Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
Note: This feature may not be available in some browsers.
ברוכים הבאים לפורום הפונדק
הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!
ליאו כורע לעבר הג'די הפצועה, ואין ספק שמדובר בודאר מואליי, היא פצועה קשה והוא יודע שאין לו את הכלים לרפא אותה, הוא די בטוח שהכוח הוא הדבר היחידי שמשאיר אותה בחיים, כרגע.
הדבר היחידי שהוא חושב שהוא יכול לעשות זה לנסות להשתמש בכוח כדי להמשיך לייצב אותה, השאלה לכמה זמן?
"אני חושבת שאנחנו צריכים אותה בחיים." יוריי אומרת בעודה שומרת על מרחק מסויים. היא התכוונה לנסות להחיות אותה, אך גראק בבירור היה מוכן יותר לסיטואציה שכזו. "הכפר שדרכו הגענו בבירור לא יהיה שימושי, אני אנסה לראות אם יש יישוב קרוב אחר באזור. בלו, שם למעלה."
היא מרכיבה על ראשה משקפת אשר מאפשרת לה לראות דרך חיישן הראייה של הדרוייד, אותו היא שולחת אל עבר החור שבתקרה, משם היא תסרוק את הסביבה של המקדש, ובתקווה עם ייתרון גובה, אולי תמצא כיוון התקדמות. האפשרות האחרת שלהם תהיה לנסות למצוא דרוייד רופא, אך מי יודע אם יש אחד מתפקד בהריסות, ואם הוא בכלל שפוי.
META
יוריי משתמשת בכוח Tracker Droid Interface, שמאפשר לה לחוות את כל מה שהוא רואה ושומע.
בלו מתחיל לעלות לאוויר ואז באחת ממהר חזרה לעבר יוריי, שלא בדיוק מספיקה להבין מה קורה לפני שרעש חזק מרעיד מעט את המקום, אתם מצליחים להביט דרך החור שבתקרה שמשהו חוסם את השמיים, כלומר יש משהו גדול בינכם לבינם שחוסם את השמש מלהיכנס לחדר, מה שגורם מיד לתאורה של המקדש להידלק, ולגרום לכל החדר להיראות ברור יותר.
אתם חושבים שאתם מצליחים לזהות את הוואנטור, זוהי ספינת מערכה די גדולה של הרפובליקה, בעיקרון זו ספינת פיקוד שנועדה לאפשר שינוע של ספינות קרב קטנות יותר וכוחות יבשתיים בין כוכבים, אפשר להגיד שזו האחות הרחוקה של המשחתות שראיתם בתחנת החלל קודם לכן, בעיקר כי חלק מהמשחתות של הסית' הן וואנטור שרייבן ומאלק לקחו איתם לחלל העמוק.
אבל הסיפנה הזו לא שייכת לסית', יש לכך כמה סיבות. הראשנה היא שהיא לא צבועה בצבעי סית' (או מאנדלור לצורך הזהירות), הספינה היא ללא ספק ספינת מערכה של צבא הרפובלקיה, היא אמורה להיות עכשיו בחזית או מגנה על קוראסנט מפני איומים, זה שהספינה נמצאת פה כרגע זה מאוד חריג.
הסיבה שאתם לא עוצירם לחשוב על זה יותר מידי, היא שמייד נשמעים רעשי סילון, ו20 חיילי רפובליקה בשריון מתחילים לנחתות במקדש באמצעות תרמילי רחף. כולם לובשים שריון מלא ונושאים על עצמם את המספר 472 על המדים שלהם, מה שאומר שהם שייכים ללגיון ה472 של צבא הרפובליקה, ואתם יכולים להניח שהפרחים שמצויירים על המדים שלהם אמורים לסמל את מהות הגדוד שהם שייכים אליו.
