אות'יריון משיג גליל קלף ונוצה ומתחיל לכתוב את ההודעה באלפית, מתרגם לשפה המדוברת ומקריא את עיקרי הדברים (ללא ההקדמה והברכות המקובלות ללא גינוני הנימוס במכתב עצמו וללא הפרטים המדויקים) תוך כדי הכתיבה על מנת שהנער ישמע את הדברים.
"בתאריך ה(התאריך שבו השיירה הותקפה ע"י האלפים) הצלחתי לשבות אחד מהאלפים החולים ב"מגיפה", אשר הפגין את הסימנים הידועים הכוללים כתמים שחורים על העור ורצחנות מחושבת. האלף נתפס לאחר שניסה יחד עם עוד חבורה של האלפים לתקוף את השיירה בה הייתי. שאר האלפים הצליחו להימלט או שנהרגו.
יש לציין כי בזמן הקרב הוטל לחש אפילה אשר נטל ממני את מאור עיני-אך לא את מאור עיניהם של האלפים החולים.
בלילה שלאחר מכן העיירה שהתה בתוך העיר ואילו אני שמרתי על העציר מחוץ לעיר ברצון לדובב אותו.
הסתבר כי לא כמעט צורך בכך, העצור התחיל לדבר מיוזמתו לו, טוען כי המגיפה הזאת אינה מחלה אלא ברכה, התפתחות של הגזע האלפי. לפי שאלותי הוא חשף כי הוא שומע קול בראשו. הוא סיפר על הרגשתו שהאלפים הם היצורים הנעלים ביותר בעולם הזה ועל כך ששאר בני התמותה הם כחיות לעומתנו. הוא גם חשף כי הוא ואחרים כמוהו אוכלים בשר אדם, וכי הם אינם רואים בכך שוני מלאכול בשר חיה.
העצור הזכיר מספר פעמים את הביטוי "קרנבל הצללים", אליו מצטרפים כל האלפים ש"התפתחו" (יש לציין כי הוא ידע על מספר אלפים נוספים שחלו ואותם לפי מיב ידיעתי הוא לא פגש, כך שייתכן שיש קשר בין האלפים החולים).
לפני שהספקתי להוציא ממנו מידע נוסף הופיעו להם אלפים נופים מתוך החשיכה מבלי שחשתי בבואם.
מכל המידע הזה הסקתי כי ה"מגיפה" כפי שאנו קוראים לה היא למעשה קללה או מגיפה קסומה זדונית המכוות כנגד אלפים.
אותו כוח שמאחורי כל העניין מסייע לאלפים החולים בקסמי חשיכה ושולט בהם כמו בובה על חוט, מעוות את מוחם ומחבתם ללא היכר.
מלבדי הייתה עוד אלפית בשיירה. דרואידית, אשר התנהגה כלפי בחשדנות ותוקפנות ואני מרגיש כי היא לא הייתה בחברת אלפים במשך רוב חייה, אם בכלל.
מהמעט שדיברתי איתה הסתבר שהיא מאמינה כי התרופה ל"מגיפה" הזאת הנה שורש של אלון-דם.
למרבה הצער, היא נהרגה פני שהצליחה להשיג את השורש ולהוכיח (או להפריך) את התאוריה שלה.
על החתום-אות'יריון עלה-כסף, שומר גבול לשעבר של פלת'איה."
אות'יריון חותם את המכתב עם מעט שעווהו חמה ומטביע בה את טבעת החותם שלו המזהה אותו כומר גבול שח פלת'איה.
