• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

גאנוס: זכרונות אפלים. מתחילים!

אאוט~ מישהו ידע מה קרה לשחקן של לידיה?
אין~
צעדה מהירה באפילת הלילה. האם הם נכנעו, או שהם נסגו נסיגנ טקטית? ואולי זה סתם משחק סאדיסטי?
האלף החולה עדיין חסר הכרה כך שלא יוכל לספק מידע רב.האפילה קודרת ומטרידה, וממריצה את החיילים להזדרז. לאחר כמה שעות הליכה, האלפים שביניכם מזהים מגדל שמירת דרכים~ האימפריה בכדי לאבטח את הדרכים הציבה מגדלי שמירה עם עשרה לגיונרים בנקודות אקראיות.
הקפטן שלכם צועק אליהם, כשהחיילים יוצאים לעזור, בעוד אתם מחנים את העגלה בחוץ, מפקד המגדל מזעיק בתקיעת חצוצרה כוהנים מרפאים שיגיעו בשעות הקרובות. בינתיים, הם מארחים אתכם בקומה הראשונה שבה שולחן ארוך, מציעים לחם ובשר מיובש. מפקד המקום~ גבר שמון וסמוק פנים "אז מה קרה בדיוק?" שואל.
 
כאב הראש נרגע בערך בחצי הדרך לשם,ועד שהחבורה הגיעה אנגוס חזר למיטבו.
"היה לנו אמבוש של כמה אלפים שסרחו ככל הנראה,ניסו לקחת את כולנו לקבר אחים לדעתי".
כאשר אנגוס שם לב לאוכל הוא לא אוכל ממנו משום מה,כנראה לא רעב והוא עדיין נראה מרוחק.

דרגוניאן
כאבי הראש לא הפסיקו באמת אבל קצת הוחלשו,מה שנתן לו הזדמנות להסתיר את הכאבי ראש כמו גדול,בינתיים הויכוח נמשך,והמצב נראה טוב יותר-ידו של אנגוס החדש על העליונה,בעוד שעה בערך יגמרו לאנגוס הישן כל האפשרויות להחזיר אש,והוא ישתוק לתקופת זמן של בין שלושה לשלושים יום

לאחר מכן אנגוס פונה לאלה שהיו איתו במסע(השחקנים בפורום).
"אני אשמח לדעת מה הכישורים הכללים שלכם ומאיפה השגתם אותם,אני אתחיל. יש לי יכולות שיש בדרך כלל לנוכל חזק,אבל אני למדתי את זה מהצבא"
 
IN
ריקוור אוכל מעט, משאיר חצי מצלחתו מלאה.
"אמבוש של חיילים, בעלי מלכודות גרילה בכל עבר וקסמים" הוא אומר בפשטות. לשאלתו של אנגוס הוא משיב, "אקדמיה, לא משהו יוצא דופן".
 
המפקד אוחז בבטנו וצוחק. "אדון המצודה? שה בסך הכול מגדל שמירנ מסריח ומיותר, אבל תודה על הכבוד."
צחוקו נפסק בבת אחת והוא פונה למהנדס, "אמרת שהיית מפקד לגיון? איזה?" הוא שואל בלחץ.
הקפטן של המשלחת, מביט במהנדס במבט מהורהר.

רגע המתח חולף ונקטע כששומר רץ לחדר האוכל ומכריז "הכוהנים כאן." אומר.
 
הכהנים, גברים מזוקנים לבושים בגלימות לבנות מוזהבות, צועדים במהירות ברשרושי גלימות.

הם עוצמים עיניים בריכוז, אור בוקע מידיהם, בעוד הם מטפלים בפצועים.

האלף החולה, מתעורר, מקיא דם, ומתפתל בצחוק היסטרי.
 
אנגוס מוציא מהשרוול טריקים של עזרה ראשונה,וממלמל על השירות הצבאי שלו,ולמרות שאנגוס לא מטפל בהם מי יודע מה,הוא לוקח חתיכה מחולצתו ומרפד בה את האזור הפצוע של השחקן או לחילופין,שם לו תחבושת,מכין חליטה פשוטה אך יעילה של מרווה ושיקוי צהבהב מסתורי וריחני.
"תשתה את זה,סמוך על קצין,אין לי שום רצון לאבד חייל פה"

דרגוניאן
כחלק מהיחידה השישית הגבוהה,הוא קיבל הכשרה מקיפה שראויה להרפתקן. בנוסף,בשל החוכמה המפותחת שלו הוא משנן תרגיל לטיפול בסיסי בחייל פצוע בשדה הקרב,דבר שכל סמל לומד בהמשך אימוניו. החליטה היא לא יותר מאשר מרווה ומיץ מרכז של לוע הארי(למרות שהמיץ דליל וניתן לשתיה כמו מים),אך התמיסה ניתנת לבליעה(אם כי היא לא טעימה במיוחד,טעמה כשל כרוב וריחה חזק מאוד כאשר הבקבוק נפתח),וביכולתה לטפל במחלות ומכאובים פשוטים ביותר.
 