זה לא הזמן לספור חיילים, אבל 15 מהם מקיפים את החדר ומכוונים אליכם את הנשקים שלהם, החמישה הנוספים כרגע עסוקים בניסיון למתן עזרה ראשנה לפצועים על הרצפה, אחד מהם דוחף את גראק מעל וודאר מחוסרת ההכרה בעודו שולף ערכת הלם. בתוך רגעים ספורים חובשים אחרים מתחילים לנחות בתוך המקדש, מנחיתים ציוד רפואי מלא בעוד החיילים תוחמים אתכם ומרחיקים אתכם מהגופות. בעוד שלא נראה שהם עויניים לכם כרגע, הם כן מביטים בכם בחשד, עד כמה שאפשר לזהות את זה מתחת לשריון קרב מלא.
ואז עוד דמות נוחתת באמצעות טרמיל רחף, הוא לבוש בשריון דומה לאחרים, אבל לאלה מכם עם עבר צבאי והיכרות עם הרפובליקה ברור שמדובר פשוט בשריון של מפקד, כנראה קפטן או משהו, הוא לא חושב קסדה על הפנים שלו, ולכן קל לראות שמדובר בבן אנוש. "קפטן!" אומר אחד החיילים וניגש אל הקצין, "המצב קשה, כל הג'די..." הוא מביט בגופות, "כולם פרט למאסטרית וודאר נהרגו."
הקפטן מרים את ידו ועוצר את החייל, "האבירה וודאר" הוא מתקן. "סמל ג'ריחו, אל תעניק לאנשים דרגות ללא מחשבה." הוא מתקדם ומתעלם מהפעילות בחדר. עד שהוא ניגש אליכם. "אני קפטן סטארק מהליגיון ה472, נשלחנו לכאן על ידי הפיקוד בקוראסנט לאחר שהודעת המצוקה של הג'די הגיע למטה הפיקוד הראשי." הוא אומר ומתייחס בוודאות להודעה שהצלחתם לשחרר קודם לכן. "בשלב הזה אתם מועקבים לחקירה בקשר למוערבות במה שקרה כאן." הוא ממשיך להגיד בטון קבוע ולא דרמטי במיוחד. "הוציאו אותנו במיוחד מההיפר חלל בשביל להגיע הנה במקום לחזית, והאנשים שלי רעבים לאקשן, אז אנא מכם." הוא אומר ומשלב ידיים. "אל תתנו לנו סיבות לירות בכם."
אושתו מתבונן רגע בקפטן, ונראה שהוא מנסה להיזכר במשהו. אחרי כמה שניות הוא קורא בשקט (יחסית לאושתו) אל עבר הקפטן, מנופף לו בעודו מוציא באיטיות את המקרן ההולוגרפי שלו (תוך שהוא מקפיד לא להתקרב אפילו לחרבות שעל גבו) כדי להציג אותו לחיילים ולהזדהות כשכיר בשירות הרפובליקה.
ליאו מביט בחיילים הנכנסים, נותן לעצמו להיגרר אחורה כשכשירים יותר ממנו ניגשים לטפל בפצועה. הוא בוהה באטימות בכפות ידיו, ולא מגיב עד שקפטן סטארק מתחיל לדבר. שוב פעם, חסר תועלת. כולם חסרי תועלת.
הוא מנסה לנשום עמוק, למצוא את השלווה הפנימית, למצוא את האיזון.
נא, לעזאזל עם זה. הם היו אמורים להיות טובים יותר, הם היו אמורים לעצור את רייבן.
''איפה הייתם?"
הוא לוחש, הקול שלו רועד, הידיים שלו מתאגרפות, והוא מרים את קולו בעודו מיישיר מבט לקפטן.
''איפה הייתם? מקדש ג'דיי נחרב על כל יושביו, מערכות ההגנה מושחתות, משהו קורה עמוק בעורף, ואתם צריכים לחכות לחבורה של אסופים עם כלי נשק כדי לברר מה קורה? איפה הייתם?!"
הוא שומע קול אחר בראשו, אולי הוא מדמיין אותו, קול טרי יותר מהקריאות לשלווה ולאיזון. השלום הוא אשליה, ישנה רק תשוקה. תעלו את כעסכם.
