תוצאות חיפוש

גם אני בעד!

מבחינתי סשן מוצלח הוא סשן של יצירה משותפת, סוג של פינג פונג מוצלח. יצירת עלילה מעניינת ומחדשת וקשרים מעניינים בין דמויות. אחד הסשנים המוצלחים ששיחקתי בהם היה בקמפיין מו"ד שהמנחה לקח בו הרבה חופש יצירתי. הוא הנחה לנו טקס שמכשפה עשתה לדמויות שלנו ובעקבותיו שלושה מפגשים שכל אחד מהם חלום של דמות...

מהו סשן מוצלח מבחינתכם? האם יש סשן ספציפי שעולה לכם בראש כשאתם חושבים על הנושא?

תמנוני יבשה זו החיה האהובה עלי. מעולה בעיניי!

תראו, התחלתי לשחק משחקי תפקידים לפני שנתיים כך שהשנה האחרונה מאוד משמעותית, היא חצי מהניסיון שלי בתחום :) אז במה התחדשתם? מבחינת עותקים פיזיים רכשתי את Yazeba's Bed & Breakfast ואת תשוקת התשוקות. ברמת ה-Pdf נוספו לי לתיקיה כ-20 משחקים לא כולל באנדל עצום שאני חוזרת אליו מדי פעם. המשחק הראשון...

אין לי ניסיון שקשור ספציפית למפות אבל בתי דפוס מדביקים על קאפה בצורה מאוד מדוייקת וזה לא אמור לעלות הרבה אם אתה מביא את המפה איתך ולא מדפיס שם כלום. כשהייתי סטודנטית לעיצוב הדבקתי פרינטים על לא מעט קאפות וזה אף פעם לא יצא באמת מושלם.

קודם כל תודה על התגובה! אנסה להגיב בחלקים: מצד אחד אני מסכימה שאין פה כמעט נשים ולכן התשובות לא מספיק משקפות, מצד שני אני חושבת שלכולנו יש אחריות והשפעה על כמות הילדות/נערות/נשים בתחום אז הדיון הזה הוא כן תזכורת לנושא שחשוב שנקח בחשבון ולכולנו יש לגיטימציה להגיב על זה. אני באופן אישי לא כל כך...

טוב, אני אסביר למה הסתקרנתי, פעם היה לי בנזוג שדיבר ככה וכל הסביבה שלנו הכירה את זה כמאפיין סופר ספציפי שלו. שמונים שנה לאחר מכן התחלתי לשחק משחקי תפקידים ופתאום גיליתי שעוד אנשים מדברים בדיוק באותו סגנון 😁

זה מאוד שכיח. בטוחה שזה קשור גם קריאת ספרים וספרי פנטזיה אבל הנחתי שיש מקור או השראה ספציפית.

מה המקור לחיתוך דיבור של גיקים שנפוץ בתחום משחקי התפקידים? (שפה גבוהה, עושים הפסקות באמצע מילה או באמצע משפט ומדגישים חלק מהאותיות). אני סתם סקרנית, זו לא ביקורת, אני אפילו מחבבת את זה.

תודה על ההצעה! כרגע אני משחקת בשלוש קבוצות אז לצערי אין לי זמן פנוי לעוד משחק/קבוצה.

גם לי לא יצא אבל בשניים מהמשחקים שהנחתי (אונליין) חלק מהשחקניות הפתיעו והגיעו עם איפור ואביזרים מתאימים.

זה נכון, מצחיק שלא חשבתי על זה בכלל. סיבה נוספת שיש פחות נשים בתחום היא שאנשים שלא התנסו במשחקי תפקידים מדמיינים משחק שיש בו מבוכים וקרבות במקום עולם שלם של משחקי דמיון ויצירה משותפת שכל אחד מהם מכוון לחווית משחק שונה.

למקרה שלא התנסחתי בבירור, נהנתי מאוד בכנס וזו לא ביקורת עליו 🙂

היתה לי קבוצה נשית של חד"פים עם מנחה מתחלפת, זה היה סופר כיף. המשחק הראשון ששיחקנו היה תשוקת התשוקות, אני הנחתי ובגלל שכולן בחרו דמויות נשיות יצא שאני שיחקתי את כל הדמויות הגבריות.

זה כן מצחיק אבל הייתי נזהרת עם בדיחות מהסוג הזה על שחקני תפקידים. זה גם ככה תחביב שהרבה אנשים התביישו בו ויצא לו שם לא סקסי. היו מעט, ממוצע של שחקנית אחת בשולחן. אני בקבוצת "שחקניות תפקידים בישראל" בפייסבוק ולתחושתי רובן לארפיסטיות. מקווה שאת צודקת ושזה אכן השתפר ומשתפר.

