כתבה: האם חולית הוא ספר בעד ג'יהאד?

[המפקד האלמוני]

כתבה מעניינת שנתקלתי בה היום, את החצי השני של הסרט טרם ראיתי.

משיח שקר: האם "חולית" הוא ספר פרו-ג'יהאדי?

במהלך ששת העשורים שחלפו מאז שפורסם רומן המד"ב המשפיע של פרנק הרברט, מעריצים ואקדמאים דשו רבות בשאלת כוונותיו של מחברו. את מי בדיוק מייצגים הדררים הקשוחים שגרים בהסתר במדבר של אראקיס ופוצחים במלחמה אלימה נגד כובשיהם? ומה עם שלל הרפרנסים לתרבות ומונחים יהודיים? האם מדובר בטקסט פאשיסטי המהלל את...

www.ynet.co.il

אני אישית נוטה להסכים עם הסיפא של המחבר - שיותר משפרנק הרברט רצה ליצור אלגוריה לפוליטיקה בת-זמנו, הוא פשוט אסף כל מיני רעיונות שנראו לו אקזוטיים ומעניינים ועירבב אותם עם מד"ב שהתחשק לו לכתוב.

 

[The Necromancer]

זה היופי בסיפורים- אתה יכול להשליך עליהם איזה פירוש שאתה רוצה.

אתה יכול להלביש על הסיפור הזה איזה "מלבוש" שאתה רוצה- ג'יהאדיסטי, יהודי, אנטישמי...

לדעתי, הרברט בכוונה נשען על העמימות הזו, והשימוש שלו בת'מות דתיות שונות מראה איך דת ואמונה עיוורת מובילה אנשים לעשות דברים טובים ונוראיים כאחד. ואיך מלחמה יכולה להתחיל מסיבה טובה או הגיונית, ולהפוך למרחץ דמים חסר פשר והיגיון. בנות גשרית מנצלות את הכוח שיש באמונב ובדת כדי להשיג את המטרות שלהן, בסופו של דבר.

דת, יחד עם אלימות והמאבק בין גורל לבחירת אישית הן הת'מות הכי משפיעות בחולית.

 

[Blue Beetle]

כחובב ספרי חולית, זה נשמע לי כמו לראות צורות בעננים.

חולית עוסק ביחסי הגומלין בין אקולוגיה, חברה, אמונה ופוליטיקה ומצד שני התזה שלו היא הדטרמיניזם של הדברים האלמנטים שלו.
הוא לא מבקר את הקולוניאליזם או משבח את הג'יהאד - הוא טוען שבנסיבות מסוימות הן בלתי נמנעים. למעשה פול חושש מהג'יאהד כמו שהוא יודע שהוא בלתי נמענ.
ספרים מאורחים יותר בסדרה למעשה עוסקים בהתפשטות והגירת אוכלוסיה בצורה דטרמיניסטית דומה.

 

[The Necromancer]

לא יודע כמה הג'יהאד בלתי נמנע.
לדעתי, גם פול וגם הרברט מאמינים שהוא היה שימושי בהתחלה (דרך לגרום לדררים להילחם בבית הארקונן ולהאמין בעצמם), והתנפח למימדים בלתי נשלטים. פול מתחרט עליו לפני שהוא קורה, בגלל ראיית העתיד שלו בעקבות כוחות קפיצת הדרך.

השאלה היא, האם פול יכל לעצור את הג'יהאד השני? או שהחזיונות שלו בלתי נמנעים?

זה בדיוק אחד הקונפליקטים בחולית, בין בחירה אישית לגורל.

 

[Blue Beetle]

לא יודע כמה הג'יהאד בלתי נמנע.
לדעתי, גם פול וגם הרברט מאמינים שהוא היה שימושי בהתחלה (דרך לגרום לדררים להילחם בבית הארקונן ולהאמין בעצמם), והתנפח למימדים בלתי נשלטים. פול מתחרט עליו לפני שהוא קורה, בגלל ראיית העתיד שלו בעקבות כוחות קפיצת הדרך.

השאלה היא, האם פול יכל לעצור את הג'יהאד השני? או שהחזיונות שלו בלתי נמנעים?

זה בדיוק אחד הקונפליקטים בחולית, בין בחירה אישית לגורל.

עוד לא ראיתי את חלק 2. בספר הוא מתחרט על הג'יאהד עוד לפני שהוא קורה. הוא רואה אותו כצומת בלתי נמנע בראיית המנטאט שלו.

