• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

Israel ESP- עץ משחק. (5/5)

נטע (דני)
"כן, כמובן" היא נראית קצת בהלם בעצמה. "אמא" היא צועקת, "נטע ישנה אצלי, יש לה כמה בעיות בבית, בלשון המעטה". אחרי זה, היא מניחה את כוס המים שלה. "אני הולכת להכין לך את המיטה, יש לך בגדים או משהו להחלפה? את יכולה להתקלח אם את רוצה" היא מחייכת.

סול (סרדומין)
סול מצליח להבין שככל שהרגשות שלו ממוקדים יותר, הוא מסוגל לשלוט בלהבה בצורה טובה יותר. ככל שהוא במצב נפשי יותר טוב. לא כדאי שהוא ינסה לשלוט באש כשהוא עם עצבים מרוטים או משהו כזה. כמו כן, הוא שם לב שהאש מתחילה להתלקח בצורה מסוכנת כשהוא חושב על משהו שמכעיס אותו. כעס מחזק את האש, אבל עושה אותה לא צפויה.

בערב, סול לא מצליח לראות שום דבר מיוחד. אולי המידע שקיבל לא נכון? לא מדויק? כשהוא חוזר הביתה, סול מוצא הודעה בסקייפ, "מצטער" כתוב בה, "בנוגע לגיבור-העל הפתטי, הוא עובד רק בלילה. ממש בלילה". ההודעה היא מאחד מחבריו של סול, אותו אחד שסיפר לו על "גיבור העל הפתטי" הזה.

שון (רולדהדייס)
"כן?" שואל דניס, "מי זה?"
OUT
בוא ננסה משהו, כיוון שרוב הזמן יוצא שיש פינג-פונג בינינו, אני אתן לך שליטה כמעט מלאה על השיחה כרגע, אבל לא משהו מדהים. אני סומך עליך שלא תשתמש בזה בשביל לחזק את עצמך.

זאב (טסוקימארו)
קצת קשה לראות אותו בחושך, במיוחד כשהוא מתחמק מפנס רחוב. אבל פעם אחת הוא עובר מתחת לפנס רחוב, ואתה רואה מולך אדם בוגר, בן 30? 40? קשה לדעת עם כל הצללים האלה. הוא לבוש בבגדים שחורים, והפרצוף שלו מרוח בשחור. נראה שהוא ראה יותר מדי סרטי פעולה. זאב מנסה להסתכל אם הוא חמוש או לא, אבל לא מצליח לראות בבירור. במכנסיים שלו יש בליטה מהצד, אבל יש מספיק דברים שהם לא נשק ויכולים ליצור בליטה כזו. טלפון נייד לדוגמה

אלכס (דרגוניין)
אלכס יוצא מהבית, כבר די מאוחר. אמא וסבתא שלו לא שמות לב אליו, הוא שומע את הנחירות של סבתא פולה מהסלון. בחוץ, האוויר הקר מרגיש מרענן. מרחוק, הוא רואה את האור המהבהב. זה מגיע מגן-שעשועים קרוב. פנס מקולקל? אין סיכוי. האור הזה דולק חזק מדי. אולי מורס? אבל למי? לחייזרים?
אלכס ממשיך להתקרב, מתחבא בצללים שבקצה גן השעשועים. הוא רואה שלושה אנשים, נערים, בני 15 אולי. הם משחקים במשהו, אחד מהם גורם לדברים שונים לזהור, פשוטו כמשמעו- הוא מחווה בידו לעברם, והם זוהרים באור חזק. הם כולם לובשים משקפי שמש.
 
הזדמנות אחרונה להציל את עצמכם... חושב זאב. הוא מתקרב לפינה כמה שיותר מבלי להיראות ומנסה להאזין לשיחה. במקביל, הוא מנסה להפעיל את הכוח שלו בפרצים חלשים רק כדי לבדוק אם הוא יוכל לסמוך עליו אם יאלץ.
 
