אני זוכר... אני זוכר את היום שהכל השתנה, אך אני לא זוכר את היום לפני כן, או אפילו את שמי, לפחות השם שהם תענו ששיך לי...
היינו על ספינה, נלחמנו בוורודים מחודדי אוזנים, אני כבר לא זוכר למה... מה שהוא בקשר למלחמה ארוכה? אבל זה לא משנה, שתי הספינות הושמדו, ואני שרדתי איך שהוא, מאוחר יותר נודע לי שאני השורד היחיד. אבל שוב למי אכפת?
בכל מקרה אני זוכר שצללתי... צללתי עמוק יותר יותר ויותר... ולא יכולתי לנשום... העל החשיך...
כשהתעוררתי ב... משהו, היה כל כך חשוך... חשוך כל כך, לא הרגשתי את גופי... ואז הרגשתי כאב.. זה כל כך כאב... התחלתי לנסות לזוז אבל הייתי מוחזק במשהו...נלחמתי ונלחמתי ואז זה נפרץ, הייתי על בליטת סלע בלב הים ומסביבי היה שאריות של... גולם? מתחתי את כנפי והבטתי בעורי כחלחל הבהיר... זה תמיד היה כחול? אניט לא זוכר שזה היה בצבע אחר... ותמיד היו לי כנפיים נכון? ואז היה געש והוא הגיעה... הוא היה עצום מעבר לכל דמיון, עינו הבתכלה עלי בחנה אותי... שרדת את השינוי הוא לא דיבר... זה היה משהו אחר משהו מעבר לזה, הכל החשיך שוב... התעוררתי על קרש צף, הייתי על הקרש במשך ימים... והוא דיבר עלי, אני מוכן להישבע, בכל פעם שהיסתכלתי על המים יכולתי לראות את השתקפות עינן... כשהגעתי לחוף מין יצורים ורודים שאני חושב שקראו להם.. בני אנוש? מה שאני... הייתי? ברחו אבל לא היה אכפת לי. אני אחזתי ברושי בעודי ממלמל "הוא כאן הוא כאן הוא כאן..." שוב ושוב, ואז הגיעו וורודים עם מתכת סביבם, אבירי הפנינה? אבל הם לא נראו כמו פנינים, הם כיוונו עלי מקלות מתכת מחודדים ואז עצרו, הייה לי חוט מתחת סביב הצוואר... שחכתי ממנו לחלוטין, היה חרוט בו שריטות שאיך שהוא ידעתי שהם אומרות "נקסוס אלדרד, קצין ימי, אבירי הפנינה" הם אמרו משהו ולקחו אותי, בעודי ממשיך למלמל, כשעברנו ליד איגול עץ שאני חושב שקראו לו חבית היה בתוכו מים, ושוב ראיתי את העין שלו ושמעתי אל תאכזב אותי התחלתח להתחרפן ואחד מהם הכאה בראשי והכל החשיך.
הייתי במערה מוזרה מאבן במשך חודשים, והיו חתיכות מתכת על החורים בצורת קווים עבים... אני חושב שקראו להם חלונות מסורגים.
הגיעה מישהי והסתכלה עלי באימה, קראו לה ססיליה היא קראה לי בשם המוזר ההוא "נקסוס" והיא אמרה שאני הארוס שלה, הגיעה אחרי גבר וילדה, קראו להם אלדרוד ווניס, הם אמרו שהם אבא שלי ואחותי, אבל לא היה אכפת לי, המשכתי לשמוע אותו ולראות את העין שלו בכל השתקפות של מים...
הגיע אדם מבוגר שלבש חתיכות זכוכית על העניים שלו, אמר שזה משקפיים... הוא נר שקראו לי נקסוס... שוב השם הזה והתחיל לומר שהיו לי כאן חיים או משהו כזה..
והוא המשיך לדבר על זה סיפר לי סופר של חיים שלמים על נקסוס אדם ממעמד בניים שהפך לאביר מוכשר והיה מדהים בשימוש במקל מתכת חד שהוא קרה לו "חרב ארוכה", הוא אמר שאמא שלו, (זו שהולידה אותו, שזה משהו מסובך אז אני לא אפרט) מתה בלידה של אחותו (כלומר היא הולידה גם אותה אז יש מין קשר שאני לא ממש מבין) ושאני בקשרים מסוימים עם האישה שאמרה שאני הארוס שלה.. לא ממש הבנתי את זה.
הוא ביקר אותי בכל יום, דיבר איתי, כשהוא לא דיבר איתו הוא דיבר איתי, משפטים קצרים, לא נעניתי, הוא אמצר לי לא לספר שאני שומע אותו, כשניסיתי לדבר על זה עם איש המשקפיים הוא נתן לי לשתות דברים מוזרים שתישתשו אותי... אז הפסקתי לדבר עם איש המשקפיים עליו... בסוף אמרו לי שאני "יציב" והאנשים שאמרו שהם אבא אחות וארוסה ניסו לדבר איתי, לא ידעתי מה הם אומרים... והקול שלו המשיך להדהד בי, אמרו לי שירדתי בדרגה ושמו אותי במשהו שנקרא "יחידה" קבוצה מוזרה של אנישם צושמעתי שה"יחידה" שלי היא כישלון, לא טוב, דפוקים, כלומר אני דפוק או זה מה שהם אומרים לי, אבל הוא ממשיך ללחוש בעוזני, כשאני לבד אני מדבר איתו... משהו מתקרב... הוא אומר לי שההזדמנות שלי קרובה...
שמי הוא וורלץ', והעבר אינו משנה, העתיד הוא זה שמתקרב...