כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

[Redcloak]

"אוי, אני מצטער נורא, את לא צריכה אנשים כמונו שיפריעו לך. אנחנו נלך, ואני בטוח שתתמודדי עם בעיית המבריחים כמו הילדה הגדולה שאת." איגנציוס פונה ללכת וממתין לאילידיה "אילידיה, בואי נלך, שמעת את הגברת, היא תיקח את זה מכאן. חוץ מזה, מצאתי קצה חוט."

 

[המגדל הבודד]

"לפחות הוא דואג לכם כמו שצריך, זה מראה שהוא טיפוס טוב יותר מהשאר. ותודה על האזהרה כלפי קראולי, אני אתרחק ממנו" אומר שירו. הוא מחכה כמה דקות, עוזר לזקן לחתוך את הבשר לפיסות קטנות יותר, ואז שואל: "אתה יודע איפה אפשר למצוא את וירניק? אני אשמח לדבר ולהכיר אותו".

 

[rui]

"אוי, אני מצטער נורא, את לא צריכה אנשים כמונו שיפריעו לך. אנחנו נלך, ואני בטוח שתתמודדי עם בעיית המבריחים כמו הילדה הגדולה שאת." איגנציוס פונה ללכת וממתין לאילידיה "אילידיה, בואי נלך, שמעת את הגברת, היא תיקח את זה מכאן. חוץ מזה, מצאתי קצה חוט."

"אולי היה לך את הרושם ששאלתי אותך מתוך נחמדות" היא מניחה על כתפו יד חזקה, מתחפרת בבשרו. "תרשה לי לתקן את זה, מדליק-נרות מדופלם מאלפטם. איפה" היד מתחפרת עוד יותר, "ההברחות" היא מתקרבת חצי צעד, "בנמל" הכעס העצור עומד להשתחרר, "שלי?" הוא מרגיש את עיניה נעוצות בעורפו.

"לפחות הוא דואג לכם כמו שצריך, זה מראה שהוא טיפוס טוב יותר מהשאר. ותודה על האזהרה כלפי קראולי, אני אתרחק ממנו" אומר שירו. הוא מחכה כמה דקות, עוזר לזקן לחתוך את הבשר לפיסות קטנות יותר, ואז שואל: "אתה יודע איפה אפשר למצוא את וירניק? אני אשמח לדבר ולהכיר אותו".

"הוא אוהב לתפוס את הטרוטות במפלח, זה הנהר הגדול שחוצה את הארץ, ממש בצד המזרחי של העיר. ומדי פעם הוא מגיע לקראולי, לפונדק, אם הוא צריך לפקח על איזה עסק אישי. אני מניח שזה תלוי בשעה ביום, דיג עושים לרוב בבוקר, אבל כבר היו מקרים שהוא היה שם בערב".

 

[המגדל הבודד]

שירו מתרומם ממקומו, ניגש לאחד הדוכנים וקונה דייסה ולחם רך, יחד עם כמה פירות רכים. לאחר מכן הוא חוזר לקבצן, מניח את האוכל מולו ואומר: "תודה, איש יקר. בתקווה שיבואו ימים טובים לעיר הזאת. אעשה כל שביכולתי כדי לקרב את הימים האלו".
לאחר מכן הוא מתקרב אל השאר, מביט מרחוק בהתרחשות. לאחר כמה רגעים הוא מתקדם בשקט לעבר איגנציוס ומתמקם מאחוריו בשילוב ידיים במעין איום שקט.

OUT
לגלגל איום או שאין צורך?

 

[rui]

OUT
גלגל איום, נראה כמה זה משפיע עליה.

 

[המגדל הבודד]

META
20 טבעי - בכללי זה 29.

 

[rui]

"אה, נהדר, הוא הביא גם לטאת מחמד..." האישה ממלמלת לעצמה, מורידה במהירות את ידה מהמג.
"אני צריכה לדעת אם הולכים פה סמים - אתם מהמועצה, לא? חוק וסדר אומר לך משהו? או שאתה מעוניין להיות חלק מזה?" היא מנסה לשמור על טון תקיף, אך רשמי בהרבה, כשהיא פונה בשנית לאיגנציוס.

 

[Redcloak]

איגנציוס מבריש בידו את הכתף שמנהלת הנמל אחזה בה. "שמעי גברת, את צריכה לעבוד על השפה הרעילה והמזג הרע שלך... אבל עכשיו שאת רגועה, הם שם, מבריחים חול אדום בצורת נוזל." איגנציוס אומר ומחווה בחשאיות מסוימת לכיוון הספינה של מבריחי הסמים "הם נראים לי ערוכים יותר ממך, מוטב שתביאי תגבורת ותתכונני לאלימות. יום טוב שיהיה לך." כאשר מכולו עולה כוונה הפוכה. איגנציוס פונה ללכת ואומר "בואו, יש לנו שפך נהר לבקר."

