך לקטגוריה הזאת.

אני מסכימה בהחלט. יש הבדל בין לשלוח אנשים למותם ללא סיבה, לבין להסביר לנער, שמותו היא הדרך היחידה לחיסול הרשע. הנאשם לא הכריח את הארי בשום פנים לעשות מה שעשה. למעשה, הארי יכול היה להעמיד פנים שלא שמע את הדברים- ומכיוון שהוא היחיד שידע אותם, איש לא היה בא אליו בטענות (בהנחה שמישהו מחבריו היה...