 

[The Necromancer]

אני מדבר על הספר, לא על הסרטים.
בספר, זה ברור שהוא רואה אותו כבלתי נמנע.
אבל האם הג'יהאד באמת בלתי נמנע?
החזיונות מראים את העתיד, אבל הוא יכול לשנות את ההווה כדי לשנות את העתיד.

 

[Blue Beetle]

אתה רואה דברים שאני לא ראיתי בספר. אולי הגיע הזמן לקריאה נוספת.

 

[The Necromancer]

לדעתי גורל ובחירה חופשית (או היעדר הבחירה החופשית, או יותר נכון- שאנחנו לא באמת בוחרים בצורה חופשית ושמאחורי כל בחירה או מיתוס יש אינטרס) היא ת'מה שלא שמים אליה מספיק תשומת לב.

לטו מבין שה"מתנה" של השליטה בחולית היא מלכודת, אבל עדיין בוחר לקחת אותה. האם זו באמת הבחירה שלו, או שהכבוד שלו, או אפילו הרצון לא להיראות כפחדן בעיני הבתים האחרים גורם לו לעשות את זה?

פול מוכתר על ידי הדררים כמואדיב, אבל אנחנו יודעים שהנדסת התודעה של בנות גשרית היא הסיבה שהמיתוס הזה בכלל קיים.

לטו אטריידיס משתמש בשיטות לא-הכי-מוסריות כדי לגרום לדררים לאהוד אותו, אבל אנחנו עדיין מעודדים אותו. האם שדה הקרב הפוליטי והמוחשי הכריחו אותו לאמץ את השיטות האלו?

האם פול באמת לא יכל למנוע את הג'יהאד? או שהוא רק האמין שהחזיונות שלו קבועים, ולא ניתנים לשינוי?

מי באמת קובע את ההחלטות שאדם לוקח? הוא, הסיפורים שהוא מאמין בהם, הסביבה שלו, הרגשות שלו, ההיגיון שלו?

בנות גשרית הן ייצוג של הרעיון הזה. הן יוצרות מיתוסים ומשתמשות בהשפעה שלהן כדי לגרום לדברים לקרות ביקום בצורה שהן רוצות. אפילו אומנות הלחימה שלהן, כמו שפאראדן מילדי חולית אמר "התודעה שלי משפיעה על המציאות שלי" (או משהו כזה, עבר זמן מאז שקראתי), דורשת מהן שיחשבו על המתקפות והמהלכים שלהן כאילו כבר קרו, ונותנת להן שליטה מושלמת בכל שריר ושריר בגוף שלהן. הייתי אומר שהן היחידות בכל היקום של חולית שבאמת מחליטות את ההחלטות של עצמן (למרות שגם בתוך המסדר יש אינטריגות כמו העניין עם אמא של פול)

 

[Blue Beetle]

אם כבר פתחנו סמינריון,

שם לב שהבחירה האמיתית היחידה שמוצגת לנו (כזאת שמנוגדת לדרקטיבות) היא הבחירה של ג'סיקה להוליד ילד זכר. ודווקא הבחירה הזאת מובילה להתגשמות הנבואות ששתל מסיון החסות וליצירת קפיצת הדרך. זה גם מרמז על דטרמיניזם, אבל לא כזה שנחזה על ידי מנטאטים או תוכנן על ידי בנות גשרית (ז"א שהנבואות הן הכוח המניע, ההכרחי ומסדר החסות הוא כלי ולא להפך)

יש גם את מבחן הג'ום ג'באר (עם הבדלה בין הבחירה החייתית לבחירה האנושית, אבל זו לא בחירה אמיתית אלא ברירת טבע הנסיין לפי הבחירה הטבעית שלו).

 

[TheKnightWhosaidKnit]

אני אישית נוטה להסכים עם הסיפא של המחבר - שיותר משפרנק הרברט רצה ליצור אלגוריה לפוליטיקה בת-זמנו, הוא פשוט אסף כל מיני רעיונות שנראו לו אקזוטיים ומעניינים ועירבב אותם עם מד"ב שהתחשק לו לכתוב.

או, שלהבדיל מרוב סיפרי הפנטזיה והמד"ב הגרועים שבהם יש טובים ורעים שעסוקים במלחמה אינסופית אחד בשני מהסיבה הפשוטה שהם "טובים" ו"רעים" יש לך עולם עם מורכבות בסיסית ואנשים שנאלצים לבחור בחירות בחייהם, ולא, לא תמיד אחרים רואים את ההשלכות של דברים או מודעים לדברים אחרים.