סול מסתכל על ההודעה בסקייפ ברוגז, קופץ מכיסאו וצועק: "לא יכולת להגיד לי את זה קודם?!" אבל מיד נרגע, נזכר מה קרה כשכעס בפעם האחרונה. הוא מתיישב ונושם עמוקות. אחרי זאת סול לוקח משהו לאכול והולך לישון.
בבוקר, סול בודק באינטרנט אם הופיע מידע חדש לגבי אספרים. לאחר מכן הוא אוסף את החפצים מאתמול ויוצא שוב לעבר המגרש העזוב, והפעם לוקח 2 קופסאות נעליים ישנות מקרטון איתו. כאשר סול מגיע למגרש, הוא מכניס את הכוס לבור שכבר חפר וממלא אותה באלכוהול, מכניס מגבת נייר ומדליק. הוא מתרחק שוב, אך הפעם נשאר קרוב יותר. הוא ממקד את מחשבותיו בכוס, ולא חושב על שום דבר מלבד אש. אחרי נשימה ארוכה הוא מנסה להפעיל את כוחו בזהירות. לאחר מס' ניסיונות נוספים סול מכבה את האש בכוס ומניח את 2 הקופסאות על הרצפה. הוא מתרחק כ-20 מטרים, ומכוון עליהן עם ידו, מנסה ליצור חזיז אש קטן, ומחזיק אותו כ-5 שניות ואז משלח אותו. כל פעם סול יוצר את החזיז מעט גדול יותר, וכאשר יש לו בעיה לשלוט בו הוא ממשיך ליצור חזיזים בגודל הזה עד שהוא מצליח.

אחרי האימון שהיומי שלו סול חוזר הבייתה ומחכה ללילה. בשעה 11:19 סול יוצא מביתו ונוסע שוב למרכז, ורוכב על אופניו בחיפוש אחרי אותו גיבור-על פטתי, עד לפנות הבוקר.
 
"היי דניס", שון אומר, "קיוויתי שתוכל לעזור לי במשהו". שון ידע שהוא יכול לסמוך על דניס יותר מכל אדם אחר. למרות הדיבור הישיר והמראה הנוקשה והמאיים, לדניס יש לב זהב אמיתי, ואפשר לדמות אותו לגור כלבים שנתקע בגוף של אריה. עם הזמן, ההיכרות בין שון לדניס הפכה לחברות אמיתית, ושון התייעץ איתו הרבה מעבר לענייני הגמילה שלו.
"כן, בטח, מה אתה צריך?" שאל דניס.
"הייתי אצל ד"ר. לוי, הרופא. הוא נתן לי הפנייה לכדורים נגד סכיזופרניה, וחידש לי את המרשם. אני מניח שאתה זוכר על איזה כדורים אני מדבר?"
"כן, בטח", הוא עונה בקול אדיש, "זה יטופל".
שון מנתק את הטלפון בחיוך ונוסע למכון.
 
נקסטורל
''לא'', נטע עונה, ''יש לי רק את השמיכה הזאת והבגדים האלה היא מחייכת, אני אשמח למקלחת'' היא מחייכת חזרה.
''אגב נטלי, אני אשמח אם תביאי לי תחבושות, שלי כבר נשחקו''.
נטע פונה למעלה במדרגות(תמיד היה לנטלי בית גדול של שלוש קומות) עד המקלחת, היא זוכרת את הדרך בעל פה, מכל הפעמים שהיא הייתה פה, ישנה, התקלחה, ביקרה וכדומה.
היא נכנסת למקלחת,לחדר הענק, הצבוע בסגול - ארגמן, היא הולכת למרכז החדר, לטוש, היא פושטת את הבגדים וזורקת אותם לסל הכביסה, היא מניחה את השמיכה על השולחן הקטן ליד השרפרף הקטן.
היא נכנסת למקלחת, פותחת את המים, החמים. היא מעבירה את הזמן בהתקלחות, חפיפה ושטיפה יסודית של הדם והפצעים.
 