ליאו בקושי שם לב כשהסכין שלו משסף את לחיו של הקפטן. לשיסוף השני הוא שם לב, אבל בשלב הזה מאוחר מכדי להפסיק
Meta
פעולה רגילה - מתקפה, מטיל saber assault (נק' כוח 1)
14+5=19
מתקפה מועצמת בכוח (נק' כוח 1)
7 נזק
הקפטן צריך לגלגל הצלת זריזות ד''ק 13 או לקבל slowed 1
נכנס לסגנון ג'רקאי כפעולת בונוס, משתמש בהתקפה כפולה עם dart (חסרון)
10+5=15
מתקפה מועצמת בכוח (נק' כוח 1)
6 נזק
הקפטן צריך לגלגל הצלת זריזות בד''ק 13 או לחטוף עוד 3 נזק והוא לא יכול לקחת תגובות עד סוף תורו הבא
ליאו לא מספיק לבצע את התנועה שלו לפני שמטח פוגע בגוף שלו ומפיל אותו על הרצפה.
כולכם מספיק מנוסים כדי לדעת כיצד נראית יריית מפציץ שמכוון להלם ולא לנזק, אבל בפירוש ליאו לא נהנה מהחוויה שהוא עבר, ויכאב לו הראש חזק מאוד כשהוא יתעורר.
הקפטן לוקח צעד וחצי אחורה ומרים שני אקדחים לכיוון שלכם. "אז בדרך הקשה." הוא אומר ויורק, "סמל!" הוא צועק, "עצור את כולם. אנחנו נברר את הסיפור כבר בקוראסנט. אם אחד מהם עושה בעיות יש לכם אישור לירות אש קטלנית לכיוון שלהם." הוא לוקח עוד כמה צעדים לאחור ופונה לעבר החובשים, כאשר שניים מהחיילים שתחמו אתכם קודם מתקרבים ברובים אליכם, מפנים לכם להתקדם לעבר היציאה כשהם בעקבותיכם, יש לכם תחושה שיש להם ידע קלה מאוד על ההדק.
META
ליאו על 0 נק"פ ומחוסר הכרה עד שתשלימו מנוחה ארוכה.
הכאב ממלא כל נים בגופו של ליאו - אבל בתוך הכאב הזה, בפעם הראשונה מאז ששמע על מה שקרה במקדש, הוא מרגיש שהוא מתעורר.
הוא מוצא את עצמו מרחף בחלל חוץ גופי, רוח נטולת צורה באפלה בין הכוכבים. אתה מוכן להראות את עצמך? הרבה עזרה נתת לי שם. ניסיתי להתנהג כמו שאתה לימדת אותי, והגעתי לאותה נקודה בדיוק.
אני לא יודע אם אני אפילו אקום.
אבל אם אני תלמיד גרוע, אולי זה כי אתה לא מורה מי-יודע-מה.
ליאו מרחף לרגע בדממה, והיאוש והזעם ממלאים אותו שוב גם אתה? לאן נעלמת, לעזאזל?!
אל תלך ממני!
גראק, שמיהר להוריד את הנשק שלו אחרי ההגעה של חיילי הרפובליקה, מנסה לרסן את האינסטינקט שלו להגיב לירי של החיילים בפעולה משלו. ולבסוף נאנח, מרים את היידים שלו וצועד אל עבר היציאה. גראק מבין שאין משהו אחר שהוא צריך לעשות, הזמן לצמצום נזקים משמועתי יותר מציות לפקודות יגיע, אבל אין לו הרבה לעשות עכשיו.
יוריי עמדה בשקט והביטה בחיילי הרפובליקה עובדים מבלי להתערב בעניינים שלהם. היא לא הכירה אותם, והיו להם יותר מדי נשקים ועיניים מכדי לנסות להתחמק מהמקום. היא החזיקה את בלו בחיקה, מסבירה לו בשקט שהוא לא יכול לחשמל את החיילים ואת העיקום על ראשו היא תתקן בהקדם האפשרי. ההסתערות של ליאו מקפיצה אותה לרגע, והיא ממהרת לחקות את גראק, מרימה את ידיה מבלי להתווכח, בזמן שבלו נצמד לגבה.
