אתם ממשיכים עמוק יותר לתוך היער, העקבות משנתות מידי פעם, מדמוי אנוש לחייה, ואז לחייה אחרת ושוב לדמוי אנוש, ברגע מסויים זה נראה לכם בכוונה מעט. כאילו השינוי נועד כדי לוודא שאיש לא מפספס את העובדה שהעקבות האלה נראות אחרת.
אחרי עוד הליכה אתם מגיעים לקרחת יער קטנה, יש במרכזה מבנה אבן נמוך, עם חריטות שכמעט נראות שנעשו בטפרים, לזולג'ין לוקח כמה רגעים להבין שהחריטות הללו בטרולית, אכן ישנה ללא ספק.
בחינה של מבנה האבן מגלה שנראה שמדובר במזבח קטן וישן, הוא עשוי אבן שלא נראה שמקורה באי הזה, לזולג'ין היא אפילו עושה מעט תחושה של בית, כאילו הוא הובאה לכאן מהגונג'לים שבהם נולד.
"מה מביא אתכם בפני אדון הצייד?"
נשמע הקול בקרחת היער, לרגע נראה שהוא מגיע מעליכים ואז מזנק מאחד העצים, הוא נראה כמו אלף ללא ספק, אבל הוא גבווה ביחס לאלף, אוזני ארוכות מעט יותר ממהמוצע ועורו סגלגל מעט, עד שנראה שהוא תוצר של מה שנראה כמו החלאה בין אלף לטרול. אבל משהו בו מוזר, כמעט מוכר. הוא בוחן אתכם לרגע ארוך, ומחייך לפתע, גופו משתנה מעט, עד שהוא עובר למעין צורה אנושית יותר, מוכרת הרבה יותר. "אז אני מבין שהתגתעם אלי." אומר נוק כשהוא מסיים לשנות את צורתו, "או שסתם בחרתם לבוא לפגוש את לואה הצורות?" הוא שואל במבט זחוח