הצללים עטים על סארין, שורטים ומשספים אותו. דם מכתים את השריון שלו, אבל הוא מתעלם ממנו. מתרכז בלחש. ולאחר רגע, הוא מסתובב.
'הונג, דאי, קאלי.' הוא אומר, מקרין את המחשבות שלו לכולם, 'אני רואה שמצאתם לי תחליף. כמה מתאים, להחליף את המקולל באל-מת. להחליף את המכשף שמקבל את כוחו מהצללים, במשרת של אחד.' מסביבו, משהו קורה. לרגע אחד, אתם חושבים שאתם יכולים לראות סדקים בשמיים, וברקים סגולים עולים מהמזבח אליהם. ומהם, אנרגיה זורמת. אפלה, כמו רוח שחורה. היא מתערבלת מסביב לסארין, מלווה בברקים הסגולים הללו, אשר מכים בצללים אחד אחרי השני, לא חסים על הנזיר ועל הגמדה.
'האם אתם באמת חושבים שאני הבחור הרע כאן? אני, שהקדשתי את חיי לעזרה לזולת, לאנשים שהתעללו בי בגלל מוצאי?' סארין שואל, עיני החתול שלו מביטות בכם אחד אחרי השני. 'יש בכם ספק שהייתי כאן, אם לא הייתי חושב שזה הדבר הנכון? הדבר שיתקן את העולם?' מעליו, הליקוי נמשך. לון וסלן כבר כמעט ונוגעים אחד בשני, מסתירים כל אחד מהם חלק מהאור המוקרן מהלוס. עוד רגעים ספורים, הם יתלכדו. יסתירו את יופיה של סיילרה מהעולם.
'העולם שבור. הרוס ממלחמה. חסר איזון, כפי שהנזירים כאן כל כך אוהבים לומר. האלים חלשים, מלקקים את פצעיהם בארמונותיהם. שבורים אחד אחד. עראט לא מסוגל יותר להניף את חרבו, מלא ברגשות אשמה. סיג מתבודד בגודול, פנתרי הצללים שלו מרחיקים את כל מי שמנסה להתקרב. ברקן, מעדיף לחיות בחלומות מאשר במציאות. או ת'ארס, שלא מסוגל לעשות דבר שישבור את האיזון. לא, אנחנו צריכים אלים אחרים. שלמים. אלים שמתאימים לתפקיד ולתואר.' הוא מדבר היישר בתוך מוחכם, חזק יותר מתמיד. ויחד עם המילים שלו, באות התמונות, המלוות בקור. בעקצוץ, כאילו הגוף שלכם רדום. אל המלחמה הבוכה דמעות של דם מעל לחרבו הממזרית הזהובה. אלת השמש מכורבלת בתנוחה עוברית במרפסת ארמונה, מסיטה את מבטה מסרמיאת הבוערת למטה. אל הצללים אוכל לבדו ממגש עץ, אוכל שנראה כאילו הגיע מבית כלא. הכריש אדום העין שוחה במצולות הים, שוכח את עצמו באינסטינקטים הפראיים של החיה. מכשף הירח מסתגר במחקרו, נראה כאילו הוא לא טיפח את עצמו כבר זמן רב.
אתם רואים את התמונות הללו, ללא קול, ללא ריח. ללא תחושה. מרגישים כאילו אתם יכולים להושיט יד ולגעת- אך לא מסוגלים.
META
זעם אפל: כל יצור בטווח 4 משבצות מסארין חסר הקול חוטף 13 נזק מוות.
פרץ תודעה: נגד קאלי, דאי-קי, סבסטיאן, ו-צ3
גלגלו הצלת תבונה בד"ק 16. אם ערך התבונה שלכם הוא 16 ומעלה, אתם סובלים מחסרון להצלה.
בכשלון, אתם מתחילים להשתגע. בתחילת תורכם, גלגלו ק4, ותפעלו לפי התוצאה.