"מצויין..."
אתם מובלים מחוץ למקדש, כשאתם מגיעים לחדר הארכיון אתם כבר רואים שיש צוות של מהנדסים שעובדים על ההריסות ועל דרויד המשמר בדימוס. החיילים שמאחוריכם לא נותנים לכם להתמהמה יותר מידי ומאיצים בכם לצאת החוצה, נראה שהם לא רואים בך כאויב, אבל הם גם לא ידידותיים במיוחד.
זה הגיוני בהתחשב בנסיבות, אם לחשוב על זה, אתם הייתם בחדר מלא גופות ג'די בדיוק בזמן שקראית המצוקה המלאה הגיעה לקוראסנט, מה שגרם לאיזה מפקד צי להורות על ה472 לעשות פרסה ולצאת פה במקום... ובכן המקום שאליו הם היו אמורים ללכת, כנראה החזית, לא ברור.
כשאתם מגיעים סוף סוף לשער של המקדש החיילים עוצרים ומסמלים לכם שאפשר לנוח, בערך באותו הזמן אתם מסוגלים לראות מתחתיכם את ה"כפר" - מגבווה אפשר להבחין שמדובר באיזה שמיועד לדרודים, אתם מזהים כמה שדות או סנדאות, כנראה כדי לתחזק את המקדש באוכל וציוד.
השדות האלה כרגע משמים כמגרש נחיתה, שכן ספינת המערכה שאתם עדיין רואים בשמיים גדולה יותר מידי כדי לנחות בשטח הזה, ונוסעי גיסות מתחילים לנחות, כמה מהן מלאות בחיילים שתופסים עמדה, אבל לפחות אחת מהן משמשת למשא, ואתם מזהים 2 שמתפקדות כמרפאה ניידת.
למעשה אתם נדחפים הצידה בעוד ארבעה חיילים עם תרמילי רחף עולים לאוויר כשהם נושאים עלוקה. הם נוחתים לצד אחת מנוסות הגיסות ומכניסים אליה את וודאר, במבט מהיר נראית שהיא פצועה, אבל אתם חושבים שהיא מסוגלת לזוז.
"ממשיכים" אומר הסמל ומתחיל להקדם, הירידה במורד ההר פשוטה יותר מהעלייה אליו, אבל אתם עדיין מרגישים את הקרב ואת הלילה האחרון עליכם, זה לא מסע קשה במיוחד,אבל זה רחוק מהליכה נוחה במישור, הסמל עצמו מתלונן בקול כשהוא כמעט נופל בגלל השריון שלו, ומשתמש לבסוף בתרמיל הרחף שלו כדי לחסוך את המטרים האחרונים של הירידה.
הוא נעצר לידי נושאת גיסות ריקה, שממנה אתם טסים במשך כמה דקות עד שאתם עוגנים על המשחתת, בשלב הזה אתם מסוגלים לראות את השם הרשום עליה "התהילה".
התהילה היא אוניית מערכה, ככזו היא הלכה למעשה כמעט עיר קטנה שמאוכלסות בכמות אנשים של עיר גדולה, הספינה מעט צפופה ולא הכי נוחה, ובעוד אתם מובלים בתוכה אתם מסוגלים לראות פטרולים של נחתים נוספים וחיילי רפובליקה רגילים נעים בספינה, ולא פעם גם בקצין בכיר כזה או אחר שעובר או מביט בכם. אתם מזהים שבניגוד לחברה עם הפרח על השריון, לרוב החיילים כאן סמל שונה על המדים, איזו חייה שאתם לא בטוחים שאתם מזהים וכנראה שייכת לאיזה מערכת כוכבים אחרת.
החלק הבא מעט מייגע אבל אתם מרגישים שהוא עבר די במהירות, אתם (ברצון או שלא ברצון) נפרדים (זמנית, לפחות ככה ג'ריחו הבטיח) מהנשק שלכם, ומובלים לחדר בודד באחד מהבלוקים המיועדים למגורים בספינה, אתם לא יכולים שלא לתהות אם לא הובילו אתכם בכוונה לחדר שרחוק מאוד מהגשר, או מהנשקייה.