הייתי בשבת בזקניקון והופתעתי מכמות הנשים הגיעה לכנס. זה גרם לי לתהות מה גרם לזה שיש כל כך מעט נשים בתחום. מה דעתכם והאם זה מבאס אתכם?

מגניב מאוד! אני מאיירת וכילדה נחשבתי הילדה שמציירת הכי יפה בכתה, מה שכתבת הזכיר לי שמתישהו ביסודי היתה לי מחברת מכשפות שבכל דף המצאתי וציירתי מכשפה שונה. אחרי לימודי העיצוב והאיור למדתי קורס פיתוח משחקים וטסתי לברלין לעשות התמחות בחברת גימיינג. בברלין גם התקבלתי לתכנית מיוחדת שלומדים בה את...

זה מעניין, נשמע לי הגיוני שזה קשור בין היתר לעובדה שלא סיימתם את הקמפיין. אתה מרגיש ככה גם לגבי הדמות ששיחקת או יותר לאיזור ולעולם של המשחק? הדמות ששיחקת בקמפיין הזה דומה לך? לא בטוחה אם זה עונה על השאלה אבל לאחרונה הסתיים קמפיין ששיחקתי בו במשך שנה וחצי, הוחלט לסיים אותו שלושה מפגשים לפני סיום...

לפעמים כשאני משחקת משחק תפקידים אני מרגישה שזה קצת כמו להמשיך לשחק בברביות. כילדה המצאתי לבובות שלי עולם עשיר ועלילה בהמשכים, בנוסף שיחקתי בהן עד גיל מאוחר יחסית (איזור גיל אחת-עשרה) ואני זוכרת שכבר התביישתי לספר על זה לחברים. עוד זיכרון שעולה לי כשאני חושבת על השורשים של החיבה שלי לתחום...

אולי אפשר ללמוד ממה שקרה אבל במקרה של קבוצה שמתפרקת לא נראה לי נכון לחפש אשמים. את הקמת אותה בהתנדבות ועשית מאמצים ליצור משחק כייפי לכולם, אז בטוח יש הרבה לזכותך.

בטוח מבאס אבל זה קורה לכולם. אל דאגה, יש עוד הרבה קבוצות בים 🧡

למקרה שלא הייתי ברורה, השאלה שלי לא היתה בהכרח על מערכות יחסים רומנטיות :)

איזה תשובות מעולות, תודה! הסיבה ששאלתי את זה היא שאני מרגישה שהרבה אנשים נמנעים מזה. אני מנסה להבין אם זה נובע מחשש כלשהו, ממבוכה או כי הם התרגלו לשחק בצורה מסויימת (בהגזמה: חבורה נפגשת בפונדק, מה שמאחד אותם זו משימה חיצונית, יוצאים למשימה, הורגים מפלצות ומשיגים חפצים ואוצרות). מבחינתי יצירת...

האם אתם מרגישים בנוח ליצור מערכות יחסים מעניינות בין דמויות (יחסים תחרותיים / תלותיים / רומנטיים / חוסר אמון / ניסיון להרשים וכו')? איזה קשרים מעניינים עלילתית יצרתם? איך אתם מרגישים שהשיטה שאתם משחקים בה משפיעה על הקשרים שנוצרים בין הדמויות?

אין לי הרבה ניסיון עם פלאים (שיחקתי בו רק שני מפגשים) אבל העצה הכללית שלי היא לשקול מיני שיחת תאום ציפיות עם הקבוצה. זה נכון שהמשחק מכוון ליצירה משותפת, בעיניי זה מגניב ומשמח אבל תבדקי אם לך כמנחה זה מתאים ונכון כרגע. אופציה נוספת היא שאולי הקבוצה שלך נלחצת מלאלתר ומעדיפה משהו מובנה יותר. קחי...

היא בת 37.

1. אנחנו לקראת סוף קמפיין Baldur's Gate: Descent into Avernus, "אריסה" הוורלוק-פלאדינית התמימה שלי שהתחילה את הקמפיין כאישה צעירה שיוצאת למסע להגן על דרקוני ברונזה מנוצלים (אני יודעת שאין דבר כזה, זה בהומור), הפכה לדמות שבורה וצולעת שכבר לא בוטחת באיש. 2. ממשיכים ברייבנלופט, משחקת כהן צעיר...

תודה על התשובות המושקעות! ברור לי שגם סגנון ההנחייה וגם השיטה משפיעים על כמות החופש היצירתי והאלתור שניתנת לשחקנים או נלקחת על-ידם. לא ציפיתי לקבל תשובה אחידה מכולם, רק לפתוח דיון מעניין. ברור לי גם שאני חזרזירה, כשמשהו כיף לי אני רוצה יותר ממנו (לא במקרה אני משחקת שלושה משחקים במקביל). מה...

נכון, הכוונה לעולם המבוך מן הסתם. בכל אופן השאלה שלי היא כמה חופש יצירתי יש לשחקנים במו"ד.