• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק- הקרב האחרון (5/5) [הסתיים]

IN
בפנים, המקום חשוך לחלוטין. האור שאתם רואים מבחוץ מאיר פסלים מוזרים שמדמים דמויות שונות מהעיר, כמו אלו שהיו על גג הבניין. דרקונים טיאניים, שדים, שטנים וקיסרים שונים, נראה שזו הייתה תערוכת פסלים עתיקה לפני שהוא ננטש.

אתם מתקדמים בשקט, עד שאתם מגיעים לדלת אבן גדולה שעליה חרוטות שתי אותיות טיאניות שכול אחת מהן מסמנת מילים אחרות. השמאלית אומרת "הרס", והימנית אומרת "עתיד". הן כתובות במקביל זו לזו, כשני הקצוות השונים על מדד.

על האדמה, ישנם חמישה עיגולים מונמכים על האדמה שנראה שכול אחד מהם תואם לפסל, וישנם חמישה פסלים שממוקמים קרוב במיוחד לדלת. הפסלים הם פסל של אוני- שד טיאני, של של דרקון קיסרי, פסל של סמוראי, פסל של קיסר (אחד שנוצר כדי לא להתייחס לאף קיסר ספציפי) ולסיום פסל איש פשוט, דיג.
 
פסל הסמוראי לא נראה בעל מאפיינים מיוחדים. הסמוראי הוא ככול הנראה ממוצא טיאן שו, לובש שריון דו-מארו ומחזיק בחרב אבן שנועדה לדמות קאטאנה. העיגולים שקרובים אליו נראים פשוט כאילו הם מתאימים לפסלים, אף אחד מהעיגולים לא נראה מיוחד או שהפסלים במכוון ניצבו קרוב יותר לעיגול כזה או אחר.
 
שינה בוחנת את הפסלים, המעגלים, והדלת. היא לא מרוצה במיוחד מהחידה הזו- לא כשהשינה שלה הופרעה בשבילה. עדיין, חידה היא חידה- הזדמנות לתרגל את המוח.

"האם ארקאנה הזו ידועה בחידות שהיא מציבה בפני האנשים שהיא מזמינה לעזרתה?" שינה שואלת בזמן שהיא מעבירה את ידה על דלת האבן.
"תהרסו את הפסלים."
 
"אני מסכים איתך לגבי מי שהציבה את הפסלים, אך אין צורך להוציא זאת על הפסלים עצמם. כל עוד יש לנו דרכים אחרות."

OUT
אשיגה מפעיל את היכולת mind eye, (כדור קטן מרחף במהירות 60 ft לסיבוב עם ראיית חושך 60ft ומתחיל לבדוק האם יש עוד מישהו/משהו איתם באיזור. לגלגל perception?
 
"בין הדעה שלי על האישה ובין הרס הפסלים אין קשר." שינה אומרת ברוגע, "אתם מתמקדים כל כך בעיגולים, שאתם מתעלמים מהדלת. זוג מילים- הרס ועתיד, חרוטות על הדלת. אני לא מאמינה שזה צירוף מקרים- האם לא עלה על דעתכם שהרס הפסלים יוביל לפתיחת הדלת? לעתיד?"
 
הדרקונים של טיאן-שיה הם, כפי שצ'אהו יודעת מילדות, יצורים אדירים שקיבלו את החובה השמימית לשמור על הסדר של היבשת בימים עברו מן האלים עצמם. הם נעלים מעל הקונספטים האנושיים של טוב ורוע, והם קשורים לאיזון העדין של היבשת האדירה הזו, כמו טבע לעומת התיישבות, אבות קדמונים לעומת הצאצאים, גיבורים ונבלים. בטיאן-שיה, דרקונים הם דמויות מקודשות המעורבות בחיי האנשים, משמשים כדמויות דתיות ואף אלים, כיועצים למלכים או שליטים בעצמם, או כמגנים על אזורים כבירים ביבשת או מגני האנושות עצמה. בעוד שהטבע של הדרקונים הללו הוא לא חיובי בהכרח, כאשר הנבזיות של דרקון המעמקים או ההרס של דרקון היער הם עניין לאגדות עוד מהימים הראשונים של בני האדם ביבשת, הם לא דמויות שליליות בעיני האנשים.

צ'אהו זוכרת כי ממש בהרים הקרובים לגוקה ישנם סיפורים על דרקונים קיסריים שחיים. לו היא הייתה מקומית, אולי היא אפילו הייתה מכירה את השמות.
 
"האדם באמצע" אומרת צ'אהיו, מבקשת עזרה ממישהו לדחוף את הפסל למקום
"ואז הוא יכול להיות טוב, ולהיות קיסר הדואג לאנשים, או אפילו להיות דרקון קיסר הדואג לאיזון" היא מבקשת עזרה להציב את פסל הקיסר מימין, ואז מימן לו את פסל הדרקון
"או שהוא יכול להיות פושע, וגם אם הוא נצמד לכבוד שלו, הוא מסוכן. עד שהוא יהפוך לאוני" היא מבקשת עזרה להציב את פסל הסמוראי ואז את פסל האוני מהצד השני.
 