החדר לא גדול במיוחד, אבל אתם מרגישים שלמרות העובדה שאתם חולקים אותו עם ווקי, אתם תוכלו להסתדר בו. ג'ריחו לא אומר יותר מידי מילים ונוטש אתכם בחדר, שמלבד דלת לחדר רחצה קטן, לא מוביל לשום מקום מיוחד, בעיקר כי דלת החדר ננעלה מבחוץ.
אתם מניחים שכמה שעות עובורת, כאשר הדלת נפתחת עוד פעם, ג'ריחו נכנס לחדר, עדיין בשריון טקטי מלא אבל הוא נראה מעט... פחות חשדן? הוא מביט בכם עוד פעם, אפילו בליאו שמתחיל להראות סימנים של מתעורר על המיטה שלו. הסמל נשען על הדלת, בבירור מציג שהדרך החוצה היא לעבר דרכו, אבל נראה שהוא מוריד את ההגנות שלו. "לא לציטוט." הוא אומר, "אבל החובשים אומרים שהצלתם את וודאר." הוא אומר, "אם לא הייתם מעניקם לה את העזרה הראשנה, כנראה שהיא לא הייתה שורדת עד שהגענו, קודוס." הוא מחמיא. "לצערינו כל שאר המאסטרים שהיו בחדר לא שרדו את מה שתקף אותם. וודאר חסרת הכרה כרגע ואני בספק שנצליח להעיר אותה לפני שנגיע לקוראסנט, וגם שם היא תצטרך הרבה מאוד סיוע רפואי, היא לא יצאה מכלל סכנה, אבל היא יציבה, לפחות כרגע." הוא משתף אתכם. "חשבתי שיהיה אכפת לכם," הוא אומר, כשאתם מבינים שלא יצא לכם להסביר מעולם שאתם הענקתם לוודאר טיפול ראשני בזירה. "הקפטן טוען שאולי וודאר הצליחה לרפא את עצמה בעזרת הכוח או משהו, אבל הספקתי להביט בה לפני כן, אלא אם כן היה עוד מישהו במקדש שפספסנו, אתם היחידים שיכולתם להעניק לה את הטיפול הרפואי."
"אתם לא חשודים, אבל אתם מעוקבים לחקירה על מה שקרה במקדש ועל המוערבות שלכם," הוא מרים ידיים במעט התגוננות "החלטה של הקפטן והאדמירל," הוא ממהר לתרץ. "פירוש הדבר שאתם תקועים כאן עד שנגיע לקורסאנט, שהחדשות הטובות הן שזה לא יקח עוד הרבה זמן, החדשות הרעות שאתם כן תועברו לחקירה כשנגיע, אז כדי שדברים יתנהלו על הצד הטוב ביותר, אתם רוצים לשתף אותי מה קרה שם?" הוא שואל, מעט סקרן, מעט חשדן.
כעס, פחד, שנאה אומר הקול בעוד ליאו מחוסר ההכרה מרגיש מעט חיבור לרוח. יש הבדל בין לחוש אותם, לבין לתת להם לחוש אותך. אתה צריך לדעת איך לטפח אותם עד שיגיע הרגע להוציא אותם, לא לשרוף אותם ללא מחשבה או אבחנה בגלל התגרות, הצד האפל שרוד כי הוא יודע להיות בשקט, זה אבירי הג'די שחייבים להכריז את התורה שלהם על העולם.
קודם כל יוריי הייתה שמחה שהיא לא באזיקים, זה כבר היה סימן טוב. לאחר מכן, הביאו אותם לחדר שלא היה תא כלא, עוד יותר טוב, אפילו הייתה מקלחת לשטוף את הלכלוך שדבק בבגדיה. במשך השעות הבאות, יוריי לקחה לעצמה את אחת הפינות המוארות יותר בחדר, מתקנת באיטיות את הדופן המעוקמת של הדרוייד שלה.
