הטריילר החדש של ההוביט.

[muzar]

(סליחה למעריצי מעשה בחמישה בלונים, אם קיימים כאלה)

בקיצור, disagreed

איך אתה מעז לדבר כך על אלון והבלון האדום?!

 

[2MUCH]

אתם לא צריכים להיות כל כך מזועזעים מהאפשרות שאתם אוהבים ספר לילדים, ואתם לא צריכים להבדיל אלפי הבדלות בינו לבין "מעשה בחמישה בלונים" כדי שתוכלו להנות ממנו. זה נכון שספרי ילדים לעתים קרובות נכתבים גרוע, כי לילדים אין חוש לספרות ואפשר להאכיל אותם זבל, אבל יש גם ספרי ילדים טובים מאוד; בדיוק כמו שיש ספרי נוער טובים וכאלו גרועים. אני יודע שרוב האנשים לא יודעים את האמת הזו, כי יצא להם לקרוא יותר מהזבל מאשר מהקלאסיקות. אני יודע כי גדלתי בבית בו ספרי ילדים כובדו, ממש כמו ספרי מבוגרים, והרבה מזכרונות הילדות הטובים שלי קשורים בספרים האלו. לדעתי, התפישה של ספרי ילדים כזן נחות צריכה להעלם.
"ההוביט" הוא ספר ילדים, וכך כל מה שכתב רואלד דאל, וסדרת סיפורי נרניה גם. את המומינים לא יצא לי לקרוא כילד, אבל קראתי אחד מהם בכל זאת, והוא מצויין.

דרך אגב, ההבדל בין "ההוביט" ל"מעשה בחמישה בלונים" הוא בשכבת הגיל בלבד. לא תקבל תגובות טובות אם תקרא את ההוביט לילדים קטנים מדי.

 

[muzar]

אתם לא צריכים להיות כל כך מזועזעים מהאפשרות שאתם אוהבים ספר לילדים, ואתם לא צריכים להבדיל אלפי הבדלות בינו לבין "מעשה בחמישה בלונים" כדי שתוכלו להנות ממנו. זה נכון שספרי ילדים לעתים קרובות נכתבים גרוע, כי לילדים אין חוש לספרות ואפשר להאכיל אותם זבל, אבל יש גם ספרי ילדים טובים מאוד; בדיוק כמו שיש ספרי נוער טובים וכאלו גרועים. אני יודע שרוב האנשים לא יודעים את האמת הזו, כי יצא להם לקרוא יותר מהזבל מאשר מהקלאסיקות. אני יודע כי גדלתי בבית בו ספרי ילדים כובדו, ממש כמו ספרי מבוגרים, והרבה מזכרונות הילדות הטובים שלי קשורים בספרים האלו. לדעתי, התפישה של ספרי ילדים כזן נחות צריכה להעלם.
"ההוביט" הוא ספר ילדים, וכך כל מה שכתב רואלד דאל, וסדרת סיפורי נרניה גם. את המומינים לא יצא לי לקרוא כילד, אבל קראתי אחד מהם בכל זאת, והוא מצויין.

דרך אגב, ההבדל בין "ההוביט" ל"מעשה בחמישה בלונים" הוא בשכבת הגיל בלבד. לא תקבל תגובות טובות אם תקרא את ההוביט לילדים קטנים מדי.

מסכים מאוד

 

[הדרקון הכסוף]

אאז''נ ההוביט זה סיפור שטולקין סיפר לילדיו ואחר כך פירסם. הוא מיועד לילדים,אבל הוא כתוב טוב ככה שגם מבוגרים יכולים להנות ממנו. הנקודה היא שהספר כתוב בצורה ילדותית,ואילו הסרט הוא סרט אפי. ברור שיהיו אי התאמות בין השניים. הדוגמה הטובה ביותר זה האלפים. בהוביט הם מתוארים כשדונים קלילים שאוהבים להשתכר,ואילו בשר הטבעות הם כמעט אלים בני אלמוות.

 

[Sacred Carrot]

בנוגע לשני הסרטים הקודמים: לדעתי הבעיה הכי גדולה שלהם היא סכיזופרניה. הם פשוט לא יודעים מה הם אמורים להיות.


אפשר לראות את זה בכמעט כל אספקט שלהם. למשל - בסצינות עלילתיות הגמדים משמשים כמעט כאתנחתא קומית. הם קטנים, שיכורים, מגושמים. בסצינות קרב כל אחד מהם מרשים פי שלוש משארגורן היה בטרילוגיית שר הטבעות - למה? כי הסרט לא מצליח להחליט אם הוא הרפתקה משעשעת וחמודה על קבוצה של גמדים, או סרט אקשן. בצורה דומה, אסור שאף דמות תיפגע (סרט ילדים!), אבל האויבים הם מפלצות די רציניות - דרקונים ואורקים וכו'. זוכרים את האורקים בשר הטבעות? הם היו פראיים. הם היו מאיימים. חוץ מהדמויות הראשיות, לכולם היה די קשה להתמודד איתם, ואפילו הדמויות הראשיות לרוב איבדו משהו או היו קרובים לאבד משהו בכל התקלות עם אורקים. כאן? אורקים הם פשוט אנשים רעים. הם לא נוהמים ונושכים אחד את השני בפראות, הם לא מפלצות. הם אנשים מכוערים שעומדים במקום בפסיביות ואומרים, "הו, כמה שאני רוצה לתפוס את הגמדים האלו!". העניין הוא שכשהגמדים בלתי מנוצחים בשדה הקרב, אי אפשר להרגיש שום איום מהרעים.

