בן אנוש, כעיקרון התוכנית למהנדס אבל זה נזיל
"אל תוך המערכת אני רץ נעלם, לא משאיר אחרי כל סימן
עד אור הבוקר כבר לא אהיה קיים, המבוך הוא רק עניין של זמן
אי אפשר ללכוד צל דיגטלי, אני לרשת והרשת לי
אי אפשר ללכוד צל דיגטלי, אני לרשת והרשת לי"
חירות היא אור ירוק
סואל לבלנק, אשר ידוע יותר בתור הכיוני שלו ברשת "אג'קס" התחיל את החיים שלו במקום די נמוך, זוג הורים במעמד לא גבוה במיוחד בתוך תאגיד לא מעניין באבשלום. מסוג החיים שאתה אמור לדעת בהם מול מי ואיך אתה מרים ראש, ומול מי אתה מוריד ראש. אתה אמור להיוולד, לעשות את העבודה שלך עד הרגע שהלב שלך מפסיק לפעום, ואז להיות מוחלף, אתה לא שואף גבוהה, אתה לא נותן לעצמך ליפול, ואתה עושה מה שחשובים ממך אומרים לך לעשות.
ככה שהחיים של סואל היו די מוכוונים מראש, ציונים טובים בבית ספר, מעבר לאקדמיה, צבירת מספיק ידע שישלח אותו למשרת תאגיד, ומשם לשרוף את ה60-70 שנים הבאות בתקווה שהוא יוכל למקום את הדור הבא שלו בקומה יותר גבוהה, אף אחד לא אמר לסואל לשאוף לשחקים. אלא לדעת להסתפק במה שהוא יודע, ולא לשאול שאלות מסובכות.
סואל היה גרוע בשני הדברים האלה.
היו האלה ערכי המשפחה שהחלו לסלול את דרכו של סול לחיים הבוגרים, להורים שלו לא היה המון, אבל היה להם מספיק כדי לוודא שהוא יגיע מוכן ללימודים שלו, ויוכל לזכות במלגת לימודים לאקדמיה, לסואל לא הייתה ילדות במובן הקלאסי של המילה (ואולי הייתה לו הילדות במובן התאגידי של המילה) אבל מגיל צעיר הוא הוכשר להיות טוב עם מכונות ומכשירים, הסקרנות שלו התאפיינה ברצון שלו להבין מה גורם לדברים לתקתק, ובצעירותו הוא היה משאיר אחריו שובל של מוצרים אותם פירק - מבלי לדעת כיצד לחבר בחזרה באותו שלב. סואל לא התאפיין בכוח פיזי, אבל הוא היה אייל ניגוח כאשר הוא נתקל במחסום, הוא נטה לפרק אותו לגומרים, מבלי לדעת בדיוק איך לתקן אותו בחזרה לאחר מכן.
סואל חווה לחץ די גדול מצד משפחתו, כבן יחיד להורים ממעמדם, לא עמדו להם ברירות רבות מידי- אם סואל ייכשל בחייו, הוא יצלול לתחתית סולם המעמדות, כשהוא גורר את ההורים שלו כעוגן ביחד איתו. סואל פיתח אופי מרצה שששם אחרים לפני עצמו, האחריות שהונחה על הכתפיים הצעירות הייתה כבדה מידי ושברה בו משהו, שעד היום יגרום לכך יתקשה לשים את טובתו לפני טובת אחרים התלויים בו. הוא לא הצליח למצוא מפלט מנטלי מתחושת האחריות הזו, ולכן פיתח מנגנון הגנה פיזי, סואל זקוק למסטיקים שלו כדי להירגע, בגיל קצת יותר מאוחר הוא גם ניסה לעשן, אבל הוא שנא את התחושה.
היו זו שילוב של סקרנות ושל לחץ בלימודים שגרמו לסואל לפרוץ לרשת של בית הספר ולהשיג את התשובות של הבחינות שלו מראש, היום הזה ייזכר לנצח בתור נקודת המפנה של סואל, בעוד שהוא עשה עבודה נהדרת בלחדור את ההגנות (חלשות ככל שהיו) בדרך למטרה שלו, הוא השאיר כל עקבה אפשרית בדרך, למעשה סואל היה יכול להשאיר את כתובתו ופרטיו האישיים חרוטים פיזית על השרתים של בית הספר והיה יכול להיות קשה יותר לאתר אותו, הסיבה היחידה שסואל לא מצא את עצמו נזרק בקלון מהלימודים הייתה כי המעשה שביצע היה מרשים יותר מאשר היה מכעיס.
