כמעט כל מה שקשור לתרבות המערבית, שדי נוכחת בכל מקום היום, איכשהו נגע ברומא מתישהו. הנצרות הקתולית "התלבשה" על הבירוקרטיה הרומית, המחשבה היוונית בעיבוד רומאי מעצבת את תפיסת הממשל והחוק עד היום, האותיות הלטיניות שנמצאות בכל מקלדת, וכו'.
וזה לא רק במערב - ביזאנטיון ירשה את רומא, ולמעשה השם "ביזאנטיון" הוא מונח אנאכרוניסטי יחסית שנעשה בו שימוש למטרות קיטלוג מחקרי בעוד שהביזאנטים עצמם קראו לעצמם "רומאים". זה התגלגל גם לערבית, כאשר הערבים שבתחילת התפשטות האסלאם נלחמו בביזאנטים, קוראים עד היום ליוונים ולמאמיני כנסיות יווניות בשם الرُّومُ.
ביזאנטיון אמנם נפלה סופית במאה ה-15, אבל עקב קשרי נישואין מלכותיים והשפעות תרבותיות, מי שטענו להיות היורשים שלה היו שליטי רוסיה, שאף נקראו "צאר" (קיסר), ככה שטכנית אפשר לומר שהשרשרת של שליטים שמתחילה ברומא נגדעה סופית רק במאה ה-20 בידיהם של הסובייטים.
ובינתיים במערב, רומא כל פעם צצה מחדש - בין אם זה ההתרפקות על עיצובים רומאיים (או יווניים שעברו תיווך ומי) בתקופה המוכרת כרנסאנס, ובין אם זה בכך שבארצות הברית יש גוף שנקרא "הסנאט" ושבית המשפט העליון שלה נראה ככה:
ואם הוזכרו כאן הנאצים, אז דווקא הם ההוכחה שלכבוש מקומות זה לא כזה סיפור הצלחה - את הכיבושים שלהם הם איבדו, יש חלקים היסטוריים שלמים של גרמניה שאיבדו לגמרי את כל מה שהיה גרמני בהם (מישהו ראה את פרוסיה לאחרונה?) ולמעשה עד היום יש אזורים בגרמניה שבפועל נתונים תחת כיבוש אמריקאי - ברמה שאתה יכול להסתובב שם שבוע שלם תוך שאתה בקושי פוגש גרמנים ומשלם בעיקר בדולרים.