Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
Note: This feature may not be available in some browsers.
ברוכים הבאים לפורום הפונדק
הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!
קאגה מסתכל על הגופות ומקלל, הוא מביט מסביב ובודק כמה זמן הגופות הם גופות (לפי החום הזבובים ועוד גורמים) הוא גם בודק את סיבת המוות ורם יש משהוא בסביבה.
במידה שאין קאגה קורע לצד אמו ומניח יד על מצחה "אם אני יכול לדבר אם שדים במוחי אין שום סיבה שאני לא אוכל לעשות את זה אם בני אדם" קאגה מניח יד על הפצע שלה (שהוא כבר חבש אצל הרופא בשביל להרוויח עוד זמן) ומוציא את ידו עם מעט דם עליה, הוא טועם מעט מהדם שלה בעודו מטפטף מעט מדמו לבין שפתיה, "זה אמור לצור חיבור בינינו בנוסף לקשר הדם שלנו" הוא חושב בעודו מצמיד את מצחו למצח של אמו ומתחיל להזרים אנרגיה אישית לנקודת המפגש.
חיפוש/בדיקת גופות [dice seed=12072 secure=7e7ad1c0_0]1d20[/dice]
יצירת קשר (נראה לי שאמור להיות לי בונוס בגלל שאנחנו בעלי קשר דם ובגלל החיבור באמצעות טעימת הדם שהוא מסמל את הנשמה) [dice seed=38658 secure=72b55d6f_1]1d20[/dice]
פריטיגר מקלל בשקט, לבו מאיץ. הוא נגעל מהרעיון של לפנות למשמר הלבן, אבל למען מונה... למען מונה הכל. הוא רץ לתחנה הקרובה של המשמר הלבן, נושא את מונה בזרועותיו. ״ארוסתי גוססת! ארוסתי גוססת!״.
Out
פריטיגר לא יודע שהיא בת מפלצת...
ולמיטב ידיעתי, הם לא יכולים לנחש את זה שאנחנו בני מפלצות (מונה לא במצב לשיר, ושניהם הסתירו את זה כל החיים...).
ואם מונה תמות כנראה שפריטיגר יתאבד מצער... איזה סיום טראגי ויפה...
זה או זה או המוות של מונה. אני אקח את הסיכון.
Out
אני מניח שאחשב לילה?
In
"אני יודע, נתתי לך דלת שאול בשביל לעקב את זה אבל אני לא חושב שתחזיקי עד הזריחה" קאגה מביט בה "הפציעות שלך מעבר ליכולת של רופא רגיל, אני צריך להעביר אותך לבעל יכולות ריפוי קסומות או שתמותי" קאגה נאנח "למרבה הצער אני לא מקיר אף אחד שיכול לעשות את זה, את מקירה משהו שיכול לעזור לנו או שאת כבר יודעת איזה פרחים את רוצה על המצבה שלך?"
אתה רואה בת אדם עם עור כחול שוכבת פצועה בינוני, בן אדם עם זרועות תמנון בוקעות מראשו מתנשף בשקט, אורק שעיר (מגדל) ובן אדם אדום-עור עם להבות מרצדות סביבו.
אלישע
"למה לי? הבועות שנשבעתי לא ישנו אחרי מותי. הצללים לא מגיעים אל הפרא.
קאגה מסתכל עליה בבוז "ואת מרצה לי על הערך של שבועות הא?" קאגה מחייך חיוך זדוני "יש לי תוכנית איך אני אוכל לתת לך הזדמנות לחיות או לשלוח אותך לגיהנם נצחי ואת אפילו לא יכולה להתנגד, את זוכרת את השד שהבטחתי לו גוף? אני עומד להחדיר אותו לגופך אחשב, אם את תנצחי תוכלי לנצל את האנרגיה שלו בשביל לרפא את עצמך, אם תפסידי הוא יוכל את נשמתך" קאגה רוכן לעברה "אני אשאל שוב את עומדת לתת לי את המידע שאני צריך או לקחת הימור נגד שד?"
"קריסטלים... המגילה שלך היא בעצם אבן חן... כששברתי את המטה של הגלאי הוא מת ולפני זה מלמל משהוא על יצור כלוא..." קאגה מחייך "אתם כולאים אותם בטוח אבני חן אבל אני עדין לא מצליח להבין איך זה עובד" קאגה נאנח "בכול מקרה יש דרך שאני אוכל לרפות אותך, הצלחתי לעשות הרבה קסמים בלי להבין את העקרונות, תסבירי לי את הבסיס של קסם ריפוי... וחוץ מזה יש לי רעיון..."
קאגה מסתכל על הגופה ברגשות מעורבים של שמחה צער אבל ושיחרור הוא מרים את הגופה וצועד משם...
קאגה מניח לאט החפירה ליפול מידו בעודו מסתכל על הקבר המוסתר מחוץ לעיר, אבן אפורה משמשת כמצבה שעליה כתוב "כאן נחה אליאנה, שהייתה יותר מהנראה לעיין". קאגה מניח פרח בודד על הקבר ומתחיל לצעוד בחזרה לעיר, הוא צריך למצוא גופה לשד שלו.
לקאגה יש קשר רגשי מסובך מאוד אם אמו, באותה מידה שהוא רוצה לקבור אותה בכבוד הוא גם רוצה לשכוח ממנה.
בכול מקרה אם אני יודע על מקום מסתור או בונקר של ריו בסביבה אני עוצר שם כדי לקחת נשקים חדשים ובגדים חדשים.