לעצמי
'הונג, דאי, קאלי.' הוא אומר, מקרין את המחשבות שלו לכולם, 'אני רואה שמצאתם לי תחליף. כמה מתאים, להחליף את המקולל באל-מת. להחליף את המכשף שמקבל את כוחו מהצללים, במשרת של אחד.' מסביבו, משהו קורה. לרגע אחד, אתם חושבים שאתם יכולים לראות סדקים בשמיים, וברקים סגולים עולים מהמזבח אליהם. ומהם, אנרגיה זורמת. אפלה, כמו רוח שחורה. היא מתערבלת מסביב לסארין, מלווה בברקים הסגולים הללו, אשר מכים בצללים אחד אחרי השני, לא חסים על הנזיר ועל הגמדה.
'האם אתם באמת חושבים שאני הבחור הרע כאן? אני, שהקדשתי את חיי לעזרה לזולת, לאנשים שהתעללו בי בגלל מוצאי?' סארין שואל, עיני החתול שלו מביטות בכם אחד אחרי השני. 'יש בכם ספק שהייתי כאן, אם לא הייתי חושב שזה הדבר הנכון? הדבר שיתקן את העולם?' מעליו, הליקוי נמשך. לון וסלן כבר כמעט ונוגעים אחד בשני, מסתירים כל אחד מהם חלק מהאור המוקרן מהלוס. עוד רגעים ספורים, הם יתלכדו. יסתירו את יופיה של סיילרה מהעולם.
'העולם שבור. הרוס ממלחמה. חסר איזון, כפי שהנזירים כאן כל כך אוהבים לומר. האלים חלשים, מלקקים את פצעיהם בארמונותיהם. שבורים אחד אחד. עראט לא מסוגל יותר להניף את חרבו, מלא ברגשות אשמה. סיג מתבודד בגודול, פנתרי הצללים שלו מרחיקים את כל מי שמנסה להתקרב. ברקן, מעדיף לחיות בחלומות מאשר במציאות. או ת'ארס, שלא מסוגל לעשות דבר שישבור את האיזון. לא, אנחנו צריכים אלים אחרים. שלמים. אלים שמתאימים לתפקיד ולתואר.' הוא מדבר היישר בתוך מוחכם, חזק יותר מתמיד. ויחד עם המילים שלו, באות התמונות, המלוות בקור. בעקצוץ, כאילו הגוף שלכם רדום. אל המלחמה הבוכה דמעות של דם מעל לחרבו הממזרית הזהובה. אלת השמש מכורבלת בתנוחה עוברית במרפסת ארמונה, מסיטה את מבטה מסרמיאת הבוערת למטה. אל הצללים אוכל לבדו ממגש עץ, אוכל שנראה כאילו הגיע מבית כלא. הכריש אדום העין שוחה במצולות הים, שוכח את עצמו באינסטינקטים הפראיים של החיה. מכשף הירח מסתגר במחקרו, נראה כאילו הוא לא טיפח את עצמו כבר זמן רב.
אתם רואים את התמונות הללו, ללא קול, ללא ריח. ללא תחושה. מרגישים כאילו אתם יכולים להושיט יד ולגעת- אך לא מסוגלים.
META
זעם אפל: כל יצור בטווח 4 משבצות מסארין חסר הקול חוטף 13 נזק מוות.
פרץ תודעה: נגד קאלי, דאי-קי, סבסטיאן, ו-צ3
גלגלו הצלת תבונה בד"ק 16. אם ערך התבונה שלכם הוא 16 ומעלה, אתם סובלים מחסרון להצלה.
בכשלון, אתם מתחילים להשתגע. בתחילת תורכם, גלגלו ק4, ותפעלו לפי התוצאה.
- שיתוק. אם יצור תוקף אותה, הדמות תתקוף חזרה כתגובה באמצעות התקפת קפ"אפ בסיסית או לחשון, אבל לא יכולה לקחת פעולות אחרות או לזוז.
- זעם פרנואידי. הדמות תוקפת את בני הברית הקרובים ביותר אליה.
- שנאה עצמית. הדמות מפילה כל חפץ שהיא מחזיקה, ושורטת את הגוף שלה. גורמת לעצמה 1ק4 נזק חותך לסיבוב.
- ירא-סארין. הדמות מפילה את כל החפצים שהיא מחזיקה, נופלת שרועה, ומתרפסת בפני סארין וכל דבר שקשור לאדונים שלו. הדמות משותקת (paralyzed).
לעצמי
פארימה- 46 נזק
סארין- 18 נזק כוח, צריך לחדש mind blast
סארין- 18 נזק כוח, צריך לחדש mind blast