כאשר ג'ריחו נכנס לחדר, האינסטינקט הראשון שלה היה להרים ידיים שוב, אך היא הורידה אותם כאשר נודע לה שלא מדובר בכיתת יורים.
"עלינו על מעבורת לטנירס 5 מתחנת חלל קרובה, אבל המעבורת נפגעה משתי ספינות שנלחמו מחוץ לתחנה." היא התחילה לתאר את הימים האחרונים שלהם, מנסה להיזכר בפרטים חשובים. "אני חושבת שאחת הייתה שייכת לסית' והשנייה למנדלוריאנים. התרסקנו על הכוכב במרחק של יום-יומיים מהמקדש."
"הממף" משמיע ג'ריחו. "אין שום אזוכר על מערכה באיזור, בעיקר לא בתחנת החלל הקרובה." הוא לוחץ על כמה לחצנים במחשב הזרוע שלו, "אני מניח שצריך לשלוח לשם איזו גשושית שתבדוק את המצב." הוא זורק לאוויר. "אבל זה לא מה שאני רוצה לדעת." הוא אומר, עדיין חוסם הלכה למעשה את הדלת בגופו. "אני רוצה לדעת למה הייתם במקדש, וגם מה קרה בו, יש לי 7 מאסטרים מתים, אבירת ג'די אגדית במצב אנוש, ארכיונים שרופים עם מידע שכנראה לא יהיה אפשר לשחזר, ו..." הוא מביט בכם. "בואו נגיד קבוצה מוזרה שלא נראית קשורה במיוחד האחד לשני."
"זה מכיוון שאנחנו לא קשורים. היינו על אותה המעבורת, זה הכל." יוריי ממשיכה בהסברה. "חיפשנו מחסה מסערה והמקדש היה קרוב מספיק. הכל כבר היה הרוס כשהגענו, מלבד מספר דרויידי משמר שתקפו אותנו ללא התראה. עכשיו, לגבי הארכיונים..."
היא קוראת לבלו לרחף לעברה, ומכניסה דיסק-מידע חדש לחריץ שהוא פותח עבורה. "העתק."
לאחר מספר שניות, היא מוציאה את הדיסק ומושיטה אותו אל עבר ג'ריחו. "הספקתי להכין גיבוי לפני הפיצוץ. אני לא יודעת מהו צופן האבטחה, תצטרך לפתור זאת בעצמך, אבל אם אתה חושב שזה מידע שימושי, אני מקווה שתוכל לעזור לנו בתמורה לדיסק."
"אתה בעצמך אמרת שזה דבר טוב שאנחנו היינו שם, ובלעדנו ככל הנראה המצב היה הרבה פחות טוב, אז למה שלא נגיד כולנו שהייתה כאן סדרה של צירופי מקרים שנגמרו בטוב עבורכם, כדי שאתם, הרפובליקה, תוכלו להשקיע את המשאבים שלכם למטרות יותר חשובות?"
כן, כי האויבים שלנו ממש שומרים על עדינות ותחכום...
ליאו מביט בזעף בג'ריחו ''אני לא מבין למה אנחנו חייבים לך תשובות. יש לי עבר ברפובליקה, מה שקורה פה גובל ברשלנות פושעת. את שואלת למה היינו ראשונים? אני שואל אותו דבר בדיוק, איפה אתם הייתם?"
"כי צירופי מקרים אף פעם לא מתקיימים בריק, ועדיין יש לי קבוצה מרשימה של גופות שבצירוף מכרים התגלו ביחד איתכם." עונה ג'ריחו. "זה שנתתם טיפול ראשני לוודאר לא אומר שאתם לא אחראים למוות של האחרים, ואותה רציתם לחטוף או משהו." הוא לא מתקיף, אבל מעלה היפותזה מסוכנות.