מכאן והלאה ההשכלה של סואל התפצלה לשני כיוונים, בעוד הוא המשיך בהכשרה שלו בלימודים והפך לטכנאי מוסמך, הוא לא הפסיק ללמוד כיצד לחפור עמוק יותר ויותר על מנת לגלות את הסודות שהוא רצה לעשות, הוא מעולם לא היה נהדר בלכסות את העקבות שלו, אבל אפשר להגיד שהדבר מקובע יותר בתפסית העולם שלו דאז מאשר ביכולות שלו - סואל נכנס למערכת על מנת לגלות את מה שהוא רוצה, הוא "חייל" שמנסה להשיג גישה למידע ולתהילה, לא גנב אשר מנסה להשיג את השלל מבלי שאיש ידע. לא סתם הוא בחר בכינוי הרשת שלו להיות "אג'קס" - שמו של לוחם עתיק שהיה ידוע בעיקר בכוח שלו ולא בסגנון שלו.
בסופו של יום, סואל סיים את הלימודים שלו בהצטיינות יתרה ובהיותו הראשון במחזור שלו. יש שיטענו שעשה זאת בדרכים עקלקלות ודרך השגת מידע רגיש ופריצות מותאמות לרשתות של הלימודים והמרצים, אולם לגישת סואל- הוא היה מכריז על זה ברבים לו היה מנסה ומצליח.
סואל הצעיר היה אדם חסר חירות שחיפש כיצד לשבור את גדרות המערכת, הסקרנות שלו הייתה אחד מהעמודים שהחזיקו את היכולת שלו להתפתח ולגדול, ובכל יום שעבר, הוא הפך להיות טוב יותר ויותר במה שהוא עושה, עד היום שסואל ישבור את הקיר הלא נכון.
ידע הוא אור אדום
הקירות שהחיים של אג'קס הציבו היו המכשול הראשון שהוא רצה להפיל, מידע הוא דבר אשר צריך להיות נגיש לכולם, והוא שנא את הרעיון שמישהו יחסום אותו ממנו. הקירות של התאגידים נראו לו דמיוניים והוא שנא את הרעיון שהם שולטים בחיים שלו ושל אחרים. לכן בעוד סואל היה עובד תאגידי ראוי לשמו ובעל עתיד מזהיר, אג'אס היה מבלה לילות כימים בחשיפת סודות והשגת מידע. המלאכה הקשה באמת הייתה להמשיך להשאיר את שובל הפירורים לעבר אג'קס מבלי שאלה גם יובילו לעבר סואל וסביר שלא פעם סואל היה עם יותר מזל משכל, אבל הוא גילה שהוא לא בטוח אם הוא ממשיך לבצע את הפריצות כי הן משרתות את האידאל שלו - לחשוף שלדים בארון של התאגידים הפחות מסורים, או כי הוא נהנה מהאתגר.
וזו הייתה הבעייה, סואל הבין שלהמשיך לתקוף תאגידים מבפנים יביא למותו יום אחד, ולכן הוא בחר במטרה שלדעתו הייתה מעניינת ומתרקת יותר, ועל הדרך אמורה להיות פחות מסוכנת. לתאיגידם יש האינטרס לשמור את המידע שלהם והם יגנו בחירוף נפש על סודות שיפגעו בהם- אבל המפקחים אמורים להיות גוף גלנטי ואצילי ששומר על השולם, ומעבר לזה- לחשוף מידע על תאגיד יגרור רק משבר יחסי ציבור מינורי, לחשוף מידע מפליל על המפקחים יגרור הד מכל עולמות הברית, או לפחות ככה סואל חשב.
הפריצה הייתה מוצלחת במובנים של סואל הצעיר, הוא לא טרח להסתיר עקבות, הוא לא טרח לטאטא אחריו את הפירורים, הוא גילה את מה שהוא חשב שהוא רצה לדעת ויצא מהמערכת, זו הייתה עבודה לא רעה בסה"כ. ששעה וחצי אחרי שהסתיימה כבר גררה כוח מפקחים שפורץ את דלת הדירה שלו, עוצר אותו ולוקח אותו למפקדה שלהם.
