"זה שאתה פרנואיד, לא אומר שאנשי חזיר לא רודפים אחריך..."
העמקים הסלעיים ועוטי הערפל של ארך, נמשלים בידי רוזנת קשישה ועיקשת, אנגריס טאר-מית'היריל, יריבה בגלוי של משמר היונה.
הגם שהמלחמה טרם הגיעה אל שרידי האבן השחורה, שמיו של העמק מקדירים והולכים (ולא רק בגלל השלג והגשם של דצמבר, שהופכים את מנדי לרטובה וזעופה מאי-פעם...).
השמועות מספרות צבא גדול של משמר היונה מתכונן לצעוד אל תוך העמק באביב הבא, ועימו 'פאלוסו' ו'באטו' – שתי מכונות מלחמה יורקות אש, מסוג שטרם נראה כמותו.
אלא שגם כעת, לפני שהחלו הקרבות, העמק השחור נראה מבודד מאי-פעם; הן משמר היונה והן יריביו הטילו איסורי סחר גורפים, וחוסר בסחורות רבות – בעיקר אלו שמקורן בדול-אמרות', מורגש היטב; העיירה ההררית מוראלד, בצל הטירה השחורה של בני מית'היריל, מלאה כרזות מפחידות ("זהירות!") עם איסורים ותקנות חדשות, שהולכות ומתרבות משבוע לשבוע, ואיומים בעונשים קשים על מבריחים וכל מי שעוסק ב'כלכלה בריאה' המתעלמת מרצון גבירת הטירה.
ובכל-זאת, למרות המודעות המאיימות והזקיפים התקיפים שמפטרלים הלוך ושוב; האיסורים והפקחים שרודפים אחרי סחורות מפרות-חוק, יתכן שרחובותיה התלולים וזולפי הגשם של מוראלד בטוחים הרבה פחות מכפי שהרוזנת ואנשיה חושבים... ולא רק בגלל הניחוח הקלוש של זיעה חמוצה שקלבריאן מריחה, אי-שם בתוך אוויר ההרים הקר והרוח הזועפת – עדות בדוקה, שלא כל אנשי החזיר התפגרו בקרב מתחת לתאנגאלוס, וכמה מהם (כולל אחד שנוהג לחרוט 'ארדוש המלך' על גזעי עצים...) הזדחלו אל העמקים של ארך, וככל הנראה זוממים משהו... חזירי במיוחד.
מבריחה מקומית חסרת בושה זקוקה לכמה אצבעות זריזות, כדי 'להשאיל' בחזרה משלוח סחורה שהוחרם בדרכו ללקוחות צמאים, מרב-פקחים יהיר שככל הנראה שמר לפחות חצי ממנו לשימוש פרטי; יורש צעיר בשריון מהודר מפקח על ביצוע מעצרים, כשהוא חולם על ההתקפה הראשונה שיוביל בקרוב בראש אנשיו - וטוען שדם נומנור העתיק שזורם בעורקיו זיכה אותו במתת מיוחדת במינה (ובין לבין, מאיים להזמין את איסילור ביש-המזל לדו-קרב על 'ליבה' של העלמה הנאווה ואריסה); לורד מגונדר מחפש דשן משובח עבור צמחי הבית האהובים עליו; וארוחת ערב בחברת ידיד ותיק ומלומד עלולה להשתבש מרה, ולתת פירוש חדש ובלתי נעים ל"התחזרות על תקרובת של כופתאות מתוקות".
לינק לתקציר: http://members.pundak.co.il/world/keldaria3/chapter5/wdusk/chap22.html
העמקים הסלעיים ועוטי הערפל של ארך, נמשלים בידי רוזנת קשישה ועיקשת, אנגריס טאר-מית'היריל, יריבה בגלוי של משמר היונה.
הגם שהמלחמה טרם הגיעה אל שרידי האבן השחורה, שמיו של העמק מקדירים והולכים (ולא רק בגלל השלג והגשם של דצמבר, שהופכים את מנדי לרטובה וזעופה מאי-פעם...).
השמועות מספרות צבא גדול של משמר היונה מתכונן לצעוד אל תוך העמק באביב הבא, ועימו 'פאלוסו' ו'באטו' – שתי מכונות מלחמה יורקות אש, מסוג שטרם נראה כמותו.
אלא שגם כעת, לפני שהחלו הקרבות, העמק השחור נראה מבודד מאי-פעם; הן משמר היונה והן יריביו הטילו איסורי סחר גורפים, וחוסר בסחורות רבות – בעיקר אלו שמקורן בדול-אמרות', מורגש היטב; העיירה ההררית מוראלד, בצל הטירה השחורה של בני מית'היריל, מלאה כרזות מפחידות ("זהירות!") עם איסורים ותקנות חדשות, שהולכות ומתרבות משבוע לשבוע, ואיומים בעונשים קשים על מבריחים וכל מי שעוסק ב'כלכלה בריאה' המתעלמת מרצון גבירת הטירה.
ובכל-זאת, למרות המודעות המאיימות והזקיפים התקיפים שמפטרלים הלוך ושוב; האיסורים והפקחים שרודפים אחרי סחורות מפרות-חוק, יתכן שרחובותיה התלולים וזולפי הגשם של מוראלד בטוחים הרבה פחות מכפי שהרוזנת ואנשיה חושבים... ולא רק בגלל הניחוח הקלוש של זיעה חמוצה שקלבריאן מריחה, אי-שם בתוך אוויר ההרים הקר והרוח הזועפת – עדות בדוקה, שלא כל אנשי החזיר התפגרו בקרב מתחת לתאנגאלוס, וכמה מהם (כולל אחד שנוהג לחרוט 'ארדוש המלך' על גזעי עצים...) הזדחלו אל העמקים של ארך, וככל הנראה זוממים משהו... חזירי במיוחד.
מבריחה מקומית חסרת בושה זקוקה לכמה אצבעות זריזות, כדי 'להשאיל' בחזרה משלוח סחורה שהוחרם בדרכו ללקוחות צמאים, מרב-פקחים יהיר שככל הנראה שמר לפחות חצי ממנו לשימוש פרטי; יורש צעיר בשריון מהודר מפקח על ביצוע מעצרים, כשהוא חולם על ההתקפה הראשונה שיוביל בקרוב בראש אנשיו - וטוען שדם נומנור העתיק שזורם בעורקיו זיכה אותו במתת מיוחדת במינה (ובין לבין, מאיים להזמין את איסילור ביש-המזל לדו-קרב על 'ליבה' של העלמה הנאווה ואריסה); לורד מגונדר מחפש דשן משובח עבור צמחי הבית האהובים עליו; וארוחת ערב בחברת ידיד ותיק ומלומד עלולה להשתבש מרה, ולתת פירוש חדש ובלתי נעים ל"התחזרות על תקרובת של כופתאות מתוקות".
לינק לתקציר: http://members.pundak.co.il/world/keldaria3/chapter5/wdusk/chap22.html