טע
הוא לוקח את הדיסק מבלו ומכניס אותו לכיס בחליפה שלו. "בכל מקרה, מאחר ואתם אזרחי הרפובליקה אתם נמצאים תחת הסמכות של הרפובליקה, זה אומר שיש לצבא הרפובליקה סמכות לעצור אתכם, לעכב אתכם ולתשאל אתכם." הוא מתקיף בבירור את ליאו, בין היתר כשהוא מתעלם מהטענות של הבחור, בסופו של יום הוא סמל והוא ממלא פקודות, אם לליאו יש ביקורת על הפקודות שחולקו ומי נשלח לאן, שיפנה אותן לקנסלר ולאדמיראלים. "טוב." הוא אומר לבסוף. "אני מניח שנגיע לקוראסנט בקרוב. יש לכם אישור לעזוב את המגורים שלכם, אבל אסור לכם להתחרק מהם יותר מידי, עד כה אני מצליח להבין שאתם ארבעה אנשים שהקשר בינהם רופף, אבל אין לי זמן לסידורי אבטחה במחלקה שלי, ככה שאם אחד מכם יעשה צרות, אני אדאג שכולכם תועברו לתא כלא, ותצאו מהספינה הזו כשאתם באזיקים ולתוך רכב משטרה." הוא נע לאחור והדלת נשארת פתוחה. "יש לכם קצת נקודות זכות, תנסו לא לשרוף אותן." הוא אומר וכנראה פונה ישירות לליאו. לפני שהוא עוזב את החדר. לפחות בנתיים.
יש עוד זמן עד קוראסנט, קצת קשה לכם לדעת בדוואות, אבל סביר להניח שמדובר לפחות בשעות, זו ספניה גדולה ויש כמה דברים לעשות בה, אבל כרגע זה אולי זמן טוב לעצור ולדבר, אם תרצו או לא, הכוח קשר את הגורל שלכם אחד לשני, ולפחות בנתיים - לא ברור מה הוא צופה לכם.
אתם כן יודעים שיש לכם קצת זמן לעצמכם, ואולי גם אחד לשני.
מה שכן, החוויה הזו שינתה אתכם, אם לטובה או לרעה? בטחו בכוח, הוא כבר ינחה אתכם.
META
אתם עולים לדרגה 4.
כחלק מעליית הדרגה, זו גם הנקודה שאתם יכולים לבחור לשנות בילד/מקצוע (לא גזע) . אם מישהו רוצה לעשות את זה, להגיד לי.
אושתו קם מהפינה שבה הוא רבץ בשקט עד עכשיו - הוא יודע שגם ככה חצי מהזמן יבינו רק חצי ממה שהוא רוצה להעביר, אז למה לטרוח? אבל הבלאגן שהאחרים עשו מול ג'ריחו בבירור עיצבן אותו. הוא ניגש לליאו, נותן שאגה שבבירור אומרת "אידיוט" ומכה באחורי ראשו בעוצמה שמעבירה כי מדובר בגערה ולא יותר. לאחר מכן הוא נאנח בצורה שהיו מצפים לשמוע ממישהו זקן שמאוכזב מהדור של ימינו.
"תקשיבו, עם כל מה שקורה פה, הרפובליקה תרצה למצוא את האשמים כמה שיותר מהר, ואנחנו הכנסנו את עצמנו בתור השעיר לעזאל האידאלי עבור קצין כלשהו שמחפש מטרה קלה לזרוק את האשמה על המקרה. אז אני ממליץ שנמצא את האשמים האמיתיים לפני שאיזה בירוקרט מחליט שאין לו כוח למצוא אותם בעצמו" הוא פונה לליאו "והשטות שאתה עשית בהחלט לא תעזור לנו"
"אני פשוט שמחה שלא ירו בנו במקום." אומרת יוריי, נושמת לרווחה. "הסית' אולי היו הורגים אותנו, אבל עכשיו אנחנו תקועים בגהינום הבירוקרטי של הרפובליקה. במקרה הטוב העותק של הארכיון המתיק מעט את ההתפרצות של...ך."
היא נותנת לליאו מבט מעט מודאג ומשלבת את ידיה. "רוצה אולי לחלוק עם הכיתה מה זה היה בדיוק? ואני חושבת שכדאי לדרוייד הרפואה על הסיפון לבדוק אותך ליתר ביטחון."
