• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

משחקי מלחמת כוכבים, עם או בלי ג׳די

כן, בטרילוגיה המקורית אתם צודקים.
אחרי זה הגיעו ג׳די חזקים יותר. מעניין.

והמניע להריץ מלחמת הכוכבים זה לא רק ג׳די, אלא כי זה עולם מגניב, עם המון יצירתיות, תוכן והעובדה שכמעט כל אחד מכיר את העולם זה יתרון עצום.
שוב - המנדולריאן, וגם The bad batch לדוגמא הם בלי ג׳די ומצוינים.
 
מצד שני, אם ניצמד לטרילוגיה המקורית, מה כבר לוק ואובי ואן קנובי עושים עם הכוח?

- דיוק בלי להתסמך על חוש הראייה.
- סוג-של יכולת להפנט ולשכנע
- להפוך לרוח רפאים מגניבה
- כישורי קפא"פ לא רעים
- קצת טלקינזיס
כמו שבסרט יש "שריון עלילה", יש גם "ערפל מוחי" עלילתי.

תן את הכוחות הללו לשחקנים ותראה יופי איך עושים לזה abuse עד הקצה.

כאמור, זו בעיה רק אם אתה מחשיב את זה בעיה. הדמות שאינה ג'די פחות עוצמתית ואולי פחות "מגניבה" אבל לא בהכרח פחות מעניינת.
 
בסרט (ולהבנתי משחקים מוקדמים בזיכיון) הג'דיי אוזן כמו שהיה מקובל עד שנות התשעים - באמצעות קוד התנהגות נוקשה שמגביל את הפעולות שלו במשחקי תפקידים - עד כדי כך ששחקנים ומנחים לפעמים אמרו "פלדין מתנהג כמו לפי קוד הג'דיי".

אבל כמו שכולנו יודעים - הגבלות שאינן מקודדות בחוקים הן הראשונות "להישכח" ולהתמסמס.
 
בהרבה שיטות (פחות בשיטות מבוססות מו"ד) יש דבר כזה שנקרא Parry שזה להדוף מכות עם הנשק שלך. לרוב זה עובד רק בקפא"פ - אצל ג'די זה גם עובד נגד לייזרים.
ו"להרוג אדם במכה" בדרך כלל פחות קורה ברוב משחקי התפקידים למיניהם (או במשחקי מחשב) כחלק מהתפיסה של כלכלת פעולות. במציאות אדם יכול גם "למות במכה" כי הוא עמד מאחורי פרה והיא בעטה בו, אבל לדמויות עם "שריון עלילה" זה לא קורה אף פעם.
 
חוץ מזה, יש לא מעט צדק באמירה ש"מלחמת הכוכבים" הוא לא בדיוק סרט סימולציית אקשן ולו בגלל שמי שמתוארים הקלעים הטובים ביותר בגלקסיה מחטיאים בו שוב ושוב דמויות שיש להן "שריון עלילה".
כן, מנקודת מבט של סימולציה או גיימיסטיות הם מחטיאים כל הזמן. אבל מנקודת מבט נראטיבית חיילי הסער מצליחים - הם מחייבים את הדמויות לשנות את מסלולם ומקדמים את העלילה בנתיב אחר ממה שהדמויות היו רוצות.
 
כל הסרטים כאלו, הלא כך?
כן, זה פאלפ סינמאטי. בדומה לאינדיאנה ג'ונס, כמובן גם כן של לוקאס. לטעמי היה עובד מצוין עם עו"פ, שנועד מראש לג'אנר הפאלפ, או עם שיטות נרטיביות.
 
בטרילוגיה המקורית חרבות אור זה יחסית בסדר. זה נשק קפא"פ שאפשר לחסום איתו יריות, ודי זהו. הבעיה היא ביקום המורחב, שם יש מלא דברים פסיכיים ואינסוף סוגים של חרבות אור (דעתי היא כמובן, שעדיף להסתמך על הטרילוגיה המקורית כמעט בכל נושא).
 