ברגע שהם יתרחקו ממנה מעט (ובמידה שהאחרים מצטרפים אליו), איגנציוס פונה אל שירו-סנשאי "תודה על זה" הוא מעסה מעט את הכתף שמנהלת הנמל אחזה בה "יש לה אחיזת ברזל לגברת הזו."

"אילידיה, על מה רבת איתה בכלל בהתחלה?"

 

[המגדל הבודד]

"אין בעיה, זה סתם היה הרגל ישן" אומר שירו-סנשאי.
"מה מצאתם בינתיים? לי יש כיוון, אולי שניים".

 

[Redcloak]

איגנציוס מעדכן את שירו-סנשאי.

OUT
איגנציוס מצא ממקורות אחרים את אותם הדברים שאתה מצאת מהקבצן - אפשר למצוא את וירניק או דג בשפך הנהר או בפונדק הקרוב. חשבתי להתחיל משפך הנהר.

 

[העוג הברברי]

IN
אילידיה נראית עצבנית מזה שעצרו את ההתפרצות, גם אם המזויפת שלה. לריב עם מישהו זה מבחינתה תחביב. "אני עדיין לא מוכנה ללכת. לא אמרת לי עוד למי הסגרת את קראולי, ואיפה שלחת את הבחור, מתנגדת למסחר חופשי ולתמורה הוגנת" אומרת אילידיה, למרות שבבירור יצאה הרוח ממפרסי ההעלבות שלה.

 

[rui]

״לא עצרתי את קראולי - סגרתי לו בסטה לא חוקית שהוא ניהל פה. הוא ניסה למכור דגים מפוקפקים ועוד משקה שטועם יותר כמו שתן מאשר אלכוהול״ היא עונה בחוסר חשק מובהק, אך מבט אחד מסירו-סנשאי עושה את העבודה והיא ממשיכה.

״הוא הסתלק ואמר שאשלם על זה - אמרתי לו שהוא מוזמן לחזור לוירניק ולתת לו בעיטה בתחת בשמי. יש בן אדם אחד שמנהל את העיר הזאת וקוראים לו לורד נורברט ריינן - כל בחור אחר שמתבלבל, ובכן, אני מוכנה להציע לו שיעור בחינם״.

 

[העוג הברברי]

"לפני כמה זמן זה קרה?" שואלת אילידיה, מתוודה במילותיה על חוסר ההבנה האמיתי שלה בנוגע למה שקרה.

 

[rui]

״שבוע וקצת, בערך. אחד האנשים שלו הגיע אתמול כדי לומר לי שהוא לא שכח מהמקרה ושקראולי ׳ידאג לשלם את החוב׳ בקרוב, אחרי שהוא יסיים עם פרוייקט שיש לו״ היא פוטרת את האיום כלאחר יד.

״אמרתי לו שילך לחפש חרא של דגים במעמקי המפלח״.

 

[המגדל הבודד]

"לא הייתי מזלזל בקראולי הזה, לפחות לא מנפנף את האיום לחלוטין. הוא בהחלט אחד מהאנשים שיחליקו סכין לתוך החזה של מי שהם לא אוהבים בסמטה חשוכה - לא חסרים ממזרים חסרי כבוד שיעשו את זה בשבילו" אומר שירו לאחראית.

 

[rui]

״וירניק הוא מהדור של פעם. הוא לא יתן לו לעשות את זה״ משיבה מנהלת הנמל במשיכת כתפיים. ״זה לא הסגנון שלו, זה מה שאני אומרת. קראולי הזה, עוד לא מלאו לו עשרים חורפים והוא כבר חושב את עצמו גבר מדופלם, מתהלך כמו טווס וילאסי״ היא נוקבת בשמה של הדוכסות בגיחוך מזלזל. ״אבל וירניק... הוא אדם שאפשר לעשות איתו עסקים. קצת שרוט, כמו כולנו, אבל יש לו כבוד של ממזרים. נורברט והאנשים למעלה שונאים אותו, אבל אם תשאל אותי, זה כי הוא יודע להציע משהו שהם לא. יותר מזה, הוא השיג מונופול במשאב שאין להם גישה אליו, ומרוויח בהתאם״ ניכר שהוא מופתעת בעצמה מהפתיחות אליה הובילה אותה השיחה.

״ועכשיו תעופו מפה. יש לי מזח לנהל. היי, אתה! לא אמרתי לך להסתלק מכאן?״ היא שואגת באחת כלפי הקפטן הסאטיר, מתחילה ללכת אליו במהירות, שוצפת וקוצפת.