כן, פול הוא "המשיח הלבן", כן, פול הוא גם ילד בן שש עשרה שנזרק אל תוך מערכת פוליטית אכזרית ומנסה לשרוד בה לפי כללים שהוא חונך עליהם וכבר לא רלוונטיים, כן, הוא הורג בן אדם אחר, לא, הוא לא עושה את זה תוך כדי צחקוק ברשעות וספירת גופות, כן, הוא פותר את הבעיה הגדולה בספר, אבל....

וזה אולי מה שגורם לקוראים להזדהות עם פול, הוא לא צריך לבחור באמת בין טוב לרע, אלא את הבחירה ברעה הקטנה ביותר.

אם כבר פתחנו סמינריון,

שם לב שהבחירה האמיתית היחידה שמוצגת לנו (כזאת שמנוגדת לדרקטיבות) היא הבחירה של ג'סיקה להוליד ילד זכר. ודווקא הבחירה הזאת מובילה להתגשמות הנבואות ששתל מסיון החסות וליצירת קפיצת הדרך. זה גם מרמז על דטרמיניזם, אבל לא כזה שנחזה על ידי מנטאטים או תוכנן על ידי בנות גשרית (ז"א שהנבואות הן הכוח המניע, ההכרחי ומסדר החסות הוא כלי ולא להפך)

יש גם את מבחן הג'ום ג'באר (עם הבדלה בין הבחירה החייתית לבחירה האנושית, אבל זו לא בחירה אמיתית אלא ברירת טבע הנסיין לפי הבחירה הטבעית שלו).

למה הטענה לבחירה האמיתית היחידה ? אני יכולה לחשוב על עוד כמה בחירות משמעותיות בספר ( לא ברמה של " המממ... החלטתי להוליד את המשיח", אבל כן כאלו ששינו דברים)

 

[The Necromancer]

אני די בטוח שעם מספיק אימונים נפשיים ופיזיים, רוב האנשים יוכלו להגיע למצב בו הם יוכלו להתמודד עם הג'ום ג'באר. עובדה שכל בנות גשרית שאנחנו רואים התמודדו איתו בהצלחה.

ואם כבר פתחנו סמינריון;

החשיבה בעצמה היא ת'מה רצינית בחולית.

הג'יהאד הבאטלריאני נוצר בעקבות השליטה של מכונות חושבות על העולם, ואחריו טכנולוגיה שמגבילה או מייתרת את היכולת האנושית לחשוב נאסרה.

מי שמוביל את הגלקסיה (בנות גשרית, בני טליליאסו, מנטטים, גילדת החלל) הם אנשים שנשענים על היכולת לחשוב, לשלוט במחשבה וברצון ולספק את הרצון.

 

[המפקד האלמוני]

לדעתי, הכל התחיל בזה שהרברט רצה לכתוב על אקולוגיה ורצה להשתמש בTropes שהם לא מערביים אז הוא ליקט כל מה שנראה לו מגניב ואותנטי.
אם לשלב בין הדיון כאן לדיון אחר בפורום, אז הרברט בהחלט עשה שימוש יצירתי בתכנים ומושגים שהוא לא באמת הבין אותם - די ברור שהוא לא ממש יודע ערבית, או בעל ידע מעמיק במיסטיקה אסלאמית או היסטוריה של הקבלה, אבל זה לא באמת משנה - בשנת 20 אלף לספירה (10,000+ ליסוד הגילדה) לא בטוח שמשהו מהנושאים האלה כפי שאנחנו מכירים אותו כיום עדיין יהיה עם אותה משמעות או רלוונטיות.

 

[המפקד האלמוני]

עוד נקודה שנזכרתי בה - בשנות השישים, בהן יצא הספר "חולית", כל הנושא של טרור אסלאמי וג'האד עולמי לא ממש היה קיים במובן המוכר כיום. למעשה, במערב עדיין התווכחו על מהו הטרור והאם זו תופעה חדשה או סתם "גרילה עירונית".

טרור של מוסלמים כמובן היה-גם-היה, אבל זה לא היה טרור אסלאמי. הפעילים באותם ימים העדיפו לדקלם ססמאות מרקסיסטיות ולאומניות/פאן-ערביות ופחות פסוקי קוראן.