אני מצטרף למה שאומרים פה- בטרילוגיה המקורית אכן הג'דיי שראינו תרמו באותה מידה לסיפור כמו חבריהם חסרי המידיכלוריאנים. אני מתאר לעצמי שהמשיכה המתמידה של הצד האפל, הפחד בחשיפה כג'דיי, ומגבלות תוך-יקומיות על שימוש בכוח (מתאר לעצמי שיש מגבלה לכמה כוח אפשר לתעל בזמן מסוים) הם המגבלות של הג'דיי כ"מקצוע שחקן" בתקופת הטרילוגיה המקורית. במשחקים שקורים אחרי המרד באימפריה והקמת הרפובליקה החדשה, או בזמן הרפובליקה הישנה, זה קצת בעיה. בזמן הרפובליקה הישנה, הג'דיי היו בשיא הכוח שלהם, רוב המקומות בגלקסיה לפחות כיבדו את נוכחותם, והם יכלו להישען על הרפובליקה לסיוע צבאי. אם הייתי מריץ משחק כלשהו בזמן הרפובליקה הישנה, הייתי מריץ לקבוצה שכולה או לפחות רובה ג'דיי.
בזמן הרפובליקה החדשה (נראה לי שככה קוראים לה? לא התעניינתי במיוחד בsequels), אין לך ג'דיי חוץ מריי, אבל אין גם רדיפה של ג'דיי, ושרידי האימפריה לא עד כדי כך חזקים שיהוו איום מתמיד נגד שחקן שמשחק ג'דיי. אתם כמובן יכולים לסטות מהקאנון, אבל קשה רעיונית להכניס ג'דיי לתמונה בעולם שאחרי האימפרייה.
 
בדיוק - למרות כל האקשן, החלליות, הלייזרים והחישגוזים - מלחמת הכוכבים רחוק מאוד מגיימינג וסימולציה.
זה נכון, אבל המסקנה שעולה מהניתוח שגויה.
**כל** יצירה עלילתית רחוקה מאד מגיימינג וסימולציה. המאורעות ביצירה עלילתית מוכתבים ע"י צורך סיפורי ולא ע"י הגיון תוך-עולמי.

אפשר לשחק "מלחמת הכוכבים" כמשחק נרטיבי שבו מחקים את העלילות של מלחמת הכוכבים.
אפשר לשחק משחק גיימיסטי או סימולטיבי בעולם של מלחמת הכוכבים. במשחק כזה חיילי הסער לא יחטיאו בצורה בוטה כל כך ולשחקנים אין שריון עלילה כי אין עלילה.

להשוות מה שקורה במשחק סימולטיבי בעולם מסוים לבין העלילה שלו זה להשוות תפוחים לארנבים.
 
לדעתי זה חיתוך פשוט מדי. יש עלילות שיתאימו למשחק גיימיסטי וטקטי יותר ופחות (נניח, סיפור בסגנון The Black Company שבו הדמויות לגמרי עשויות למות מוות שרירותי בקרב, וזה חלק מהאווירה).
 
עריכה אחרונה:
לדעתי זה חיתוך פשוט מדי. יש עלילות שיתאימו למשחק גיימיסטי וטקטי יותר ופחות (נניח, סיפור בסגנון The Black Company שבו הדמויות לגמרי עשויות למות מוות שרירותי בקרב, וזה חלק מהאווירה).
אתה מבלבל ריאליזם עם סימולציה. שרירותיות יכולה להיות כלי עלילתי בדיוק כפי שהיא יכולה להיות תוצר סימולטיבי. המטרות שונות והדרך להגיע אליהן שונה אם אתה משחק נרטיבי או סימולטיבי.
 
על ראליזם בכלל לא דיברתי. משחקים "גיימיסטיים" ו"נרטיביים" הם לא שני דברים שונים לחלוטין, אלא הפשטות נוחות לשיחה. לא צריך להתבלבל ולחשוב שהמפה היא השטח. במציאות אין חומה בין משחקים נרטיביים למשחקים גיימיסטיים, וגם אם לצורך הנוחות ניתן לדבר על טיפוסים טהורים לפעמים, לא כדאי לחשוב שבפרקטיקה הניגוד הזה חד כמו שהוא במודל.

במציאות יש סוגים מסוימים של נרטיבים שמתמסרים בקלות למכניקה מסוג מסוים, ואחרים למכניקות אחרות. ומשחק שמערב טקטיקה יכול להיות חלק מיצירת נרטיב שעקבי עם ז'אנרים מסוימים. כמובן שהעתקת המדיום גוזרת גם שינויים, אבל זה נכון תמיד.
 
גיימיסטי לא בהכרח מתנגש עם נרטיבי, אבל סימולטיבי מתנגש עם שניהם כיוון שהמקור של "למה ואיך דברים קורים" הוא שונה.
יכול להחליף את המילה גיימיסטיים בסימולטיביים בפוסט הקודם שלי מבחינתי ותקבל את הטענה שלי גם לגבי זה. אלה הבחנות שיש בהן עניין תאורטי. רק כדאי לא להיות מופתעים כשהולכים בשטח עם המפה הזאת ולא מוצאים את הגבולות הברורים והטיפוסים הטהורים.
 
אני היחיד שזכור לו שב- edge of empire אין בכלל ג׳דיי..? 🤔
יש בו קריירה או התמחות של כוח, בדומה ל Age of Rebellion. זה מאפשר לכם להשתמש במספר מצומצם של כוחות ג'די אבל זה לא המקצוע הראשי שלך לרוב.
 
חזרה
Top