ההודעות האחרונות של Egao

למרות שהטיול בחצר לא יכול היה להיות יותר אפור, או לכל הפחות, אדגר לא יכול היה לדמיין זאת, את האפרוריות הזו שבר כתם עז של כתום. למרות מראיה שהעיד על הזנחה, שבהחלט היווה אכזבה קלה עבור אדגר, הוא בעיקר חש חמלה כלפיה. גם אם הוא עצמו סובל משהותו בסנטוריום, נראה שישנם אנשים שנותנים למקום הזה לקחת...

אדגר מביט באוסוולד מספר רגעים בעוד זה נעלם בין המטופלים. הוא עוד חש את קצב דפיקות הלב המוגבר שלו הולם בחזהו. ללא ספק זו הייתה חוויה לא נעימה בלשון המעטה, אך גם היה בה משהו מוזר. אדגר לא יכול שלא היה להזדהות לרגע עם אוסוולד. הרי כמוהו, כאשר הוא גילה את "הקול האסור", השם שהוא נתן במרוצת הזמן לרגע...

נוכחותו הצמודה של אוסוולד לא נעימה לאדגר. הבחור מלוכלך ודבריו לוקים במה שמרגיש כאי-שפיות. לכן, כאשר הוא מצליח לזהות ולראות במו עיניו דוגמה לאי-השפיות של אוסוולד, הוא נחרד במיוחד. האם זה אומר שאוסוולד אינו משוגע? או שמה אדגר עצמו הוא זה שדעתו מתחילה להיטרף עליו? אוסוולד מנסה להסית את מבטו...

אדגר שם לב לשינויים הן בארשת פניה של אמיליה והן בהתנהגותה. למרות שלא חש עוינות ממנה, הוא לא יכול היה שלא להרגיש סלידה ממה שהתרחש. כמה זמן הוא עוד יצטרך לבלות פה לפני שיתנו לו הזדמנות להראות שהכל כשורה? ממילא כל מה שהוא צריך זה ערב אחד עם הפסנתר שלו. פרט לכך, הימצאותו בסנטוריום היא מקרית בהחלט...

אדגר לא יכול שלא להתבונן לרגע בתה, ולתהות האם עכירות המים מכוונת, או שנגרמה ממים שאינם נקיים. לכן, למרות ששאף את ריחו של התה עמוקות, מצא את עצמו אדגר טועם את התה במעט יותר הססנות. את הערתה של אמיליה, לעומת זאת, לא העריך. למרות שפניו לא הסגירו זאת, הערתה של אמיליה הרגישה כאילו היא מנסה לחנך אותו...

OOC: כמו שאמרתי לך גם בפרטי, משאיר לך את ההחלטה. IC: עיניו של אדגר סרקו פינות שונות בחדר. הוילונות המתנפנפים קלות ברוח, השעון ומחוג השניות הרועש בפרט, המנקה, הסניטר, ד"ר בצ'ר וגם אמיליה. עיניו נעו במהירות האפשרית מבלי להיראות כתזזיתיות. אצבעות ידיו נחו על ברכיו, מתופפות בחרישיות בניסיון להכניס...

מספר תיק: # 6666 תאריך קבלה: 23 בנובמר, 1922 הרופא המטפל: ד"ר בצ'ר. חלק א' - פרופיל אישי: שם/כינוי (OOC): בשלב הזה אתן לך לקרוא לי איך שתרצה חחח שם המטופל: Edgar "Edd" Ashcroft מין הדמות: זכר גיל הדמות: 23 מראה חיצוני: במקום בו כולם לובשים מדים, בין אם אילו מדי הסנטוריום, או מדי האחיות...

הפוקידע מראה את המין והרמה של כל פוקימון שאת מכוונת אליו את הפוקידע, כשבין היתר הוא מקריא את המידע בהתאם לסדר הפוקימונים שסרקת. ראשית, הוא מתחיל: "באדו, פוקימון הניצן. באדו סוגר את ניצנו באדיקות, אך עם בוא האביב הוא משחרר אותו במעט ומפיץ אבקנים." על הפוקימון השני הפוקידע מספר לך את המידע הבא...

את והפוקימונים משחקים לכם אחרי שאתם נהניתם מארוחה טובה. פיפלאפ וצ'יקוריטה ממשיכים להשתולל בעוד נראה שצ'ארמנדר יותר מעוניין לשחק איתך מאשר איתם, אבל מדי פעם הוא מצטרף לשטויות שחבריו עושים. כך אתם מעבירים כמה זמן עד שאת מחליטה שהגיע העת לצאת מהעיר. את משאירה את התשלום הנדרש: 116$ לארוחה של...

את מגיעה למסעדה מהסוג הזה, שאכן קצת יותר יקרה ממסעדות רגילות, שכן לכל אדם שמגיע לשם יש די מרחב ומקום להוציא את הפוקימונים שלו, כמו שגם את עושה. הפוקימונים שלך, בשונה ממך, נראה שמרגישים מצוין. הם מאוד שמחים לראותך ולראות אחד את השני. "פיפלאפ, פיפלאפ?" פיפלאפ קורא בעודו מנפח את החזה שלו. "צ'יקו!"...

חופשיטה כעיקרון, אבל כן יש מערכת קרב שבניתי על המשחק, פשוט לא על פי אחת השיטות המוכרות. אפשר לקרוא את כל הפרטים בעץ המשחק עצמו, כמובן. כאן זה רק הרשומות.

נראה שלחבורת הנערים מקאנאלייב יש הרבה מה להגיד לך, אבל הם לא אומרים דבר עד שהם נעלמים משדה הראייה שלך. את ניגשת לברזיה שאת מוצאת בקרבת מקום ומצחצחת את השיניים, טעם מרענן של מנטה ממלא את פיך ולאחר מכן את פונה להיכנס לחנות המוכרת אביזרים למאמנים הקרובה ביותר שאת מוצאת, שם את רוכשת את כל הדברים...

רשומות משחק עבור הדמות הזו... דף הדמות המלא נמצא במשחק עצמו.

"כל מה שאת אומרת הוא אם ואם, את לא מכירה את העובדות-" קאנה ענתה בסערה, מתפרצת לדברייך, אבל ההקאה שלך עוצרת לא רק את דברייך, אלא גם את דבריה. הם עומדים בך ומביטים בך, משותקים. את יכולה לתאר לעצמך מה עובר להם בראש - אולי הם רוצים לפנות אלייך, אבל יודעים שאת נרתעת מהם. אולי הם רוצים להמשיך לדבר...

"אני לא יודעת, כנראה שהייתה להם סיבה לא לחטוף אותך. למה הם עזרו לך? מאותה סיבה שאנחנו התחברנו איתך." קאנה ענתה באותו טון נסער. "למה לא להרוס את העולם הישן? כי להרוס את העולם הישן אומר להשאיר את כולם מחוץ לו. זה אומר את ההורים שלך, את המשפחה שלך, את החברים שלך. את כל מי שאת מכירה, כולל אותך."...