IN
הדמות שעל המסך מתחילה שוב לדבר:
"אל תדאג טימותי, אני יכול להבטיח לך שהמשימה שלכם אינה מסוכנת כפי שאתה חושב ויהיה לכם ציוד וזמן מתאים כדי להתכונן אליה, ובמידה שהיא תתנהל באופן מוצלח אני חושב שתגלו שקשרי ידידות עם המחתרת הפסיונית של כוכב הגמונס יכולה להיות מתגמלת מאוד. וכפי שניחשת נכונה טאלוא'ן, זאת תיהיה הדרך שלך לשלם את החובה שלך אליי-" דבריו של וולנטין נקטעים בהתפרצותו של ראג'-
"רגע, רגע, רגע! אתה לא יכול להביא להם את הספינה ככה בחינם! אולי הצלחתם להטיס אותה אבל זה לא אומר שיש לכם רישיונות, קודי גישה , מסמך בעלות או את כל שאר המסמכים הממשלתיים הדרושים! אף נמל ראוי לא יסכים להכניס אתכם אליו, זאת פשוט תהיה-" אחד מהחיילים שליווה אתכם אל החדר מחטיף לראג' מכה לפנים עם הקנה של הרובה שלו, ראג' נופל על הרצפה בייללת כאב, האף שלו עקום ושבור ונוזלים ממנו כמויות של דם.
"זאת האזהרה האחרונה שלך, בפעם הבאה שתקטע את המפקד זה יעלה לך בחיים שלך." אומר החייל שנתן לו את המכה במבטא רוסי כבד.
וולנטיין ממשיך את דבריו כאילו לא קרה כלום-
"אז כפי שלמדתם אכן אין לנו את כל האישורים שהמוכר של אקירה דיבר עליהם, אבל אתם עדיין יכולים לקבל את הספינה ונוכל לזייף ולהוציא מהמוכר את רוב האישורים ללא בעיה. זה לא אמר שהספינה תהיה חוקית אבל זה יסיר הרבה מהבעיות שלכם, אבל זה כבר נתון לשיקולכם. איש העסקים מאקירה הוא חסר חשיבות בעייני הארגון הזה וגורלו יהיה מוטל בידכם."
ראג' בולע את הרוק שלו בקול , אבל הוא לא מעז לדבר.
"אני אתחיל בלספר לכם קצת על המקום הזה ולמה הוא נבנה.
לפני כמה שנים עלתה ממשלה בכוכב הגמונס שהבינה שאפשר לשלוט בעם שלה בעזרת פחד, והיא גם הבינה שניתן לזרוע פחד בעם בעזרת אויב משותף ושונה. אותה ממשלה החלה להעביר חוקים ותעמולה נגד הפסיונים בהגמונס- בהתחלה היא הורידה את המעמד של הפסיונים לאזרחים סוג ב'. פסיונים נאלצו לעבור בדיקות נפשיות כל כמה חודשים ולקבל אישורים ורישיונות על עצם היותם פסיוניים ועל הזכות לשלוט בכוחות שלהם ומי שלא עמד בבדיקות האלה נאלץ להישלח למעצר. לאט לאט החוקים נגד הפסיונים החמירו וזה הגיע למצב שפסיונים נרדפים ברחבי הכוכב ומיוחסים כאויבי המדינה ומי שנתפס נשלח לבתי טיפול מיוחדים בהם הפסיונים מעונים ומטילים בהם מומים שונים שבגללם הם לא יכולים להשתמש בכוחות שלהם וחלקם אפילו מוצאים להורג.
בגלל זה אני הקמתי את המקום הזה. פה אנחנו מנהלים את המערכה כנגד הדיקטטורה השקרית של כוכב הגמונס ופה אנחנו מאכלסים את אותם פסיונים שהצליחו להימלט על נפשם, עד שיום אחד נוכל להחזיר אותם לבית שלהם.
כפי שבטח הבנתם אנחנו לא האנשים הרעים בסיפור הזה, אנחנו לא אותם המפלצות שהם מציגים אותנו להיות. אלא הם- הם אלה חיות האדם שמעוותים וטובחים בבני אדם אחרים רק בשביל כוח ושליטה במסווה של הגנה על האומה שלהם. האם אתם לא יכולים להבין אותנו? האם אתם לא יכולים להבין למה חלקנו בוחרים להקריב את עצמם כדי לסיים את חייהם של מנהיגי החיות האלה?"
המפקד עוצר לרגע את דבריו ואתם יכולים לראות ששאר החיילים במקום נראים מהורהרים ונפולי פנים.
"בכל מקרה נחזור לתפקיד שלכם כאן. כפי שאמרתי מקודם אתם פרצופים חדשים בו במערכת השמש הזאת ואתם לא קשורים לארגון הזה בשום צורה וזה יתרון שאני מתכוון להשתמש בו. לפני כמה ימים אחת מהמדעניות שלנו שנמצאת בעיר הבירה של כוכב הגמונס, ורה קורבין, הודיעה לנו שהיא סיימה מחקר שאותו היא ערכה. לצערנו כבר לא שמענו ממנה בימים האחרונים והמידע הזה בעל חשיבות עליונה. אנחנו צריכים שאתם, בליוויו של ניקולאי אותו כבר הכרתם, תלכו לבית של ורה ותשיגו את המידע הזה משם אם הדבר אפשרי, ואם לא אז שתשמידו כל ראייה למחקר שנשארה בדירת המסתור שלה."
ניקולאי נראה מהורר-"המפקד! אנחנו צריכים גם להוציא את ורה משם! אי אפשר להשאיר אותה בידיים של המרצחים האלה!" ניקולאי מתפרץ. אחד החיילים מסתכל אליו בכעס אך המפקד מניד לאותו חייל עם ראשו, וזה נרגע ונשאר במקומו.
המפקד פונה אל ניקולאי- " אתם תנסו להחזיר את ורה, אך אי אפשר להבטיח כלום והמידע הזה חשוב יותר מחייו של כל אינדיבידואל, אתה מכל האנשים אמור לדעת כמה קשה היא עבדה על המחקר הזה. אסור שהוא ייפול לידיים הלא נכונות."
ניקולאי מרכין את ראשו.
"אתם תקבלו את שאר הפרטים לגבי המשימה לפני שתצאו אליה, וכמובן שתקבלו גם את הציוד המתאים. אך בינתיים אתם יכולים לנצל את היום הקרוב לנוח בחדרים שניתן לכם פה ולסייר במקומות שתקבלו אליהם הרשאה. האם יש לכם שאלות?"