[spoiler title=דאי-קי]
אתה מתקדם לכיוון כלשהו, בקושי מצליח שלא למעוד על הסלעים שעל הרצפה. חצי דקה עוברת לפני שהידיים שלך פוגעות במשהו. חצי דקה במהלכן הלחישות מתחזקות, אם כי נראה שהן מגיעות מקול כיוון. לפעמים, אתה חושב ואתה יכול לשמוע קול של זחילה, או קול רשרוש מסביבך. לאחר חצי דקה בחשיכה, הידיים שלך נוגעות במשהו. למזלך, אתה לא חושב שמדובר ביצור חי, אלא באבן קרה. קיר- אבל הקיר הזה מלא בגומחות משונות. ובתוכן, אתה חושב שאתה מצליח לראות מספר כדי חרס, או שברים של כאלה. עם זאת, אין לך מספיק אור כדי לראות מה יש בתוך הכדים הללו.
[/spoiler]
[spoiler title= מונרו]
הדריאדה מנופפת לך לשלום בהיסוס ואתה מתחיל את מסעך חזרה אל עבר האגם. גלגל לי בבקשה תפיסה (חוכמה).
[/spoiler]
[spoiler title=קאלי והונג]
הונג לא מצליח לראות שום בעיה או טעות בשיטת הדיג של האיש. זאת כיוון שבעוד שבמנזר הצף, הדגים שהנזירים דגו היו דגים בינוניים השוחים במים מלוחים, הדגים שברשתו של האיש הם דגיגים קטנים של מים מתוקים, שהונג לא ראה כמוהם בחייו, ובוודאי לא דג דגים כה קטנים.
"הזאב... כן. היה חשוך, אבל ראיתי אותו. בבירור. העיניים הללו... ירוקות, תבוניות. רק לחשוב עליו גורם לי לצמרמורות." הוא אומר, רועד מעט בזמן שהוא הולך לעבר ביתו, ולא בגלל אוויר הערב הצונן.
[/spoiler]