אפשר להגיד כמה דברים על הפריצה של אג'אס למפקחים. הראשונה היא שזו הייתה עבודה מהירה שנועדה בעיקר לבדוק את עוצמת הקירות של המפקחים, השנייה היא שהיא שברה את הקירות האלה בצורה שהייתה יכולה למוטט את הביטחון של הברית, והשלישית היא שהיא הייתה מרושלת מספיק כדי שלצוות של המפקחים לקח פחות משלוש שעות לאתר את מקור הפריצה ולעצור אותה. בפעם השנייה בחייו עמד סואל מול מישהו שבוחן את הפריצה שהוא עשה, ואומר לו שהוא לא בטוח אם הוא יותר כועס על הפריצה, או יותר מתרשם מהיכולות.
התושבה כמובן שהמפקחים היו יותר כועסים.
סואל היה אמור לסיים את חיוו באותו רגע, לא ברור אם זה להיכנס למעצר באיזה כלא מתקן כליאה סודי שבה הוא לא ייפלוט את המדיע שהוא השיג, או אם קליע שייכנס לגולגות שלו מטווח מאוד קצר, אבל היו מעט מאוד דרכי מילוט לסואל באותו הרגע, אף אחת מהן לא הייתה פרקטית במיוחד.
למעט האחת שהוא לא ציפה לה.
בסופו של יום, מה שמשנה למפקחים הוא החוק, לא בהכרח המובן הכתוב של החוק, אלא יותר הרעיון שהחוק יישמר. אפשר להגיד הרבה דברים על התאגידים, אבל שהם מלאים כוונות טובות וטהורות בלבד הם לא אחת מהן. אז סואל שבעבר היה בעל חירות וחסר ידע, ועכשיו בעל ידע וחסר חירות היה יכול לבחור בין 2 אפשריות.
הוא יכול היה להיעלם.
והוא יכול היה לעבוד בשביל המפקחים.
סואל לא יטען שהוא האדם האמיץ ביותר בגלקיסה, אבל הוא אכן מסוג האנשים שאם מניחים לפניהם אקדח טעון על השולחן, הוא יחפש את הדרך שהאקדח יירד מהשולחן. הוא הסכים מבלי יותר מידי ברירות. ונשלח על ידי המפקחים להצטרף למאראקס אבטחה, כרגע עליו לעשות את המשימות שלו ולפעול בהתאם לנהלים של מאראקס, עד הרגע שמישהו ייצור איתו קשר ויתן לו הוראות חדשות - עד אז נאסר עליו ליצור קשר ישיר עם המפקחים, והובטח לו שאין כוח שישמור עליו אם הוא יפרוץ שוב את החומות של המגינים, או בטעות יפלוט דברים שהוא לא צריך לפלוט.
שנה וחצי מאוחר יותר, ואג'קס הוא מהנדס קרבי בשירות מאראקס אבטחה, הוא בדרך כלל האיש המכאני של הצוות שמבלה יותר מידי זמן לצד מכונות ופחות מידי זמן ליד אנשים. אבל הוא בסה"כ בן אדם טוב שאולי הסתבך מעל הראש שלו, ימים יגידו. אבל עד אז, הרשת היא מגרש המשחקים האישי שלו.
liorgonen3 - אויבים פוטנציאליים: בהחלט יש להם מתחרים, מאראקס היא לא חברת האבטחה היחידה בגלקסיה, ויש לה גב של תאגיד גדול- מה שהופך אותה לפופולרית יותר. אם תרצה להמציא חברת אבטחה יריבה שברשות תאגיד אחר, ורוצה לפגוע במאראקס, תרגיש חופשי. אופציה אחרת היא תאגיד שרוצה לפגוע בחברה אחרת ששייכת לתאגיד סורין, ומנסים להגיע לשם דרך מאראקס- פחות סביר, אבל בהחלט אפשרי.
The Necromancer הסיבות האלה ללמה הוא הצטרף למאראקס אבטחה הן סבבה, אבל הן עדיין לא פותרות את הבעיה העיקרית שלי- כרגע, ספייק הוא פשוט לא דמות שמעניינת אותי, נסה להרחיב אותו קצת יותר, לחשוב מה הוא רוצה, מה המשמעות של ההרפתקאות הללו בשבילו, מה הוא השאיר מאחור בשבילן... 