זאב (טסוקימארו)
זאב מתקרב אל הסמטה, מנסה להשתמש בכוחו. זרוע תמנונית נוצרת, אבל היא מטושטשת במעט.הוא מנסה שנית, ומצליח ליצור שתי זרועות תמנוניות, מטושטשות במעט, מרצדות, אבל הן גשמיות. זה המקסימום שהוא יכול לעשות כך נראה.
הוא מנסה להאזין לשיחה, שומע משהו על כסף. על פסלון. הוא לא מצליח לקלוט חלק גדול מהמילים בגלל המרחק, אבל ממה שהוא מצליח לקלוט הוא מבין שהם גנבים, פורצים. והבית שאליו פרץ קודם היה נטוש, בני הבית בחופשה. מהכביש, הוא שומע קול אופנוע.

סול (סרדומין)
סול משוטט ברחובות תל אביב על האופנוע שלו במשך שעות עד שהוא מצליח למצוא את גיבור-העל-הפטתי. כבר בערך 3 בלילה, והבחור עומד, ליד סמטה. מציץ לתוכה.
הוא נראה שרירי, לבוש בחליפת אופנוענים ועליה סמל מגן דויד. הראש שלו מכוסה במסכת ריתוך. בהחלט מתאים לתיאור. מזל שבקושי יש אנשים בשעות האלה של הלילה.

שון (רולדהדייס)
שון נוסע למכון הגמילה, שם הוא פוגש את דניס, שמביא לו את הכדורים שלו. "לא היה כל כך קשה להשיג אותם הפעם" דניס מחייך, "גיליתי שיש לי כמה... כישורים חדשים"

נטע (דני)
"אני אשאיר את הבגדים ליד הדלת" נטע שומעת את נטלי צועקת לה מבעד לדלת המקלחת. "את יודעת איפה החדר שלי, בואי אלי כשתסיימי"

אלכס (דרגוניין)
"הי, תראו, יש פה רוסון" אחד מהם צוחק.
"וואלה, צודק. מה הוא עושה פה החננה?"
"אין לי מושג, בוא, נראה לו מה זה להפריע לנו באמצע"
"צודק".
השלישייה קמה, ומתחילה ללכת לעבר אלכס. מה הוא עושה?
 
"הגעתי." נשמע קולו המעוות מיכשורית של זאב. בלי לתת לפורצים יותר מדי זמן לעבד את המידע הוא מסתער עליהם כשזרוע שדה מגן אחת צולפת בכל אחד מהעבריינים. אם הוא מסוגל, זאב מנסה לראות תוך כדי אם יש לגנבים דרך להימלט.הוא יצטרך לדאוג שזה לא יקרה.
 
OUT
אופניים, לא אופנוע.
IN
ברגע שסול שם לב לאיש בתחפושת, הוא עוצר מיד, מקווה שחריקת הבלמים החלושה לא הסיטה את תשומת ליבו של האיש. סול בזהירות יורד מאופניים ורושם בראשו באיזה רחוב הוא נעל את אופניו. בזהירות מירבית סול מתגנב מאחורי האיש המוזר, אבל עדיין שומר על מרחק, ומנסה לראות מה הוא עושה. סול זז גם לזווית כזו שהוא יוכל לצפות גם באיש המוזר ולהציץ לתוך הסמטה אליה הוא מסתכל.
 
כישורים חדשים? על מה הוא מדבר?
"תודה רבה, דניס", שון פולט ושם את הכדורים בכיס. "אני מניח שאתה מתכוון ל... כישורים עסקיים...?"
ואז נופל לו האסימון.
גם דניס אספר?!
 
נטע מסיימת, היא מכבה את זרימת המים, מתנגבת, היא רואה את הבגדים שנטלי השאירה לה על השולחן: חולצה אדומה, מכנסיים אדומות וגרביים כחולות ועוד כל מיני פריטי לבוש, היא מתלבשת, היא הולכת שיר ויורדת לקומה השנייה, שם החדר של נטלי.
היא הולכת לחדר ודופקת על הדלת, שלוש נקישות.
 
נטע (דני)
OUT
בוא ננסה משהו, אם אתה רוצה לדבר עם נטלי- אז יש לך שליטה על מה שהיא אומרת. אני סומך עליך שלא תשתמש בזה בשביל לתת לעצמך יתרונות או משהו
IN
"פתוח" נטלי אומרת מבעד לדלת. כאשר נטע נכנסת, היא רואה את נטלי יושבת על המיטה, ולצדה יש מזרון מכוסה סדין, עליו שמיכה וכרית. "אני מקווה שזה מספיק טוב" היא מחייכת

אלכס (דרגוניין)
"סליחה הא?" אחד מהם צוחק, ואז הוא רואה את הדרקון. הפרצוף שלו משנה צבע, לצבע חיוור-משהו. זה די מעניין לצפות בזה. הוא נראה בהלם, שני האחרים נמלטים בצרחות.

