אפקט דאנינג-קרוגר הוא סוג של הטיית חשיבה - אנשים שיודעים מעט על נושא מסויים מעריכים את הידע שלהם בהערכת-יתר וחושבים שהם מומחים למשהו, או כמו במה שמכונה בצבא "תסמונת הבייניש ה"חכם"" בטוחים שהם יודעים הכל ומומחים בהכל.
בעולם המציאות, לאפקט דאנינג-קרוגר (או להלן בקיצור "אד"ק") יש השפעות מביכות במקרה הטוב או הרות אסון במקרה הרע. אבל ככל שאני חושב על זה, נראה לי שבמשחקי תפקידים זה חלק משמעותי מההנאה.
במשחקי תפקידים אנחנו משחקים דמויות שהן לא אנחנו, במקומות שמעולם לא היינו בהם (או שאפשר להיות בהם) ושעושות דברים שאנחנו לא באמת יודעים לעשות. על פניו, אם נהיה בקיאים בנושא מסויים כמו היסטוריה של יפן, הנדסת טילים, טיפוס קירות או זאולוגיה של דגים, נוכל לייצר יותר אימרסיה בעולם המשחק ולהפוך אותו לאמין יותר. אבל - אני לא בטוח שזה תמיד עובד.
דווקא כשאנחנו בקיאים בנושא מסויים, נזהה הרבה יותר צרימות בין הידוע לדמיוני. לפעמים הצרימות האלה יהיו שם בכוונה כדי לייצר מציאות אלטרנטיבית, אבל המחשבה שלנו כל פעם תזרוק אותנו אל המוכר והידוע וזה מייצר תסכול מסויים. דווקא מישהו שאינו מתמצא בתחומים שעולים במשחק, יקנה יותר בקלות את התיאורים של המנחה, של שאר החבורה ושל עצמו - הוא לא יודע שהוא לא יודע, אז כל מה שהוא יודע נראה לו סביר, הגיוני ודי מגניב, בלי צרימות ותסכולים בכלל.
אולי זה היתרון של עולמות פנטזיה ומד"ב - לא משנה כמה נדע על טכנולוגיית חלל, קיברנטיקה, ימי הביניים והעת העתיקה, העולמות האלה הם לא באמת החלל, הסייברספייס או ההיסטוריה שאנחנו מכירים, ככה שכל מה שנדמה לנו שנדע יהיה סוג-של-נכון.
בעולם המציאות, לאפקט דאנינג-קרוגר (או להלן בקיצור "אד"ק") יש השפעות מביכות במקרה הטוב או הרות אסון במקרה הרע. אבל ככל שאני חושב על זה, נראה לי שבמשחקי תפקידים זה חלק משמעותי מההנאה.
במשחקי תפקידים אנחנו משחקים דמויות שהן לא אנחנו, במקומות שמעולם לא היינו בהם (או שאפשר להיות בהם) ושעושות דברים שאנחנו לא באמת יודעים לעשות. על פניו, אם נהיה בקיאים בנושא מסויים כמו היסטוריה של יפן, הנדסת טילים, טיפוס קירות או זאולוגיה של דגים, נוכל לייצר יותר אימרסיה בעולם המשחק ולהפוך אותו לאמין יותר. אבל - אני לא בטוח שזה תמיד עובד.
דווקא כשאנחנו בקיאים בנושא מסויים, נזהה הרבה יותר צרימות בין הידוע לדמיוני. לפעמים הצרימות האלה יהיו שם בכוונה כדי לייצר מציאות אלטרנטיבית, אבל המחשבה שלנו כל פעם תזרוק אותנו אל המוכר והידוע וזה מייצר תסכול מסויים. דווקא מישהו שאינו מתמצא בתחומים שעולים במשחק, יקנה יותר בקלות את התיאורים של המנחה, של שאר החבורה ושל עצמו - הוא לא יודע שהוא לא יודע, אז כל מה שהוא יודע נראה לו סביר, הגיוני ודי מגניב, בלי צרימות ותסכולים בכלל.
אולי זה היתרון של עולמות פנטזיה ומד"ב - לא משנה כמה נדע על טכנולוגיית חלל, קיברנטיקה, ימי הביניים והעת העתיקה, העולמות האלה הם לא באמת החלל, הסייברספייס או ההיסטוריה שאנחנו מכירים, ככה שכל מה שנדמה לנו שנדע יהיה סוג-של-נכון.