אחד הכוהנים, הדור זקן וגבות מתקרב לאלף שצוחק בהיסטריה. מבטו חמור.
"לאלו, קלאדאן המוזהב עוד לא נתן מענה." אומר בשקט. אך הוא מלחשש תפילה קצרה, ומניח יד על מצחו.
האלף נרגע מעט.
"הקרנבל עוד לא התחיל?" הוא שואל בצחקוק.
"קרנבל הצללים!" מצחקק.
 
ריקוור-

המחלה לא טבעית, אך גם לא בדיוק מאגית. משהו מעבר.

כולם-

הקצין:"טוב, טוב. אני חושב שכדאי שתלכו לנוח, ומחר בבוקר נראה מה עושים."

האלף מביט בחיוך מזוגג:"ובני האדם יעלמו ראשונים!" מצייץ בצווחה.
 
אות'יריון משלב את ידיו, מדבר בקול שקט.
"אני אשאר כאן, אני לא זקוק להרבה מנוחה."

הוא נותן לאחד הכוהנים לרפא אותו ואז הולך ונשען על הקיר, נכנס למצב המדיטציה המחליף את השינה לה זקוקים הגזעים האחרים.
למרות זאת, בעיניו החצי עצומות יש ניצוץ שאומר כי אות'יריון מודע לסביבתו, ומבטו לא מש מהאלף הקשור למיטה.
 
IN
"לא קסום..." ממלמל ריקוור. "אך משהו מעבר. אתה" הוא מצביע על אחד הכוהנים, "המחלה הזאת לא קסומה, אך גם לא טבעית. יותר מזה איני יכול לומר, אני כולי תקווה שתשתמש במידע הזה לטובה, אולי לפני הריגת רחמים (mercy killing) על האלף המשוגע..." אומר ריקוור, ואז, עוקב אחרי אחד החיילים, פונה לחדר המיטות ולומד את לחשיו מחדש, לאחר מכן מתרסק בעייפות על המיטה.

דרגוניין (לחשים) -

META
להיום:
דרג 0: אורות מרקדים, אור, צלילי רפאים, יד מאגית, תיקון. (5 ליום, 5 נותרו)
דרג 1: הקסמת אדם, משרת לא נראה, קליע קסם, קרן של חולשה, נפילת נוצה. (5 ליום, 5 נותרו)
דרג 2: קרן חורכת, ראיית חושך. (4 ליום, 4 נותרו)
דרג 3: כדור להבות, קליע ברק. (4 ליום, 4 נותרו)
דרג 4: סופת קרח, אי נראות נעלה. (3 ליום, 3 נותרו)
 
הכוהנים נרתעים, ומביטים בלידיה בעלבון.
"לישון." מציע אגנוס בחיוך, ולבסוף כל החבורה הולכת לישון, כל אחד במקום שנוח לו.

לידיה ואות'יריון-

כל אחד מכם, ניצב בקצהו של אולם שיש לבן יפהפה באופן אלוהי.
שקט שליו ובודד שורר.
אך אז צללים מופיעים, ומתוך הצללים מופיעים עשרות עכבישים שחורים אדומי עיניים. הם מציפים את האולם, ומתחילים לטפס עליכם.
לידיה נעלמת, ולפני שאות'יריון נעלם, הם מטפסים לו על הרגל.

אות'יריון-
הם מכסים אותך עד הרגל, ואתה חש שנאה וטירוף פועמים בדמך. אתה מתעורר.

אאוט- הכושר שלך רגיל/נמוך או גבוה?

המהנדס-

אתה רואה קוסם אלף צעיר ואדום גלימות, מתאמן ברצינות במעבדה. לרגע הוא מביט בך ואתה מתעורר.


בוקר-

קמתם עם כוחות מחודשים, מפקד המגדל דיווח, שהעגלה עם הגופה נמצאה והיא ממתינה לכם.
אתם אוכלים ארוחת בוקר ומתכוננים לצאת לדרך.

הקפטן של השיירה פונה אליכם:"האלף המטורף... נראה רגוע עכשיו, והוא אומר שהוא רוצה להצטרף. מה דעתכם?"
אומר ומביט בעיקר ב"מהנדס", כאילו חש טבעית שהוא המפקד.
 
אות'יריון מעיף מבט קטלני בריקוור.
"אין זה אשמתו שהוא תקף אותנו, המגיפה הארורה שולטת במעשיהם של האלפים הנגועים. זה די ברור מהקרב של אתמול כי אנו צריכים עוד לוחמים מוכשרים, ואם הוא מסוגל לשלוט בעצמו יהיה זה עדיף מכל הבחינות שהוא יבוא איתנו, אני אשמור עליו אם יהיה צורך בכך."

OUT
לדרגוניין-רגיל.
 
חזרה
Top