שון (רולדהדייס)
"לא, לא עיסקיים. פשוט...כישורים חדשים. הנה, נסה לזרוק עלי משהו" דניס מחייך.

סול (סרדומין)
סול צופה בבחור נכנס לסמטה. "הגעתי" הוא שומע קול, די דומה לזה של דארת' ווידר. סול צופה בבחור יוצר זוג זרועות תמנוניות חצי גשמיות באוויר. ומתחיל לתקוף שני אנשים שנמצאים בסמטה. סול לא מצליח לראות הרבה, אבל הוא שומע זוג קולות של חבטה, כאילו אנשים הועפו על הקיר.

זאב (טסוקימארו)
זאב מסתער לעבר העבריינים, ומצליח לזמן את זוג הזרועות הללו, בלי לחשוב על זה, הוא צולף בשניהם, מעיף אותם על הקיר. אחד מהם עדיין בהכרה, מדמם מהאף. "מי אתה?" הוא שואל, "מה אתה?"
 
סול צועד במהירות אך בזהירות לכיוון הסמטה, זיעה קרה נוטפת על מצחו. "פשוט מעולה..." חושב לעצמו, "דארת' ויידר חזר לתחייה והוא בא כדי להרוג אנשים בסמטאות. גיבור על עלק... ברצינות סול יוקאי, למה אתה אפילו מחפש אותו? גם אם הוא גיבור על זה לא כאילו הוא יעזור לפיירומן פסיכופט שהופך אנשים לפחם!"
סול מתקרב לקצה הסמטה, נעמד מאחורי הקיר, ומציץ פנימה, מסתכל מה אותו אדם עושה לאנשים.
 
out
אוקיי
in
נטע: ''אוי, תודה'', היא מסתכלת על המיטה ומתיישבת ליד נטלי.
נטלי: ''את רוצה לספר לי מה קורה?, האם יש סיבה מיוחדת שבאת אליי''?.
נטע: ''כן, המשטרה פשוט נמצאת אצלי בבית ואת החברה הכי טובה שלי, והכי קרובה. ''
נטלי: ''המשטרה?'', היא אומרת בבהלה, ''מה קרה?''
נטע: היא מזכירה לה את הכל, כנראה היא שכחה.
נטלי: ''אוי לא, נכון, איך את מרגישה נטע?
נטע: ''אני בסדר, מנסה להתגבר על הכל.
נטלי: ''יופי, כך צריך להיות.''
נטע: ''תודה.
נטלי: ''אוי, אני מצטערת כל כך''
נטע: ''זה בסדר''.
נטלי: ''את מוזמנת להישאר עד כמה שאת רוצה, אצלנו''
נטע:''תודה''
נטלי: ''אני הולכת לישון עכשיו, את יכולה לשתמש בלפטופ שלי שעל השידה אם את לא ישנה עכשיו.
לילה טוב''
נטע: ''לילה טוב''
אחרי כ5 דקות, נטע ניגשת אל הלפטופ, אחרי שהיא מוודה שנטלי ישנה, היא פותחת אותו, נכנסת לדפדפן ורושמת: תע''חים, ונכנסת לתוצאה הראשונה.
 
"אני מי שמעכשיו מגן על העיר הזאת מעבריינים כמוך!" נוהם זאב לעבר הגנב. "תמסור את זה לחברים שלך לתא!" הוא מוסיף לפני שהוא מהמם את האיש.
כששניהם מחוסרי הכרה, זאב קושר אותם במה שהוא מוצא עליהם, מחפש עליהם פלאפון, ומשתמש בו כדי לקרוא למשטרה. "זה הולך לקרות הרבה מעכשיו..." במילים אלה הוא מסיים את השיחה לפני שהוא שומט את המכשיר והולך.
 
חזרה
Top