 

[העוג הברברי]

אילידיה מרוצה מהמידע, "טוב, זה מספיק טוב בעבורי, במיוחד אם השגתם קצה חוט" אומרת אילידיה, נמנעת מקשר עין עם איגנציוס ומתחילה להתרחק מהמקום.

 

[המגדל הבודד]

"כן, השגנו משהו. איגנציוס המלומד ואני הצלחנו ללקט את שני המקומות שבהם הוא בדרך כלל מסתובב - שפך המפלח והפונדק בעיר. אני חושב שעדיף לחפש במפלח קודם, כמו שאיגנציוס המלומד הציע - הגיוני שנמצא אותו במקום שבו הוא אוהב להיות, ונוכל גם להתפצל בכדי שלא נפספס אותו".

 

[העוג הברברי]

"המלו... טוב, אם המלומד מצא רמז, בואו ונלך אחריו" אומרת אילידיה ומגלגלת עיניים, מתקדמת קדימה משירו על מנת שלא יראה את הבעת הפנים שלה.

 

[rui]

OUT
לבקשתכם, מפצל את הקבוצה לשניים שהולכים לפונדק ושניים שהולכים לנהר.

IN
פונדק -

ספוילר

הפונדק הגדול ביותר בארודר נקרא "האיש התלוי", וכיאה לשמו לא מאכזב ומציג בובה גדולה של איש תלוי ממש היכן שאמור להיות שלט כניסה מזמין כזה או אחר. אילידיה ושירו-סנשאי מתקרבים אל המוסד, נכנסים בדלת הפתוחה-למחצה. סכין חותכת את האוויר ממש על יד דם-הדרקון, כמעט פוגעת בלחי הלא-מצולקת שלו, ננעצת לבסוף בדלת העץ שבדיוק פתח.
"לא נחשב! המקושקש הזיז את זה!" קוראת בחורה גבוהה ורזה, מזכירה במבנה גופו גבעול ארוך במיוחד. "התקרבתי לשיא של וירניק!"
"היית במרחק שש סכינים ממנו, ושנינו יודעים שלא היית פוגעת במילא" עונה לה אדם רחב מימדים. תחילה הוא נראה שמן גרידא, אך מהסתכלות קרובה יותר, ניתן להבחין בשרירי זרועות לא מבוטלים. פאות לחיים מפוארות עושות את דרכן במורד לחייו, מזדקרות כשהוא מביט בשניים שנכנסים.
"הפרעתם למשחק שלנו" הוא אומר בשעה שאילידיה וסירו-סנשאי מבחינים שהפונדק עצמו ריק יחסית בשעה הנוכחית, מספר הפטרונים נמוך למדי. הברמן מביט באיש הגדול בחשש לרגע קצר, מחזיר את מבטו לאחר מכן לכוס שהוא דואג לנקות.
"נהוג להתנצל" הוא תוקע מבט בסירו-סנשאי, כאילו מאשים אותו בפתיחת הדלת.

נהר -

ספוילר

ההליכה לצד השני של העיר לוקחת זמן מה, והקטור דואג לשמור על מעט הכסף שנותר לו, מביט מדי פעם סביב בכדי לוודא שאין עוד זוג ילדים ערמומי כזה או אחר. איגנציוס מוביל בצעד בטוח, דואג לסור מדרכן של עגלות וסוסים בכדי למנוע מאבק להצטבר על בגדי המסע שלו.

הם מגיעים לבסוף למפלח - הנהר רגוע בתקופה זו של השנה, בעל זרמים עדינים, בפרט בזכות חצאי-סכרים ליד העיר שנועדו לאפשר את פעילותן של סירות דיג קטנות במקום שייסחפו בזרם. ניכר שיש מספר מעגנים צנועים לצד המפלח, אך הם מבקשים הכוונה וקל למצוא לבסוף את אחד המעגנים הנטושים ביותר, ממש בחלק הדרומי בו הנהר פוגש בעיר. ניכר שמדובר, בניגוד לאחרים, במעגן מאולתר למדי - ויתרה מכך, עוגנת בו רק סירה אחת, גדולה בהרבה מסירות אחרות, בעלת סככת-צל רחבה ועמדת תצפית שנראית נוחה במיוחד, על פי הכריות המפוזרות שם. שני גמדי גבעות, תאומים על פי המראה שלהם, עומדים בכניסה למתקן.
"תורך" אומר אחד מהם לשני.
"טוב" עונה לו אחיו ברטינה. "הלו, אתם שם - הלכתם לאיבוד?"