הפסלים מסודרים, ואתם בוהים בדלת, לכמה רגעים יש שקט, ולא נראה שהתשובה היא נכונה, עד אשר אתם שומעים צעדים. מן הצללים בפינת החדר, אתם רואים את מי שקראה לכם מתקדמת אליכם.

היא לבושה בבגדי נינג'ה שחורים בעלי פסים אדומים בצבע הדם עצמו, שמתעקלים ומתערבלים בידיה עד הכפפות שלה שאדומות לחלוטין. על פניה היא לובשת מסכה שחורה, שמאפשרת לשיער העורב הארוך שלה להשתחרר הצידה ולפה שלה להיראות.

"זהו הפירוש בו האמנתי גם אני לפני שהכרתי את העידן הזה" אומרת האישה, בקול יציב שלא נראה כאילו הוא מעניק לכם חסד כולשהו, למרות שאתם אלו שבאתם לכאן לקריאתה.

"בעבר באמת האוני היה גורם להרס הגדול ביותר, הסמוראי, בעל נאמנות שלא יודעת גבולות ולא מבחינה בין טוב ורע, היה אחריו. בני אדם, שהיו מסוגלים להידרדר או לעלות בהתאם לדברים שהם עשו, היו באמצע, כאשר הקיסר הנצחי ושאר שליטי היבשת שמרו על האיזון בחסות כוחם של הדרקונים" היא אומרת, ואז מזיזה את ידה, לוחשת מילה מאגית ומזיזה את ידה, כאשר הסדר של הפסלים משתנה.

כעת, הסדר הוא קיסר-דרקון-אוני-סמוראי-אדם, משמאל לימין.

"זוהי התקופה בה אנחנו חיים" אומרת האישה הקוראת לעצמה ארקאנה. "אלו ימים בהם השליטים שלנו הם אלו שגורמים לנזק ולהרס הגדול ביותר, נלחמים ביניהם על שאריות מאימפריה שנפלה על חשבון השלום והשגשוג, מבעירים ערים רק כדי להיות זכאים לתואר שבימינו כבר אף אחד לא ראוי לו- של קיסר נצחי, העומד מעל כולם. הדרקונים שבעבר עמלו על לשמור על היבשת שלנו כעת נטשו את תפקידם. הם נותנים למלחמות והרס לפגוע בנו, הם נתנו לאימפריה לקרוס לפני מאה שנים. הדרקון השמימי של קוואין משגיח מלמעלה כאשר פו לי, לינגשן וקוואין נלחמות באין מפריע, ממשיך לקבל את ליבה של נערה בתולה אחת לתריסר שנים. האוני הם רוע, אך הם רוע שאנחנו מכירים, הם רוע שיהיה קיים לעד- והוא לא זה שמאיים עלינו" היא שותקת, נותנת לכם לעכל את המילים שלה, לא נראה שהיא באה לכאן לדיון פילוסופי. יותר לנקיטת עמדה.

"הסמוראי והאיש הפשוט, אלו הם מי שנשארו. הם אלו שיביאו את השגשוג ליבשת הזו, הם היחידים שנותרה בהם תקווה. העיר בוערת, האנשים הללו בוערים כעת, ובין אם רציתם בכך או לא- הנוכחות שלכם נתנה ליורש את היכולת להבעיר את האש שאמורה לפאר את שמו. האש שאמורה להיות כמזבח לקיסר הנצחי החדש. השליטים האחרים של העיר מעדיפים לראות עפר מאשר עתיד בדמותו."

הפסל של האוני לפתע זז, מתעורר לחיים. הוא מתנשא לגובה מעליהם, פורס את רגליו ומנער את גופו מן האבק, פורס זוג כנפיים אפלות מאחוריו. העיניים שלו נפקחות, והן כבר לא עיניים של אבן, אלא עיניים חיות. ארקאנה לא נראית מופתעת, נראה שהיא ציפתה לדבר. הדלת כעת, נפתחת, כאשר המקום בו פסל האוני עמד משמש לכם כ"מעבר" פנימה. ארקאנה מתקדמת, וכך גם פסל האבן שהולך לצידה, נראה כבן ברית שלה.

"עכשיו, אני מניחה שהבחירה היא שלכם, אם אתם רוצים להיזכר בתור אלו שהתחילו את השריפה ולברוח, או לעשות משהו עם האבדון שבא על גוקה" היא אומרת, בבירור מדברת למי שהיה בנשף, לא נראה שמזהה את טבעו האמתי של הצל מטיאן-שיה.
 
"את טועה." אומר נאגאטו, מדבר אל ארקאנה המתרחקת ממנו. "סמוראים הם כלים, חרבות אשר האדם הם משרתים יכול להפנות כנגד מי שיחשוק בכך, כמו הגבירה שפגשנו בימים הקודמים בגוקה, ומשמר הסמוראים הפרטי שלה. הסמוראים עליהם את מטילה את הגורל להגן על היבשת אינם טובים יותר מהקיסר או הדרקון."

למרות דבריו, הוא מתחיל להתקדם בעקבות ארקאנה וצ'אהיו. "למזלי, אין לי בעלים יותר. אני יכול לעשות כרצוני."
 
חזרה
Top