אלכס ונטע רואים את בועת המגן רועדת ונעלמת, בלוק הבטון שבה אשלי הייתה נעלם יחד איתה, אבל אשלי לא. היא נופלת על הקרקע, ואתם יכולים לראות אותה עכשיו. לבושה בשמלה ורודה עם סרטים, סכין קצבים בידה האחת ושיערה הג'ינג'י ארוך ופזור. עצירת הזמן של נטע התפוגגה, ונטע סופגת זאת כמו אגרוף בבטן. אבל היא רגילה למכות הרבה יותר גרועות ובקושי שמה לב.
היא קמה לאט, מסתכלת עליכם, ומתחילה לצחוק בחוזקה, אתם רואים שהיא משחקת עם הסכין, מסובבת אותו בידה. הלהב שלו עובר דרך האצבעות שלה, אבל משום מה הוא לא נופל. "אתם יודעים.." היא מתחילה. "הבית הזה היה פעם שלי. החדר בקצה המסדרון? שלי. הסלון הזה? אכלנו בו. שמחנו. ואז הם הגיעו," הסכין מסתובב מהר יותר, "פרצו את הדלת הזו," היא מרימה את ידה השנייה ומצביעה עם אצבע קטנה על הדלת, "נכנסו. אבא ואמא תפסו אותי, חיבוק אותי חזק. לא שמעתי מה הם אמרו, אבל שמעתי את היריות. ראיתי את הרוצחים הקקות האלה יוצאים רגיל ומשאירים את אבא ואמא בדם של עצמם." היא זורקת את סכין הקצבים על נטע, אבל נטע מצליחה להסיט אותו. לפתע, אשלי מזיזה את ידה והסכין חוזר כמו בומרנג אך נטע מצליחה להתחמק ממנו.
טלקינזיס. זה מסביר איך הסכין הגיע ליד שלה אחרי שהיא זרקה אותו על אלכס.