בצורה דומה לפעמים יש שירים, אבל סצינה אחר כך הכל רציני כמו הקבר. לפעמים יש פוליטיקה וכל מיני קטעים מוזרים ולחלוטין לא מוסברים (עלילת צד שלמה עם גנדלף נראית מאוד תמוהה ותקועה למישהו כמוני שבחיים לא שמע על הנקרומנסר) שנראים כאילו הם מיועדים לקהל שחי ונושם את הארץ התיכונה, כי אחרת הם סתם מבלבלים או לא מעניינים. אבל אז, סצינה אחר כך, יש קוסם שנוסע ממקום למקום על מרכבה שקשורה לשפנים. כן, ארנבים.

הקטעים הכי טובים מהסרטים הם לא קטעי האקשן הצעקניים, אלא הקטעים שבאו קומפלט מתוך הספר - ההתעמתות של בילבו עם גולום במנהרות הגובלינים, ואז ההתעמתות שלו עם סמוג. הקטעים האלו מעבירים את הקסם של הספר בצורה מאוד מוצלחת - הם מגניבים, מעניינים ואכן נותנים את תחושת הגבורה המבולבלת שכל כך מתאימה לבילבו. באמת הייתי מעדיף סרט אחד שאלו סצינות השיא שלו.

 

[pyhnux]

אם אתה מסתכל על זה כסרטים, זה נסבל במקרה הטוב. (עדיין לא התאוששתי מסצינת הקרב של הגמדים נגד סמאוג. מה זה היה אמור להיות בדיוק?)
אם אתה מסתכל עליהם כעיבוד לספרים זה "זבל שלא בראו השטן" במקרה הטוב. (אני לא באמת אפרט, כי זה יעבור את 60,000 התווים שאפשר לשים בהודעה, אני רק אציין את העובדה שמאוד מרגיזה אותי שגנדלף מגלה את הנקרומנסר לראשונה במהלך מסע ארבור. בספרים מגלים אותו בערך 90 שנה לפני, ואחרי עשרות שנים של ויכוחים במועצה הלבנה, בערך 20 שנה אני חושב לפני מסע ארבור גנדלף מסתנן וחושף את הנקרומנסר כסאורון. במהלך מסע ארבור המועצה מתקיפה את סאורון ומגרשת אותו למוריה)

 

[2MUCH]

אם אתה מסתכל על זה כסרטים, זה נסבל במקרה הטוב. (עדיין לא התאוששתי מסצינת הקרב של הגמדים נגד סמאוג. מה זה היה אמור להיות בדיוק?)
אם אתה מסתכל עליהם כעיבוד לספרים זה "זבל שלא בראו השטן" במקרה הטוב. (אני לא באמת אפרט, כי זה יעבור את 60,000 התווים שאפשר לשים בהודעה, אני רק אציין את העובדה שמאוד מרגיזה אותי שגנדלף מגלה את הנקרומנסר לראשונה במהלך מסע ארבור. בספרים מגלים אותו בערך 90 שנה לפני, ואחרי עשרות שנים של ויכוחים במועצה הלבנה, בערך 20 שנה אני חושב לפני מסע ארבור גנדלף מסתנן וחושף את הנקרומנסר כסאורון. במהלך מסע ארבור המועצה מתקיפה את סאורון ומגרשת אותו למוריה)

לדעתי סרטים צריכים לנטול חירויות כדי להעביר את הספר למסך. למשל, לשים סצינות קרב איפה שקטעים קצרים הספיקו קודם ולהוסיף עלילות של דמויות משניות היכן שלא היו כאלו.
הבעיות העיקריות שלי עם הסרטים קשורות למבנה, ואלו נראות פחות חשובות אם הזמן.

 

[pyhnux]

ליטול חירות זה בסדר גמור. סרטי שר הטבעות לקחו חירות בהעברת הספרים, והם סרטים מצוינים. אבל הביצוע שלהם ב"חורבנו של סמאוג" הוא פשוט אסון. הוא נבנה כאסון במהלך כל הסרט, ונגמר באסון אחד גדול בסצנת הקרב של הגמדים נגד סמאוג (שלא אמורה להיות שם בכלל). הסצנה הזאת היא לא הגיונית ומוזרה. היא בנויה מעשרות דברים קטנים ולא הגיוניים, (מתכת שלא נמסה בזהב מותך. דרקון שלא מת בזהב מותך. הוביט שמסוגל לרוץ מהר יותר מדרקון. דרקון שמשתמש באש אך ורק בנקודה הבודדת שזה יכול להועיל לגמדים, ולא בשום הזדמנות אחרת. וכו') והיא לא תורמת שום דבר לעלילה, ורק גורמת לה להיראות מוזרה. (כן, הדרך הכי טובה לנקום במישהו שעומד ממש מולך היא ללכת להרוג אנשים אחרים. בספר סמאוג לא מצליח לתפוס את הגמדים, ואפילו לא יודע שתורין איתם. הוא פשוט חושב שמדובר במזימה של אנשי האגם, ולכן הולך לחסל אותם כעונש).