גם לוחמיו של מואדיב נקראים "פדאיון", שם שמשמעותו "המסכנים את נפשם במאבק" שהיה נפוץ בקרב קבוצות פלסטיניות בשנות החמישים-שישים ולא היה לו הקשר דתי מיוחד, להבדיל מ"מג'אהדין", אלו העוסקים בג'האד, מונח שנכנס לשיח המערבי בשנות השמונים עם המלחמה באפגניסטן.

 

[The Necromancer]

כמובן, חולית יצאה לפני המהפכה באירן ועליית שלטום האייתולות.

מעניין עד כמה "יתעלמו" מהמונחים האלו בסרט החדש (ובהמשך שלו, אם יהיה).

 

[המפקד האלמוני]

דווקא הג'האד העולמי שכולנו מכירים מזוהה עם הסונים, בעוד שאיראן היא שיעית.
ככל שאני חושב על זה יותר, אני חושד שמקור ההשראה העיקרי של הרברט היה הסרט האפי "לורנס איש ערב" שיצא לאקרנים שלוש שנים לפני שחולית יצא לאור.

 

[TheKnightWhosaidKnit]

ועכשיו - מה אתה חושב על הסרט ועל המסרים שלו לגבי ג'יהאד ?

 

[המפקד האלמוני]

עכשיו אחרי שראיתי אותו - הסרט מאוד משתמש בtropes של ג'האד כפי שאנחנו מכירים אותם מהחדשות בעשרים-ומשהו השנים האחרונות - די קשה להתחמק מזה.

מצד שני - למרות שבספרים נעשה שימוש נרחב במונח המקורי "ג'האד" בכל מיני הקשרים, בסרט כנראה הבינו שיש דברים שהם קצת יותר מידי והעדיפו את המונח האנגלי הנייטרלי "מלחמת קודש".
אגב - בתרגום העברי המזעזע-לפרקים של הסרט הפכו את המונח הפייק-ערבי Fedaykin ל"לוחמי-דרר" במקום לעשות כמו שעמנואל לוטם עשה ולהחזיר אותו למקור ההשראה הערבי שלו فدائيون, בגלל כל מיני רגישויות היסטוריות משלנו.

אבל כמו במקור של הרברט, השימוש של הסרט במוטיבים של ג'האד הוא בעיקר עיצובי ופחות מתעמק.

באופן כללי ובלי קשר לג'האד, הסרט חולית חלק 2 די מייגע וארוך אבל פשוט נראה טוב - הקטע בגיאדי פריים עם השמש השחורה שמוחקת את כל הצבעים והופכת הכל לשחור-לבן ממש מרהיב, עד שאתה שוכח שמשום-מה הם מחקו על הדרך גם את הגייזיות של הברון ולדימיר הארקונן.

 

[The oldman]

ראיתי את הסרט אתמול, וזה הזכיר לי למה כשקראתי את הספרים התחלתי מאהבה אליהם וזה הלך והדרדר.
כל המוטיב הדתי-משיחי-ג'יהאדי של הסרט, שעבר סוג של White Washing להיות פחות מוסלמי, פשוט מפספס.
מה שכן, בית אטריידס הוא פחות ה Good Guys בסרט ממה שאני זוכר לעומת הספר. דווקא הקיסר נראה הכי שפוי, אפילו שכמו בספר כך בסרט, ההחלטה שלו לנחות על הכוכב היא די דבילית.

 

[The Necromancer]

היו צריכים לעשות white washing, אחרת הסרט לא היה עובר מסך היום. אף אחד לא רוצה שיגידו על הסרט שלו שהוא נותן השראה לחובבי-דאעש ושות'.

 

[המפקד האלמוני]

להיות פחות מוסלמי

דווקא כל העיצוב של הדררים מאוד צועק מוסלמים ושחורים, פחות או יותר כמו שזה היה במקור.
א-ב-ל, כל האימפריה הבין-כוכבית הייתה באווירה מזרח-תיכונית ואסיאתית. התואר של הקיסר הוא לא צאר או קייזר או אימפראטור אלא "פאדישאה" ששימש באימפריה העות'מאנית וגם קוראים לו "שאדאם הרביעי" שזה שם שנשמע די פייק-ערבי כמו אלאדין או עבדול (שמות שלא באמת קיימים בערבית בנוסח הזה) או Saddam שזה אנגלוז של صدام, אם כי אני לא חושב ששליט עיראק האהוב היווה השראה כלשהי - בשנה ש"חולית" נכתב הוא היה סתם איש מנגנוני הביטחון של מפלגת הבעת' וספק אם היה מוכר לקוראי העיתונים במערב.